פסקי דין על אגף המכס והמע"מ - ירושלים | פסקי דין על עלי בוואיה
57294-12/13 פ 19/08/2015
פ 57294-12/13 אגף המכס והמע"מ - ירושלים נ' עלי בוואיה
בית משפט השלום בירושלים
ת"פ 57294-12-13 אגף המכס והמע"מ - ירושלים
נ' בוואיה
בפני
כב' השופט ירון מינטקביץ
בעניין:
אגף המכס והמע"מ - ירושלים
ע"י עו"ד דפנה אורגיל
המאשימה
נגד
עלי בוואיה
ע"י עו"ד מוחמד סייד אחמד
הנאשם
הכרעת דין
רקע
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הוצאת חשבוניות ללא היתר ומעשי מרמה ותחבולה בכוונה להתחמק מתשלום מס.
על פי עובדות כתב האישום, בין השנים 2008 ועד 2012, היה הנאשם בעליו ומנהלו של עסק להובלת עופות. לקוחותיו של הנאשם היו החברות מקורית בר בע"מ (להלן: מקורית) ופרגיות ירושלים בע"מ (להלן: פרגיות ירושלים). במהלך תקופה זו, ביצע הנאשם עסקאות עם מקורית ועם פרגיות ירושלים, אך נתן להן 55 חשבוניות מס של עוסקים שונים אותן לא היה רשאי להוציא, וזאת על מנת להתחמק מתשלום מס עסקאות.
החברות על שמן הוציא הנאשם חשבוניות ללא היתר הן יומאי הפקות בע"מ, אוצר השרון בע"מ, צוק תשתיות בע"מ, בנין עילית בע"מ וחן אבני ישראל בע"מ (להלן: חמשת החברות). אין לנאשם כל קשר לחמשת החברות אלו והוא אינו מורשה להוציא בשמן חשבוניות מס.
סכומן הכולל של החשבוניות אותן הוציא הנאשם שלא כדין היה מעל 2.7 מליון ש"ח וסכום המס שנכלל בהן היה 378,033 ש"ח.
יריעת המחלוקת
הנאשם כפר במיוחס לו. גרסתו היתה, כי אדם אחר, בשם אבו עטא, אשר עבד עמו בסוג של שיתוף פעולה עסקי, הוא שהוציא את החשבוניות למקורית ולפרגיות ירושלים. הנאשם טען, כי הוא עצמו לא סיפק חשבוניות של אף עוסק אחר מלבד של העסק שלו. כמו כן טען הנאשם, כי החשבוניות של חמשת החברות שיקפו עבודה אותה ביצע אבו עטא בעבור מקורית ופרגיות ירושלים.
ראיות הצדדים
מטעם המאשימה העידו עובדים מטעם מקורית ופרגיות ירושלים, חוקרים שטיפלו בפרשה ומנהליהם הרשומים של חמשת החברות הנוגעים לחשבוניות מושא כתב האישום.
מטעם ההגנה העידו הנאשם ואחיו.
שני הצדדים הגישו מוצגים שונים בהסכמה.
אסקור הראיות המהותיות:
גלית גוזלן (ישיבת יום 4.3.15, ע' 17-21)
העדה עובדת בחברת מקורית בר בע"מ כאחראית על גידול להקות הפרגיות ומנהלת חשבונות. במסגרת תפקידה עבדה מול הנאשם, אשר שימש קבלן חיצוני של החברה. לדברי העדה, הנאשם היה אחראי על הוצאת העופות מהלולים, העמסתם, הובלתם למגדלים השונים ופריקתם, לרבות הכנסתם לתאים אצל המגדלים (ע' 18 למעלה). העדה הדגישה, כי הנאשם היה האדם היחיד עמו עמדה בקשר ביחס להעברת העופות אל המגדלים ומבחינתה היה האחראי הבלעדי על הנושא. ובלשונה:
ש. מי קבע את ההתנהלות ודרך העבודה מול הנאשם?
ת. הוא המוביל שלנו, השיחות היו אליו, כל התיאום של השיווק היה איתו. ישבנו איתו לפני כן אני והבוס שלי, הסברנו לו את העבודה וסגרנו מחיר.
ש. משה סניצקי הוא זה שקבע את ההתנהלות מולו?
ת. כן.
...
ש. זה מכח תפקידו כמוביל ולאו דווקא מעצמו?
ת. הוא המוביל שלי, הוא האחראי מולו אני מתנהלת.
ש. את מסתמכת על העובדה כי הוא היה מוסר לך נתונים, מזה הסקת שהוא אחראי על הכל?
ת. כן.
ש. יש לכם מוביל אחר שמתעסק רק בהובלה והפריקה?
ת. לא.
רק הוא.
ע' 20 ש' 20 ואילך)
העדה קיבלה מהנאשם 28 חשבוניות שונות על שמות חמשת החברות: צוק תשתיות בע"מ (6 חשבוניות, מיום 29.2.08 ועד 30.9.08), בנין עילית יזמות והשקעות בע"מ (9 חשבוניות, מיום 30.11.09 ועד 30.9.10), חן אבני ישראל בע"מ (2 חשבוניות, מימים 30.11.10 ו- 31.12.10), יומאי הפקות בע"מ (10 חשבוניות, מיום 31.1.11 ועד יום 31.10.11) ואוצר השרון בע"מ (חשבונית אחת מיום 31.12.11). החשבוניות כולן סומנו כמוצג אחד, ת/11.
