פסקי דין על רובי אדאוטו | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

21782-12/14 בל     10/08/2015




בל 21782-12/14 רובי אדאוטו נ' המוסד לביטוח לאומי




10 10 אוגוסט 2015

לפני: כב' סגן הנשיאה אילן סופר

נציגת ציבור (עובדים) - גב' רות סנקר
נציגת ציבור (מעסיקים) - גב' מרים זרצקי

התובע: רובי אדאוטו
, ת.ז 013460860
-

הנתבע: המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד ילנה צ'וקלר
פסק דין
1. התובע הגיש תביעה להשבת כספים בסך 20,000 ₪ אשר לטענתו נגבו על ידי הנתבע על חשבון גמלת נכות, גמלת ילדים ודמי אבטלה בניגוד להחלטת ראש ההוצאה לפועל שקבעה כי אם התובע יעמוד בתשלומים של 500 ₪, לא יבוצעו כנגדו עיקולים נוספים.

2. רקע עובדתי
התובע מקבל גמלת נכות מהנתבע, גרוש ואב לשלושה ילדים. בשל תשלום מזונות לגרושתו של התובע שבוצע על ידי הנתבע, נוצר לו חוב העומד על כ-195,000 ₪ המתייחס לתקופה שעד לחודש אפריל 2011, שאז הופסק תשלום המזונות בשל גובה המזונות של הגרושה.

3. הנתבע פתח בהליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבע לגביית חוב המזונות ובמסגרת ההליך ניתנה החלטה ביום 12.6.11 לפיה אם כל חודש ישלם התובע 500 ₪ בחודש, יעוכבו כל ההליכים כנגדו. בעקבות כך, אף בוטלו הגבלות כנגדו ביום 18.7.12 (העתק פרוטוקול לשכת ההוצאה לפועל צורף לכתב התביעה).

4. א. ביום 5.11.14 התובע הגיש לבית דין זה בקשה "לביטול גביית יתר על ידי המוסד לביטוח לאומי
" בתיק שמספרו 14-11-10993. בבקשה זו ביקש התובע להפסיק קיזוזים של קצבת הנכות שלו לטובת החוב שנוצר עקב אי תשלום מזונות לגרושתו.

ב. התובע ציין כי עד חודש 4/14 התובע התפרנס מעבודתו ומקצבת הנכות והחל ממועד זה הוא מתפרנס מקצבת הנכות בלבד. עקב מצב בריאותו לא תמיד עמד בתשלומי מזונות לגרושתו והמוסד לביטוח לאומי
ביצע את התשלום במקומו. זאת ועוד טען התובע כי לפי צו תשלומים היה עליו לשלם 500 ₪ לחודש על חשבון חוב במזונות. בנוסף, טען התובע כי החל מחודש 1/14 כל קצבת הנכות שלו מועברת לגרושתו ואילו דמי האבטלה נלקחים על חשבון חוב מזונות של ביטוח לאומי בניגוד להחלטת ראש ההוצאה לפועל. כמו כן, טען התובע כנגד הקיזוז סכומים נוספים מקצבת הנכות וקצבת ילדים המופיעים בנספח ב' לאותה בקשה.

ג. לבקשה זו של התובע הוגשה תגבה מטעם הנתבע בה הובהרה זכותו של המוסד לביטוח לאומי
לגביית כספי החוב דרך קיזוז מקצבאות וזאת במקביל להליך בהוצאה לפועל.

ד. ביום 10.11.14 התקיים דיון בבקשה זו של התובע. בתום הדיון התובע מחק את בקשתו בכפוף להסכמת המוסד לבחון האם ניתן להחזיר את הקיזוזים שנעשו עד לחודש 10/14 מקצבאות אבטלה ונכות כללית.

ה. ביום 11.12.14 התובע שוב הגיש בקשה לבית הדין ונפתח תיק שמספרו 14-12-21782 והוא התיק הנדון.

ו. לאחר קיום התייעצות נוספת הוחזר לתובע כל הסכום של דמי האבטלה בסך
12,041 ₪.

