פסקי דין על שוקי לסרי ואח' |

5350-06/14 הת     06/08/2015




הת 5350-06/14 שוקי לסרי ואח' נ' מדינת ישראל משטרת ישראל להב 433








בית משפט השלום בראשון לציון



ה"ת 5350-06-14 מדינת ישראל נ' לסרי ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כב' סגן הנשיאה, שמעון שטיין



מבקשים

1. שוקי לסרי

2. טולוטו שיר בע"מ


נגד


משיבה

מדינת ישראל – משטרת ישראל – להב 433






החלטה



1.
לפניי בקשה להבהרת החלטתי להארכת תוקף תנאי שחרור תפוסים שניתנה ביום 13.7.15, כך שהמבקש 1 (להלן: "המבקש") יוכל לשחרר
50,000 ₪ נוספים מחשבון הבנק שלו.

2.
לשם הבהרת התמונה אזכיר כי התיק שלפניי עניינו חקירה שהפכה גלויה ביום 14.5.14 בחשד לעבירות של ניהול וארגון הימורים באינטרנט, עבירות לפי החוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס 2000 (להלן: "החוק לאיסור הלבנת הון") ועבירות על פי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה").

3.
המבקש, כך לטענת המשיבה, הינו מעורב עיקרי בפרשה.

4.
ביום 13.7.15 התקיים לפניי דיון בבקשת המשיבה להארכת תוקף החזקת התפוסים למשך 180 יום נוספים.

5.
בו ביום ניתנה החלטתי בבקשה וקבעתי כדלקמן:

"בהתאם לכך, מצאתי כי ניתן להיעתר לבקשת המבקשת ולהאריך את המשך תפיסת כלל התפוסים המפורטים בבקשה למשך 180 יום נוספים, תוך צמצומה של התפיסה, על מנת למזער ככל הניתן הפגיעה במשיבים ובשים לב לעובדה כי חלפו 14 חודשים מיום התפיסה, אני מורה על שחרור סך של 50,000 ₪ נוספים מתוך הסך של 300,000 ₪ אשר נותרו בידי המבקשת.

6.
ביום 3.8.15 הגישו המבקשים בקשה להבהרת החלטתי וביקשו כי בית המשפט יורה לבנק לשחרר סך של 50,000 ₪ הכסף התפוס.

7.
לטענת המבקשים, נציג הבנק סירב לשחרר לידיהם את הכסף בטענה שבידי הבנק מצויים רק 180,000 ₪ השייכים למשיב וכי 120,000 ₪ תפוסים נוספים נמצאים בידי המשיבה, ועל כן לא ברור בעיני הבנק מתוך איזה כספים הורה בית המשפט לשחרר את הסך של 50,000 ₪.

8.
מתוך התייחסות המשיבה שהוגשה לבית המשפט בעניין זה עולה כי ביום 3.8.15 פנה נציג המשיבה לב"כ המבקשים וביקש למסור לו המחאות בסך 50,000 ₪ המוחזקים בידיה והלה סירב לקבל את ההמחאות היות ומדובר בהמחאות ללא כיסוי.

9.
לטענת המשיבה, עצם התנגדותו של ב"כ המבקשים לקבל לידיו ההמחאות שומט את טיעוניו בדיון כי המשיבה מחזיקה בידיה סכומים גבוהים על סך 300,000 ₪, דבר אשר היווה בסיס להחלטתי בית המשפט אשר ביצע את האיזון מהסכום הנטען. עוד מוסיפה כי סירובו לקבל את ההמחאות והתעקשותו לקבל הכספים מהבנק מעיד על חוסר תום לב וניסיון לכרסם ככל הניתן מהתפיסות שנועדו לחילוט עתידי.

10.
דין הבקשה להידחות.

11.
תכלית החוק לאיסור הלבנת הון עניינו מלחמה ברכוש שמקורו בפעילות עבריינית וליבתו של האיסור מצויה בהוראת סעיף 3 (א) לחוק איסור הלבנת הון שקבוע:

"3(א)
העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקות (1) עד (3) (בחוק
זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61 (א)(4) לחוק העונשין –
(1)
רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
(2)
רכוש ששימש לביצוע עבירה ;
(3)
רכוש שאיפשר ביצוע עבירה

12.
העושה פעולה ברכוש במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו – עובר עבירה, ודינו כאמור 10 שנים מאסר או קנס.
13.
בנוסף לעונשים הקבועים בחוק לאיסור הלבנת הון, עוד נקבע בו כי ככלל בית המשפט יצווה גם על חילוט רכושו של אדם, למעט במקרים מיוחדים שירשמו.

