פסקי דין על צחי גולן אדלסון | פסקי דין על המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול")

4034-10/10 א     16/08/2015




א 4034-10/10 צחי גולן אדלסון נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול")








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 4034-10-10 גולן אדלסון נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול")


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
לימור בן-שמן


תובעים

צחי גולן אדלסון
ע"י ב"כ עו"ד גיל קלר


נגד


נתבעים

המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול")
ע"י ב"כ עו"ד אירית יפו




פסק דין



רקע-
עניינו בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

התובע, צחי גולן אדלסון
, יליד 3.4.1970, נפגע בתאונת דרכים ביום 6.8.2008, בעת שנהג באופנוע המבוטח על ידי הנתבעת.
התובע הינו רואה חשבון במקצועו מיום 6.9.2007.
אין מחלוקת אשר לחבות ולכיסוי הביטוחי.
5.
אין מחלוקת כי לא נגרמה לתובע נכות כלשהיא בגין התאונה.
הצדדים חלוקים לעניין הנזק ובפרט לגבי משך תקופת אי הכושר ולגבי הפסדי השכר לעבר אשר נגרמו לתובע בתקופה זו.

לטענת ב"כ התובע בסיכומיו ,לנוכח התאונה והיעדרותו הממושכת והקריטית של התובע מעסקו, נגרמו לו הפסדים במרוצת שלוש שנים, עד אשר הצליח לשוב ולבנות את עסקיו. על כן לטענת ב"כ התובע יש לפצות את התובע בסכום חודשי של 6,541 ₪ וזאת למשך שלוש שנים, משוערך ובניכוי מס, היינו סך כולל של 290,508 ₪.

עוד
טוען ב"כ התובע כי יש לפצות אותו בגין הוצאותיו וכן בגין כאב וסבל.
אשר על כן, עותר התובע לפצותו בגין התאונה בסך כולל של 306,626 ₪ בצירוף שכ"ט והוצאות משפט.
התובע הגיש תצהיר מטעמו ומטעם מספר לקוחות וכן הגיש חוות דעת של רו"ח אלישע סער.
ב"כ הנתבעת טענה מנגד כי פגיעתו של התובע הייתה קלה ביותר, וטיבה פצע שפשוף קל וכי התובע לא הציג כל אישור מחלה אוטנטי או מסמך אחר המעיד על היעדרות מהעבודה וכתוצאה מכך הפסד שכר. עוד נטען כי עדי התביעה לא תמכו בטענות התובע בנוגע להפסדיו וכי לא הובאו כלל העדים הרלבנטיים.

לעניין הנזק נטען כי יש לפצות את התובע בגין כאב וסבל בלבד בסכום של 4,000 ₪.
הנתבעת הגישה תיק רפואי וכן חוות דעת של רו"ח חיים כהן בתמיכה לטענותיה.

דיון-
תקופת אי הכושר-
לטענת ב"כ התובע בסיכומיו
נקבעה לתובע תקופת אי כושר מלא מיום התאונה ועד ליום 15.9.08, סה"כ 41 ימים, בהתאם לתעודת מחלה אשר הונפקה לו
(נספח ת/6). בנוסף נטען כי התובע נעדר באופן חלקי עד לתום 3 חודשים מהתאונה (נספחים ת/3-ת/6).

לטענת ב"כ הנתבעת לא הוכחה היעדרותו של התובע בפועל, אף לתקופה זו.
אכן, למרבה התמיהה הונפקה תעודת המחלה ת/6 על ידי רופא המשפחה רק ביום 11.1.2010 וזאת לאחר חלוף זמן ניכר מעת הפגיעה.
עם זאת משך התקופה של 41 יום עולה מתצהירו של התובע וכן מעדותו וכן מ-ת/6 והנני נותנת אמון בכך.
מנגד, עיון בנספחים ת/4–ת/5, לעניין תכנית לביצוע טיפולי פיזיוטרפיה, אינם תומכים בגרסתו לעניין היעדרותו עד לשלושה חודשים מתום התאונה, בין באופן חלקי ובין באופן מלא.
לפיכך, אקבע כי משך היעדרותו של התובע בגין התאונה הינו 41 יום בלבד.

הפסדי התובע לעבר-

התובע הצהיר כי בתחילת 2007 פתח משרד חדש והחל לקדם אותו. המשרד התפתח וחוג לקוחותיו הלך וגדל ועימו גם היקף הכנסותיו ורווחיו. לאחר התאונה נעדר ממשרדו כחודש וחצי. הואיל והפרקטיקה שהקים התבססה כולה על עבודתו, לא יכול היה ליתן מענה ואפילו לא בסיסי ללקוחותיו, הכנסותיו צנחו באופן תלול עד שהגיעו לשיעור שלא יכול עוד להחזיק את עסקו ונאלץ לסגור אותו.

