פסקי דין על בן שמעיה שטיינפלד | פסקי דין על אתי אשרת שטיינפלד | פסקי דין על אורי רפי חלאוי | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה |

64116-06/15 עא     25/08/2015




עא 64116-06/15 בן שמעיה שטיינפלד, אתי אשרת שטיינפלד נ' אורי רפי חלאוי, היועץ המשפטי לממשלה








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 64116-06-15 שטיינפלד ואח' נ' חלאוי




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
1

בפני

הרשמת - כבוד השופטת
שלומית יעקובוביץ


המבקשים

1. בן שמעיה שטיינפלד

2. אתי אשרת שטיינפלד


נגד


המשיבים

1.
אורי רפי חלאוי
2. היועץ המשפטי לממשלה

(לענין אגרת המשפט בלבד)



החלטה


1.
מונחת לפני בקשה לפטור את המבקשים מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון בערעור.

2.

עסקינן בערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית משפט
השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט נ. סמארה) מיום 18.05.2015 (תא"מ 21239-09-13) לפיו חוייבו בתשלום פיצוי למשיב בסך של 11,814 ₪
בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים וכן בתשלום שכ"ט עו"ד "בשיעור 17.7% מהסכום המוצמד שנפסק" (להלן: "פסק הדין").

המסגרת הנורמטיבית

3.
סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרת המשפט מעוגנת בהוראת תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות") ומהפקדת ערבון בהוראת תקנה 432 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

4.
בשתי הבקשות כאחת מוטל על המבקש הנטל להוכיח שניים-
א.
העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום;
ב.
כי ההליך נשוא הבקשה מגלה עילת תביעה.
(ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל)


5.
"השיקולים המופעלים לצורך פטור מאגרה" ו"לפטור מהפקדת העירבון דומים במסגרתם החיצונית. ... לצורך שני סוגי הפטורים האמורים, נשקלים יכולתו הכספית של מבקש הפטור, וסיכויי ההצלחה בהליך שבגינו מתבקש הפטור ..." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

6.
עם זאת, נוכח התכליות השונות המונחות בבסיס החיוב בתשלום אגרה ובהפקדת ערבון מנגנון האיזונים בין השיקולים השונים בפטור מאגרה שונה מזה שבפטור מערבון.

בעוד ש"האגרה נועדה להשיג מספר תכליות שהעיקריות בהן הן: סיוע במימונם של שירותי המשפט שהמדינה נותנת לאזרחיה והרתעה מפני תביעות סרק ומפני הגשת תביעות מנופחות בהיקפן, היוצרות עומס על המערכת ומכבידות על ניהולם של הליכים משפטיים ראויים, וסיומם תוך זמן סביר" ו"בכך, פניה ... מופנות לתכלית ציבורית כללית, שעניינה אינטרס כלל-מערכתי מובהק", הרי ש"הערבון נועד להגשים תכלית אחרת – הגנה על בעל-הדין שכנגד, הזכאי להבטחת הוצאותיו בגין עירובו בעליך שיפוטי שכשל. הערך המוגן בהטלת הערבון הוא אינטרס לגיטימי של בעל-הדין שכנגד, להבדיל מאינטרס מערכתי-כללי, המאפיין את תכליתה של אגרת המשפט" (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

7.
כך יוצא שבעוד שבענין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק מתן פטור.
שוני זה במשקל שיש לייחס לסיכויי ההליך בין שני המצבים, כנגזר מהתכלית השונה הטמונה בכל אחד מהם, מביא לכך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון, ותתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור...." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

מן הכלל אל הפרט

8.

לטענת המבקשים אין בידם
האפשרות לשלם את אגרת המשפט ולהפקיד את הערבון הנדרש.

המבקש 1, הינו בנה של המבקשת 2 ומתגורר עימה בדירה שכורה בגבעתיים, אינו עובד במשך חצי השנה האחרונה, אינו זכאי לקבלת דמי אבטלה או קצבה מהביטוח הלאומי וסמוך על שולחנה של המבקשת 2 (סעיפים 4-3 לתצהיר המבקש 1).

המבקשת 2, אינה עובדת ומתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה בסך של 2,162 ₪ לחודש, אשר לשיטתה מהווה ראיה לחוסר יכולתה לשלם את האגרה.


לטענת המבקשים "ההליך מגלה עילה של ממש" שכן בית משפט קמא טעה ב"כך שלא נימק את החלטתו בפסק הדין כפי שנדרש מכוח סעיף 192 לתקנות, ובקבלתם הגורפת של מכלול ראשי הנזק שתבע התובע (המשיב 1 בבקשה שלפני – ש.י.), ובכלל זה אבדן ימי עובדה ועוגמת נפש" (סעיף 5 לבקשה).

9.
המשיב 1 מתנגד לבקשה הן מהטעם כי המבקשים שילמו "ללא כל קושי" את הסכומים שנפסקו במסגרת פסק הדין של בית משפט קמא, הן מהטעם כי מעיון בתדפיסי חשבון הבנק "לא ניתן ללמוד על קושי לשלם אגרה או להפקיד
עירבון להוצאות על ידיהם" והן מהטעם כי עסקינן "בערעור המתבסס כולו על תקיפה של קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא בקשר עם אירוע הנזק שעצם התרחשותו מעולם לא הוטלה בספק" (סעיף 16 ואילך לתגובת המשיב 1).

10.
המשיב 2 נמנע מלהביע עמדה לגוף הבקשה.
בתגובה שהגיש נדרש לתיאור "המצב המשפטי" והפנה לעובדה כי מעיון בתדפיס חשבון הבנק שהוצג על ידי המבקש 1 עולה כי יתרת חשבון הבנק שלו הנה על סך של 15,693 ₪ בעוד שסכום האגרה הינו בסך של 1,399 ₪.

