פסקי דין על אלמירה איפראימוב | פסקי דין על בצלאל נעים | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח |

52519-06/12 א     02/08/2015




א 52519-06/12 אלמירה איפראימוב נ' בצלאל נעים, הפניקס חברה לביטוח








בית משפט השלום בנתניה
ת"א 52519-06-12 איפראימוב נ' נעים ואח'


02 אוגוסט 2015





בפני

כב' השופטת חנה שניצר-זאגא
, סגנית הנשיאה

תובעת
1
.
אלמירה איפראימוב



נגד

נתבעים

1. בצלאל נעים

2. הפניקס חברה לביטוח



החלטה

1.
הנתבעת הפניקס חב' לביטוח בע"מ, הגישה בקשה בכתב להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן:"חוק הפלת"ד").

2.
התובעת איפראימוב אלמירה ילידת 1955, נפגעה בתאונת דרכים ביום 28.3.12.
המוסד לביטוח לאומי קבע נכות צמיתה בתחום האורתופדי בשיעור 20% בגין קיבוע בעמוד שדרה מותני + 5% נכות צמיתה בגין שבר בחוליה
l2
.
בתחום הפסיכיאטרי, נקבעה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 10%.

3.
ב"כ הנתבעת טוען כי בפני
הוועדות הרפואיות לא עמד תיק קופ"ח בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי וכמו כן נטען כי בפני
וועדות המל"ל הוצגה חוות דעת פרטית של אורתופד מטעם התובעת.

ב"כ התובעת מבהיר בתגובה בכתב כי הצגת חוות דעת פרטית אין בה כדי להתיר הבאת ראיות לסתור ואין המדובר במקרים מיוחדים וחריגים בהם נעתר בית המשפט להבאת ראיות לסתור.

4.
לאחר עיון בבקשה בכתב על נספחיה ובתגובה, לא שוכנעתי להיעתר לבקשה.

התובעת עמדה בפני
מספר וועדות רפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי בהקשר לפגיעה בתאונה מיום 28.3.12 כאשר במסמכי המל"ל בטופס התביעה לקביעת דרגת נכות מצוין באופן מפורש כי התובעת מבוטחת בקופ"ח מאוחדת וכי הוצגו הרשומות הרפואיות (ראה עמ' 2 לנספח א' לבקשה בכתב).

במהלך הבירור בפני
הוועדות הרפואיות צוינו מסמכים נוספים שעמדו לעיון הוועדות (סיכום אשפוז גריאטרי; בדיקות עזר; תיעוד של רופא פסיכיאטר מיום 5.8.12; חוות דעת של פסיכיאטר מטעם המל"ל מיום 12.12.12; חוות דעת של פסיכיאטר מטעם המל"ל 19.6.13; חוות דעת של אורולוג מטעם המל"ל מיום 10.12.13).

5.
בדקתי, בחנתי ושקלתי את טיעוני ב"כ הנתבעת אל מול קביעות הוועדות הרפואיות של המל"ל על פני ציר הזמן מאז הגשת התביעה לקביעת נכות, דרך ההתייחסות לנכות הזמנית ועד הקביעה לשיעור הנכות הצמיתה, על מרכיביה.

בכל אחת מהוועדות הרפואיות ישנה התייחסות לממצאי הבדיקה הקלינית ובדיקות העזר (צילומי עמוד שדרה) כאשר שני פוסקים רפואיים בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה חתומים על הממצאים והמסקנות.

בתחום האורתופדי נקבע קשר סיבתי בין הפגיעה בתאונה ותוצאותיה (שבר בחוליה
l2

וניתוח קיבוע בחוליות
d12-l3
) לבין אחוזי הנכות הזמנית והצמיתה בהתאם לממצאי הבדיקה הקלינית ובצילומי הרנטגן בהלימה לסעיפי הליקוי בתקנות המל"ל.

בנסיבות, אין בתיעוד הרפואי אליו מפנה ב"כ הנתבעת (המתייחס לתלונות) כדי לשנות מהמסקנות של הוועדות הרפואיות בתחום האורתופדי כמו גם אין בעצם העובדה כי הובאה לעיון הוועדות חוות דעת פרטית (המתייחסת לנכות זמנית), כדי לפגום בשיקול הדעת המקצועי של הוועדות הרפואיות.

