פסקי דין על משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה | פסקי דין על חדר אלדנף

29180-06/15 מת     27/07/2015




מת 29180-06/15 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' חדר אלדנף








בית משפט השלום בראשון לציון



מ"ת 29180-06-15 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה
נ' אלדנף(עציר) ואח'




תיק חיצוני: 868232015




בפני

כבוד השופטת
מיכל עמית - אניסמן


המבקשת

משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה


נגד


המשיבים

1. חדר אלדנף
(עציר)
2. אברהים בובלי



החלטה
בעניינו של המשיב 1

1.
כנגד המשיב 1 (להלן: "המשיב"), ביחד עם משיב 2 (להלן: "הנאשם הנוסף"), הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות למקום מגורים וגניבה בצוותא חדא. למשיב אף מיוחס אישום נוסף בגין קשירת קשר, התפרצות לדירה, גניבה, החזקת רכוש שהושג בפשע וכן שיבוש הליכי משפט.

2.
בד בבד הוגשה בקשה למעצרם עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם.

3.
על פי המתואר באישום הראשון, יום לפני הפריצה קיבלה המתלוננת שיחת טלפון מביטוח לאומי הקוראת לה להתייצב ביום למחרת בשעה 16:00 ביחד עם בעלה לקבלת גמלת פנסיה נוספת. יום למחרת בשעה 10:00 בבוקר כאשר יצאה מביתה נחטף מידה ארנקה ובתוכו כסף ומפתחות לביתה. האדם שחטף את הארנק נמלט. בהמשך היום הגיעה המתלוננת למשרדי הביטוח לאומי כפי שנתבקשה וגילתה כי כלל לא מתקיימת קבלת קהל ולכן שבה לביתה. מיד עם חזרתה לביתה, קיבלה שיחת טלפון נוספת מאדם אשר הזדהה בשם יורם והפציר בה כי עליה לעזוב מיד את ביתה יחד עם בעלה ולהגיע אל הביטוח הלאומי לחדר מס' 18. המתלוננת עזבה בשנית את ביתה לעבר הביטוח הלאומי ושם נאמר לה כי לא קיים עובד בשם יורם ושאין חדר מס' 18. בזמן זה נפרץ ביתה על ידי המשיב והנאשם הנוסף כאשר את דלת הבניין פתחו באמצעות חפץ כלשהו ואת הדירה באמצעות מפתח.

4.
באישום השני מתוארים ניסיונות שנעשו לאיתור מספר הטלפון הביתי של מתלוננת לשם ביצוע התפרצות לביתה. על פי המתואר התקשרו אשתו של המשיב, בנו והמשיב עצמו למוקד 144 וניסו לאתר את הטלפון בכתובת המבוקשת כשהם לא מוסרים שם מדויק אלא על פי כתובת. לבסוף קיבלו את מספר הטלפון של המתלוננת. עוד באותו היום נפרץ ביתה של המתלוננת ונגנב רכוש, כסף ותכשיטים. בחיפוש שנעשה ביום 1.6.15 בביתו של המשיב נמצא מכשיר טאבלט שנגנב מביתה של המתלוננת.

5.
באישום השלישי מואשם המשיב כי כאשר שהה יחד עם אשתו במתחם היחידה החוקרת הפציר בה כי תאמר לנאשם הנוסף להעלם ותאמר כי הגיעו למקום על מנת לרכוש רכב.

6.
במועד הגשת כתב האישום, ובטרם דיון בראיות לגופן, בהחלטה מיום 14.6.2015 קבעה כב' השופטת סילש, כי יש לבצע אבחנה בין שני המשיבים תוך מתן הדעת למיוחס לכל אחד מהם, לעברם, ולגילו הצעיר של הנאשם הנוסף. כב' השופטת סילש קבעה כי המעשים המיוחסים למשיב ולנאשם הנוסף בוצעו באופן מתוחכם ומתוכנן מראש, ומשכך, כך קבעה, קמה עילת מעצר. נוכח גילו הצעיר של הנאשם הנוסף והעדר עבר פלילי בתחום עבירות הרכוש, הורתה בעניינו על חלופת מעצר בדמות מעצר בית בפיקוח.

7.
לאחר דיון בראיות לגופן, בהחלטה מיום 14.7.2015, קבע כב' השופט קלייטמן כי קיימות ראיות לכאורה באשר לאישומים הראשון והשלישי, ואילו באשר לאישום השני נקבע כי קיימות ראיות לכאורה, ואולם מדובר ב"ראיות נסיבתיות אשר עוצמתן אינה מירבית".

