פסקי דין על אביב נתיב | פסקי דין על יוחנן נתיב | פסקי דין על רוזט נתיב | פסקי דין על המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול")

22769-05/12 א     30/08/2015




א 22769-05/12 אביב נתיב , יוחנן נתיב, רוזט נתיב נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול")








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"א 22769-05-12 נתיב ואח' נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול")








לפני כב' השופט אבי פורג


התובעים
1. אביב נתיב
(חסוי)
2. יוחנן נתיב
3. רוזט נתיב


נגד

הנתבעת

המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול")



החלטה

לפני בקשת הנתבעת לפסילת מסמכים שהומצאו על ידי התובע לעיונה של ד"ר אילנה פרבר מומחית לשיקום

ולהורות למומחית להשיבם לידי התובע.

המבקשת היא הנתבעת בגין נזקי גוף שנגרמו
לטענת התובע כתוצאה מתאונת דרכים, במסגרת
תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975.

תמצית טענות הנתבעת בבקשה

ביום 8.7.15 הומצא למשרד ב"כ הנתבעת העתק ממכתב ב"כ התובע מיום 5.7.15 הממוען לד"ר פרבר אליו צורפו המסמכים האמורים לעיל. עיון בתיעוד שהומצא מעלה, כי התובע העביר לעיונה של ד"ר פרבר תיעוד שבחלקו אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה ולכן לא היה מקום להמציאו למומחית. חלק מהמסמכים אף מהווים חוות דעת רפואית שיש בה כדי לפגוע בשיקול דעת המומחית שמונתה, בין השאר, כדי לדון בצרכי התובע.

תמצית טענות התובע בתגובה

המסמכים מושא הבקשה נעשו על ידי מטפלים שונים ונחלקים לשני סוגים, האחד- מסמכים שנעשו תוך ובמסגרת בדיקת האפשרות להתאים לתובע דרך "לתקשורת חליפית", השני- מסמכים שנעשו במסגרת ההכנות לקראת מעבר התובע מהמוסד למגורים בבית. כל המסמכים הם מסמכים שנערכו לצורך הטיפול הרפואי, סיעודי ושיקומי בתובע ולכן מותר להביאם לפני מומחה בית המשפט. המסמכים אינם בגדר חוות דעת והם מתארים תיאור עובדתי של טיפול שהתובע מקבל בפועל. אין מדובר במסמכים "מוזמנים" והם לא נעשו על ידי מטפלים פרטיים. מדובר במסמכים שנעשו על ידי גופים בלתי תלויים בתובע, שהפנייה אליהם נעשתה שלא על ידי התובע, אלא על ידי הרשויות הפועלות על פי דין והם משקפים שלב טבעי של הטיפול בניזוק, חזרתו הביתה וניסיון לפתח עבורו כלים לתקשורת חליפית. המידע שבמסמכים בהם מדובר דומה, מבחינת מהותו והדרך לקבלו, למידע הנאסף על ידי מטפלים בתחום הנפש. לא מדובר במידע שניתן לקבל בבדיקה טכנית, אלא במידע שניתן לקבל רק תוך יצירת אינטראקציה עם הנבדק, או צפייה בהתנהגותו עם אנשים אחרים, או מפיהם של המטפלים בנבדק לאורך זמן. הנימוקים לגמישות ולליברליות בהיתר להמציא מסמכים הנוגעים לתחום הנפשי, יפים גם למסמכים המאפשרים ללמוד את המגבלות מהן סובל אדם שאין לו יכולת רגילה לתקשר עם זולתו והכלים הדרושים לפיתוח דרכי תקשורת חליפית לדיבור, כפי שהם מפורטים במסמכים נשוא הבקשה. כך, גם המסמכים המתארים את צרכיו של התובע, שנעשו על ידי הצוות המטפל במוסד באופן שוטף. כשנפגע אינו יכול להביע את עצמו ולספר את מגבלותיו, יש לאפשר בכל דרך להעביר למומחה בית המשפט את המידע אודותיו, שהתאסף בהדרגה, תוך כדי הטיפול השוטף בו. חזקה על המומחית שתדע לשקול מהימנותם, משקלם ואמתותם של הדברים ושתדע מכוח ניסיונה הרפואי איזה מסמך הוא מוזמן ואיזה אותנטי ותדע להתעלם מהפרשנות והמסקנות וההערכות של רופא אחר, שהן בבחינת חוות דעת אסורה, אם וככל שמצויים בתוך המסמכים.

