פסקי דין על גאון נדל"ן בע"מ | פסקי דין על כהן אמיר ואח'

2824/15 רעא     19/08/2015




רעא 2824/15 גאון נדל"ן בע"מ נ' כהן אמיר ואח'




החלטה בתיק רע"א 2824/15



בבית המשפט העליון


רע"א 2824/15



לפני:

כבוד השופט י' דנציגר


המבקשת:
גאון נדל"ן בע"מ



נ


ג


ד



המשיבים:
כהן אמיר ואח'


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 23.03.2015 בת"א 14280-02-13, שניתנה על-ידי כב' השופט הבכיר י' פרגו

בשם המבקשת:
עו"ד רימון זינאתי
בשם המשיבים:
עו"ד אלון סמואל
; עו"ד תומר אזרחי

החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט הבכיר
י' פרגו
) בת"א 14280-02-13 מיום 23.3.2015, במסגרתה פטר בית המשפט את המומחה מטעמו להשיב על שאלות ההבהרה מטעם המבקשת, והורה כי שאלות אלה יומצאו למומחה על-מנת לאפשר לו להתכונן לדיון ההוכחות.
תמצית הרקע העובדתי והחלטת בית המשפט המחוזי
1.
בבית המשפט המחוזי מתבררת תובענת המשיבים כנגד המבקשת, שעיקרה ליקויי בניה נטענים בבניין ובדירות אותן רכשו המשיבים מהמבקשת. ביום 18.2.2014 מינה בית המשפט המחוזי מומחה מטעמו למתן חוות דעת בתחום ליקויי הבניה. לאחר עיכובים רבים, שאינם מעניינה של הבקשה שלפני, ביום 30.1.2015 הוגשה חוות דעתו של המומחה. ביום 15.2.2015 הגישו המשיבים בקשה לאפשר להם להפנות למומחה שאלות הבהרה. המבקשת התנגדה לבקשה אך למרות זאת ביום 16.2.2015 נעתר בית המשפט לבקשת המשיבים. להחלטה זו חשיבות מסוימת לענייננו ועל-כן היא תובא במלואה:
"העתק משאלות ההבהרה יועבר לעיון ואישור בית המשפט בטרם משלוח למומחה.
למותר לציין, שכל שתותרנה הן שאלות הבהרה בלבד, להבדיל משאלות שמקומן בחקירה שכנגד
" [החלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.2.2015. ההדגשה הוספה – י.ד.].
ביום 24.2.2015 הגישו המשיבים לבית המשפט 19 שאלות הבהרה הנוגעות לחוות דעתו של המומחה.
2.
ביום 1.3.2015 התקיים דיון קדם משפט, במהלכו עתרה גם המבקשת להתיר לה להפנות שאלות הבהרה למומחה. בית המשפט נעתר לבקשה וקבע בדומה להחלטה דלעיל כי "עם קבלת שאלות ההבהרה, ישלחו למומחה שאלות ההבהרה שיאושרו על-ידי בית המשפט... המומחה ימתין בשלב זה במענה לשאלות ההבהרה, ויענה עליהן במאוחד" [החלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.3.2015].
ביום 22.3.2015 הגישה המבקשת לבית המשפט 92 שאלות הבהרה עבור המומחה, וביום 23.3.2015 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי מושא בקשת רשות הערעור דנן, במסגרתה נקבע כי:
"לאחר שעיינתי בשאלות שהוגשו לבית המשפט תחת הכותרת "שאלות הבהרה", ברי כי אין המדובר בשאלות הבהרה אלא בשאלות רבות המתווכחות עם חוות דעת המומחה.
כפועל יוצא, אני פוטר את המומחה מלהשיב על שאלות אלו.
המומחה הוזמן ליום 30.11.2015 על-מנת להעיד על חוות דעתו והנתבעת תוכל, במסגרת הזמן שיעמוד לרשותה, לשאול את המומחה על חוות דעתו.
על-מנת לאפשר למומחה להתגונן לדיון, תשלח המזכירות למומחה את בקשה זו על נספחיה..." [החלטת בית המשפט המחוזי מיום 23.3.2015].
3.
לטענת המבקשת, שגה בית המשפט המחוזי כאשר דחה את שאלות ההבהרה שביקשה להפנות למומחה. נטען כי החלטת בית המשפט עומדת בניגוד למדיניות המשפטית הראויה, לפיה, כך נטען, אין למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת במקרים שבהם קיים ספק באשר למידת הרלוונטיות של השאלה שנתבקשה. עוד טוענת המבקשת כי החלטת בית המשפט עלולה לגרום לאובדן זמן יקר במועד חקירת המומחה ולפגום ביכולתה להבין כראוי את חוות הדעת. כן נטען כי החלטת בית המשפט איננה שוויונית, שכן 19 שאלות ההבהרה שהפנו המשיבים למומחה אושרו על-ידי בית המשפט, בעוד ששאלות ההבהרה שביקשה המבקשת להפנות למומחה, נדחו באופן גורף. לבסוף טוענת המשיבה כי העברת שאלותיה למומחה בטרם דיון הוכחות עלולה ליטול "את העוקץ מאלמנט חשוב ביותר בדיון ההוכחות והוא הפתעת הנחקר".
