פסקי דין על דורה בכוראשוילי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2174/01 בל     03/03/2005




בל 2174/01 דורה בכוראשוילי נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בית הדין לעבודה

ב"ל 2174/01
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
03/03/2005

השופט: חיים ארמון

נציג ציבור (עובדים): מר יעקב עמר
נציג ציבור (מעבידים): מר שמעון כהן

בפני
דורה בכוראשוילי

בענין:
התובעת
ע"י עו"ד וג'די כעבייה
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע
ע"י עו"ד אברהים מסארווה

פ ס ק ד י ן
1. התובעת הגישה לנתבע תביעה להכיר בה כמי שנפגעה פגיעה בעבודה, בכך שביום 1/1/01 היא לא הצליחה לקום מהכסא לאחר שהתיישבה לנוח בהפסקת קפה בעבודתה.

הנתבע דחה את התביעה בטענה שלא היה כל ארוע תאונתי.

2. כנגד כך הגישה התובעת את התובענה שבפני
נו. בכתב התביעה, טענה התובעת כי גבה נפגע בדרך של מיקרוטראומה. הנתבע, בכתב הגנתו, הכחיש את טענת המיקרוטראומה, אך יחד עם זאת ביקש הנתבע להקפיא את הדיון בתובענה עד אשר תבדוק פקידת התביעות את הטענה לגופה. פקידת התביעות אכן בדקה את טענת המיקרוטראומה לגופה, ולבסוף, החליטה לדחות את התביעה גם בענין המיקרוטראומה. לפיכך, ומשהצדדים לא הגיעו להסכמה על העובדות, הוגש תצהיר מטעם התובעת והתובענה נקבעה להוכחות בפני
כב' השופט הראשי סומך. לאחר מכן, עם צאתו של השופט הראשי לחופשת שבתון, הועברה התובענה להתברר בפני
נו.

3. שמענו את עדותה של התובעת. בסיום העדות הבהיר ב"כ התובעת כי אין לתובעת טענה על תאונה חד-פעמית, אלא היא טוענת שנפגעה בדרך של מיקרוטראומה בלבד. לאחר מכן, הודיעו ב"כ הצדדים כי הם מסכימים שהעובדות תיקבענה על סמך העולה מתצהירה של התובעת, מעדותה ומההודעות שנגבו ממנה, וכי לאחר מכן ימונה מומחה רפואי שאליו תופנינה שאלות בענין המיקרוטראומה.
לפיכך, ניתנה על ידינו, ביום 22/5/03, החלטה שבה קבענו את העובדות הבאות:

4. התובעת ילידת שנת 1964.

5. התובעת עבדה במפעל "עלית" בנצרת עלית משנת 1989 עד שנת 1994.

6. בשנים 1989 עד 1992, עבדה התובעת במחלקת סוכריות של המפעל. בעבודתה במחלקה זו התובעת עסקה לסרוגין במספר סוגי עבודות במחלקה זו:
א. העברת סוכריות מקו הייצור אל אריזות הקרטון,
ב. סגירת האריזות,
ג. העברת האריזות למשטח,
ד. ניקוי האבק והלכלוך מתחת למכונות.
משקל של כל קרטון ארוז הוא כ-20 ק"ג. בממוצע עסקה התובעת בעבודה של העברת האריזות למשטח כ-3 שעות ביום עבודה. הן עבודת העברת האריזות למשטח והן העבודה של הניקוי מתחת למכונות, הצריכו התכופפויות רבות של התובעת.

7. בשנים 1992-1994 עבדה התובעת במחלקת העוגות של המפעל. עבודתה של התובעת במחלקה זו בוצעה בעמידה. על התובעת היה להוריד עוגות מעגלות שבאו ממחלקת הייצור, ולשים אותן על מעבר שהוליך אותן אל האריזות. התובעת עבדה גם באריזת העוגות. ביחד עם התובעת עבדו שתי עובדות נוספות, ומדי שעה הן התחלפו בסוג העבודה.
העבודה של העברת העוגות אל האריזות בוצעה באופן הבא:

א. אל התובעת הגיעה עגלה גבוהה שעליה כ-20 מדפים מלאים בעוגות, לכל גובה העגלה.
ב. כדי להגיע למדפים התחתונים, היה על התובעת להתכופף.
ג. על התובעת היה לקחת את העוגות מ-20 המדפים עד לריקון כל מדפי העגלה, ולהניח אותן על המעבר אל האריזה.
ד. לשם הנחת העוגות היה על התובעת לבצע תנועה של סיבוב הגב.
ה. בכל שעה של עבודה בתפקיד זה (עד לתחלופה בתפקידים עם העובדות האחרות), היתה התובעת מסיימת לרוקן 3 עגלות.
ו. לאחר סיום שעת עבודה, באופן כזה, היתה התובעת עוברת לעבוד בתפקיד אחר (אריזה) ובהמשך, היתה שבה וחוזרת לעבוד בעבודת העברת העוגות.

