פסקי דין על עידו כהן | פסקי דין על חיים גולדמן

46530-04/15 תק     30/08/2015




תק 46530-04/15 עידו כהן נ' חיים גולדמן








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 46530-04-15 כהן נ' גולדמן


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
כוכבה לוי


תובעים

עידו כהן


נגד


נתבעים

חיים גולדמן




פסק דין



התובע, עידו כהן
, הגיש תביעתו כנגד הנתבע לתשלום על סך 30,000 ₪. מעיון בכתב התביעה עולה טענה לקונית כי בעת שעמד בתור לקנות שתייה במרכול חצי חינם, הכניס הנתבע
שעמד לדבריו מאחוריו , אצבע לתוך פי הטבעת שלו, דבר שפגע בו מאד. מוצאת לנכון להעיר כבר בשלב זה כי בהודעתו במשטרה אשר צורפה לתביעתו העיד אחרת בלשון " הרגשתי משיהו נוגע בישבני....ואז נתן לי אגרוף "

התובע לגרסתו, העיר על כך לנתבע והנתבע
מצידו נתן לו אגרוף בפיו.
כאשר נשאל התובע לפשר הסכום שתבע, טען כי הסכום שתבע הוא בגין הסבל שסבל מאחר והנתבע נתן לו לגרסתו אגרוף בפני
ו, הוא לא יכול היה לאכול, שבוע ימים הוא אכל דייסה.
לגרסת התובע הוא היה
בעת ההיא בעיצומו של טיפול שיניים.
גרסת התובע לא נתמכה בכל עדות או גרסה או מוצג או צילום של מאן דהוא, למרות שהתובע , גם בעדותו במשטרה העיר "כל המקום מצולם" יש במקום מצלמות רבות". התובע, שהוא אמון על הגשת תביעות גם על פי עדותו בפני
לא פעל להמצאת צילומים של מצלמות האבטחה בזירת האירוע לגרסתו!.

העדרה של תמיכה כאמור בולט לעין נוכח העובדה שגם לגרסת התובע הוא היה בעיצומו של טיפול שיניים כך שאם נחבל ממכת אגרוף שקיבל מהנתבע חזקה עליו שלא הייתה מניעה שיביא צילום שיניים או צילום לסת או חוות דעת רפואית של רופא השיניים שלו שתתמוך בגרסתו כי קיבל אגרוף בפני
ו, או עדות שתתמוך בטענתו כי קיבל אגרוף בפני
ם שמנע ממנו את האפשרות לאכול.
גרסתו של התובע
כאמור לא נתמכה כאמור כל תמיכה נוספת!
ולא זאת אף זאת אלא שגם לגרסת התובע מיד לאחר התובע הוא רץ אל רכבו והוציא מצלמה שהחזיק ברשותו על מנת לצלם את הנתבע ובת זוגו . משמע ששימוש במצלמה לצורך תיעוד הוא כלי שימושי אצל התובע .אלא שלמרות כל זאת לא מצא התובע לנכון
לצלם עצמו באופן שיתמוך בגרסתו כי קיבל אגרוף בפני
ם מהנתבע.
מוצאת לנכון להעיר להתרשמותי התובע הוא אדם מבוגר וכפי שאמר במהלך הדיון הוא אב לבת בגיל של החתומה מטה, כך שלא הייתה מניעה
שיפעיל שיקול דעת סביר וישתמש במצלמה שלו על מנת
לתעד את מצבו בסמוך לאחר האירוע לטענתו.

התובע הביא לעדות את אישתו. ברם ,גרסת האישה עמדה בסתירה מוחלטת לגרסתו שלו.
מגרסת התובע עולה כי אישתו לא הייתה נוכחת כלל בעת האירוע, הוא עמד לבד בתור לקנייה, והוא הגיע אל אשתו שישבה רחוק רק לאחר הקנייה, והשאיר אצלה את המצרכים על מנת להמשיך ולרדוף אחר הנתבע ולצלם
אותו.
האישה מצד שני העידה כי ראתה את "האגרוף בפני
ם". כמו כן העידה כי אחרי האגרוף לא קרה דבר והם הלכו הביתה.
לגרסת האישה רק כעבור כשלושת רבעי שעה
סיפר לה בעלה מה עשה לו הנתבע, לגרסתו. "אח"כ הלכנו הביתה, לא הביאו משטרה ולא שום דבר" עמ 2 שורה 24 לפרוט'. סתירה מוחלטת בין שתי הגרסאות מצד התובע.