4.
בתגובתם עתרו המשיבים לדחיית בקשת רשות הערעור על הסף, הן מן הטעם שעניינה בנושאים שבהם לא תינתן רשות ערעור, בהתאם להוראות צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן:
צו בתי המשפט
), והן מן הטעם שממילא מדובר בהחלטה דיונית המצויה בלב שיקול דעתו הרחב של בית המשפט המחוזי. לגופו של עניין טוענים המשיבים כי עשרות השאלות שאותן ביקשה המבקשת להפנות למומחה אינן שאלות הבהרה כי אם שאלות שנועדו להתווכח עם חוות דעתו של המומחה. במיוחד הודגש כי המבקשת אף צירפה לשאלותיה שבעה מסמכים שונים, אותם ביקשה לעמת עם חוות הדעת במסגרת שאלות ההבהרה. לבסוף נטען כי עצם העובדה שהמבקשת עותרת שלא לחשוף את שאלות ההבהרה לפני המומחה בטרם חקירתו, מלמדת כי גם לשיטת המבקשת אין מדובר בשאלות הבהרה כי אם בשאלות שמקומן בחקירתו של המומחה.
דיון והכרעה
5.
לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי וכן בבקשה ובתגובה על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להדחות.
6.
ראשית
, סבורני כי החלטת בית המשפט המחוזי – במסגרתה פטר את המומחה מטעמו מלהשיב לשאלות שהגישה המבקשת מן הטעם שהן אינן "שאלות הבהרה" – היא החלטה הבאה בגדר הוראות צו בתי המשפט, לפיהן לא תינתן רשות ערעור על החלטות שעניינן "שאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחיה של התנגדות בעניין זה" [סעיף 1(5) לצו בתי המשפט], או "החלטה בעניין סדר הבאת עדויות ואופן הגשת עדויות" [סעיף 1(6) לצו בתי המשפט]. זאת, מן הטעם "... שעדות מומחה אינה שונה מכל עדות הבאה בפני
בית המשפט..." [ראו: אורי גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי
468 (מהדורה אחת עשרה, 2013)].
יתר על כן, סבורני כי כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור הנוגעת לדחיה של שאלות הבהרה שאותן ביקש צד להפנות למומחה, הרציונאלים העומדים בבסיס צו בתי המשפט בעניינים אלו חלים ביתר שאת, שכן אין מדובר בהחלטה הסותמת את הגולל על אפשרותו של בעל הדין להציג לפני המומחה את שאלתו בשלב מאוחר יותר, בעת חקירת המומחה. כך גם במקרה דנן.
די בכך בכדי לדחות את הבקשה שלפני.
7.
שנית
, השאלה האם יש להתיר הגשת שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט היא עניין המסור במובהק לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית בעניינים הקשורים באופן ניהול ההליך, אשר אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהם אלא במקרים חריגים, שבהם ההחלטה אינה סבירה על פניה, מנוגדת לדין, או גורמת לעיוות דין. הלכה ידועה היא כי בעניינים המסורים לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית באשר לאופן ניהול ההליך, ייטה בית משפט זה שלא ליתן רשות ערעור [ראו למשל: רע"א 4579/15
כהן נ' אורון
, פסקה 7 (5.8.2015)].
די גם בכך בכדי לדחות את הבקשה שלפני.
8.
שלישית
, לגופו של עניין ולמעלה מן הצורך, לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט המחוזי. עיון בשאלות שביקשה המבקשת להפנות למומחה מלמד כי רובן המוחלט הן שאלות שמקומן בחקירתו הנגדית של המומחה. עניינן של שאלות אלה הוא בנסיון לעמת את המומחה עם עובדות ומסמכים שונים או בנסיון לערער את מהימנותו. בנוסף, עיון בשאלות אלה מלמד כי הן מנוסחות במתכונת של חקירה נגדית, כרצף של שאלות ושאלות המשך לכל תשובה אפשרית – חיובית או שלילית – ואשר כל מטרתן היא לנסות ולערער את מהימנות חוות הדעת ועורכהּ. זאת, בשונה מתכלית הרשות הנתונה לבית המשפט לאפשר לבעל דין להגיש שאלות הבהרה למומחה מטעמו על-פי תקנה 134(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