8.
ב"כ המשיב עותר להורות על חלופת כליאה בדמות מעצר בפיקוח אלקטרוני חלף מעצר ממש תוך שהוא טוען כי מדובר במשיב שמעולם לא ריצה עונש מאסר או תקופת מעצר ממושכת, אב לשישה ילדים ובעל פרוטזה בעין. עוד טוען ב"כ המשיב, כי בניגוד לנטען על ידי המבקשת בבקשה למעצר עד תום ההליכים, לא תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה. משכך, ונוכח העובדה כי כב' השופט קלייטמן קבע כי עוצמת הראיות באשר לאישום השני איננה מירבית בעניינו של משיב זה, הרי שיש מקום לשקול חלופת כליאה.

9.
עוד טוען ב"כ המשיב, כי התסקיר איננו בא בהמלצה להורות על חלופת כליאה ולא המליץ על המפקחים המוצעים, הגם ששניים מהמפקחים נמצאו ראויים לשמש כמפקחים על ידי שירות המבחן בתיק שהתנהל בעניינו של אחר בשנת 2012. עוד טוען ב"כ המשיב כי שירות המבחן קבע בתסקירו כי לא הוצעה תוכנית ברורה לפיקוח, ואולם, אין כל מקום לשיטתו כי המפקחים ימציאו תוכנית לחלוקת שעות הפיקוח ביניהם. לאור האמור, עותר ב"כ המשיב לסטות מהמלצת שירות המבחן ולהורות על חלופת כליאה שתבטיח את תנאי מעצרו.

10.
מנגד, ב"כ המבקשת טוענת כי המפקחים שהוצעו על ידי המשיב לא נמצאו מתאימים על ידי שירות המבחן, ואין כל רלוונטיות לעובדה כי חלקם נמצאו מתאימים עבור משיב אחר, שהרי התאמת מפקחים לפיקוח נבדקת באשר להתאמתם לשמש כמפקחים עבור משיב מסויים. עוד מפנה ב"כ המבקשת לאמור בתסקיר בעניינו של המשיב המעלה ספק רב באשר ליכולתו לשהות בחלופת מעצר ביתית, וזה עוד טרם בחן את המפקחים שהוצעו, אשר גם הם, כאמור, לא נמצאו כדמויות משמעותיות ומארגנות עבור המשיב. ב"כ המשיב הוסיפה וטענה כי עתיד להיות מוגש כתב אישום כנגד אשתו של המשיב באותו ענין, וקבוע לה שימוע בגין אירוע זה. כך או כך, שעה ששני תסקירים אינם באים בהמלצה להורות על חלופת מעצר, אין מקום להורות כן.

11.
לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי כי אין מקום להסתפק בעניינו של המשיב בחלופת כליאה בדמות מעצר בפיקוח אלקטרוני. ואנמק.

12.
ביום 16.6.2015 נכנס לתוקפו חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014. החוק נוסף כסימן ג1 לחוק המעצרים. סעיף 22ב(א) לחוק המעצרים קובע כלהלן:
"החלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני
22ב. מצא בית המשפט כי התמלאו התנאים למתן צו מעצר לפי הוראות סעיף 21(א), וכי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה כאמור בסעיף 21(ב)(1), רשאי הוא, בכפוף לשאר הוראות סעיף זה, להורות כי חלף החזקת העצור במקום מעצר, יימצא העצור במקום שיקבע ולמשך תקופה שיקבע, בתנאי פיקוח אלקטרוני (בחוק זה – מעצר בפיקוח אלקטרוני), אם התקיימו כל אלה:
[...] ..."

