פסקי דין על דוד קדוש | פסקי דין על שירלי קדוש | פסקי דין על שגיא טרגן ואח' | פסקי דין על דודו אואט | פסקי דין על חגית אואט |

41834-05/15 א     27/07/2015




א 41834-05/15 דוד קדוש, שירלי קדוש, שגיא טרגן ואח' נ' דודו אואט, חגית אואט








בית משפט השלום בנצרת



ת"א 41834-05-15 קדוש ואח'
נ' אואט ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
עינב גולומב


תובעים

1
.
דוד קדוש

2
.
שירלי קדוש

3
.
שגיא טרגן

4
.
עידית נבון טרגן


נגד


נתבעים

1. דודו אואט
2. חגית אואט



החלטה

עניינה של החלטה זו בשאלה האם הומצא כתב התביעה לנתבעים כדין.
רקע:
1.
התובעים, שני זוגות, רכשו בזמנים שונים מהנתבעים, אף הם בני זוג, יחידות בבית דו משפחתי ברמת ישי. התובעים הגישו כנגד הנתבעים תביעה חוזית ונזיקית בגין ליקויים רבים הקיימים לטענתם בבית. סכום התביעה הועמד על סך 945,912 ₪.
2.
התובעים הגישו הודעה בדבר המצאת כתב התביעה ובקשה לקבוע כי ההמצאה הינה כדין. מדובר במסירת כתב התביעה בשתי כתובות; בבית הורי הנתבעת ברחוב הירדן 650/6 בחצור הגלילית, שם סירבו הורי הנתבעת לקבל מידי השליח את כתב בי הדין, ובמשרדו של עו"ד יאיר אוחנה, אחיה של הנתבעת ומי שייצג את הנתבעים בחתימה על הסכמי המכר עם התובעים.
3.
לטענת התובעים, בשני הסכמי המכר צוינה כתובת הנתבעים בכותרת ההסכם בכתובת שהיא של בית הוריה של הנתבעת. דוד אוחנה (להלן – דוד), אביה של הנתבעת, היה מעורב פעיל בהתנהלות ובהתכתבות בין הצדדים בקשר לנכס. אשר לעו"ד אוחנה, בגוף ההסכמים צוין כי כתובת המוכרים לצורך ההסכם היא כתובת משרדו. עו"ד אוחנה ייצג את הנתבעים בשני הסכמי המכר ואף ניהל תכתובות עם התובעים בקשר להסכמים ולאחר חתימתם בקשר לליקויים שנתגלו ביחידות. עו"ד אוחנה אף חתם על ההסכם עם בני הזוג טרגן בשמם של הנתבעים על-פי ייפוי כוח אשר צורף להסכם.
4.
דוד, אביה של הנתבעת, הגיש הודעה בה ציין כי הנתבעים אינם מתגוררים בביתו אלא הם מתגוררים מזה כ- 12 שנה בפלמה דה מיורקה בספרד וכי הוא איננו מורשה מטעמם לקבלת כתבי בי-דין.
5.
בהודעה מטעם עו"ד אוחנה שניתנה בהתאם להחלטתי, נטען כי הנתבעים היו מיוצגים על-ידו בהסכמי המכר מול התובעים וכי ייצוגם היה ייצוג ספציפי בקשר לניסוח וחתימה על הסכמי המכר, וכי ייפוי הכוח שניתן בזמנו בלתי תקף היום ותוקפו הסתיים. לטענתו, הוא איננו מוסמך לקבל את כתבי בי הדין ולייצג את הנתבעים בהליך כאן.

הכרעה:
6.
אדון תחילה בטענה בדבר המצאה כדין בכתובתו של דוד. דין טענות התובעים בעניין זה להידחות. אין חולק כי הנתבעים לא מתגוררים בנכס בו לפי הנטען נעשה ניסיון למסור את כתב התביעה, והעובדה כי אביה של הנתבעת מתגורר שם הינה כשלעצמה חסרת חשיבות לעניין דיני ההמצאה בנסיבות אלה. הטענה כי יש לראות בדוד כמורשה של הנתבעים לצורך קבלת כתבי בי דין איננה מבוססת ולא די לעניין זה ברישום כתובתו ככתובת הנתבעים בהסכם, בהיעדר הרשאה בכתב לשמש כמורשה לקבלת כתבי בי דין, כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי (ראו תקנה 477 ו- 478(ב) לתקנות). גם הטענה למעורבות של דוד במגעים בקשר לנכס ולטענות שהועלו על-ידי הנתבעים לאחר השלמת העסקה, אף אם נכונה, אין בה כדי להצמיח זיקת הרשאה כאמור. משלא הוכח כי דוד הינו מורשה מטען הנתבעים להמצאת כתבי בי דין, כאמור בתקנה 477 לתקנות, אין בפני
נו המצאה כדין.
7.
שונים הדברים ביחס להמצאה לעו"ד אוחנה. לעניין המצאת כתב בית דין לעו"ד קובעת תקנה 477 לתקנות כדלקמן:

"המצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עו"ד, די ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט אחרת".
בע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לח(4) 309, נקבעה ההלכה לעניין המצאת כתב תביעה לעו"ד, ולפיה: "לגבי עורך-דין, אין התקנה דורשת, שלקוחו יסמיך אותו לקבל כבתי בי-דין. די שהוא פועל אותה עת כעורך-דינו של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי בי-דין בשמו" (שם, בעמ' 314).
אין הכרח, איפוא, בהרשאה מפורשת לעוה"ד לקבל כתבי בי-דין. בהמשך הבהירה הפסיקה, כי הלכה זו חלה רק כאשר מדובר במי שמשמש כעורך-דין של הנמען באותו נושא בו עוסקת התביעה (ע"א 1947/91 שטיין נ' כץ, פ"ד מה(4) 705; בע"ם 1378/07 זדה ה' זדה (פורסם במאגרים) (2007)). כמו-כן נפסק, כי כאשר יפוי הכוח שניתן לעוה"ד שולל במפורש סמכות לקבל בשם לקוחו כתבי בי-דין, אין להכיר בהמצאה לעוה"ד (
בש"א 33/87