תקנות סדר הדין האזרחי
)
. שכן, כפי שכבר נקבע, "שאלות ההבהרה, כשמן כן הן, נועדו להבהיר את האמור בחוות הדעת, ואילו החקירה הנגדית, מטרתה לסתור את המסקנות העולות מחוות הדעת. ולא הרי אלה כהרי זו" [ראו: רע"א 1017/01
אלבטרוניקס בע"מ נ' בר
, פסקה 4 (8.5.2001)]. כך למשל ולצורך הדוגמא, מקבץ 92 השאלות שביקשה המבקשת להפנות למומחה נפתח בשאלות אלה:
"על-פי חוות דעתך, הנך מהנדס אזרחי בהשכלתך.
1.1
האם למדת שמאות מקרקעין?
1.2
האם הנך שמאי מקרקעין מוסמך?"
ובהמשך, לדוגמא:
"5.8
מנהל הנתבעת טוען כי מי מבין דיירי הבניין תלה את מנועי המזגנים על המעקה העורפי מעל הכניסה למרתף?
5.9
האם אתה מכחיש טענה זו?
5.10
ככל שאתה מכחיש – מדוע אתה מכחיש?"
סבורני כי מטרתן של שאלות אלה אינה לבאר אי-בהירויות העולות מחוות דעת המומחה. שאלות אלה נועדו לערער את מהימנות המומחה מטעם בית המשפט או לעמת אותו עם מסמכים שונים ועם טענות המבקשת. אינני רואה כיצד יש בשאלות אלה כדי להבהיר את האמור בחוות הדעת, ומקובלת עלי קביעת בית המשפט המחוזי לפיה שאלות המבקשת הן שאלות שמקומן בחקירת המומחה.
9.
בנוסף, לא מצאתי כי החלטת בית המשפט המחוזי פוגעת בשוויון הדיוני בין הצדדים כפי שנטען. החלטות בית המשפט בבקשות שני הצדדים להגיש שאלות הבהרה למומחה הן דומות. הן בהחלטה מיום 16.2.2015 והן בהחלטה מיום 1.3.2015 צוין כי שאלות הצדדים תועברנה לעיון בית המשפט ואישורו בטרם העברתן לידי המומחה. זאת, בהתאם להוראת תקנה 134(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי. בהחלטה מיום 16.2.2015 – בבקשת
המשיבים
להפנות שאלות הבהרה למומחה – הדגיש בית המשפט כי השאלות שתותרנה "הן שאלות הבהרה בלבד, בשונה משאלות שמקומן בחקירה שכנגד". בית המשפט המחוזי יישם את הדין ואת החלטותיו בנוגע לשאלות שהגישה המבקשת ומצא כי למעשה אין מדובר בשאלות הבהרה, בניגוד לשאלות שאותן ביקשו המשיבים לשאול. כמו כן, אינני סבור כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט להעביר לעיון המומחה את שאלות המבקשת בטרם חקירתו. ככל שסברה המבקשת כי שאלות אלה הן שאלות שיש יתרון בהצגתן למומחה "ללא הכנה מוקדמת" במסגרת החקירה הנגדית, לא ברור מדוע ביקשה להפנותן למומחה לצורך קבלת הבהרות בכתב בטרם חקירתו. לבסוף, אין בידי להיעתר לסעד החלופי לו עתרה המבקשת בבקשה דנן – "לקבוע על אילו שאלות מתוך שאלות ההבהרה נדרש המומחה להשיב בכתב". קובץ שאלות המבקשת חובק כאמור 92 שאלות ושאלות המשך. אין זו מדיניות ראויה כי ערכאת הערעור תבור את התבן מן המוץ בעבור המבקשת. זאת, ודאי לנוכח העובדה שעסקינן כאמור בעניינים המסורים לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית – הבקיאה היטב בטענות הצדדים, בחוות דעת המומחה ובדרוש הבהרה בחוות הדעת – בדבר אופן ניהול ההליך, אשר אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהן.
10.
בהתאם לכל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

משנתבקשה תשובה, המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, ד' באלול התשע"ה (19.8.2015).






ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


15028240_w02.doc

נא
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







רעא בית המשפט העליון 2824/15 גאון נדל"ן בע"מ נ' כהן אמיר ואח' (פורסם ב-ֽ 19/08/2015)