העדה אמרה, כי קבלה את החשבוניות ישירות מהנאשם או מאחיו מחמוד, או שנשלחו אליה בדואר, ולעיתים ראתה את הנאשם או את אחיו ממלאים את החשבוניות לנגד עיניה. כן אמרה, כי לאחר שבדקה שהנתונים שבחשבוניות תואמים לנתונים אשר אצלה, היתה מוציאה צ'ק מתאים, על פי החשבונית אותה קיבלה, לזכות החברה שהוציאה את החשבונית. הצ'קים סומנו כולם כמוצג ת/9.
העדה מסרה, שהנאשם אמר לה שהחשבוניות שאינן על שמו הן בעבור הפועלים (ע' 19, ש' 23-24).
העדה אמרה שאינה מכירה אף אדם בשם אבו עטא שעבד עם הנאשם.
יגאל גודר (ישיבת יום 4.3.15, ע' 28-34)
העד הוא מנהל חברת פרגיות ירושלים. החברה מגדלת עופות בלולים השייכים לה ומשווקת אותם למגדלים. הנאשם הועסק על ידי החברה ותפקידו היה להעביר את העופות מלולי החברה אל המגדלים. הנאשם העביר לחברה חשבוניות, ולאחר בדיקה כי החשבוניות תואמות לעבודה שבוצעה בפועל, החברה שילמה לנאשם או לאחיו.
העד הבהיר, כי הנאשם ואחיו, וכן אנשים נוספים אותם העסיקו, הם שביצעו את העבודות (ע' 30 למטה). כמו כן אמר, כי הנאשם ואחיו הסיעו את הפועלים שעסקו בהעמסת העופות ופריקתם באמצעות רכב מיוחד שהיה להם (ע' 31 ש' 32 – ע' 32 ש' 4).
העד קיבל מהנאשם את כל החשבוניות שבמוצג ת/10. המדובר ב- 27 חשבוניות שונות על שמות החברות בנין עילית יזמות והשקעות בע"מ (13 חשבוניות, מיום 30.9.09 ועד 30.9.10), חן אבני ישראל בע"מ (2 חשבוניות, מימים 31.10.10 ו- 31.12.10), יומאי הפקות בע"מ (10 חשבוניות, מיום 31.1.11 ועד יום 31.10.11) ואוצר השרון בע"מ (2 חשבוניות, מימים 30.11.11 ו- 31.12.11).
העד שילם את הסכומים הנקובים בחשבוניות לנאשם או לאחיו (ע' 29, ש' 28-30 וע' 30 ש' 30-32).
העד אמר כי קיבל את מסמכי ההתאגדות של החברות יומאי הפקות, בנין עילית וחן אבני ישראל (ת/17-ת/19) ישירות מהנאשם, מאחיו של הנאשם או מהחשב של החברה. העד לא זכר בעת שהעיד פרטים מדויקים, אך ידע לומר שלא קיבל את המסמכים מאדם אחר (ע' 30, ש' 7-12).
העד אמר ששאל את הנאשם מדוע החשבוניות הן על שמות חברות שונות והנאשם אמר לו שהדבר נעשה משום שהחברה מעסיקה קבלני משנה לצורך העסקת העובדים (ע' 30 למטה).
לדברי העד, כתב היד בחשבוניות ת/10 הוא של מנהלת החשבונות של החברה, מירב, שכן הנאשם ואחיו לא ידעו לכתוב בעברית (ע' 32 למעלה). עם זאת, הנאשם הוא שעשה את החישובים.
העד אמר שהנאשם הוא שדאג להספקת העובדים, אך העד לא התענין במספר העובדים אותם הביא הנאשם, שכן ההתחשבנות עם הנאשם היתה על פי מספר הפרגיות אותן העמיס והוביל, ולא לפי מספר העובדים שנדרשו לו לשם כך. העד מסר, כי בזמן שעבר עם הנאשם לא עשה הבחנה בין העמסת הפרגיות ובין הובלתן. עם זאת, לדברי העד בהמשך עבד עם חברה אחרת שביצעה את ההובלה ואילו הנאשם דאג דוקא להעמסת הפרגיות.
העד הבהיר שלא התענין בפרטי העוסקים שבחשבוניות אותן קיבל מהנאשם, אלא רק בהתאמה שבין הסכומים שדרש הנאשם לרישומים של החברה. המקרה היחיד שבו ערך בירור היה שתי החשבוניות על שם אוצר השרון, שם
התעוררה בעיה, והעד פגש את ברק מונדר ואדם נוסף בשם מוראד. עם זאת, העד הדגיש כי שילם לנאשם כנגד החשבוניות של אוצר השרון (ע' 30, ש' 18-27).
יוסף דגן (ישיבת יום 4.3.15, ע' 22-24)
העד היה המנהל הרשום של חן אבני ישראל בע"מ, בנין עילית בע"מ ויומאי הפקות בע"מ. לדבריו לא היה לו קשר ממשי לחברות ולא הוציא חשבוניות שלהן או קיבל בעבורן צ'קים. כן אמר כי אין לו שום קשר להובלת עופות.
מן העדות עולה, כי העד מסר לאחרים, אשר בשמם המפורש לא קרא, פנקסי חשבוניות ריקים, חתומים על ידו. לדבריו נקלע באותה העת למצוקה כלכלית, אותה ניצלו אותם אנשים, אשר קיבלו ממנו את החשבוניות.