11.
למקרא הבקשה על צרופותיה נחה דעתי כי יכולתם הכלכלית של המבקשים מוגבלת, במידת מה, זאת בשים לב לעובדה כי המבקש 1 אינו עובד (מובטל במשך החצי השנה האחרונה ולא זכאי לדמי אבטלה) וסמוך על שולחנה של המבקשת 2, שאף היא אינה עובדת ומתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה,
אשר יש בה משום ראיה לכאורה לחוסר יכולתה לשלם את אגרת המשפט (ראה הוראת תקנה 14(ה) לתקנות האגרות), כמו גם לעובדה כי המבקשים היו מיוצגים בבית משפט קמא על ידי הלשכה לסיוע המשפטי.


עם זאת, בכך לא סגי.

12.

עיון בבקשה על צרופותיה, הכוללות אסמכתאות מעטות ותצהירים שאינם מפורטים, מעלה כי המבקשים נמנעו מלפרוש תמונה מלאה על מצבם הכלכלי
–
"הלכה ידועה היא כי המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי"

(רע"א 2598/99 כהן נ' נח)


12.1

המבקש 1
נמנע מלהצהיר כי החשבון בבנק הפועלים הוא חשבון הבנק היחיד המתנהל על שמו.

מעיון בתדפיס חשבון בנק הפועלים (25.06.15-02.02.15) ניתן ללמוד על הפקדות מזומן בסך כולל של 6,050 ₪, על הפקדת שקים בסך כולל של 4,790 ₪, על העברה בסך של 1,050 ₪ מחשבון בנק אוצר החייל לחשבון המבקש 1

– אלה לא בוארו ולא פורשו.


כמו כן מעיון בתדפיס חשבון בנק הפועלים עולה כי ברשות המבקש כרטיס אשראי (ישראכרט), אשר תדפיסי החיוב החודשי לא הוצגו.


לא למותר לציין כי בהתאם לתדפיס חשבון בנק הפועלים עומדת למבקש 1 יתרת זכות בסך של 15,693 ₪.

12.2
המבקש 1 לא הציג אישור מהמוסד לביטוח לאומי על מעמד "לא עובד"
ו/או אישור על אי זכאותו לקצבת דמי אבטלה.

12.3

המבקשת 2
נמנעה מלהצהיר כי החשבון בבנק מזרחי טפחות הוא חשבון הבנק היחיד המתנהל על שמה.
כמו כן המבקשת 2 לא צרפה אישור מהבנק על החשבונות השונים המתנהלים על שמה (ני"ע,
חסכונות וכיוב') והייתרה בהם.

12.4
מעיון בתדפיס חשבון בנק המזרחי
(14.06.15-13.02.15)
עולה כי לא קיימת בחשבון כל פעילות כספית, לבד מהפקדת קצבאות הבטחת ההכנסה, סכום אותו מושכת המבקשת 2 עם הפקדתו.
במצב דברים זה אך נהיר הוא כי "חייה הכלכליים" של המבקשת מתנהלים שלא באמצעות החשבון בבנק מזרחי.

12.5
המבקשים לא פרטו את הוצאותיהם החודשיות השוטפות ו/או המיוחדות וממילא לא הציגו כל אסמכתא, לרבות הסכם השכירות של הדירה בה הם מתגוררים.





12.6
המבקשים לא התייחסו כלל לאפשרות, אם קיימת, ליטול הלוואה ו/או להיעזר בבני משפחה/מכרים לתשלום האגרה והערבון, כך שלא הניחו את התשתית הצריכה לקביעה כי מיצו כל אפשרות ללוות את סכום
האגרה והערבון כחובתם -
"התנאי בדבר היעדר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור מהפקדת עירבון נבחנת על סמך מצבו הכלכלי הפוזיטיבי, אך גם על סמך יכולתו להסתייע בסביבתו. ... המערערים גם לא הצליחו להוכיח את היעדר יכולתם להיעזר בסביבתם ..."
(ראה: בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות, ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב, בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל).

13.
בהינתן כל האמור לעיל, סבורה אני כי המבקשים לא השכילו להוכיח כי ידם אינה
משגת לשלם את אגרת המשפט ולהפקיד את הערבון.
די בקביעה זו כדי לדחות את הבקשה שלפני.

14.
למעלה מן הצורך ומבלי לקבוע מסמרות אציין כי מתוך הערכה גסה של סיכויי הערעור, אינני סבורה כי אלה ברף המצדיק לפטור את המבקשים באופן מלא מתשלום האגרה ומהפקדת ערבון תוך חשיפת המשיב 1 לאפשרות כי תשלום הוצאותיו בהליך, ככל שיפסקו, לא יובטח.

סוף דבר

בהינתן כל האמור לעיל דין הבקשות לפטור מלא מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון להידחות.

עם זאת, משנחה דעתי כי יכולתם הכלכלית של המבקשים מוגבלת במידת מה ובשים לב לכלל השיקולים הצריכים לקביעת גובה הערבון
- " מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער" (
בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל) -
מוצאת אני להורות כדלקמן-
א.
אגרת המשפט תעמוד על סך של 750 ₪
ב.
הערבון יעמוד על סך של 4,500 ₪





אגרת המשפט והערבון ישולמו בשני תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש ספטמבר 2015 (לא יאוחר מה- 20 בכל חודש).

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, י' אלול תשע"ה, 25 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים










עא בית משפט מחוזי 64116-06/15 בן שמעיה שטיינפלד, אתי אשרת שטיינפלד נ' אורי רפי חלאוי, היועץ המשפטי לממשלה (פורסם ב-ֽ 25/08/2015)