הנתבע מצידו הכחיש לחלוטין את גרסת התובע. לטענת הנתבע התובע הוא שעמד מאחוריו בתור לרכישת משקה ומאפה ולפתע התנפל עליו
וצעק וירק עליו- "נגעת לי בישבן אתה תשלם עבור השיניים". הנתבע בדלית ברירה הושיט לגרסתו את ידו כדי להדוף את התובע ויריקותיו.
בת זוגו של הנתבע תמכה בגרסתו. לגרסתה שלא נסתרה היא הייתה לצידו של הנתבע בעת שהתפרץ עליו התובע. לגרסתה התובע הוא שהתפרץ אל עבר הנתבע ללא כל אירוע מקדים .

בבחינת הגרסאות, מטעם התובע ואשתו ומטעם הנתבע וזוגתו, אני מוצאת כי גרסת התובע אינה אמינה!
התובע לא הוכיח את גרסתו, לא כי הנתבע נגע בו באחוריו, לא כל שכן נתן לו אגרוף בפני
ו ולא זאת, אף זאת כי נגרם לו נזק בפיו בעקבות קבלת אגרוף, כך שסבל ולא יכול היה לאכול במשך שבוע.

להבנתי, גרסה ממין זו אין כל קושי להוכיח, ולתמוך בעדויות וראיות
בוודאי לא ביחס לתוצאות האירוע. אלא שבמקרה דנן, גם לא הייתה כל התאמה בין גרסת התובע וזוגתו.
התובע טען כאמור
כי אישתו הייתה רחוקה ולא ראתה את האירוע– עמ' 2 לפרוטוקול שורה 2. האישה מצד שני טענה כי ראתה את האגרוף. אסמכתא לעניין חבלה או מכה דוגמת צילום או מסמך רפואי לא הוגשה.
בשים לב לעובדה שהאירוע המדובר אירע בתחום המרכול "חצי חינם", ניתן להניח שגם לא הייתה מניעה להמציא צילום מצלמת אבטחה להוכחת התקיפה הנטענת, אלא שלא נוכחתי שהתובע פעל בעניין זה. לסיכום, אינני מקבלת את גרסת התובע ואני דוחה אותה.

בעניין זה מקבלת את גרסת הנתבע, כי התובע הוא שתקף את הנתבע בצעקות, אולי מתוך כוונה לממש את איומו "אתה תשלם עבור השיניים", אלא שלא נוכחתי שהנתבע גרם סבל לתובע, לא נוכחתי שנגע בישבנו , שנתן לו אגרוף!. אני מוצאת
לנכון להעדיף את גרסת הנתבע וזוגתו, על גרסת התובע.

לא למותר להעיר שהודעות במשטרה נגבו הן מהתובע, הן מהנתבע והן מבת זוגו של הנתבע.
האירוע אירע לפני כשנה ולא נוכחתי שהוגש כתב אישום כנגד הנתבע. מנגד נוכחתי שהתובע גם לגרסתו, פעל על מנת לצלם את הנתבע וזוגתו, על רקע זה נלקחה ממנו המצלמה ונמסרה על ידי הנתבע לאיש הביטחון שעמד לצד הנתבע, בעת האירוע. במובן שהתובע כאמור החזיק מצלמה ברשותו ופעל בדרך לא נאותה, לצורך צילום הנתבע וזוגתו. יתכן ועל מנת "לבשל" עילת תביעה, אלא שכאמור לא צילם את עצמו.
התוצאה היא שדוחה את התביעה.
מחייבת את התובע בהוצאות הנתבע בסך של 1,180 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד, החל מהיום ועד לתשלום בפועל.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים ממסירת התביעה.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום לצדדים.

ניתן היום,
ט"ו אלול תשע"ה, 30 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 46530-04/15 עידו כהן נ' חיים גולדמן (פורסם ב-ֽ 30/08/2015)