פסקי דין על מחבוב מזרחי | פסקי דין על ויקטוריה קרבצ'נקו | פסקי דין על נתן סיעוד ושיקום בקהילה |

51251-07/14 תק     01/09/2015




תק 51251-07/14 מחבוב מזרחי נ' ויקטוריה קרבצ'נקו, נתן סיעוד ושיקום בקהילה








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 51251-07-14 מזרחי נ' קרבצ'נקו ואח'





לפני
כב' הרשם הבכיר
ניר נחשון


התובעת:

מחבוב מזרחי


-נגד-


הנתבעות:

1.ויקטוריה קרבצ'נקו
2.נתן סיעוד ושיקום בקהילה



פסק-דין

מבוא:
1.
עניינה של התביעה שלפניי נסוב סביב נזקי גניבת מיטלטלין מביתה של התובעת בהיקף של 23,463 ₪
שנגרמו לטענת התובעת על ידי הנתבעת 1 במהלך עיסוקה כמטפלת ביתית במהלך חודש אוקטובר 2013 או בסמוך לכך.

טענת התובעת בקצירת האומר:

2.
אליבא דגירסת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה, בשל מצבה הרפואי נזקקה היא לעזרה וטיפול צמוד במשך שנה תמימה בביתה. התובעת פנתה לקבלת סיוע מסוג זה לנתבעת 2, העוסקת, במתן שירותי סיעוד ושיקום בקהילה, אשר הצמידה לה את הנתבעת 1 כמטפלת ביתית.

3.
לתובעת התחוור כעבור זמן, כי במהלך התקופה בה הסתייעה בשירותי הנתבעות, ניצלה הנתבעת 1 את מצבה הבריאותי והנפשי הירוד בו שהתה התובעת, ונטלה מביתה טובין שונים בלא רשות, ושלא בכוונה להשיבם לידיה. התובעת פנתה לנתבעת 1 בבקשה להשיב לידה את הטובין, אך ללא הועיל. הטובין שנעלמו לטענת התובעת היו ביגוד, נעליים, תיקים ופריטים שונים בהתאם לרשימה שצורפה לכתב התביעה. התובעת הגישה תלונה במשטרת ישראל
ביום 18.11.13, נגד נתבעת 1, ואף פנתה בכתב ובעל פה למעסיקתה, נתבעת 2, ומשכל אלה לא הועילו, הגישה את תביעתה.





טענת הנתבעות בקצירת האומר:

4.
אליבא דגירסת הנתבעת 1, כפי שנטענה בכתב ההגנה, הנתבעת 1 עבדה אצל התובעת מטעם חברת "נתן" (הנתבעת 2) פחות משנה. לאורכה של התקופה היו עימותים וחיכוכים עם התובעת על רקע מצבה הבריאותי והנפשי הירוד. לטענתה, פנתה הנתבעת פעמים רבות בבקשה לעזוב את המטופלת, אך נענתה בשלילה בשל סירובה של התובעת לקבל מטפלת אחרת פרט לנתבעת 1.

5.
לטענת הנתבעת 1, התובעת אינה זוכרת בפירוט תכולת ביתה, ואף לא הוגשה הוכחה לכך שהפריטים נלקחו. כמו כן, דרשותיה של התובעת להשבת הטובין נעשו
בתוקפנות בביתה של התובעת אשר לא נשאה כל הודאה מטעם הנתבעת 1
באשר ללקיחתם.

6.
אליבא דגירסת הנתבעת 2, כפי שנטענה בכתב ההגנה, בחודש נובמבר 2013 פנתה התובעת אל הנתבעת 2 וטענה, כי הנתבעת 1 גנבה מביתה דברי טובין. לטענתה, במהלך השיחות בין הצדדים טענה התובעת, כי הנתבעת 1 הבטיחה להחזיר את הפריטים. בשיחת בירור אשר נעשתה עם נתבעת 1, הכחישה זו האחרונה
את הדברים המיוחסים לה. כמו כן נתבעת 2, ביצעה ברורים טלפונים מול מטופליה האחרים של נתבעת 1, וזאת בכדי לבדוק האם קיימות תלונות דומות כטענותיה של התובעת.