התובע העיד בקדם משפט כי פתח את המשרד כשנה וחצי לפני התאונה והגיע קרוב ל-100 לקוחות סמוך למועד התאונה. לאחר 41 יום מהתאונה העביר את ניהול המשרד לרו"ח אחר שכן לא יכול היה לשאת בנטל של שירות הלקוחות והללו עזבו. התובע העיד כי סגר את דלתות המשרד הלכה ולמעשה ב-10/08.
מנגד, במסגרת חקירה נגדית, עולה מעדות התובע ויתר עדיו, כי התובע נתן שירותים שונים בטרם שנת 2007. התובע אישר כי לא הביא לעדות לקוח חדש משנת 2007 ( ישיבה מיום 7.12.14 עמוד 3 ש' 3 ואילך ). על כן, אין עסקינן בעסק אשר היה בראשית הדרך, במועד התאונה.
התובע הדגיש בעדותו את שירותי הייעוץ הפיננסי אשר נתן ללקוחותיו, במסגרתו נהג לערוך ללקוחותיו כעדותו דו"ח תזרים מזומנים יום יומי. דו"ח זה אפיין וייחד את פעילותו (עמוד 4 ש' 13 ואילך, עמוד 5 ש' 1). עוד העיד כי רוב השירות הפיננסי ניתן במשרדי הלקוחות ולא במשרדו (עמוד 6 ש' 5).
התובע לא הצביע על הרכב לקוחותיו או על גילוי דעת של לשכת רו"ח, כמצדיק שירות מעין זה.
התובע לא צירף הסכמי שכ"ט עם הלקוחות, הכולל את פירוט השירותים הניתנים תוך תמחורם.
התובע לא העיד עדים מהחברות בן אור תקשורת, חברות אחרות להם נתן רק שירות פיננסי (עמוד 5 ש' 5). העד ראם סמואל ,מחברת אלינה בע"מ, לא פירט בתצהירו מה כלל הייעוץ הפיננסי השוטף אשר ניתן לו על ידי התובע. העד לא הזכיר כלל בעדותו כי שירותי התובע כללו אכן מסירת דו"ח תזרים מזומנים יומי.
העד סמואל העיד כי פגישותיו עם התובע היו משתנות בהתאם לצרכים, אך היה פוגש את התובע בין שבוע לשבועיים. חלק מהייעוץ הפיננסי נעשה בטלפון. במרוצת השנים נלווה איתו לפגישות בבנק בין חמש לעשר (ישיבה מיום 1.12.14 עמוד 19 ש' 9 ואילך).
לכאורה, דווקא שירותים של יעוץ פיננסי פגיעים פחות בהיעדרות של 41 יום מאשר שירותי ראיית חשבון וביקורת דוחות, הכפופים למגבלות זמנים של הרשויות.
עדות התובע לא נתמכת בחוות דעתו של רו"ח סלע, בה נכתב כי התובע עסק בשירותי הנהלת חשבונות ועריכת דוחות שנתיים ליחידים ולחברות. רו"ח סלע לא הזכיר כלל מתן ייעוץ פיננסי הכולל עריכת דוחות יומיים.
אשר על כן, לא שוכנעתי כי במסגרת ייעוץ פיננסי הייתה חשיבות קריטית לנוכחותו היום יומית של התובע בעסק במהלך תקופת אי הכושר.
הנני סבורה כי התובע מאדיר ומעצים את נזקיו ואינני נותנת אמון בגרסתו.

