פסקי דין על קרן קיימת לישראל | פסקי דין על סעיד פארס | פסקי דין על פאדי פארס |

14041-08/14 א     20/08/2015




א 14041-08/14 קרן קיימת לישראל נ' סעיד פארס, פאדי פארס








בית משפט השלום בחדרה



ת"א 14041-08-14 קרן קיימת לישראל
נ' פארס ואח'




בפני

כבוד השופטת
הדסה אסיף


תובעים

קרן קיימת לישראל
, 520020314


נגד

נתבעים
1.סעיד פארס
, ת.ז. 052516804

2.פאדי פארס
, ת.ז. 033430380




פסק דין


1.
בפני
תביעה לפינוי ולסילוק יד.

2.
התובעת, קרן קימת לישראל (להלן: "קק"ל"), טוענת בתביעתה
כי היא המנהלת את זכויות המדינה במקרקעין הידועים כגוש 12176 חלקה 1 (להלן: "המקרקעין"). התובעת צירפה נסח רישום המעיד על בעלות המדינה בחלקה זו, בשלמותה (נספח ב' לכתב התביעה).

3.
לטענת התובעת, מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") הסמיך אותה לבצע את כל הפעולות הדרושות למטרת היער ולשמירה על הנוף והטבע, ונתן לה זכות חכירה במקרקעי ייעור שהוגשה לגביהן תכנית מפורטת או זכות הרשאה במקרקעי הייעור שלא הוגשה לגביהן תכנית מפורטת. בין היתר, נקבע לטענתה, כי היא
תטפל בהסגות גבול המצויות בשטחים השייכים למדינת ישראל.

4.
לטענת התובעת, ביום 03.04.14 גילתה כי הנתבעים פלשו למקרקעין ותפסו שטח של 1.044 דונם. לטענתה, הנתבעים בנו במקרקעין קיר בטון, פרצו דרך, הקימו לול ורפת ונטעו כרם זיתים, ומטע אבוקדו ועצי פרי שונים (לכתב התביעה צורפו דוח פקח נספח ד ותמונות בנספח ה). התובעת טוענת כי הנתבעים ו/או מי מטעמם הנם פולשים ו/או מסיגי גבול ו/או מחזיקים שלא כדין במקרקעין, וללא הסכמת התובעת ו/או המינהל.

5.
הנתבעים הגישו כתב הגנה, לפיו הנם הבעלים של זכויות קנייניות בשטח של 916 מ"ר בגוש 12176, הנתבעים לא פירטו באיזו חלקה אלא הסתפקו בציון מספר הגוש וצירפו - להוכחת טענתם - אישור ממס רכוש על הצגת נכסים (נספח א לכתב ההגנה). יצוין, כי על פניו אין קשר בין אישור זה לנכס נשוא התביעה שכן הוא מתייחס לא לחלקה נשוא התביעה אלא לחלקות 6 ו - 20 באותו הגוש.
גם בתצהיר הנתבעים צוין כי זכויות הנתבע הן בחלקה 6, שהיא אינה החלקה נשוא התביעה.

6.
לטענת הנתבעים, הם הקימו לפני כ- 7 שנים שני בתי מגורים בחלקה, כמו גם לול ורפת, והנם עושים שימוש בחלקה מזה עשרות שנים. לטענתם, כרם הזיתים הנו בן
70 שנה וניטע ע"י משפחת הנתבעים, ונמצא בחזקתם ובטיפולם של הנתבעים ובני משפחתם מזה עשרות שנים.

7.
ביום 28.04.15 התקיים דיון בתיק. בהחלטה שניתנה בדיון נקבע כי הנתבעים יחלו בהבאת הראיות, מאחר שטענותיהם הן טענות של "הודאה והדחה".
בהתאם נקבע התיק לשמיעת ראיות ליום 21.06.15.

8.
ביום 10.06.15, שבועיים לפני מועד הדיון הצפוי, ביקש ב"כ הנתבעים להשתחרר מייצוגם. לטענתו, עקב חילוקי דעות בניהול התיק. לאחר שביום 14.06.15 צירף אישור חתום על ידי הנתבעים כי הם מסכימים לשיחרורו מייצוג; ולאחר הבהרה נוספת, מיום 16.06.15, לפיה הנתבעים מודעים למועד הדיון ולכך שהמועד לא יידחה בשל החלפת ייצוג, שוחרר עוה"ד אבו פנה תמים מייצוג הנתבעים.

9.
ביום 21.06.15 התייצב לדיון הנתבע 1 מטעם הנתבעים. בפתח הדיון הוא ביקש לדחות את שמיעת הראיות, על מנת להסדיר ייצוג על ידי עורך דין אחר. התובעת התנגדה לדחיית הדיון ועמדה לחילופין על חיוב הנתבעים בהוצאות בגין הדחייה. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים – הן בנוגע לדחיית הדיון והן בנוגע לחיוב הנתבעים בהוצאות בגין דחיית הדיון, ולאחר שהנתבע 1 ציין כי הוא מסכים לחיובו בהוצאות בגין הדחייה (עמ' 4 שו' 1-2), נדחה הדיון בהחלטה מפורטת ומנומקת.

על פי אותה החלטה חוייבו הנתבעים לשאת בהוצאות התובעת בגין דחיית הדיון. את ההוצאות, בסכום של
2,500 ₪, היה עליהם לשלם בתוך 7 ימים. נקבע, כי אם לא ישלמו את הסכום האמור במועד לא יוכלו להביא ראיות מטעמם עמ' 5 שו' 6-8). עוד נקבע, כי ככל שלא ישולמו ההוצאות האמורות, לא תישמענה ראיות, שכן המועד לשמיעתן נקבע ליום 21.06.15 והנתבעים נמנעו מלממש באותו מועד את זכותם להביא עדים או לחקור את עדי התובעת. בהתאם נקבע, כי אם לא ישולמו ההוצאות במועד, יוגשו סיכומי הצדדים בכתב. בנוסף, נקבע מועד חדש לשמיעת הראיות, ליום 30.06.15, בכפוף לתשלום ההוצאות כאמור.