7.
לטענתה, כעבור זמן נודע לה, כי תיק החקירה אשר נפתח כנגד הנתבעת 1 בעקבות התלונה אותה הגישה התובעת במשטרת ישראל נסגר ובעקבות כך ביום
3.12.2014 התקבלה הודעה ממשטרת ישראל בדבר החלטה שלא להעמיד לדין את הנתבעת 1.

ראיות ועדויות הצדדים:

8.
בדיון מיום 9.3.15 שהתקיים בפני
י במעמד הצדדים שבו הצדדים על טענותיהם.

8.1
התובעת העידה, כי בשנת 2008 נאלצה להסתייע בשירותי הנתבעות. לדבריה, נעלמו טובין מביתה בתקופה בה העניקה נתבעת 1 ורק היא את שירותיה במשך כשנה בה נכחה בביתה מידי יומיים בשבוע במהלך שעתיים בכל פעם. משכך, פנתה התובעת למשטרת ישראל, וזו האחרונה השיבה, כי אין לה די ראיות בכדי להגיש כתב אישום נגדה. עוד הוסיפה בעדותה, כי בעקבות מחלתה, נמנעו במהלך השנה ביקורים בביתה והמבקרים הבודדים שבאו לבקרה היו ארבעת ילדיה וקומץ חברים ותיקים אשר ודאי לא הגיעו ליטול ממנה דבר מה. לטענתה, עת התחוור לה דבר העלמות הטובין הציגה בפני
הנתבעת 1 תמונות במכשיר הנייד שלה את הטובין, אשר הביא את זו האחרונה לכדי בכי והבטחתה בפני
ה, כי היא תשיב את החפצים שנטלה. לדבריה, הנתבעת 1 החזירה בדרך של החבא פאה ושתי חולצות וחולצה נוספת חדשה ובה נותרו סימני סיגריות וזאת למרות שהתובעת איננה מעשנת. התובעת הוסיפה, כי הנתבעת 1 נשאה תיק גדול בכל פעם בה הגיעה לביתה והשיטה בה נקטה בכדי ליטול את בגדיה הייתה, להשליך את הפריטים בהם חפצה מבעד לגדר ביתה לעבר הגינה ובתום עבודתה, טרם שבה לביתה, הייתה הנתבעת 1 אוספת אותם עימה.

8.2
הנתבעת 1 העידה בפני
י, כי עלתה לישראל עם בעלה והוריה בדצמבר
2010 כעולה חדשה בארץ. לדבריה, הועסקה אצל הנתבעת 2 במשך כ-4 שנים. כמו כן, אישרה, כי עבדה אצל התובעת פעמיים בשבוע במשך 19 שעות שבועיות ועבודתה כללה קניות, ניקיון רכבה של התובעת וביקורים רפואיים אשר נעשו יחדיו. עוד הוסיפה, כי במהלך כל שעות עבודתה בבית התובעת נכחה זו האחרונה בסמיכות אליה ואף ציינה, כי התובעת היא שפתחה את דלת ביתה לקבלה בכל יום ויום לעבודה וסגרה אחריה עת שבה לביתה. עוד הוסיפה, כי בבית התובעת בוצע שיפוץ אשר במהלכו עבדו פועלים ובמהלכו התבקשה לנקות. לדבריה, בעקבות השיפוץ, הגיעו קבלנים ופועלים לנקות את בית התובעת. משכך ביררה הנתבעת 1 מול התובעת האם קיימת הכרות עימם וזו האחרונה ענתה בשלילה ואף ביקשה שלא למסור להם את מספר טלפון הנייד שברשותה. עוד הוסיפה, כי עת נכנסה לעבודת הניקיון טענה בפני
ה התובעת, כי הפועלים גנבו שני בקבוקי וויסקי. הנתבעת 1 אף התייחסה לתמונות אותם הציגה התובעת במהלך הדיון. לטענתה, חלק מהפריטים שהוצגו בהן
הינם פריטים אשר קיבלה מהתובעת במתנה ואף ברשותה נעלים שעבדה עימן בבית התובעת ותיק אותו קנתה התובעת במוסקבה אשר צבעו חום ואף הוא
נמסר לידי הנתבעת 1 כמתנה.
הנתבעת 1 אף זכרה, כי התיק האמור נשא בתוכו 2 חותמות אותן החזירה לידי התובעת. הנתבעת 1, הודתה כי היא חבה לתובעת 80 ₪ אשר נותרו לה מסכום כסף שקיבלה מהתובעת לצורך ביצוע קניות.