עוד עלה מן העדות, כי לאדם בשם מוראד ערמין היה קשר לחברות של העד, אך העד לא פירש מה היה הקשר האמור.
בעימות בין העד ובין מוראד ערמין (נ/4), עלתה תמונה ברורה יותר, כי העד שימש איש קש של מוראד ערמין בחברות האמורות וכן בחברות נוספות. אגב כך העד חתם על פנקסי חשבוניות ריקים ומסר אותם לערמין, פרט צ'קים לפקודת החברות ונתן הכסף לערמין, חתם על צ'קים של החברות וביצע פעולות כספיות אחרות – הכל על פי הנחיותיו של ערמין. עוד עולה מן העימות, כי ערמין זיהה את דגן כשותף של יעקב שמואל.
ברק מונדר (ישיבת יום 4.3.15, ע' 25-28)
העד רשום כמנהלה של חברת אוצר השרון בע"מ. מעדותו עלה, כי הוא עובד כמציל ומדריך שחיה וכי למד ניהול מעבדות. בתקופה בה היה רשום בחברת אוצר השרון, ביצע במסגרת החברה מספר עבודות שיפוצים, אך בעיקר שימש שליח של החברה.
לדברי העד, מנהלה של חברת אוצר השרון היה דן שרון. מר שרון שלח את העד לבנקים וכל מיני מקומות והעד פעל תחת הנחיותיו. העד הכחיש כי ביצע עבודות של הובלת עופות.
דן שרון (ישיבת יום 15.3.15, ע' 39-44)
העד היה בעל המניות של חברת אוצר השרון, אשר עסקה בהספקת כח אדם של תושבי שטחים. החברה לא סיפקה שירותים למקורית ולא ביצעה איתה כל עסקה. ברק מונדר עבד בחברה, אבל לא היה מורשה להוציא חשבוניות, ולמיטב ידיעתו של העד גם לא הוציא חשבוניות – אם כי העד לא שלל את האפשרות שמונדר הוציא חשבוניות שלא בידיעתו של העד.
העד אמר כי אינו מכיר את הנאשם ולא שמע את שמו ואף אינו מכיר אף אדם בשם אבו עטא.
לדברי העד, שני אנשים, בשם יעקב שמואל ודגן, הפיצו חשבוניות של החברה ללא הרשאה. העד מסר עוד, כי החשבוניות ת/10 אינן בכתב ידו וכי הוצאו לאחר שניתק הקשר בינו ובין החברה. כן עלה, כי העד יודע מיהו מוראד ערמין ולדבריו ערמין אינו קשור להפצת החשבוניות של החברה.
העד אישר, כי פנה לחברת פרגיות ירושלים בדרישה לשלם לאוצר השרון כנגד חשבונית שהוצאה לה.
מוצגים מוסכמים
הודעת אפי פרי – ת/13
העד רשום כמנהלה של חברת בנין עילית בע"מ. לדבריו אין לו כל קשר לחברה ואינו יודע מי רשם אותו כמנהלה ומדוע. העד גם הכחיש כל הכירות עם הנאשם.
הודעת מנצור שוויקי – ת/14
העד רשום כמנהלה של חברת צוק תשתיות בע"מ. לדבריו שימש איש קש של אדם בשם מוחמד אבו עלי בעבור סכום כ- 10,000 ש"ח, ואגב כך נרשם כמנהלה של החברה וחתם על מסמכים שונים הקשורים אליה. העד אמר כי מעבר לכך לא ביצע כל פעולה ביחס לחברה.
הודעת מרואן נאצר – ת/15
העד רשום כמנהלה של חברת יומאי הפקות בע"מ. לדבריו אין לו כל קשר לחברה ולא ידע כי נרשם כמנהלה.
הנאשם
הודעות הנאשם (ת/1-ת/8)
ת/1 (הודעה מיום 21.2.12)
הנאשם מסר לחוקר כי הוא עוסק בהובלת עופות בעבור מקורית ופרגיות ירושלים, אך תפקידו הוא שינוע העופות בלבד ואינו אחראי על העמסת העופות למשאית או פריקתם.
הנאשם הכחיש כי הוציא חשבוניות שאינן על שמו. עם זאת אמר, כי עבד יחד עם אדם בשם אבו עטא, אשר היה אחראי על הפועלים שהעמיסו את העופות ופרקו אותם. במסגרת הקשר שלו עם אבו עטא, שלח למקורית ופרגיות ירושלים חשבוניות שלו ולפעמים גם את החשבוניות של אבו עטא וקיבל אל תיבת הדואר שלו את הצ'קים שנועדו לאבו עטא – והעביר אליו את הצ'קים (ע' 3 ש' 18-25).
ת/2 (הודעה מיום 21.2.12)
הנאשם אישר שבחברת מקורית לא הכירו את אבו עטא וכי לא אמר להם שהוא מביא אדם נוסף אשר מביא את הפועלים, ולכן חשבו שהוא מבצע את כל מה שקשור בהובלת העופות.
ת/4 (הודעה מיום 22.2.12)
הנאשם אישר שקיבל לידיו את הצ'קים כנגד החשבוניות של בנין עילית, אבני חן ישראל, יומאי הפקדות ואוצר השרון, אך היה מעביר אותם לידי אבו עטא. הנאשם גם אישר שנתן את החשבוניות הללו לחברות מקורית ופרגיות ירושלים וכי לא הכירו שם את אבו עטא.
