פסקי דין על אבישי קריטי | פסקי דין על מיזמי רווחה ופיתוח (מכון ויצמן) | פסקי דין על משה גב | פסקי דין על אסף שלום טולדו |

12852-02/15 תק     04/08/2015




תק 12852-02/15 אבישי קריטי נ' מיזמי רווחה ופיתוח (מכון ויצמן) בע"מ, משה גב, אסף שלום טולדו








בית משפט לתביעות קטנות בנתניה



ת"ק 12852-02-15 קריטי נ' מיזמי רווחה ופיתוח (מכון ויצמן) בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
הרווי גרובס


תובע

אבישי קריטי


נגד


נתבעים

1.מיזמי רווחה ופיתוח (מכון ויצמן) בע"מ

2.משה גב

3.אסף שלום טולדו




פסק דין




1.
בפני
תביעה לפיצוי כספי בסכום של 33,800 ₪.
התביעה מבוססת על סדרה של אירועים במכון כושר שבו התובע היה חבר תקופה שלמעלה מ-20 שנה.
לטענתו הוא ראה לנכון להתלונן על תפקודו של מדריך מסוים במכון (הנתבע 3) וכתוצאה מזה הנתבעים ביחד ולחוד פעלו במתכוון לפגוע בזכויותיו כחבר במועדון, והתובע ראה את עצמו נפגע מכך פגיעה של ממש.

2.
לטענת התובע התנהגותם של הנתבעים מהווה בין היתר:

א. הפרת תקנון של הנתבעת 1.

ב. הפליה שלא כדין עקב השקפת עולמו של התובע.

ג. פגיעה בזכויות חוקתיות של התובע עקב הפליה.
ד. הפרת חוק איסור הפליה במוצרם שירותים ובכניסה למקומות ציבוריים התשס"א 2011.


דובר בכתב התביעה מפורט ביותר (65 סעיפים, 12 עמודים ו-15 נספחים).

התובע עותר לסכומים הבאים:

א. החזר מחצית דמי מנוי בגין התקופה שלא היה יכול להתאמן 1,500 ₪.

ב. פיצוי בגין השפלה, עוגמת נפש ופגיעה בכבוד

5,200 ₪.

ג. עבור ציוד ספורט שהתובע נאלץ לרכוש עקב מניעת האפשרות להתאמן במכון

750 ₪.

ד. הוצאות שכ"ט עו"ד עבור הכנת התביעה
1,000 ₪.

ה. עבור פיצוי ללא
הוכחות נזק על הפליה
25,350 ₪.

3.
חשוב לציין כי לאור סכום התביעה ומורכבותה בית המשפט הציע לתובע להעביר את הדיון לבית משפט השלום אך התובע, וזו זכותו, העדיף לנהל את התיק במסגרת תביעה קטנה.

4.
על פי עדותו התובע התאמן במכון במשך 20 שנה ללא תלונות נגדו.


"מעולם לא היו תלונות על התנהגות".

רק כאשר הנתבע 3 (להלן: "אסף") החל את עבודתו כמדריך התמונה השתנתה.

"אני לא הייתי מרוצה מתפקוד

המדריך.... הוא לא היה אוכף את התקנות. אנשים מדברים בחדר כושר בטלפון אנשים מתאמנים ללא בגדי ספורט. פניתי אליו שיטפל בעניין והוא אמר שזה לא ענייני (עמ' 2 18-20).

כמו כן התלונן התובע גם על כך שהמדריך לא היה משגיח על התובע בעת שהוסיף משקלים. אסף לא התייחס לתלונות התובע ש פנה לנתבע 2, משה גד, מנהל המכון (להלן: "משה") והתלונן על תפקודו של אסף. מעבר לאמור התובע גם טען שאסף ישב רוב הזמן בכורסא, משחק בפלאפון ומדי פעם סתם התאמן להנאתו. כל זאת על חשבון טיפול ראוי במשתמשים במכון. אסף הגיש תלונה נגדית על התנהגותו של התובע.