5. התובע טוען כי החלטת ראש ההוצאה לפועל לפיה הוא משלם 500 ₪ ובה הוא עומד, מופרת על ידי הנתבע כאשר הוא מקזז מהגמלאות להן הוא זכאי את חוב המזונות. ככל שהנתבע חפץ בכך הוא רשאי לפנות לראש ההוצאה לפועל ולשנות את צו התשלומים אך לא מעבר לכך.

6. הנתבע טוען כי הוא זכאי בנוסף לחוב שנגבה בלשכת ההוצאה לפועל, לקזז על חשבון החוב גם מגמלאות שוטפות המגיעות לתובע.

הכרעה

7. א. סעיף 14 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב - 1972 קובע כי:

"(א) המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע ומגיע ממנו לזוכה לפי

פסק דין
למזונות, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טרחת עו"ד כפי שנקבע בהוצאה לפועל.

(ב)

פסק דין
למזונות יבוצע בדרך האמורה בחוק הוצאה לפועל תשכ"ז - 1967, כאילו ניתן לזכות המוסד, לרבות האמור בפרק ז' שבו.

(ג) היה המוסד חב לחייב סכום כסף על פי כל דין, רשאי הוא לקזז כנגד אותו סכום את התשלום המשתלם לזוכה."

ב. עניין פרשנות של סעיף 14 לחוק נדון במספר פסקי דין. כך בפרשת ברוכים, נדון המקרה בו המוסד הפעיל כנגד החייב הליך באמצעות לשכת הוצאה לפועל ובהליך זה ניתן צו תשלומים בסך 200 ₪ לחודש ובמקביל קיזז על חשבון חוב המזונות כספי דמי אבטלה. (עב"ל(ארצי) 08-217 חיים ארי ברוכים - המוסד,ניתן ביום 21.5.09)).
בית הדין הארצי הכיר בזכות המוסד לפעול על פי סעיף 14(ג) וזאת למרות קיום צו תשלומים:

"8. סעיף 14(ג) לחוק מזונות לעניין קיזוז ראוי להתפרש לאור האמור. במילים אחרות, חוב העבר על פי חוק מזונות דינו כחוב שוטף הניתן לקיזוז מקצבה המגיעה לחייב בגין תקופה מאוחרת יותר. בלתי מתקבל על הדעת לפרש את סעיף 14(ג), באופן בו למעשה אין א פשרות קיזוז מגמלה שוטפת, כל עוד נשמר עיקרון לפי חרף הקיזוז, גם בגין חוב העבר, נשארת בידי החייב קצבת קיום מינימלית להבטחת קיומו על פי עיקרון הנקבע ב

פסק דין
פולדי.
9. אם יאמר אחרת משמעות הדבר תהא, כי חייב למשל, הזכאי לקצבת נכות מעבודה בסכום של 10,000 ₪ לחודש, ואשר חובו החודשי עומד על 1,500 ₪, וכיוון שהוא לא שילם אותו חוב הוא הצטבר לסך של כ-100,000 ₪; לעולם לא יוכל המוסד לגבות את מלוא החוב מהחייב בדרך של קיזוז חרף היכולת של חייב לשלמו. זאת מחד, מאידך, לחייב לא לא יהיה כדאי לכסות את חובו.
10. אין טעם לפסוק אחרת מהנאמר, שעה שניתן להגיע לאותה תוצאה למעשה עקב יכולת המוסד לעקל, בעיקרו של דבר, כמעט את מלוא הסכום לו זכאי החייב המוסד; זאת על פי סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי ולאור הוראת סעיף 14(ב) לחוק המזונות, לפיה - המוסד נכנס לנעלי הזוכה ו"

פסק דין
למזונות יבוצע בדרך האמורה בחוק הוצאה לפועל תשכ"ז - 1967, כאילו נתן לזכות המוסד".
11. על פי סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי, אם המוסד משלם גמלת כסף שלא כדין, "רשאי הוא לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו בבת אחת ובין בשיעורים כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל תשלומים ובנסיבות העניין". אין טעם מדוע ניתן לנכות בבת אחת חוב גמלת יתר ששולמה מקצבה שוטפת ולא ניתן יהיה לנכות באופן דומה חוב על פי חוק מזונות מאותה קצבה שוטפת לה זכאי החייב מאת המוסד".