גם במחלקת העוגות עשתה התובעת עבודות נקיון מתחת למכונות, באופן שהצריך התכופפויות.

8. בשנת 1995 התובעת לא עבדה מחוץ למשק ביתה.

9. בשנת 1996, החלה התובעת לעבוד בבית אבות "נוף העמק", כ"עובדת מטבחון". עיקרה של עבודה זו הוא בחלוקת המזון לדיירי בית האבות. העבודה נעשית במשך 5 ימים בשבוע, משעה 06:30 ועד שעה 14:30. כך נעשית עבודתה של התובעת בבית האבות:

א. המזון לארוחת הבוקר מגיע מהמטבח שבמרתף בית האבות אל המטבחון שבו עבדה התובעת, בקונטיינרים גדולים, המוצבים על עגלה.
ב. התובעת מחלקת את המזון מהקונטיינרים למגשים אישיים, לכ-40 דיירים.
ג. את המגשים האישיים, שעליהם שמה התובעת את המנות האישיות, היא מסדרת בעגלה ובה 3 קומות של מדפים.
ד. התובעת סוחבת את העגלה ובה המדפים שעליהם המגשים אל המעלית ומחלקת את המגשים לכל דייר באופן אישי, ב-3 קומות של חדרי בית האבות. העליה בין הקומות היא באמצעות מעלית. על התובעת לקחת כל מגש מהעגלה ולהניח אותו על השולחן ליד הדייר.
ה. ארוחת הבוקר מסתיימת בשעה 9:00 בערך. לאחר האוכל, התובעת אוספת את המגשים, לוקחת אותם אל המטבחון ושוטפת אותם.
ו. בסביבות השעה 10:00 התובעת מחלקת לדיירים משקאות וכיבוד קל.
ז. לאחר סיום חלוקת המשקאות והכיבוד הקל, התובעת יורדת אל מטבח בית האבות, מרימה ארגזי חלב, מניחה אותם על העגלות, מביאה אותם אל המטבחון שבו היא עובדת ומסדרת אותם על מדפים או במקרר.
ח. לאחר סידור ארגזי החלב, מתחילה הפעילות לקראת ארוחת הצהריים. פעילותה של התובעת בארוחת הצהריים דומה למתואר לעיל לגבי ארוחת הבוקר, אלא שהמזו מגיע גם בסירים גדולים ולא רק בקונטיינרים, ולאחר ארוחת הצהריים על התובעת לשטוף לא רק את המגשים אלא גם את הסירים.

10. ביום 1/1/01, במהלך העבודה חשה התובעת כאבי גב. היא נכנסה למלתחה כדי לנוח, והתיישבה שם. לאחר מספר דקות מנוחה, כאשר ניסתה לקום - היא לא הצליחה, וחשה כאבים עזים בחלק התחתון של הגב. מעסה העובד בבית האבות עזר לתובעת לקום וללכת לאט. התובעת עזבה את העבודה והלכה לנוח בביתה. לאחר מכן - פנתה התובעת לטיפול רפואי.
המומחים

11. בהחלטה מיום 22/5/03 מינינו את ד"ר חיים צינמן, לשמש מומחה-יועץ רפואי (להלן: "המומחה הראשון"), והפנינו אליו שאלות בענין הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובע, לבין הפגימה בגבהּ, בדרך של מיקרוטראומה.

12. המומחה הראשון נתן את חוות דעתו.

13. בהחלטה מיום 6/7/03, נאמר לצדדים שהם זכאים לבקש הפניית שאלות הבהרה למומחה הראשון, אך גם הודע להם שיש כוונה למנות מומחה רפואי נוסף, וזאת מאחר שנראה כי לדעת המומחה הראשון כלל לא ייתכן מצב שבו יש להכיר במיקרוטראומה גבית במקרה של תנועות חוזרות ונשנות, ומאחר שבהתאם להלכה הפסוקה ברור שאין זו האסכולה הרפואית היחידה. הצדדים קיבלו הזדמנות להגיב על כך; הם אכן הגיבו - ב"כ התובעת תמך בכוונה האמורה וב"כ הנתבע התנגד לה.