13.
בתיקון זה לחוק המעצרים, ביקש המחוקק לומר כי אין מדובר בחלופת מעצר, אלא במעצר בפיקוח אלקטרוני. נאשם שנקבע כי ישהה תחת פיקוח אלקטרוני נחשב לעצור, כאשר המעצר בפיקוח אלקטרוני בא חלף מעצר, על כל ההשלכות הנובעות מכך, לרבות מגבלת הזמן וההוראות המיוחדות הקבועות בסעיפים 63-60 לחוק המעצרים (בש"פ 4658/15 רונאל פישר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ביום 9.7.2015)).
14.
בתסקיר בעניינו של המשיב מיום 14.7.2015 קובע שירות המבחן כי ניכר כי המשיב פונה לפתרונות שוליים כמענה לצרכיו וקשייו מתוך מיעוט האלטרנטיבות להתמודדות יעילה ומקובלת. כמו כן, נקבע כי הוא אינו בשל לערוך שינוי וכי עונשים שהוטלו עליו לא הועילו עד כה. במצב זה, להערכת שירות המבחן קיים סיכון להמשך התנהלות עבריינית ופורצת חוק וכן עולה ספק באשר ליכולתו לשהות בחלופת מעצר ביתית.

15.
בהחלטתו מיום 16.7.2015 התייחס כב' השופט קלייטמן לתסקיר זה והוסיף כי לא מצא לבחון את המפקחים בעצמו לאחר ששירות המבחן התרשם כי אינם מתאימים לשמש כמפקחים עבור המשיב. משכך, קבע בהחלטתו כי לא ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. ואולם, נוכח העובדה כי בענין האישום השני נקבע על ידו כי עוצמת הראיות אינה מירבית, קביעה אשר מצמצת את האבחנה בינו לבין הנאשם הנוסף; נוכח העובדה כי לא תלוי ועומד כנגד המשיב מאסר על תנאי, כפי שסברה כב' השופטת סילש בהחלטתה, ולנוכח הוראות חוק האיזוק האלקטרוני, מצא כי יש לבחון אפשרות של מעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני.

16.
בהתאמה, הורה על הגשת תסקיר נוסף בהתאם להוראות חוק הפיקוח האלקטרוני. ביום 21.7.2015 הוגש תסקיר נוסף, אשר בחן חלופת כליאה בביתו של המשיב, בו מתגוררים אשתו, אשר נחקרה כאמור באשר לאירוע נשוא כתב אישום זה וזומנה לשימוע, וילדיו בני 8-17.

17.
שירות המבחן שב על הערכתו, לפיה קיים סיכון להמשך התנהלות עבריינית ופורעת חוק וכן קבע כי "קיים ספק רב באשר ליכולתו להיענות ולעמוד במגבלות והתנאים של איזוק אלקטרוני". עוד מוסיף שירות המבחן ובחן את המפקחים הנוספים שהוצעו על ידי המשיב, ומצא כי אינם מעורבים באורחות חייו ואינם מהווים עבורו דמויות משפיעות ומציבות גבול, ומשכך, אינם יכולים לשמש עבורו כמפקחים.

18.
לאור האמור, שירות המבחן מעריך כי איזוק אלקטרוני לא יהווה עבור המשיב גורם אפקטיבי המסייע לשמירה על התנאים המגבילים ומשכך אינו בא בהמלצה להורות על חלופת כליאה.

19.
ב"כ המשיב טען כי בית המשפט איננו מחוייב לקבל המלצת שירות המבחן, ובהינתן העובדה כי הנאשם הנוסף שוחרר וכי לא תלוי ועומד כנגד המשיב מאסר מותנה, כפי שנטען מלכתחילה, ונוכח מערך המפקחים שהוצע על ידי המשיב, יש מקום להורות על חלופת כליאה.

20.
אכן, כלל ידוע הוא כי בית המשפט אינו מחויב באימוץ המלצותיו של שירות המבחן, שכן, על אף מקצועיותו הרבה הוא מהווה כלי עזר בלבד (ראו: בש"פ 5233/13 אללוף נ' מדינת ישראל, בפסקה 4 (24.7.2013); בש"פ 3161/10 מדינת ישראל נ' מהרבנד, בפסקה 22 (2.5.2010); בש"פ 700/15 מדינת ישראל נ' טויטו, פסקה 9 (2.2.2015)).

21.
עם זאת, נדרש טעם כבד משקל לסטות מהמלצה שלילית של שירות המבחן. בענייננו, הגם שנקבע בהחלטת כב' השופט קלייטמן, כי עוצמת הראיות באשר לאישום השני איננה מירבית, כתב אישום מייחס למשיב עבירות חמורות אשר נשקפת מהן מסוכנות. כמו כן, המסוכנות הנשקפת מהמשיב עולה אף מעברו הפלילי הכולל שש הרשעות בעבירות רכוש וסמים, שעה שהרשעתו האחרונה הינה מיום 2.3.15, בעבירה של סיוע להתפרצות.