ביום 9.11.14 משה בשיחה עם התובע הציע לו "שקט תעשייתי" ובקש מהתובע להגיע למכון בימים שאסף לא עובד. התובע, היה מוכן חלקי להסדר זה, למעט שרצה להתאמן ביום ה'. יום שאסף אכן עבד. משה לא קבל הצעה זו. התובע דרש שהתלונה תטופל בהתאם לתקנון המכון, קרי בוועדת משמעת. אולם לדברי התובע משה הציב לתובע אולטימטום לכן משה הרחיק את התובע לחצי שנה בימים שאסף עובד, וזאת עשה, לטענת התובע, על דעת עצמו, מבלי שניתן לתובע זכות שימוע בוועדת משמעת לפי התקנון. התובע אמר שבכוונתו להתאמן ולדבריו, משה לא התנגד (ראה דברי התובע בין עמוד 2 ל-3 לפרוטוקול).
ואז:
"איך שנכנסתי אסף צעק ואיים ואמר לי לצאת. עליתי למר משה גב
ואמרתי לו שאמרת לי שאני יכול ואז הוא הביא לי מכתב חדש" (עמ' 1, 2).

5.
עמדת משה הייתה, כפי שניתן ללמוד מתוכן מכתביו ,שהתובע מנוע להיכנס לחדר כושר בימים שאסף במקום וכל זאת :

"עד סיום הטיפול בתלונה" (ראה מכתב 30.11.14).

במכתב נוסף מיום 7.12.14 טען משה שהיו תלונות נגד התובע עקב התנהגותו ולכן דרש מהתובע:

"אתה תמתין בסבלנות עד לפסיקתו של יו"ר הוועדה – פרופ' אולמן שכל הענין יועבר אליו בתוך כמה ימים" (ראה נספח ז' לכתב התביעה.)

יש לציין שהתובע פנה באופן ישיר לפרופסור אולמן, פעמיים, וביקש החלטתו בנדון.

6.
בעדותו בפני
משה אכן אשר שהתובע התאמן 20 שנה בלי תלונות עד הפרשה נשוא כתב התביעה. אולם במועדים הרלוונטיים לתביעה, היו כנגד התובע תלונות הן של מתאמנים אחרים וגם של אסף:


"לא מתנהג יפה בחדר כושר ולא ממלא אחר התקנון. הוא לא היה מחזיר ציוד למקום, דיבר בטלפון הרעיש, הטריד אנשים מסביב" (עמ' 3 בין השורות 8-10).

משה מאשר בכל הקשור עם אסף היו תלונות הדדיות. נכון הדבר שהתובע הסכים שלא להתאמן בימים שאסף נמצא למעטן יום ה'.


"החזרתי אותו לחדר כושר אחרי שהרגעתי את הרוחות ואחר כך אסף עוד פעם התלונן".

(ע. 3 שורה 15 ,16)

לטענת משה הוצע לתובע החזר של מלוא דמי החבר אם הוא לא מוכן לקבל
את ההצעה לפיה לא יתאמן כאשר נמצא אסף במקום.

מדברי משה עולה שעל אף שהיו תלונות הדדיות במשך זמן ממושך, לא התקיים דיון בוועדת משמעת.

משה טען שפרופ' אולמן היה בחוץ לארץ וכאשר חזר היה :

"עסוק בכנסים ובדברים יותר חשובים. הוא אמור למנות את וועדת המשמעת" (עמוד 3 שורות 19-20).

7.
מטעם הנתבעים העידו מר אמנון דרני ומר ברוך טלדנו. מר דרני מתאמן במכון והעיד שתפקודו של אסף תקין לחלוטין. מר דרני גם טען שהתובע כל הזמן דבר בטלפון "מציק לכל אחד". מר טלדני דיבר שבחים על אסף והתלונן על התנהגות התובע.:


"כל יום שהיה מגיע האווירה הייתה מאוד לא נעימה. הוא לא יודע לדבר רק לצעוק"

(עמ' 4 שורות 2, 3).

8.
בנוסף הוגשה במהלך הדיון חבילת מסמכים (נ/1). דובר במסמכים חתומים על ידי מתאמנים ומדריכים. המסמכים דנים בהתנהגות הפגומה של התובע ושלל תלונות נגדו. יש לציין כי משקל ראיות אלה ,מבלי שניתן לתובע הזדמנות לחקור את העדים, מוגבלת ביותר. כמו כן לא ברור מדוע המסמכים לא הוגשו לבית המשפט ולתובע במועד שהיה
מאפשר לו להתמודד אתם בצורה נאותה יותר.

9.
הנתבע 3, אסף, מסר עדות. לפי דבריו עבד במכון משנת 2009 . על התובע אמר:


"הוא לא היה מהשקטים, הייתי עסוק בלהפריד בינו לבין משהו אחר תמיד... התלוננתי לאחר 3 שנים שעשיתי כל דבר לגשר בינו לבין הסביבה וכל פעם שהיה בא לא יכולתי לעבוד כמו שצריך" (עמ' 4 שורות 20-22).