14.
תכליות החילוט ברורות וידועות וכבר נבחנו אף בהחלטותיי הקודמות בעניינם של המבקשים, כאשר התכלית הראשונה הינה תכלית הרתעתית – המבקשת להימנע ממצב בו
חוטא יוצא נשכר ממעשה עבירתו ופוגע בתמריץ העיקרי שיש לעבריין בביצוע עבירה – כדאיות בביצוע עבירה (ע"פ 4496/04 מחג'נה נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 11.9.05), והשנייה, בעלת אופי קנייני; "הוצאת בלעו של גזלן מפיו", ע"פ 7475/95 מדינת ישראל נ' בן שטרית, פ"ד נב (2)( 385, 410 (1998).

המטרה היא לסכל ניסיונם של עבריינים "לסכל כספים מצינורות הביוב ולעדנם בניחוח של פירחי אביב" (ע"א 9796/03 שם טוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נט (5) 397, 405 (2005).

15.
המשמעות של הקפאת הליכים עניינה סעד זמני הניתן בידי המדינה, עד להכרעה בעניינם של נאשמים בכתבי האישום שהוגשו כנגדם, ביטול הסמכות או היעתרות לבקשה לשחרר מחשבון הבנק ולא מההמחאות שחזרו ללא כיסוי, כמוה כמחיקת כוחה של המדינה לחלט את הרכוש שהושג בעבירה או להקשות עליה בביצוע הליך החילוט העתידי.

16.
סבור אני כי היעתרות לבקשה תחטא לתכליתו של חוק איסור הלבנת הון ותחייב את המאשימה ואף את בתי המשפט להידרש להליכים סבוכים של גבייה ורדיפה אחר נושים ו/או צדדי ג'.

17.
עצם הבעלות של אדם אחר ברכוש, או לחילופין של חוב של אחר כלפי החשוד ו/או הנאשם, אינה מגינה מפני חילוט, החוק מאפשר מימוש של צו החילוט מתוך רכושו של אחר וזאת מתוך הכרה כי העבריינים פועלים במבט צופה פני עתיד ומפזרים רכושם בין מקורבים שונים שלהם אין חלק בביצוע העבירות.

18.

סמכות החילוט היא סמכות עונשית, היוצרת זכות ליטול בעלות בנכסים שהינה עדיפה על זכויות אובליגטוריות. כאשר ניתן צו חילוט המדינה פועלת כמחלט ולא כנושה ואין לשלוח אותה לתחרות בין נושים כספיים אחרים, מקום שמראש ניתן להימנע מכך.

19.
בפני
בית המשפט הפלילי, להבדיל מבית המשפט האזרחי עומד בין היתר השיקול שבאינטרס הציבורי ובהשגת מטרותיו של ההליך הפלילי


20.
כיום, הזכות היחידה שיש בידי המשיבה הינה זכות של מחזיק ואין היא יכולה לפעול לגביית הכספים, בעוד למבקשים, אמצעים העומדים לרשותם על פי דין, כגון פנייה לרשות האכיפה והגבייה, כבר עתה. נכון אמנם כי המבקשים לא יקבלו לידיהם את הכספים על אתר ואולם באיזון בין הפגיעה בחשוד לבין פגיעה באפקטיביות השימוש בכלי החילוט ובמאבק רשויות האכיפה בפשיעה, הכף נוטה באופן מובהק לטובת המשיבה.

21.
אשר על כן הבקשה נדחית.

22.
המשיבה תמסור לידי המבקשים המחאות על סך 50,000 ₪ מתוך הסכומים שלא נפרעו והמבקשים יוכלו לפעול לגביית חובם בהתאם לאמצעים העומדים לרשותם על פי דין.

23.
יחד עם זאת, אני מאפשר למבקשים לפנות למשיבה ולקבל מידיה שקים בסך כולל של עד 50,000 ₪ וזאת על פי בחירתה מתוך מכלול השקים המצויים בידי המשיבה.


24.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.


ניתנה היום, כ"א אב תשע"ה, 06 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.








הת בית משפט שלום 5350-06/14 שוקי לסרי ואח' נ' מדינת ישראל משטרת ישראל להב 433 (פורסם ב-ֽ 06/08/2015)