8.3
גב' עדנה שמשון העידה מטעם התובעת בפני
י. לדבריה, עבדה בשנת 2011 אצל התובעת. בעדותה, נשאלה לטיבם של היחסים שנרקמו בין התובעת לבין העדה.

8.4
מטעם הנתבעת 2 העידה גב' מורן כהן, אחראית השמת מטפלות אצל הנזקקים בעלי הזכאות מביטוח לאומי לסיעוד. בעדותה ציינה, כי בביקורה אצל התובעת הבחינה שזו האחרונה נסערת והביעה בפני
ה את הדברים. כמו כן, הראתה התובעת בפני
ה את ביתה ותכולתו. כמו כן העידה, כי התובעת הינה אישה מסודרת ואף הבחינה, כי ביתה מלא בפריטים. עוד ציינה, כי איננה זוכרת את מכלול הדברים שהציגה בפני
ה התובעת, אך זכור לה כי ראתה סכו"ם מזהב ומשקאות חריפים אשר היו תחת הטלוויזיה.

8.5
העד מר משה כהן העיד בפני
י, שכן התובעת, התגורר מעל דירתה משנת 2009. לדבריו, התובעת חלתה
במחלה ועל כן, הגיע לבקרה. לדבריו, התובעת נראתה לחוצה, ואילו הנתבעת 1 בה בעת ישבה במרפסת ועישנה. כמו כן, העיד, כי עזר לתובעת בקניות להם נזקקה. לדבריו, ביקש את רשותה של התובעת לשתות משקה חריף, אשר לדאבונו התובעת טענה בפני
ו כי קופסת המשקה ריקה וכי המשקה נעלם ממנה. בעדותו העיד כי הוא היחידי שהיה לו מפתח לביתה של
התובעת. עוד הוסיף, כי לא ראה שהנתבעת 1 נוטלת מבית התובעת דברים וכך גם באשר לבקבוק השתייה.

8.6
בדיון מיום 9.7.15 נחקרה הנתבעת בפני
י. בעדותה, הבהירה תחילה, כי עבדה אצל התובעת פחות משנה ולא 4 שנים כפי שצויין בדיון הקודם ובמסגרת עבודתה הייתה היא מנקה ולא מטפלת. הנתבעת 1 הכחישה כי נטלה מטלטלין מבית התובעת ללא רשות . לדבריה, יום לפני שעזבה שוחחו השתיים והתובעת טענה בפני
יה כי גנבה מכלול פריטים ואף הציגה רשימה אותה הכינה מבעוד מועד. עת ביקשה הנתבעת 1 להביט ברשימה,
טענה התובעת בפני
ה, כי חסרות לה מספר חולצות ולא הגישה אותה לידיה.

8.7
גב' חיה הרשקוביץ, נציגת הנתבעת 2 העידה בפני
י, כי בזמנים הרלוונטיים, שימשה כמנהלת הסניף בחברת נתן סניף ירושלים וכיום הינה מנהלת אזור בחברה. העדה העידה, כי הפנו את התובעת למשטרה בכדי שזו האחרונה תחקור את תלונות התובעת לעניין הגניבה וכיוון שתיק החקירה נסגר וכן, ציינה כי הנתבעת 2 בדקה מול המטופלים האחרים של הנתבעת 1 שהיא עבדה עימם ותשובתם הייתה פה אחד כי הם שבעי רצון מנתבעת 1.

דיון ומסקנות:

9.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים בפני
י ולאחר ששקלתי כל השיקולים הצריכים לעניין, באתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות במלואה. להלן נימוקיי.

9.1
אומנם התובעת תארה את אופן השתלשלות הדברים ושיטות גזל הטובין שברשותה באופן הניתן להבנה וזאת על אף המחלה אשר מנעה ממנה לתפקד באופן מיטבי והקשה עליה להתמודד במצבה עם הדברים. התובעת תיארה את שיחתה עם הנתבעת 1 ואף ציינה, כי זו האחרונה הודתה בפני
ה, כי נטלה ללא רשותה את הטובין וכי תמהר להחזירם. ואומנם, התובעת הציגה בפני
בית המשפט רשימה מסודרת אשר לטענתה מהווה את מכלול הפריטים אותם נטלה הנתבעת 1 ללא רשותה. התובעת אף הסבירה בפני
י את הנסיבות שבגינן נפל החשד היחיד על כתפי הנתבעת 1 כפי שפורטו לעיל ואולם, בפלוגתא דנן, יש לבחון, אפוא, את הנטל הראייתי הנדרש במשפט האזרחי להוכחת אשמה חמורה בעלת גוון פלילי. סבורני, כי התובעת לא עמדה בנטל זה.