הנאשם אף אישר את האפשרות, שמילא בעצמו את החשבוניות האמורות, משום שאבו עטא אינו כותב עברית.
הנאשם אישר שהוא מי שסיכם את המחיר הכולל, גם ביחס לחלקו של אבו עטא, מול יגאל מחברת פרגיות ירושלים.
ת/5 (הודעה מיום 4.3.12)
הנאשם אישר שיתכן כי הוא שכתב את החשבוניות של אוצר השרון, וכי הוא שהעביר לחברת פרגיות ירושלים את החשבוניות של יומאי הפקות, בנין עלית וחן אבני ישראל. לדברי הנאשם הוא היה מתחשבן עם אבו עטא כמה מגיע לו ולפי זה מעביר את החשבוניות שלו לפרגיות ירושלים. עם זאת, הנאשם הדגיש כי קיבל את החשבוניות מאבו עטא.
ת/7 (הודעה מיום 18.11.12)
הנאשם הכחיש הכירות עם מורד ערמין ואמר כי אינו מזהה את תמונתו.
הנאשם אישר כי מספר הטלפון הנייד שלו הוא 052-7415531.
הנאשם לא הציע שום הסבר מדוע בחודש פברואר 2012 ישנן עשרות שיחות טלפון בין מראד ערמין לבינו.
עדות הנאשם (ישיבת יום 15.3.15, ע' 45-52)
הנאשם העיד, כי עבד מול מקורית ומול פרגיות ירושלים בהובלת עופות. לדבריו העלות של ההובלה מתחלקת בערך שווה בשווה בין רכיב השינוע ובין רכיב ההעמסה והפריקה, אך השינוע רווחי יותר, שכן ההעמסה והפריקה כרוכות בהעסקת עובדים.
הנאשם טען, שעבד מול אבו עטא, אשר שסיפק לו פועלים להעמסת העופות ופריקתם. בעדותו ידע להוסיף ששמו של האיש הוא מוחמד עטא, וכינויו הוא "אבו עטא". הנאשם אמר, כי כאשר נחקר במע"מ מסר לחוקר מספר טלפון של אותו אבו עטא, אך השיחה נותקה ולאחר מכן לא הצליח ליצור עמו קשר, למרות שניסה לאתר אותו פעמים רבות. כמו כן, לדברי הנאשם הוא קיבל איומים טלפוניים, ממספרים לא מוכרים, שלא יזכיר את אבו עטא.
הנאשם אישר בעדותו, כי השיקים לפקודתו של אבו עטא נשלחו אליו וכי העביר לחברות את החשבוניות שלו (ע' 50, ש' 18-21).
במסגרת עדותו, הגיש הנאשם שלושה פנקסי חשבוניות של העסק שלו (סומנו נ/11).
מחמוד בוואיה (ישיבת יום 15.3.15, ע' 52-54)
העד הוא אחיו של הנאשם והעיד כעד הגנה מטעמו.
לדבריו של העד, הוא שימש עוזר נהג של הנאשם. בעדותו הכחיש את דבריו של גודר, כי הסיע את הפועלים שעסקו בהעמסת עופות ופריקתם. העד גם הכחיש את דבריה של גלית גוזלן, כי מסר לה חשבוניות.
העד לא ידע לומר מי הסיע את הפועלים (ע' 53, ש' 9-10)
העד אמר שעבד אצל אבו עטא, לאורך 21 חודשים לא רצופים, אבל חרף זאת אינו מכיר אותו כלל ולא יודע לתת לגביו כל פרטים (ע' 53, ש' 20).
דיון והכרעה
המסקנה הנסיבתית
מן הראיות עולות באופן ברור העובדות הבאות (אשר מסיכומי ההגנה אף עולה כי אינן שנויות במחלוקת):
לאורך השנים 2008-2011 הנאשם ביצע עבודות של הובלת עופות בעבור פרגיות ירושלים ומקורית. העבודות כללו את העמסת העופות על משאית באמצעות פועלים וכן את שינוע העופות בין לולים שונים ופריקתם.
הנאשם הוא שהתקשר עם פרגיות ירושלים ועם מקורית, סיכם איתן את מחיר העבודה ומבחינתן היה אחראי על כל שלבי הובלת העופות.
כנגד העבודות אותן היה הנאשם אמור לבצע, הוא העביר לפרגיות ירושלים ומקורית חשבוניות כשרות על שמו וכן חשבוניות על שמות חמשת החברות (צוק תשתיות יומאי הפקות, חן אבני ישראל, בנין עילית ואוצר השרון).
חמשת החברות לא בצעו בפועל כל עסקה עם מקורית או עם פרגיות ירושלים, אין לנאשם כל קשר לגיטימי אליהן והוא אינו מורשה להוציא חשבוניות שלהן.
חלק מן החשבוניות של חמשת החברות מולאו על ידי הנאשם וחלק על ידי מנהלת חשבונות של פרגיות ירושלים.
הצ'קים שהוצאו על שמות חמשת החברות כנגד החשבוניות נשלחו אל הנאשם או נמסרו לידיו.
מן העובדות האמורות עולה מסקנה נסיבתית ברורה, והיא כי הנאשם הוא שביצע את העבודות בעצמו והוציא את החשבוניות של חמשת החברות במטרה להתחמק מתשלום מס. לפיכך, על הנאשם לסתור את החזקה שקמה נגדו, או לפחות לטעת בה ספק סביר.