22.
יש לציין לענין זה כי האבחנה שבוצעה בין המשיב שבפני
לבין הנאשם הנוסף על ידי כב' השופטת סילש התבססה לא רק על האבחנה בין עברם הפלילי, אלא בעיקר על העובדה כי הנאשם הנוסף הינו על סף קטינות ולמיוחס לו אישום אחד בלבד, לעומת הנאשם שבפני
, בן 44, אשר מיוחסים לו שלושה אישומים.

23.
לא מצאתי כי נסיבות הענין מקימות טעם כבד משקל שלא לאמץ המלצת שירות המבחן, אשר על פי המלצתו לא יהא בכוחה של חלופת הכליאה ליתן מענה לחשש מפני מסוכנותו של המשיב והישנותה של התנהגות עבריינית מצדו (בש"פ 361/14 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 7 (17.1.2014)).

24.
לכך יש להוסיף כי חלופת הכליאה מוצעת בביתו, ביחד עם אשתו, אשר זומנה לשימוע בגין אותו אירוע. כמו כן, כל המפקחים שהוצעו על ידי המשיב נמצאו כדמויות שאינן משפיעות ומציבות גבול עבורו ומשכך, לא יוכלו לשמש כערבים לקיום תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני כדרישת הוראות סעיף 22ג(א) לחוק הפיקוח האלקטרוני. לענין זה, יצויין כי הגם ששניים מהמפקחים נמצאו לטענתו של בא כוח המשיב כמתאימים לשמש כמפקחים עבור משיב אחר לפני כשלוש שנים איננה רלוונטית כלל ועיקר, שכן בחינת התאמתו של אדם לשמש כמפקח תלוית אישיותו של המפוקח ויחסיו של המפקח המוצע עם אותו מפוקח, ואיננה תלויה אך ורק באישיותו של המפקח המוצע.

25.
ב"כ המשיב הפנה לענין זה להחלטתה של כב' השופטת שריזלי במ"ת 34737-04-15 מדינת ישראל נ' רוזבן מיום 31.5.2015, ובמסגרתה הורה בית המשפט על חלופת מעצר, וזאת בניגוד להמלצת שירות המבחן.

26.
ואולם, את החלטתו זו של בית המשפט בעניינו של רוזבן, ביסס בית המשפט ובראשונה על התרשמותו הישירה מן המפקחים שהוצעו על ידי המשיב. עוד נשען בית המשפט בענין זה על עמדת שירות המבחן עצמו, שלפיה המסוכנות הנשקפת מן המשיב היא ברמה בינונית. בנוסף, קבע בית המשפט כי עיון מוקפד בתסקיר שירות המבחן מעלה כי חרף "השורה התחתונה" הכלולה בו – שלפיה אין מקום לשחרור המשיב לחלופה – קצין המבחן ציין כאמור כי "המפקחים שהוצעו מבינים משמעות הפיקוח והצורך לשמור על תנאים מגבילים", ואף ציין כי גרושתו של המשיב "שללה חשש או פחד או מגבלה כלשהיא סביב אפשרות שחרורו ממעצר". אם לא די בכך, חלופת המעצר שהוצעה על ידי המשיב באותו ענין היתה מחוץ לתחומי העיר בה מתגורר המתלונן.

27.
לא כך בענייננו, בו נקבע בתסקיר בעניינו של המשיב, כי קיים סיכון להמשך התנהלות עבריינית מצד המשיב וקיים ספק באשר ליכולתו לשהות בחלופת כליאה בביתו. כמו כן, נקבע כי המפקחים אינם מהווים דמויות משפיעות ומציבות גבול עבור המשיב. זאת ועוד, חלופת הכליאה, כאמור, הוצעה בביתו, יחד עם אשתו שזומנה כאמור לשימוע באותו ענין.

28.
יש לציין לענין זה כי על החלטת כב' השופטת שריזלי הוגש ערר, אשר הגם שנדחה, נקבע כי יש מקום להכביד הערבויות של המפקחים (בש"פ 3802/15 מדינת ישראל נ' שרון רוזבן (החלטה מיום 2.6.15)).

29.
לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי לסטות מהמלצות שירות המבחן, אלא מצאתי לאמצן ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ה, 27 יולי 2015, בהעדר הצדדים.










מת בית משפט שלום 29180-06/15 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' חדר אלדנף (פורסם ב-ֽ 27/07/2015)