9.2
הלכתו של בית המשפט העליון בישראל לעניין זה
הובאה בע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ מפי השופט ג ' בך באומרו, כי "התוצאה על פי שתי הגישות היא אחת, הינו, שהצד, שעליו רובץ הנטל להוכיח עובדות המטילות על יריבו סטיגמה של ביצוע עבירה פלילית, חייב לעשות זאת באמצעות ראיות בעלות משקל רב וכבד יותר ממה שדרוש במשפטים אזרחיים רגילים." כך נפסק גם בדב"ע נג/79-3 לובה יונייב ואח' - חברת וייסמן תמרוקים בע"מ: "מידת ההוכחה של אקט פלילי במשפט אזרחי נבחנת על פי מאזן ההסתברות, וכי במסגרתה של מידת הוכחה זו על פי מבחנים של שכל ישר, כמות הראיות, שיש בהן כדי לשכנע את השופט בנטייתה של ההסתברות, קשורה במהותו ובחומרתו של הנושא וכי ככל שמבקשים לייחס לצד שכנגד ביצוע עבירות רציניות המטילות סטיגמה, שיש עמה משום קלון, נדרש בעל הדין לראיות בעלות משקל רב וכבד יותר ממה שדרוש במשפטים אזרחיים רגילים". על רקע הלכה זו, כאשר מיוחסת לאדם אשמה פלילית בהליך אזרחי, נטל הראיות שעל התובע להביא להוכחת תביעתו, מצריך משקל מוגבר מהנדרש במשפט אזרחי רגיל.

9.3
מהראיות העומדות בפני
י, הפכתי רבות בשאלה האם די בחומר הראיות הנפרש בפני
בכדי להוות ריבוי ראיות הנושאות אופן מוגבר ומרימות את נטל השכנוע למעשה המיוחס לנתבעות, אשר הינו מעשה גניבה. לא נעלמה מעיני עדותה של הנתבעת 1 בדבר חפצים של התובעת שנמצאו ברשותה ואולם, לטענתה קיבלה אותם במתנה מהתובעת מאידך, התובעת לא הכחישה דבריה. בנסיבות אלה, לא מצאתי להעדיף עדות התובעת על פני עדותה של הנתבעת 1 בעניין זה.

9.4
בסופו של יום באתי למסקנה, כי התובעת לא עמדה די בנטל להוכיח את גרסתה. אומנם, הביאה התובעת ראיות מספר, בהן רשימת הפריטים שנגנבו לכאורה וצילומי תמונות של מיקום הפריטים שהוחזרו ואף תמונות של חסרונם אך בראיות אלו אין די להצגת התמונה המלאה ועל מנת ליחס לנתבעות אשמה באופן מוגבר הנדרש בפלוגתא זו.

9.5
לא נעלמו מעיניי עדותיהם של העדים מטעם התובעת. אומנם מרבית העדים הרעיפו שבחים על אישיותה של התובעת וניכר הוא, כי אין היא בודה את דבריה. אך אף אחד מעדי התביעה לא העיד, כי הבחין בנתבעת 1 נוטלת ללא רשות מטלטלין מביתה של התובעת.

9.6
יתרה מכך, התובעת לא הציגה חוות דעת שמאי בדבר הערכת החפצים שנטען כי נגנבו על ידי הנתבעת 1 ואף בשל בכך, למעשה, לא הוכיחה את שיעור הנזק הנטען.

10.
סוף דבר- דין התביעה להידחות. בנסיבות לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 15 יום.
ניתן היום,
י"ז אלול תשע"ה, 01 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 51251-07/14 מחבוב מזרחי נ' ויקטוריה קרבצ'נקו, נתן סיעוד ושיקום בקהילה (פורסם ב-ֽ 01/09/2015)