וכיצד התמודד הנאשם עם החזקה?
לטענת הנאשם, הוא עבד בשיתוף פעולה עם אדם נוסף, המכונה אבו עטא, אשר סיפק לו פועלים לצורך העמסת העופות ופריקתם. על פי הטענה, אותו אבו עטא הוא שהוציא את החשבוניות על שמות העוסקים השונים והעבירן לנאשם והנאשם העביר את החשבוניות למקורית ולפרגיות ירושלים, מבלי שידע שאינן כשרות. כמו כן טוען הנאשם, כי קיבל ממקורית ומפרגיות ירושלים את הצ'קים שנועדו לאבו עטא והעבירם אליו.
אקדים מסקנה לסקירה ואומר, כי גרסת הנאשם, כאילו קיבל את החשבוניות מאדם בשם "אבו עטא" אשר עבד לצידו, עומדת בסתירה לראיות ברורות, בעיקר החשבוניות עצמן, נעדרת כל תמיכה חיצונית ומשוללת הגיון, ועל כן אין לתת לה כל משקל. עדותו של הנאשם לא יצרה ספק בחזקה, כי הוא שהוציא את החשבוניות, בודאי שלא סתרה אותה. מכאן עולה, כי הוכח לפני ברמה הנדרשת בפלילים שהנאשם הוציא חשבוניות מס שלא היה רשאי להוציאן, וכן עשה מעשי מרמה ותחבולה על מנת להתחמק מתשלום מס.
העדר ראיות חיצוניות לקיומו של אבו עטא
לטענת הנאשם, אבו עטא עבד לצידו תקופה של כשלוש שנים בהעמסת עופות ופריקתם אצל מקורית ופרגיות ירושלים. וחרף זאת הנאשם לא הציג ולוּ ראיה אחת לקיומו של אותו אדם:
מעדויותיהם של גלית גוזלן ויגאל גודר, ואף מעדות הנאשם, עולה בבירור, כי רק הנאשם היה בקשר עם מקורית ופרגיות ירושלים ביחס להובלת העופות: הנאשם הוא שהתקשר עם מקורית ופרגיות ירושלים, הוא שסיכם את מחיר ההובלה, הוא שנתן את החשבוניות והוא שקיבל את הכסף.
אף אחד לא ראה את אבו עטא. אף אחד לא שמע את שמו. שמו של אבו עטא אינו מופיע על אף מסמך. הפרט המזהה היחיד שידע הנאשם לתת הוא מספר טלפון, אשר לא היה בו מענה. אפילו עד ההגנה מחמוד בוואיה, אחיו של הנאשם, אשר עבד לצידו של הנאשם כעוזר נהג, לא ידע דבר על אותו אבו עטא. ואין זה מתקבל על הדעת, ששיתוף פעולה עסקי לגיטימי ואינטנסיבי, לאורך שלוש שנים, לא יותיר אחריו כל סימן ואות.
נתתי דעתי לטענת ב"כ הנאשם, כי הנטל לשלול את קיומו של אבו עטא רובץ על המאשימה, ולא כי על הנאשם להוכיח את קיומו. הטענה קשה בעיני: ראשית אזכיר הקביעה, כי העובדות המוסכמות מקימות חזקה עובדתית נגד הנאשם ועליו הנטל לסתור אותה. מעבר לכך, מעדותו של החוקר אמיר הראל עולה באופן ברור, כי המאשימה עשתה מאמץ לאתר את אבו עטא, ללא הצלחה. הפרטים אותם מסר הנאשם בעת שנחקר, הם כי מדובר באדם המכונה "אבו עטא", שיתכן וגר בבית חנינא. רק בעדותו של הנאשם לפני הוא ידע לומר כי שמו הפרטי של אבו עטא הוא מוחמד – וקשה לומר שמידע זה מסייע רבות באיתורו. במספר טלפון אשר נתן הנאשם לא היה מענה. לאור זאת, ניתן להבין מדוע לא אותר אותו אדם.
מנגד, ניתן לצפות שהנאשם, אשר לטענתו היה בקשר עסקי אינטנסיבי עם אותו אבו עטא לאורך שלוש שנים, במהלכן עבדו זה לצד זה בתדירות גבוהה, יוכל לספק לגביו פרטים ברורים יותר מאשר כינוי ומס' טלפון.
עוד אוסיף בהקשר זה, כי לנאשם כלים טובים הרבה יותר להוכיח את קיומו של אבו עטא, מאשר למאשימה לשלול את קיומו, שהרי עובדה שלילית קשה בהרבה להוכחה מאשר עובדה חיובית. די היה לנאשם להציג ראיה משכנעת אחת לקיומו של אבו עטא – והנאשם לא עמד בכך.
סתירה בין גרסת הנאשם לבין החשבוניות שלו (נ/11)
הנאשם טען כי עבד תמיד יחד עם אותו אבו עטא, כאשר הנאשם היה אחראי על שינוע העופות ואבו עטא על העמסת העופות ופריקתם. אם כך הם פני הדברים, ניתן היה לצפות למצוא התאמה חשבונאית, באופן שלצד כל חשבונית שהוציא הנאשם בעבור שינוע העופות, תהיה גם חשבונית מקבילה של אבו עטא בעבור העמסה ופריקה, של מספר עופות זהה. ולא כך הם פני הדברים. קיימות חוסר התאמות רבות בין החשבוניות אותן הוציא הנאשם, מוצג נ/11 ובין החשבוניות שהוצאו על ידי חמשת החברות, מוצגים ת/10 ות/11.