אוסטפלד נ' בהירי
, פ"ד מד

(3) 221
8.
בענייננו אין חולק כי עו"ד אוחנה ייצג את הנתבעים בעסקאות המכר של הדירות. כך עולה אף מהודעתו. כתובת משרדו צויינה בהסכמי המכר ככתובות המוכרים – הנתבעים. התובעים צירפו העתק יפוי כוח שניתן לעו"ד אוחנה מטעם הנתבעים, המסמיך אותו למכור, להעביר ולרשום לצד ג' את הנכס, ובכלל זה מסמיך אותו להופיע בבתי המשפט לרבות כנתבע. אין יפוי הכוח מסייג את סמכותו של עו"ד אוחנה לקבל כתבי בי-דין בקשר לכך עבור הנתבעים. זאת ועוד, לכתב התביעה צורפה תכתובת בין הצדדים ממנה עולה כי עו"ד אוחנה הוא שהיה נוכח מטעם הנתבעים במועד מסירת הדירות והוא חתום על פרוטוקול המסירה, וכן התקיימה ותכתובת בינו לבין התובעים ביחס לדירות לאחר מסירתן לרבות ביחס לליקויים שלטענת התובעים נתגלו בהם, עניין העומד במוקד התביעה דנן. נושא ההתדיינות בענייננו הוא, איפוא, אותו נושא לגביו מייצג עו"ד אוחנה את הנתבעים. בנסיבות אלה, ובהתאם להלכה בעניין יוחימק הנ"ל, מדובר במי שהינו "עורך דין" במובן תקנה 477 לתקנות, שניתן להמציא לידיו את כתב התביעה. לא למותר לציין, כי אף בעניין יוחימק, כבענייננו, מדובר היה בנתבעת שהיתה תושבת חוץ, ונפסק שאין בכך כדי לשנות לצורך ההכרעה בשאלה האם המצאת כתב התביעה נגדה לעורך-דין בארץ הינה המצאה כדין. וכך נאמר:

"...כאשר ניתן להמציא את ההזמנה בישראל לנתבע היושב מחוץ לישראל על-פי הכללים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, די בכך כדי להקנות את הסמכות לדון אותו. כך כאשר הוא מזדמן לישראל וניתן להזמין אותו באופן אישי, וכך כאשר ניתן להמציא את ההזמנה
בכל דרך אחר שהתקנות מתירות, כגון מסירה למורשה או לעורך-דין". (שם, בפסקה ו' לפסה"ד).

9.
ערה אני לכך שלפי פסיקת בית המשפט העליון מהעת האחרונה, ייצוג בהליכים שקדמו להליך המשפטי, אין בו כדי לבסס בהכרח תשתית להרשאת עוה"ד לייצוג בהליך (רע"א 5448/14 חב' אלגיר טכנולוגיות (2003) בע"מ נ' עו"ד עמית לדרמן (פורסם במאגרים) (2014), החלטת כב' השופטת חיות). אלא שנסיבות ענייננו שונות מאלו שנדונו באותו מקרה. בעניין חב' אלגיר הנ"ל מדובר היה בעו"ד שטיפולו בנושא עובר להגשת התביעה התמצה במשלוח מכתב תשובה אחד בשם הנתבעים. למעורבות נקודתית ומוגבלת זו ניתן דגש בהחלטת בית המשפט שלא להכיר בעוה"ד כמורשה של הנתבעים לעניין המצאת כתב התביעה. ענייננו שלנו שונה. האינטנסיביות של מעורבות עו"ד אוחנה בנושא התביעה גדולה בהרבה, כמי שייצג את הנתבעים בהסכמי המכר, חתם בשמם על אחד ההסכמים, ייצג אותם במסירת הדירות ובדין-ודברים שהתנהל לאחר מכן ביחס לליקויים הנטענים בדירות. נסיבות אלה קרובות לנסיבות שנדונו בעניין יוחימק הנ"ל, ושונות מהותית מאלו שנדונו בעניין חב' אלגיר הנ"ל. לכל זאת יש להוסיף כי עו"ד אוחנה הוא אחיה של הנתבעת (לפי טענת התובעים, שלא הוכחשה), דבר המחזק את זיקת הייצוג העולה מהפירוט שלעיל, ומתיישב עם הרציונל הבסיסי של התקנות לעניין המצאה לידי שלוח, שהוא, קיומן של נסיבות בהן סביר להניח – נורמטיבית - כי ההמצאה הינה אפקטיבית, דהינו כי המקבל את כתב בי-הדין יביא לידיעת בעל הדין את דבר ההליך ואת כתב בי הדין הרלוונטי (ראו: ע"א 4588/96 חרמץ נ' מרגוליס, פ"ד נו(6) 742).
10.
המסקנה היא כי המצאת כתב התביעה לידי עו"ד אוחנה הינה המצאה כדין.
11.
נוכח המחלוקת שהתעוררה בעניין ההמצאה, אני מורה כי כתב ההגנה יוגש לא יאוחר מיום 1.9.15.



המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים

ניתנה היום, י"א אב תשע"ה, 27 יולי 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 41834-05/15 דוד קדוש, שירלי קדוש, שגיא טרגן ואח' נ' דודו אואט, חגית אואט (פורסם ב-ֽ 27/07/2015)