רו"ח אלישע סער, התבקש לחוות דעה מטעם התובע, לעניין חישוב הפסד ההשתכרות החודשי שנגרם לתובע כתוצאה מנטישת לקוחות לאחר התאונה.
רו"ח סלע חיווה דעתו בתחילה כי הפסד ההשתכרות החודשי הינו סך של 6,541 ₪ לתקופה שלא תפחת משלוש שנים (סעיף 20 ו', ישיבה מיום 1.12.14, עמוד 15 ש' 27).
רו"ח סלע חילק בחוות דעתו את הלקוחות לשלוש קבוצות על פי נתוני התובע. בחקירתו הודה רו"ח סלע כי רק לקבוצה השנייה, של הלקוחות הנוטשים יש חשיבות לעניין ההפסד (ישיבה מיום 1.12.14, עמוד 14, ש' 20-22). על פי חוות הדעת קבוצה זו כוללת לקוחות שנמכרו למשרד שוורצמן כורם אך לא נשארו במשרד החדש ולפיכך יצאו ממסגרת המכירה. בקבוצה הנ"ל קיימת הכנסה מלקוח "סמייל קולג'" בגין מרכיב הייעוץ בלבד. רו"ח סלע הפנה בחוות דעתו לנספח ט'. עיון בחוות הדעת מעלה כי הכנסות מלקוחות שנטשו כוללת הכנסות מדוחות וכן הכנסות מהנהלת חשבונות.
בחקירתו העיד רו"ח סלע כי הכנסות הנהלת חשבונות ביחס לקבוצה השנייה הינן 43,000 ₪ ממחזור ההכנסות המייצג.
רו"ח סלע תיקן בחקירתו את גובה הפסדו החודשי של התובע לסך של 4400 ₪ לאחר ניכוי הנהלת חשבונות ( עמוד 16 ש' 3).
ב"כ התובע התעלם משום מה גם מנתון זה וממשיך לטעון בסיכומיו כי גובה הפסדו החודשי של התובע הינו 6,541 ש"ח.
יודגש כי רו"ח סלע הודה בעדותו לאחר שעומת עם תקצירי השומה, כי לא מדובר בהפסד בפועל אלא הפסד השתכרות פוטנציאלי (ר' עמוד 16 ש' 27). על פי עדותו מחזורי ההכנסות כוללים גם סכומים בגין לקוחות שלגביהם לא נגרם נזק ואינם רלבנטיים לתביעה (עמוד 17 ש' 4 ואילך).
על כן, עדותו של רו"ח סלע מחלישה באופן ניכר את גרסת התובע.

התובע צירף תצהירים של הלקוחות רוני נוחם ואסף צור, שהינם מהקבוצה הראשונה של לקוחות שתיקם נמכר ולא נגרם הפסד בגינם וכן של ראם סמואל, הנמנה על הקבוצה השלישית של לקוחות אשר אינם רלבנטיים לתביעה. עדותם לא הוסיפה דבר להכרעה שבפני
.
לטענת ב"כ התובע חשיבות עדים אלו הינה בכך שגם לקוחות שהיו מרוצים משירותי התובע משך שנים ארוכות וניתן היה לשער שאם היעדרותו הייתה נסבלת, הם היו שומרים לו אמונים ולא מסיימים את קשרי העבודה עימו.
אף אם הייתי מקבלת את הטענה כי התובע נתן שירות ראוי ואיכותי, עדיין יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין התאונה והיעדרותו הקצרה במשך 41 יום, לבין נטישת לקוחותיו.
כאשר מומחה התובע בעצמו, על פי נתוני התובע, בחר להבחין בין סוגי הלקוחות לעניין הוכחת הקשר הסיבתי, הרי אין די בעדות לקוחות מקבוצות אחרות.
התובע לא העיד אף עד מקבוצת הלקוחות הנוטשים ונותר ללא הסבר ראוי לכך ( עמוד 7, שורות 4-10). על כן, לא הוכח כי מעבר לקוחות לרו"ח אחר הינם פועל יוצא של התאונה והיעדרות התובע בתקופת אי הכושר.

עיון בהסכם המכירה בין התובע למשרד שוורצמן-כורם, מעלה כי האפשרות כי חלק מהלקוחות לא ימשיכו עם המשרד החדש, נצפתה בהסכם.
התובע הודה בעדותו בדבר התכנות אפשרות זו (עמוד 7 ש' 15). למרות חשיבות הדבר, התובע לא העיד הביא לעדות את רו"ח שוורצמן או עד אחר ממשרד שוורצמן-כורם אשר יעיד על מהלך מכירת משרדו של התובע, הן מבחינת לוח הזמנים והן מבחינה מהותית. התובע, אשר נשאל על כך, נותר ללא הסבר מספק (עמוד 7 ש' 11-12). אציין כי העברת צבר הלקוחות למשרד שוורצמן-כורם, כפי שהודו התובע ורו"ח סלע וכהן, תועדה בספרי העסק כמיזוג ולא כמכירה (התובע- עמוד 2 ש' 13, רו"ח סלע- עמוד 11 ש' 27, רו"ח כהן עמוד 14 ש' 14, עמוד 15 ש' 7, עמוד 17 ש' 3).

על כן לא הוכח כי לצעד העסקי של מכירת צבר הלקוחות יש קשר סיבתי לתוצאות התאונה.