בהשוואה בין החשבוניות שהוציא הנאשם לחברת פרגיות ירושלים ובין החשבוניות ת/10, שלטענתו מקורן באבו עטא, עולות העובדות הבאות, אשר אינן מתיישבות עם גרסת הנאשם:
לאורך התקופה שבין ספטמבר 2009 ועד יוני 2011 התקבלו אצל פרגיות ירושלים כמעט מדי כל חודש חשבוניות של בנין עילית, חן אבני ישראל או יומאי הפקות. בכל התקופה הזו התקבלו רק ארבע חשבונית של הנאשם.
באף חודש אין התאמה בין מספרי העופות אותם הוביל הנאשם ובין אלו שלכאורה העמיס אבו עטא. החשבוניות ת/10 (של ארבעת החברות) הן כנגד פריקה והעמסה של הרבה יותר עופות מאשר הוביל הנאשם.
למרות שלטענת הנאשם הוא הוביל את העופות ואבו עטא העמיס ופרק אותם, בחלק מן החשבוניות שבת/10 נרשם בפירוט העסקה כי הן כנגד הובלת עופות והעמסת עופות, תוך הבחנה בין האפשרויות.
בהשוואה בין החשבוניות שהוציא הנאשם לחברת מקורית בר ובין החשבוניות שבת/11, עולות העובדות הבאות:
מחודש פברואר 2008 ועד יולי 2008, ניתנו למקורית בר ארבע חשבוניות של צוק תשתיות, מבלי שיש לצידן אף חשבונית של הנאשם. החשבונית הראשונה של הנאשם למקורית בר ניתנה ביום 31.08.2008, וזו חשבונית מס' 001 בפנקס הראשון אותו הציג הנאשם. מעדותה של גלית גוזלן עלה בבירור שקיבלה את כל החשבוניות של צוק תשתיות מהנאשם. המסקנה העולה מכך היא, שהנאשם לא הוציא חשבוניות לגיטימיות, לכל הפחות לאורך שבעת החודשים הראשונים בהם עבד מול מקורית, אלא נתן לחברה חשבוניות של צוק תשתיות.
בין החודשים יוני 2011 ועד דצמבר 2011 ניתנו למקורית בר 5 חשבוניות של יומאי הפקות וחשבונית אחת של אוצר השרון, אך לכל אורך התקופה הנאשם לא הוציא ולוּ חשבונית אחת. הנאשם חזר והוציא חשבוניות למקורית רק בפברואר 2012. וגם מכאן עולה המסקנה, כי הנאשם הוביל עופות מבלי להוציא חשבוניות שלו.
בחלק מן החודשים אין התאמה בין מספרי העופות המופיעים בחשבוניות של הנאשם ובחשבוניות הפיקטיביות.
לנוחיות הקורא סיכמתי את פרטי החשבוניות בטבלאות, על מנת להקל על ההשוואה שבין החשבוניות אותן הוציא הנאשם ובין החשבוניות הפיקטיביות.
חשבוניות שנתנו לפרגיות ירושלים
חודש
מס' חשבונית על שם הנאשם
תאריך
מספר עופות בחשבונית של הנאשם
שם חברה מנפיקה חשבונית פיקטיבית
תאריך
מס' חשבונית פיקטיבית
מספר עופות בחשבונית הפיקטיבית
09/2009
אין
בנין עילית
30.9.009
0257
66,910 15,160
10/2009
אין
בנין עילית
31.10.09
0254
60,625
11525
11/2009
אין
בנין עילית
30.11.09
0221
43,425
132,470
12/2009
017
31.12.09
38,600
בנין עילית
31.12.09
0268
123,615
01/2010
אין
בנין עילית
31.01.10
0316
29,860
124,190
02/2010
אין
בנין עילית
28.02.10
0345
40,790
03/2010
אין
בנין עילית
31.03.10
0383
177,780
91,400
04/2010
אין
בנין עילית
30.04.10
0415
64,460
4,500
05/2010
אין
בנין עילית
31.5.10
0491
95,120
06/2010
023
30.06.10
6,580
בנין עילית
30.6.10
0539
56,375
07/2010
אין
בנין עילית
31.07.10
0590
150,920
7,300
42,280
08/2010
אין
בנין עילית
31.08.10
0640
90,390
09/2010
אין
בנין עילית
30.09.10
0665
94,050
14,000
10/2010
028
31.10.10
56,150
חן אבני ישראל
31.10.10
0133
139,500
11/2010
אין
12/2010
030
31.12.10
32,040
חן אבני ישראל
31.12.10
0219
98,635
9,700
01/2011
אין
יומאי הפקות
31.01.11
0927
70,520
02/2011
אין
יומאי הפקות
28.02.11
1014
69,910
27,790
03/2011
אין
יומאי הפקות
31.03.11
1039
12,500
95,468
04/2011
אין
יומאי הפקות
30.04.11
1090
48,050
05/2011
אין
יומאי הפקות
31.05.11
1126
56,740
140,422
06/2011
אין
יומאי הפקות
30.06.11
1201
116,480
07/2011
037
31.07.11
65,820
יומאי הפקות
31.07.11
1245
190,000
08/2011
038
31.08.11
41,210
09/2011
039
30.09.11
חשבונית ריקה
יומאי הפקות
30.09.11
1361
84,970
10/2011
040
31.10.11
79,440
יומאי הפקות
31.10.11
1409
133,155
11/2011
041
30.11.11
22,000
אוצר השרון
30.11.11
0146
97,440
12/2011
042
31.12.11
21,450
אוצר השרון
31.12.11
0168
71,560
01/2012
043
31.01.12
???
