פסקי דין על אברהם לוז | פסקי דין על תור-פז לנצח-לעד בע"מ

61957-06/15 רתק     17/08/2015




רתק 61957-06/15 אברהם לוז נ' תור-פז לנצח-לעד בע"מ








בית המשפט המחוזי בבאר שבע

בפני
:
כב' ס. הנשיא השופטת ר. יפה-כ"ץ
17 אוגוסט 2015
רת"ק 61957-06-15




בעניין:


אברהם לוז

המבקש


נגד



תור-פז לנצח-לעד בע"מ



המשיבה


בקשה לפטור מאגרה במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע
בת.ק. 49444-02-15 מיום 17.6.2015
שניתן על ידי כב' השופטת (בדימוס) דרורה בית-אור

ה ח ל ט ה

1.
זוהי בקשה לפטור מאגרת בימ"ש, לאחר שהמבקש מעוניין להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר-שבע, אשר קיבל באופן חלקי את תביעתו, להחזר תשלום בגין ביטול כדין של הזמנת חופשה.

בקליפת אגוז יצוין, כי לטענת המבקש, ביום 03.01.2013 הזמין מהמשיבה נופש זוגי למלון באילת
(לתאריכים 23/01/13 – 26/01/13),
וביום 10.01.13 ביטל את ההזמנה. הביטול אושר, אולם התשלום בסך 1,799 ₪ לא הוחזר לו. התביעה הועמדה על סך 6,799 ₪
(תשלום הנופש, פיצוי בגין "בזבוז זמן" וכן הצמדה וריבית)
.



המשיבה לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון
(יוער, כי המבקש הגיש תביעה בעבר באותו עניין
אולם זו נמחקה בשל אי התייצבות הצדדים).


לאחר שביהמ"ש קבע, כי בוצעה למשיבה הזמנה כדין, ומשכך זכאי המבקש ל

פסק דין
נגדה, הוא שמע את המבקש

(ביום 17.06.2015)
, התרשם מחומר הראיות
(המבקש צירף אישורים וקבלות על ביצוע ההזמנה וביטולה)
,
ובסופו של הליך
קיבל את התביעה ופסק לטובת המבקש סך של 1,799 ₪ בתוספת 1,000 ₪ בגין הוצאות.

המבקש טען בבקשת רשות הערעור, בין היתר, כי בימ"ש שגה בכך שלא הוסיף ריבית והצמדה לסכום שנפסק, החל מיום הביטול, 10.01.2013; כי ראוי היה לפסוק הוצאות בסכום גבוה יותר; וכי יש להרתיע את המשיבה ואף משום כך צריך היה לפסוק סכום גבוה יותר.


בהתייחס לבקשה לפטור מתשלום אגרה, טען המבקש, בין היתר, כי

הוא אינו עובד בשל מחלה; כי חשבונו מעוקל; כי הוא נתמך ע"י ביטוח לאומי; כי כל כספו מועבר אוטומטית לתשלום מזונות; וכי הוא חי מהלוואות.
יוער, כי המבקש לא הפקיד אף את העירבון שנדרש ואף לא ביקש פטור מהפקדתו.

4.
החובה לשלם אגרה
(תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007)
והחובה להפקיד ערבון
(תקנות 404, 427 ו-428 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984)
על ידי מגיש בקשת רשות ערעור – קבועים בדין. בצד הוראות אלה, קבועה גם אפשרות לפטור את המבקש מחובות אלו
(שתיהן או אחת מהן)
, כאשר השיקולים העיקריים שעל פיהם ניתן ליתן פטור, הינם חוסר יכולת כלכלית ובחינת סיכוי ההליך.
אשר לאגרה,
תקנה 14(א)
לתקנות האגרות קובעת, כדלקמן:

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

בפסיקה נקבע, כי ביסוד התקנות מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות: מחד, התקנות באות לקבוע מנגנון של השתתפות הפרט, המבקש לנהל הליך משפטי, בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, בין היתר על מנת למנוע הליכי סרק; ומאידך, החיוב באגרה איננו יכול לאיין את זכותו של הפרט לפנות לערכאות במובן זה, שבשל חיוב זה תישלל כליל היכולת של פרט מסוים להיזקק לשירותי מערכת המשפט. נקבע, כי זכות הגישה לערכאות היא זכות בעלת אופי חוקתי, ולא ניתן לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. מכאן שנקבע בתקנות, כי מי שאינו יכול לשלם את האגרה - מטעמי חוסר יכולת כלכלית - יהיה פטור מאגרה בנסיבות מסוימות
(ע"א 897/00 פלוני נ' פלונית [פ"ד נט (4) 721, עמ' 723]).

גם באשר לפטור מחובת הפקדת עירבון, נקבע, כי על בית המשפט, לבחון איזה משקל יינתן לשני אינטרסים מתחרים, והם: זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני
מי שידו אינה משגת לשלם את ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך; ומן הצד האחר - הבטחת הוצאותיו של מי שזכה בדין ולא להותירו, בסופו של יום, ללא יכולת לפרוע את הוצאותיו. לכן, על מנת לאזן בין האינטרסים הנ"ל, על המבקש פטור מחובת הפקדת עירבון להוכיח גם העדר יכולת כלכלית וגם, כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים, כאשר שני התנאים מצטברים
(דנ"א 9803/07 יעקב תמרי ואח' גמלאידן נ' קרן הגמלאות של חברי דן בע"מ, 2008).

והודגש, כי היות ובקשת הפטור מאגרה היא עניין שבין המערער לבין המדינה, בעוד שהפקדת העירבון נועדה להבטיח את המשיב והוצאותיו במידה וייפסקו לטובתו הוצאות שכאלה אם הערעור יידחה, אזי הבקשה לפטור מחובת הפקדת עירבון מעמידה רף דרישות גבוה יותר.
עוד נציין, כי בהתאם להלכה ולתקנות, על המבקש פטור מחמת מצוקה כלכלית, לפרוש בפני
בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי, להמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים, ולהראות כי ניסה לגייס את הסכום הנדרש מבני משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו
(ר', למשל, דברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 2125/07 עבד אלכרים מחאמיד נ' עבד אללה מחאמיד, (2007); בר"מ 8076 יורם בולקינד נ' עיריית תל אביב (2013)).

ובענייננו, המבקש ציין ותיאר בבקשתו את מצוקותיו הכלכליות, שעל פניהן אינן פשוטות כלל ועיקר, אולם הוא לא צירף, ולו מסמך אחד לתמוך בטענותיו ועל כך שהוא אכן נעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה. לא זו בלבד, אלא שבמסגרת הבקשה לפטור, נמנע המבקש מלחתום על התצהיר
(המצורף לטופס הבקשה לפטור).



יתרה מזו. בהחלטה מיום 28.07.5015 ניתנה למבקש הזדמנות נוספת לצרף בתוך 14 ימים מסמכים המצביעים על מצוקותיו הכלכליות כאמור, אולם עד למועד זה המסמכים לא הוגשו.
בהיעדר מסמכים כלשהם התומכים בטענות המבקש לזכאות לפטור מאגרה, ובהיעדר תצהיר חתום, אין מנוס מדחיית הבקשה לפטור.

המבקש ישלם את האגרה וכן יפקיד את העירבון לא יאוחר מיום 10.09.2015, שאם לא כן, תימחק בקשת רשות הערעור.

המזכירות תודיע.
ניתנה היום,
ב' אלול תשע"ה, 17 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.

השופטת רויטל יפה-כ"ץ
ס. נשיא








רתק בית משפט מחוזי 61957-06/15 אברהם לוז נ' תור-פז לנצח-לעד בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/08/2015)