ד. לעניין היקף החלטות ראש הוצאה לפועל ומחויבות המוסד לפעול במסגרתן נקבעבפרשת עמר כדלקמן:

"הטענה לפיה, נדרש המוסד, כבעל חוב, עת מתברר כי מצידו חב גם גמלאות לחייב, לנהוג בגמלאות לפי החלטת ראש הוצאה לפועל ולא כגמלה הניתנת לקיזוז על פי סעיף 14 לחוק המזונות - הינה בעייתית. לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המוסד לביצוע קיזוז בין גמלה רטרואקטיבית המגיעה למערער לבין חובו למוסד, בגין תשלום מזונות. זאת כי החלטת המוסד לא נמצאת שרירותית, אלא מבוססת על נהלים פנימיים, לפיהם המוסד מבחין בין קיזוז גמלה רטרואקטיבית לבין גמלה שוטפת, ממנה מתקיים מבוטח לצרכי הקיום, בה מנכה המוסד סכום בגובה גמלת הבטחת הכנסה, לצורך מחייתו היומיומית של המבוטח". (עב"ל 391/06 אליהו עמר - נ - המוסד (ניתן ביום 10.6.08)).

8. לפי תכלית סעיף 14 ומלשונו עולה כי הנתבע יכול לפעול בשני מסלולים במקביל בעת גביית חוב מזונות. הן באמצעות הליך ההוצאה לפועל ובן באמצעות קיזוז חוב מגמלאות.
על כן, צו התשלומים שניתן במסגרת הליך ההוצאה לפועל שם הנתבע פתח בהליכים לגביית חוב המזונות, אינו מונע מהנתבע כאמור בסעיף 14 לחוק לפעול באופן של קיזוז החוב גם מגמלאות המגיעות לתובע.

9. אף אם נקבל את טענת התובע לפיה הקיזוז מהגמלאות אסור , הרי שמעיון בפרוטוקול הדיון בפני
ראש ההוצאה לפועל מיום 18.7.12, לא עולה כי התובע מסר מידע על גמלת הנכות שהוא מקבל מהנתבע ושהיא נלקחה בחשבון במסגרת התשלומים.
כך או אחרת, הנתבע השיב לתובע את דמי האבטלה שקוזזו בסך 12,041 ₪(סעיף 25 לסיכומי הנתבע) וביום 8.7.15 הודיעהנתבע כי השיב לתובע סך של 16,398 ₪ על חשבון תוספת התלויים שהגיעה לתובע.
נותרו איפה רק רק הקיזוזים מגמלת הנכות השוטפת וכאמור אנוקובעים כי מכוח סעיף 14 לחוק המזונות, הנתבע זכאי לקזז חוב מזונותמגמלה שוטפת, בנוסף לכספים המגיעים לפי צו התשלומים של ראש ההוצאה לפועל בקשר לאותו חוב.
יצויין כי סכום הקיזוז שנעשה מתוך גמלת הנכות כפי שניתן לראו מהתדפיס שצרף התובע לכתב התביעה נכון לשנת 2013 נע בין 137 ₪ לחודש עד 320 ₪ לחודש. בשים לב לשעור אחוזי הנכות של התובע העומדים על 65% לא ניתן לומר שהקיזוז לא משאיר לתובע סכום כסף כל שהוא לצד הכנסתו מעבודה.

10. אשר על כן, התביעה נדחית.

11. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה אב תשע"ה, (10 אוגוסט 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
____________________ ___________________ ____________________
נציגת ציבור אילן סופר
, שופט נציגת ציבור (מעסיקים)
(עובדים)- גב' רות סגן נשיאה גב' מרים זרצקי
סנקר
בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע
ב"ל 14-12-21782
5 מתוך 5








בל בית דין אזורי לעבודה 21782-12/14 רובי אדאוטו נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 10/08/2015)