6.
מכלל התיעוד הרפואי ובעיקר בדיקות עזר אובייקטיביות עולה כי אין חולק על טיב והיקף הפגיעה בעמוד השדרה כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה.

ראה התייחסות הוועדה הרפואית מיום 16.7.13 בפרק אבחנות, סיכום ומסקנות:

"...מצב לאחר שבר פיצוץ
l2
, קיבוע
d12
-
l3
.

...מבחינה אורטופדית ונוירולוגית המצב סופי.

נכותה לגבי הקיבוע בעמוד שדרה מותני- 20% לפי סעיף 37 (7) (ב).

לגבי השבר בחוליה
l2
נכותה- 5% לפי סעיף 38 (2) (א).

לגבי הצלקת- צלקת ניתוחית עדינה במקום מוצנע- 0% לפי סעיף 37 (1) (א)."



על אותם ממצאים חזרה וועדה רפואית נוספת של המל"ל מיום 14.1.14 וקבעה נכות צמיתה בשיעור 20% בגין קיבוע עמוד שדרה מותני + 5% בגין שבר בחוליה ותיקון טעות קולמוס לעניין סעיף הליקוי בגין הצלקת.

7.
בתחום הפסיכיאטרי, בניגוד לנטען כי מדובר בתלונות שבאו מפי התובעת בלבד, ישנה התייחסות מפורשת בכל פרוטוקול של הוועדות הרפואיות לתיעוד שהובא בפני
ה; ממצאי חוות הדעת של מומחים מטעם המל"ל אשר מתייחסים אף הם למסגרת הטיפול בקופ"ח לרבות טיפול תרופתי.
ראה בין היתר חוות הדעת הפסיכיאטרית של ד"ר ברק מיום 12.12.12: "3 חודשים בטיפול פסיכולוגי...
...פנתה לטיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי מטופלת בתרופות נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה...
.
בפרק ממצאי הבדיקה של הוועדה הרפואית מיום 16.7.13 ישנה התייחסות לתלונות התובעת, לטיפול הפסיכיאטרי: "...אובחנה בתסמונת פוסט חבלתית מטופלת תרופתית גם עד לפני חודשיים הייתה בטיפול פסיכולוגי...".
בפרק הסיכום נקבע : "לדעת הוועדה המצב סופי וממליצה 10% לצמיתות מ 1/6/13 לפי סעיף 34 ב (2) בגין תסמונת פוסט...".

הוועדה הרפואית מיום 14.1.14 חוזרת על הקביעה כי: "מבחינה פסיכיאטרית נכותה 10% לפי ס' 34 (ב) (2)".

8.
שני הטעמים העיקריים (העובדתי והמשפטי) אשר יש בהם כדי להתיר הבאת ראיות לסתור, וגם זאת בהתאם להלכה רק במקרים חריגים - לא התקיימו.

המסקנות של כל הוועדות הרפואיות מנומקות ומבוססות על התיעוד הרפואי, הבדיקה הקלינית, ממצאי בדיקות העזר ושיקול הדעת המקצועי של כל אחד מהמומחים הרפואיים בהרכבי הוועדות הרפואיות.

לא שוכנעתי לקיומו של חשש לעיוות דין הנובע מהתנהלות הוועדות הרפואיות ובאותה מידה לא מצאתי קיומם של טעמים כבדי משקל וחדשים המתייחסים למצב רפואי של התובעת שלא היו בפני
הוועדה, ואף אם היו, לא היה בהם כדי לשנות מהממצאים האובייקטיבים וקביעת הקשר הסיבתי בגין התאונה נשוא התובענה.

9.
סוף דבר, בהיעדר טעם משפטי או עובדתי שיש בו כדי להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעות הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי – הבקשה נדחית.

10.
התיק קבוע לשמיעת ראיות וגמר ליום 10.2.16.

ב"כ הצדדים יפעלו בהתאם להחלטה מיום 20.7.15 על כל סעיפיה.




ניתנה היום,
י"ז אב תשע"ה, 02 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 52519-06/12 אלמירה איפראימוב נ' בצלאל נעים, הפניקס חברה לביטוח (פורסם ב-ֽ 02/08/2015)