תמצית טענות הנתבעת בתשובתה

טענת התובע לפיה המסמכים נשוא הבקשה נערכו על ידי "גופים בלתי תלויים בתובע שהפנייה אליהם נעשתה שלא על ידי התובע, אלא על ידי הרשויות הפועלות על פי דין", אינה נכונה. מסמכים ד' וה' נערכו על ידי גורמים מהמוסד הסיעודי בו התגורר התובע במשך חמש שנים. מוסד זה נבחר על ידי הורי התובע שאף העבירו לו מידי חודש אלפי שקלים לטובת הטיפול בו ואין מקום להשקיף על עובדיו כעל גופים בלתי תלויים. הטענה לפיה המסמכים נערכו לאחר שהתקבלה פנייה על ידי הרשויות הפועלות על פי דין אינה נלמדת מאותם מסמכים ולא הוצגה הפנייה כאמור. ממילא גם פנייה שכזו אין בה כדי להפוך אותם מסמכים למסמכים שניתן להמציא לעיונו של המומחה. גם הטענה לפיה האמור במסמכים הוא מידע "שניתן לקבל רק תוך יצירת אינטראקציה עם הנבדק או צפייה בהתנהגותו עם אנשים אחרים או מפיהם של המטפלים בנבדק לאורך זמן" אינה נכונה. כפי שעולה מחוות הדעת של ד"ר פרבר, המומחית עצמה בדקה את התובע והלה יצר עימה אינטראקציה. את המידע הדרוש לה אמורה ד"ר פרבר
לקבל מתוך בדיקה שלה עצמה את התובע ולא מבדיקות אחרים. כך למשל, את כל האמור בדו"ח אבחון של ד"ר מרקו בדקה ד"ר פרבר בעצמה. כל המידע המצוי במסמכים המפורטים לעיל הינו לב ליבה של חוות הדעת של מומחה השיקום, קביעת מצבו העדכני של התובע, צרכיו, הציוד הדרוש לו, היקף הטיפול הדרוש לו והטיפולים להם הוא נזקק. המצאת המסמכים הנ"ל למומחית מבלי שתינתן לנתבעת אפשרות דומה שומטת את הקרקע תחת מהותן של תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) ומהווה ניסיון לא הוגן להטות את המומחית.

דיון והכרעה

ד"ר פרבר נתנה חוות דעת בעניינו של התובע ביום 28.1.13.
ביום 2.7.15, ניתנה החלטתי בבקשת התובע להורות לד"ר פרבר לערוך בדיקה רפואית חוזרת של התובע. בהחלטתי קבעתי שיש מקום שהמומחית לשיקום תבדוק את התובע בדיקה נוספת ותקבע את צרכיו והטיפולים להם הוא נזקק.
בהתאם לאמור, פנה התובע למומחית במכתבו האמור, אליו צורפו המסמכים נשוא הבקשה והמחלוקת היא
על המסמכים שהומצאו למומחית.
הנתבעת מבקשת לפסול את המסמכים הבאים:
א. מסמך הנושא כותרת "הערכת תקשורת תומכת חליפית" (נספח א' לבקשה).
ב. מסמך הנושא כותרת "הערכת תקשורת תומכת וחליפית" מיום 22.12.14 (נספח ב' לבקשה).
ג. הצעת מחיר חברת אי.טי שיקום בע"מ (נספח ג' לבקשה).
ד. מכתב המלצות- נתיב אביב מיום 20.5.15 (נספח ד' לבקשה).
ה. מכתבו של ד"ר בראל חיים מיום 23.6.15 (נספח ה' לבקשה).

תקנה 8 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: "תקנות המומחים") קובעת כדלקמן:
"8. המצאת מסמכים למומחה
(א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".
(ההדגשות שלי- א.פ).

ברע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ
(4) 529 ,533 (1996) עמד בית המשפט העליון על מטרת הסייגים שנקבעו בסעיף 8 לתקנות המומחים:

"אשר לסייג שלפיו על המסמכים להיות 'בדבר הטיפול הרפואי' והסייג האוסר המצאה של חוות - דעת, ייאמר שמטרתם של סייגים אלה לאפשר למומחה הרפואי לעיין במסמכים הכוללים מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי בנפגע, בעקבות הפגיעה, להבדיל מפרשנות וממסקנות של רופא אחר או של אדם אחר, שאינם בגדר מידע כזה ואינם מכלי ראשון. זאת על-מנת שיוכל לגבש חוות-דעת עצמאית משלו."


אין ספק, כי התקנות אוסרות במפורש המצאת חוות דעת רפואית למומחה שמונה על ידי בית המשפט, ויפים לעניין זה דברי כב' השופט אליעזר ריבלין תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים (מהדורה רביעית) עמ'
659-658:
"איסור זה מתקיים בין אם חוות הדעת הן גלויות ובין אם הן חבויות בתוך מסמכים הנראים על פניהם כאישורים רפואיים או כמסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי. גם מסמך ערוך על ידי רופא מטפל, המסכם ומפרש את תיקו הרפואי של הנפגע, חורג מגדר המסמכים המותרים בהגשה. לא כך מכתב, שאינו חורג מסיכום גרידא של התיק הרפואי של התובע".