10.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:
א.
כללית דברי התובע היו משכנעים ועקביים. קשה לקבל עמדת הנתבעים שלאחר 20 שנים שבהם התובע התאמן ללא דופי, הוא הפך להיות מטריד ומרעיש בלתי נסבל. אולם לפי העדים שמסרו דבריהם בפני
בדיון קיימת אפשרות שהתובע אכן תרם את חלקו למחלוקת נשוא הדיון. יש ראיות לכאן ולכאן, אולם בסופו של דבר בית משפט אינו חייב להכריע בשאלה זו וזאת מהסיבות שיפורטו בהמשך.

ב.
כל הדיון בפני
היה צריך להתנהל לא בבית המשפט אלא בוועד המשמעת במכון. האחריות לכך שלא התנהל דיון בוועדת המשמעת מוטלת אך ורק על הנתבעים. כותבים מצד אחד לתובע שאסור לו להתאמן בימים מסוימים "עד לסיום הטיפול בתלונתך" וכמו כן שימתין "בסבלנות עד פסיקתו של יו"ר הוועדה פרופ' אולמן". אולם מאידך, התברר שלא נקטו הנתבעים בצעדים הדרושים לכינוס הוועדה.


כמו כן החלטות המגבילות את פעילות התובע, כולן פרי ידיו של הנתבע 2 ללא גבוי של
וועדת המשמעת. נכון הדבר שבזכות הנתבע 2 במסגרת התקנות להרחיק מתאמן לתקופות שונות אך במקרה דנן היה ברור שהמחלוקת בין התובע לבין הנתבע 3 (ואולי בינו לבין אחרים) הפכה להיות אקוטית לכן הייתה
זאת חובתו הנתבע 2 לדאוג לכינוס וועד המשמעת ללא דיחוי.

לא זו בלבד – התובע פנה פעמים ישירות לפרופ' אולמן ובקש וחזר ובקש דיון בתלונותיו. עם כל הכבוד הראוי לפרופסור אולמן, שבוודאי היו לו עסוקים חשובים זכויותיו של התובע כחבר במועדון הוזנחו
ונפגעול בצורה משמעותית. הטיפול בתלונותיו (והתלונות נגדו) היה
רשלני ופגום. הדבר בוודאי מזכה את התובע בפיצוי סביר.

ג.
אם התלונות של התובע היו מטופלות
תוך זמן סביר ובמסגרת של
וועדת המשמעת

לא היינו מגיעים לדיון זה. יחד עם זאת, יש מקום לציין כי כתב התביעה והעתירות הכספיות השונות של התובע אינן בפרופורציה נכונה לעובדות המקרה. לא דובר בהפרות של זכויות
חוקתיות של התובע. דובר בוויכוח מר
במכון פרטי בין חבר המועדון לבין המכון ועובדיו, ותו לא.

ד.
התובע אומנם תבע את משה ואסף באופן אישי, אך אין מקום להטיל עליהם אחריות אישית. משה ואסף פעלו בכל הנוגע לתביעה זאת כמנהלים ו/או כעובדים של הנתבעת 1 שהיא הנתבעת היחידה הנכונה.

ה.
באשר לנזקי התובע.

שוכנעתי שמגיע לתובע החזר של 1,500 ₪ בגין מחצית דמי החבר שלו. התנהלות הנתבעת פגעו באפשרות שהתובע ייהנה
מהשימוש במכון.

באשר לפיצוי המגיע לתובע עקב כך שהנתבעת לא פעלה לפי התקנון ולא דאגה לטפל בתלונותיו כראוי, ולקיים הליך בוועדת משמעת בצורה נאותה, אני מעמיד את הפיצוי בסכום של 7,000 ₪.אין ספק שהתובע
סבל
ממש כתוצאה ממחדל הנתבעת. יצוין גם שאף אם התובע אכן היה הגורם המפריע בפרשה, עדיין הייתה זאת
זכותו להישמע בוועדת המשמעת.

אני דוחה כל יתר עתירות התובע.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע 8,500 ₪ ועוד 750 ₪ הוצאות הדיון בפני
. הסכומים ישולמו תוך 21 יום מהיום ואם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה עד התשלום המלא בפועל.

אני דוחה את התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3.


ניתן היום,
י"ט אב תשע"ה, 04 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 12852-02/15 אבישי קריטי נ' מיזמי רווחה ופיתוח (מכון ויצמן) בע"מ, משה גב, אסף שלום טולדו (פורסם ב-ֽ 04/08/2015)