02/2012
044
29.02.12
???
03/2012
אין
04/2012
אין
05/2012
051
31.05.12
51,258
06/2012
052
30.06.12
42,310
חשבוניות שנתנו למקורית בר
חודש
מס' חשבונית על שם הנאשם
תאריך
מספר עופות בחשבונית של הנאשם
שם חברה מנפיקה חשבונית פיקטיבית
תאריך
מס' חשבונית פיקטיבית
מספר עופות בחשבונית הפיקטיבית
02/2008
אין
צוק תשתיות
29.2.08
1143
14,850
03/2008
אין
צוק תשתיות
31.3.08
1212
5,500
04/2008
אין
05/2008
אין
צוק תשתיות
11.5.08
1259
19,430
06/2008
אין
07/2008
אין
צוק תשתיות
31.7.08
1412
08/2008
001
31.8.08
55,330
צוק תשתיות
31.8.08
1446
55,330
09/2008
002
30.9.08
51,500
צוק תשתיות
30.9.08
1466
51,500
10/2008
003
30.10.08
46,400
11/2008
004
30.11.08
44,390
12/2008
01/2009
005
31.1.09
53,000
02/2009
006
28.2.09
51,127
03/2009
007
31.3.09
64,860
04/2009
008
30.4.09
51,000
05/2009
009
31.5.09
48,000
06/2009
010
30.6.09
32,890
07/2009
08/2009
013
31.8.09
42,205
09/2009
014
30.9.09
50,000
10/2009
015
31.10.09
49,800
11/2009
016
30.11.09
38,230
בנין עילית
30.11.09
0218
38,230
12/2009
01/2010
018
31.01.10
47,940
בנין עילית
31.01.10
315
47,940
02/2010
019
28.02.09
50,000
בנין עילית
28.2.10
346
89,300
03/2010
020
31.3.10
52,800
בנין עילית
31.3.10
0384
50,000
04/2010
021
30.4.10
34,180
בנין עילית
30.4.10
0414
11,367
05/2010
06/2010
024
30.6.10
25,900
בנין עילית
30.6.10
0535
25,900
07/2010
025
31.07.10
56,680
בנין עילית
31.7.10
0591
56,680
08/2010
בנין עילית
31.8.10
0639
68,570
09/2010
027
30.9.10
65,000
בנין עילית
30.9.10
0664
65,000
10/2010
11/2010
029
30.11.10
49,700
חן אבני ישראל
30.11.10
0193
49,705
12/2010
חן אבני ישראל
31.12.10
0218
01/2011
031
31.01.11
60,890
יומאי הפקות
31.1.11
926
60,890
02/2011
032
28.02.11
יומאי הפקות
28.2.11
1013
03/2011
033
31.03.11
40,500
יומאי הפקות
31.3.11
1054
40,500
600
04/2011
034
30.04.11
50,685
יומאי הפקות
30.4.11
1091
50,685
05/2011
035
31.05.11
30,200
יומאי הפקות
31.5.11
1128
30,200
06/2011
יומאי הפקות
29.6.11
1149
10,000
07/2011
יומאי הפקות
31.7.11
1244
32,160
08/2011
יומאי הפקות
31.8.11
1294
57,750
09/2011
יומאי הפקות
40,940
1360
40,940
10/2011
יומאי הפקות
31.10.11
1410
45,880
680
1,000
11/2011
12/2011
אוצר השרון
31.12.11
0169
70,705
01/2012
02/2012
045
29.02.12
116,276
03/2012
047
31.03.12
34,160
04/2012
050
30.04.12
32,440
05/2012
06/2012
053
30.06.12
20,525
סתירה מול ראיות חיצוניות
על פי עדותו של יגאל גודר, הנאשם ואחיו הם אלה שהסיעו את הפועלים אשר העמיסו את העופות ופרקו אותם באמצעות רכב שהיה ברשותם (ע' 31 ש' 32 – ע' 32 ש' 4). גודר לא נחקר נגדית בנקודה זה ודבריו לא נסתרו.
מדובר בסתירה חזיתית לדבריו של הנאשם, כאילו אבו עטא היה אחראי להביא את הפועלים.
אני ער לכך שאחיו של הנאשם, מחמוד בוואיה, טען שלא הסיע את הפועלים שכן לא היה מורשה להסיע יותר משני אנשים – אך לא ראיתי כי האמירה שוללת את עדותו של גודר. בעיקר הדברים נאמרים לאור התרשמותי השלילית מעדותו של מחמוד בוואיה, ומכך שהעד לא ידע לומר מי כן הסיע את הפועלים.
ניתוח עדות הנאשם
מעבר לכל האמור למעלה, על פי התרשמותי הישירה מן הנאשם ואופן עדותו, לא ראיתי לתת לדבריו לפני משקל.