10.
ביום 29.06.15, יממה לפני מועד שמיעת הראיות שנקבע (ואשר היה מותנה בתשלום ההוצאות), הגישו הנתבעים בקשה לארכה בת שבועיים עד שיימצאו עו"ד.

בהחלטה שניתנה בו ביום דחיתי את הבקשה. בין נימוקי ההחלטה
צויין כי כלל לא היה ברור מי חתום על הבקשה, מה הסעד המבוקש בה – דחיית הדיון, ארכה לתשלום ההוצאות או סעד אחר, וכן העובדה שהבקשה הוגשה בחלוף המועד שנקצב לתשלום ההוצאות, מבלי שצויין בה כי אלה שולמו. בהתאם, בוטל
המועד שנקבע לשמיעת הראיות ונקבעו מועדים להגשת סיכומים כתובים – התובעת עד 09.07.15, הנתבעים עד 19.07.15.

11.
סיכומי התובעת הוגשו לפני תום המועד שנקבע להגשתם, ביום 07.07.15.

12.
ביום 09.07.15 הגישו הנתבעים, באמצעות בא כוח חדש עוה"ד רועי טיבי, בקשה לביטול ההחלטה מיום 29.06.15 ולקביעת מועד חדש לשמיעת הראיות. לטענתם, ההחלטה שביטלה את שמיעת הראיות הייתה החלטה דרקונית שקיפחה את זכויות היסוד שלהם לניהול הליך הוגן ותקין ואת זכות הפניה לערכאות. לטענתם, מחדליהם נבעו מחוסר הבנה ומהעובדה שלא היו מיוצגים על ידי עורך דין. לטענתם, גייסו את הסכום הדרוש לתשלום ההוצאות וניסו לשלם במזכירות ביהמ"ש אך שם נאמר להם שלא ניתן לשלם בשל ההחלטה מיום 29.06.15. הנתבעים טענו גם כי מאחר ואינם דוברי עברית כשפת אם, לא שילמו את ההוצאות ולא הגישו בקשת ארכה לפני חלוף המועד לשלמן.

לאחר שהובאו בפני
תגובת התובעת לבקשה ותשובת הנתבעים, דחיתי את בקשת הנתבעים. בהחלטה
מיום 19.7.15 צוין
כי הנתבעים טרם שילמו את ההוצאות, וכי אין מקום לטענה אודות ניסיון להפקידן בבית המשפט, שכן היה על הנתבעים לשלמן ישירות לתובעת ולא לבית המשפט. עוד צוין, כי הנתבע 1 נכח בדיון שבו נפסקו אותן הוצאות, וכי הוא ידע והבין כי הוא מחויב בהוצאות ואף אמר כי הוא מוכן לשאת בהוצאות לשם דחיית הדיון. הטענה בדבר חוסר הבנת השפה העברית כשפת אם והטענה כאילו זו הסיבה
לאי תשלום ההוצאות במועד ולאי הגשת בקשת ארכה לשלמן לפני חלוף מועד התשלום, נדחתה. כאן המקום לציין כי בבקשה לא טענו הנתבעים כי אינם דוברים עברית, או שאינם מבינים עברית, והסתפקו בטענה סתמית לפיחה עברית אינה שפת אם עבורם. אין בטענה זו ולא כלום שכן הנתבע 1 טען בפני
בעברית, במהלך הדיון מיום 21.6.15, וגם חתם על התצהיר שצורף לבקשה לביטול ההחלטה, ולא צוין באישור עורך הדין כי התצהיר תורגם לו או הוקרא לו.
ברור איפה כי הטענה לפיה אי תשלום ההוצאות מקורו בכך שעיברית אינה שפת האם של הנתבעים, טוב היה לה לו לא נטענה.
בהחלטה מיום 19.7.15, ניתנה לנתבעים ארכה אחרונה להגשת סיכומיהם עד ליום 09.08.15.

13.
סיכומי הנתבעים לא הוגשו
, אף שהמועד להגשתם חלף ואף שמנתוני נט המשפט עולה כי בא כוחם צפה בהחלטה מיום 19.07.15 עוד באותו היום.

14.
לאור התנהלות הנתבעים כפי שפורטה בהרחבה לעיל, ולאור האמור בסיכומי התובעת, אני מקבלת אפוא את התביעה:

א.
אני מורה לנתבעים לפנות את המקרקעין נשוא התביעה הידועים כגוש 12176 חלקה 1, מכל אדם, מבנה או חפץ או עצים ככל שאלה ניטעו על ידי הנתבעים ו/או מי מטעמם, ולמעט הצמחייה הטבעית שגדלה במקום ואותה עליהם להותיר כפי שהיא. כל זה יבוצע עד ליום 19.9.15.
הוצאות עלות הפינוי וההריסה יחולו על הנתבעים.

ב.
ניתן בזאת צו לפיצול סעדים כפי שביקשה התובעת.

ג.
הנתבעים יחד ולחוד יישאו בהוצאות התובעת (בגין אגרות ומסירות), ובנוסף בשכ"ט עו"ד לתובעת
בסך של 11,800 ₪. כל הסכומים ישולמו לתובעת בתוך 30 יום.
המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ה' אלול תשע"ה, 20 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 14041-08/14 קרן קיימת לישראל נ' סעיד פארס, פאדי פארס (פורסם ב-ֽ 20/08/2015)