רו"ח חיים כהן, מסר שתי חוות דעת, מיום
12.6.12 מיום 18.8.14. לדעתו היו תנודות מהותיות במחזור ההכנסות של התובע ללא קשר לתאונה. כמו כן קבע רו"ח כהן כי בתקופת התאונה ביצע התובע מחזור הכנסות נכבד וכי טענתו בדבר נזק כלכלי עצום אינה מוצאת ביטוי בספרים. עוד הוסיף בחוות דעתו המשלימה וחזר על כך בעדותו, כי מחזורי ההכנסות אינם חזות הכול וכי הגורם הקובע הינו הרווח הנקי (עמוד 16 ש' 3 ואילך, עמוד 19 ש' 1). התובע העיד כי הרווח גדל בהכרח עם הגידול במחזור שכן ההוצאות נותרות קבועות לאורח זמן (עמוד 7 ש' 19 ואילך).עדות זו סותרת את עדות רו"ח סלע לפיה מחזורי ההכנסות מהעסק אינם רלבנטיים. זאת ועוד, רו"ח סלע בחוות דעתו לא ניתח את רווחיות העסק על פני השנים תוך ניתוח מבנה ההוצאות, ההכנסה החייבת במס או נתונים חשבונאיים אחרים.

אשר על כן, הנני מעדיפה את חוות דעתו של רו"ח כהן על פני חוות דעתו של רו"ח סלע.
עיון בנתונים שצורפו לחוות דעתו של רו"ח כהן, מצביע על תנודתיות בעסק בשנים שקדמו לתאונה וכן על אי עקביות ברכיבים השונים. כך ההכנסה מהעסק בשנת 2006 הינה גבוהה מזו בשנים 2007 ו-2008, ההכנסה החייבת במס בשנת 2006 עולה על 2007 ו-2008 ולכאורה הנתון של 2007 נחזה כאמצע של שנים אלה. אם משווים את נתוני העסק לשנת 2007 הפערים מצטמצמים. נתונים אלה לא נסתרו במסגרת חקירתו הנגדית של רו"ח כהן.
כלומר, התמונה העולה מהנתונים בחוות דעתו של רו"ח כהן מורכבת. לא ניתן לחלץ קו לינארי ברור אשר מצביע על עלייה עקבית בכלל נתוני העסק מ-2006 ואילך, המצביעים על שגשוג כלכלי, אשר נקטעו על ידי התאונה, תוך גרימת נזק כלכלי עצום.
עם זאת, הנתונים עשויים להצביע על שונות כלשהיא בין שנת התאונה לשנים שקדמו לה. לכך אתן את הדעת, במסגרת פיצוי התובע.

אשר על כן, הנני דוחה את גרסת התובע כי בגין התאונה נגרמו לו הפסדים חודשיים כלשהם. כמו כן הנני דוחה את גרסתו כי הפסדים אלה השתרעו על פני תקופה של שלוש שנים בסכום של 6,451 ₪ לחודש ובסכום כולל של 290,508 ש"ח.



מנגד, שוכנעתי כי נגרמו לתובע הפסדי השתכרות לעבר, אך בהיקף מצומצם בלבד.
חישוב הפסדי שכרו לתקופה זו ייעשה בלית ברירה בדרך של אומדנה (הנני מפנה ל- ד' קציר,' פיצויים בשל נזקי גוף', כרך א' עמוד 17-18 וכן ר' ע"א 448/87 צבי המרמן, קבלן לבנין בע"מ נ' עיד אברהם חסן, פ"ד מג(3) 810).
לאור האמור לעיל, הנני פוסקת לתובע פיצוי גלובאלי בגין הפסדי העבר בסך של 25,000 ₪.
הוצאות רפואיות ונסיעות-
בהתחשב בתקופת אי הכושר כמו גם בכיסוי שניתן להוצאות רפואיות מכוח ההסדר עם קופות החולים, אעמיד את הפיצוי עבור ראש נזק זה, על דרך האומדנה, בסך של 1,000 ₪ לעבר ולעתיד.
כאב וסבל
- בהתחשב בתקופת אי הכושר מחד והעדר נכות צמיתה מאידך, אעמיד את גובה הפיצוי בגין כאב וסבל על סך
של 12,000 ₪.
20.

סוף דבר-
סך הפיצויים להם זכאי התובע הוא:

א.
הפסדי שכר לעבר
25,000 ₪
ב.
הוצאות רפואיות ונסיעות
1,000
₪
ג.
כאב וסבל
12,000
₪


==============
ובסה"כ:


38,000 ₪

על סכום הפיצויים יתווספו הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד על פי התקנות.

הסכומים האמורים יישאו ריבית והצמדה מיום פסק הדין ועד לתשלומם בפועל.
המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק הדין.





ניתן היום,
א' אלול תשע"ה, 16 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.









ניתן היום,
א' אלול תשע"ה, 16 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.

חתימה








א בית משפט שלום 4034-10/10 צחי גולן אדלסון נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") (פורסם ב-ֽ 16/08/2015)