14. במקביל, ביקש ב"כ התובעת להפנות למומחה הראשון שאלות הבהרה. בקשתו זו נדחתה, בהחלטה מיום 4/12/03, מהטעמים אשר פורטו באותה החלטה.

15. בהחלטה נוספת שניתנה ביום 4/12/03, מונה ד"ר אסא לב-אל כמומחה-יועץ רפואי נוסף מטעם בית הדין (להלן: "המומחה השני"). הטעמים למינויו היו אלה שפורטו בהחלטה הקודמת מיום 4/12/03 ובהחלטה מיום 6/7/03. אל המומחה הנוסף הופנו שאלות דומות לאלה שהופנו אל המומחה הראשון.

16. המומחה השני נתן את חוות דעתו.

17. בהחלטה מיום 25/1/04, הודע לצדדים שיש כוונה למנות מומחה נוסף גם על המומחה השני, וזאת בשל אותם טעמים שבגינם מונה המומחה השני. שוב ניתנה לצדדים ההזדמנות להגיב על כוונה זו, ושוב הודיע הנתבע על התנגדותו.

18. למרות התנגדותו של הנתבע, הוחלט ביום 29/8/04, למנות את ד"ר מנחם יצחקי כמומחה נוסף שני (להלן: "המומחה השלישי"). הטעמים לכך היו זהים לאלה שבגינם מונה המומחה השני. גם אל המומחה השלישי הופנו שאלות דומות לאלה שהופנו אל המומחה הראשון.

19. גם המומחה השלישי נתן את חוות דעתו.
20. הצדדים קיבלו הזדמנות לבקש להפנות למומחה השלישי שאלות הבהרה, אך לא ניצלו הזדמנות זו. משכך - נפתחה בפני
הם הדרך להשלים את טיעוניהם. ב"כ הנתבע אכן עשה כך, וביקש לדחות את התביעה על סמך האמור בחוות דעתו של המומחה (השלישי).
גורל התביעה

21. בפני
נו שלוש חוות דעת של שלושה מומחים שבחנו את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת כפי שפורטו לעיל, לבין הפגימה בגבהּ של התובעת, בדרך של מיקרוטראומה.

מחוות הדעת של כל אחד משני המומחים הראשונים, עולה כי, כפי הנראה, שניהם דוגלים באסכולה שלפיה תנועות חוזרות ונשנות אינן יכולות לגרום לפגיעה בגב בדרך של מיקרוטראומה.

ההלכה הפסוקה הכירה, לא אחת, בפגיעות גביות כתוצאה מתנועות חוזרות ונשנות, בדרך של מיקרוטראומה. לפיכך, אנו מעדיפים להסתמך על חוות דעתו של המומחה השלישי (ונראה שגם הנתבע, בהשלמת טיעוניו - השלים עם כך וביסס את טיעוניו על חוות דעתו של המומחה השלישי בלבד).

22. על פי האמור בחוות דעתו של המומחה השלישי, נראה שלדעתו התובעת סבלה מפריצת דיסקים בין החוליותl4-l5 ובין החוליות l5-s1. התנועות שעשתה התובעת בעבודתה, לדעת המומחה השלישי אינן גורמות לטראומה של הגב, באשר הן תנועות שגרתיות שאדם עומד בהן באופן טבעי. תנועות אלה כלולות במאמצים שהגב רגיל אליהם ואשר הוא מתאושש מהם. לדעת המומחה השלישי, הגורם לפריצות הדיסקים של התובעת נעוץ בשינויים ניווניים, אשר התפתחו אצל התובעת במשך עשרות שנים (ונתנו את אותותיהם גם בחוליות הצוואר).
23. האמור בחוות דעתו של המומחה השלישי הינו סביר ומנומק. חוות הדעת של המומחה השלישי מבוססת על הידע המקצועי שלו ועל המסמכים הרפואיים שהיו בפני
ו. בנסיבות אלה, אנו מאמצים את חוות דעתו.

24. התוצאה מכך שאימצנו את חוות דעתו של המומחה השלישי, היא שאין אנו יכולים לראות את התובעת כמי שהוכיחה את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה לבין הפגימה בגבהּ.

25. אשר על כן, אנו דוחים את התביעה.

26. אין צו להוצאות.

27. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על

פסק דין
זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.
ניתן היום, כ"ב באדר א' תשס"ה, 3 במרץ 2005, בהעדר הצדדים.
_______________ ________________ _________________
חיים ארמון
- שופט נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)

ענבל








בל בית דין אזורי לעבודה 2174/01 דורה בכוראשוילי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 03/03/2005)