הנאשם הוסיף בעדותו לפני פרטים חדשים, אשר לא נכללו בהודעותיו. כך למשל ידע להוסיף בעדותו, כי שמו של אבו עטא הוא מוחמד עטא – פרט מהותי אשר לא עלה בהודעותיו.
הנאשם טען בעדותו לפני, כי התקשרו אליו אנשים ואיימו עליו שלא יזכיר את שמו של אבו עטא. טענה זו לא עלתה בהודעותיו השונות. וענין זה מעלה שאלה: אם אכן פחד הנאשם מאותם אנשים כפי שטען בעדותו (בתשובה לשאלה מדריכה – ר' ע' 48) – מדוע בכל זאת מסר לחוקרים את שמו והעיד ביחס אליו בבית המשפט. ואם לא פחד מאותם אנשים – מדוע לא סיפר על כך לחוקרים?
הנאשם לא הצליח להסביר מה בדיוק היתה מהות הקשר העסקי ביו ובין אבו עטא. האם היה מדובר בעסקים נפרדים, שותפות או קבלנות משנה.
לאור אלה, לא ראיתי כי ניתן לתת לעדות הנאשם משקל, בודאי שלא לאור הקשיים האחרים אותם פרטתי.
טענות הגנה
מחדלי חקירה
הנאשם ייחד חלק ניכר מסיכומיו למחדלים שנפלו לטעמו בניהול החקירה, אשר פגעו ביכולתו להתגונן. עיקר טענות הנאשם כוונו לכך שהחוקרים לא עשו מאמץ לאתר את אבו עטא, או לקשור בין מוראד ערמין ובין החשבוניות הפיקטיביות.
כפי שציינתי למעלה, הנאשם לא סיפק כל קצה חוט אשר ניתן היה לאתר דרכו את אותו אבו עטא, מלבד כינויו ומספר טלפון אשר לא היה בו מענה. אכן, ניתן היה לבצע פעולות נוספות על מנת לאתר את אותו אבו עטא באמצעות מספר הטלפון אותו נתן הנאשם, כגון הוצאת רישום בעלות ופלטי שיחות. עם זאת, לא ראיתי כי המנעות החוקרים מלבצע את הפעולות פגעה בהגנת הנאשם, בודאי שלא פגיעה בעצמה שיש בה כדי לגבור על הראיות המפלילות אשר לחובתו.
אזכיר, כי לטענת הנאשם הוא היה בקשר עסקי הדוק עם אותו אבו עטא לאורך למעלה משלוש שנים. לא ניתן לקבל טענתו, כי לאחר שלוש שנים של שיתוף פעולה עסקי, אינו יודע כל פרט על אותו אדם, מלבד מספר טלפון וכינוי. עוד אוסיף, כי לוּ סבר הנאשם באמת ובתמים כי דרך מספר הטלפון אותו מסר ניתן לאתר את אבו עטא, היתה פתוחה לפניו הדרך לבקש מבית המשפט צו מתאים.
מעורבים נוספים
מן הראיות עולה האפשרות, כי אנשים נוספים קשורים לשימוש בחשבוניות פיקטיביות של חמשת החברות הנזכרות בכתב האישום. בין היתר עלו השמות מוראד ערמין ויעקב שמואל. כמו כן, מעדותו של יוסף דגן ומהודעתו של מנצור שוויקי עולה, כי השניים שימשו אנשי קש של אחרים אשר הפיצו חשבוניות פיקטיביות של החברות אשר נרשמו כמנהליהן.
מעבר לכך, מר דן שרון, בעליה של חברת אוצר השרון, נדון למאסר בגין ביצוע עבירות מרמה – וגם עניין זה מחייב זהירות ביחס אליו.
גם אם אצא מהנחה שהיו נוספים אשר עשו שימוש בחשבוניות פיקטיביות של חמשת החברות, אין בכך כדי ליצור ספק באשמת הנאשם, או לסייע לו. דפוס מוכר בתחום של שימוש בחשבוניות פיקטיביות הוא, כי עבריינים מפיצים את החשבוניות לכל דורש בעבור בצע כסף, ובמקרים לא מעטים ניתן למצוא חשבוניות פיקטיביות של עוסק מסוים במקומות רבים ושונים.
ב"כ הנאשם טען בסיכומיו, כי ככל הנראה מוראד ערמין הוא אבו עטא. לא מצאתי לטענה זו כל אחיזה בראיות, מה גם שתמונתו של ערמין הוצגה לנאשם במסגרת חקירתו ת/7 – והנאשם אמר שאינו מכיר את האדם שבתמונה.
לסיכום נקודה זו אומר, כי גם אם ניתן היה לבצע פעולות חקירה נוספות, ב"כ הנאשם לא הראה כי נגרם זנק להגנתו כתוצאה מאי ביצוען של הפעולות.
סיכום
מן האמור למעלה עולה, כי הוכח ברמה הנדרשת שהנאשם הוציא חשבוניות אשר לא היה רשאי להוציאן וביצע מעשי מרמה ותחבולה על מנת להתחמק מתשלום מס עסקאות – ולפיכך מרשיעו במיוחס לו בכתב האישום.
ניתנה היום,
ד' אלול תשע"ה , 19 אוגוסט 2015, במעמד הצדדים
פ בית משפט שלום 57294-12/13 אגף המכס והמע"מ - ירושלים נ' עלי בוואיה (פורסם ב-ֽ 19/08/2015)