בכפוף לכללים האמורים לעיל, אבחן כעת את המסמכים נשוא הבקשה.

באשר למסמך הנושא כותרת "הערכת תקשורת תומכת חליפית" (נספח א') ומסמך הנושא כותרת "הערכת תקשורת תומכת וחליפית" מיום 22.12.14 (נספח ב'), אני סבור כי יש להתיר הגשתם למומחית באופן שימחק חלק מהפסקה האחרונה בעמוד השני תחת הכותרת "לסיכום" שהוא
" לדעתנו, לאחר הערכה של ... הטיפוליות השונות". מהמסמך עולה, כי מדובר בבדיקה שבוצעה על ידי קלינאי תקשורת ומרפאה בעיסוק לבקשת קלינאית תקשורת מקופת חולים כאשר מטרת הבדיקה היא למתן תכנית טיפולית עתידית כפי שהובהר בנספח א'. עדיין התוכנית הטיפולית המוצעת היא בעצם לב חוות הדעת השיקומית מבחינת דרכי הטיפול המוצעות בתחום ספציפי זה ולפיכך חלק זה במסמך הוא לכאורה חוות דעת חבויה ולפיכך הוריתי על מחיקתו. בהקשר זה יש להוסיף שד"ר פרבר תבדוק את התובע בהתאם להחלטתי כאמור, תהיה רשאית לעיין במסמך למעט החלק שנמחק
ולהסיק מסקנותיה בעצמה.
בכל הנוגע לנספח ג' (הצעת מחיר חברת אי.טי שיקום בע"מ), נראה שאין מדובר במסמך הנוגע לטיפול הרפואי שניתן לתובע או לבדיקות שנבדק לצורך אותו הטיפול כאמור. מדובר בהצעת מחיר הנוגעת לציוד הדרוש לכאורה לתובע,
וזהו תפקידה של המומחית לשיקום לקבוע מהו הציוד לו יזדקק התובע ואין מקום לאפשר העברת מסמך זה למומחית.
באשר למכתב המלצות-נתיב אביב מיום 20.5.15 (נספח ד') ומכתבו של ד"ר בראל חיים מיום 23.6.15 (נספח ה'), עולה מהמסמכים עצמם שהם נערכו לקראת חזרתו הצפויה של התובע לביתו. את מצבו של התובע ניתן ללמוד מהתיק הרפואי שלו במוסד בית פרוטיאה שם יש להניח קיימת התייחסות מפורטת למצבו הרפואי כמו גם לטיפולים שקבל והמכשירים והאביזרים
בהם נעשה שימוש כדי לטפל ולסייע לו. פעם נוספת, קביעת צרכיו העתידיים של התובע מסורה למומחית וזאת מטרת חוות דעתה כשהיא אמורה להגיע לקביעותיה מהחומר הרפואי שיומצא לה
- מסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לתובע ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול כמו גם מבדיקתו של התובע. המסמכים הנ"ל מתייחסים בעיקרם לטיפול עתידי ועזרים שונים שהם לב חוות דעת של המומחית בתחום השיקום ויש לאפשר לה להגיע למסקנותיה בעצמה מהחומר הרפואי. לפיכך, אני מתיר העברת המסמך מיום 20.5.15 למומחית כאשר החלק האחרון במסמך "לפיכך, זקוק לעזרים הנ"ל בביתו:...שתי משקוליות של 1 ק"ג" ימחק ואיני מתיר את העברת המסמך מיום 23.6.15 למומחית.
נוכח האמור, הבקשה מתקבלת באופן חלקי. המומחית תתעלם מתוכנם של המסמכים שצורפו כנספחים ג' ו - ה' לבקשה, אך היא רשאית לעיין במסמכים שצורפו כנספחים א', ב' ו – ד' לבקשה למעט הקטעים המחוקים.
לצורך יישום ההחלטה אני מורה למומחית לשלוח חזרה אל התובע את המסמכים נשוא הבקשה ולתובע לשלוח אל המומחית רק את המסמכים שצורפו כנספחים א',ב' ו – ד' לבקשה תוך מחיקת הקטעים כאמור בהחלטה זו.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים בלבד.
התובע יפנה תוך 7 ימים אל המומחית ויבקש ממנה לפעול בהתאם להחלטת בית משפט.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ה, 30 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.











א בית משפט מחוזי 22769-05/12 אביב נתיב , יוחנן נתיב, רוזט נתיב נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") (פורסם ב-ֽ 30/08/2015)