פסקי דין על תומר קנפו | פסקי דין על לימור מסקאלצי | פסקי דין על מנורה מבטחים בע"מ

9868-12/12 א     30/08/2015




א 9868-12/12 תומר קנפו, לימור מסקאלצי נ' מנורה מבטחים בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 9868-12-12 קנפו ואח' נ' מנורה מבטחים בע"מ







לפני
כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא


התובעים

1
.
תומר קנפו

2
.
לימור מסקאלצי
ע"י ב"כ עו"ד מיכאל דוד



נגד


הנתבעת

מנורה מבטחים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ערן יוליש



החלטה


1)
מונחת לפניי בקשה מטעם הנתבעת לדחות את המועד להגשת תצהיר חוקר וכן דו"ח חקירה (להלן: "
התצהיר והדו"ח
") עד תום פרשת התביעה.

2)
התביעה בהליך דידן עניינה עתירה של התובעים לחייב את הנתבעת לפצות אותם עקב גניבת רכבם שהיה מבוטח אצל הנתבעת עת היעלמו בחודש אוקטובר 2011. פלוגתא מרכזית בתובענה דנן היא קרות אירוע היעלמות הרכב. בדחותה את תביעת התובעים לתקבולי הביטוח, נימקה הנתבעת את החלטתה בין השאר, בסתירות לכאורה בגרסאות המבוטחים (התובעים) לקרות האירוע וכן באיחור לכאורה בדיווח אודות האירוע למשטרה ולנתבעת.

3)
בהתאם להחלטה בדיון מיום 22.12.14, הגישו התובעים תצהירי עדות ראשית וראיותיהם לבית המשפט ביום 25.3.15. הנתבעת הגישה את ראיותיה לבית המשפט ביום 17.5.15. באותו מעמד, כאמור, ביקשה הנתבעת פטור מהגשת תצהיר חוקר ודחיית מועד עיון בדו"ח חקירה שהוכן, וזאת עד תום פרשת התביעה. ההליך קבוע לדיון הוכחות ליום 14.12.15.

4)
תוך שהיא מפנה בין השאר ובעיקר להלכה שנקבעה בפסק הדין בעניין רע"א 4249/98
שמעון סוויסה נ' הכשרת היישוב - חברה לביטוח בע"מ ואח'
, פ"ד נה(1) 515 (1999) (להלן: "
עניין סוויסה
"), טוענת הנתבעת כי קיימת מחלוקת עובדתית לעניין נסיבות קרות האירוע מושא התביעה. על כן, בהינתן הפלוגתה לעניין החבות, חשיפת תצהיר החוקר ודו"ח החקירה עובר לשמיעת עדויות התובעים, יש בה לפגוע בטיב הגנתה ולסכל את חקר האמת. מנגד, תוך שהם מפנים לאסמכתאות משפטיות, טוענים התובעים כי השהיית העיון בראיות בעל-הדין שכנגד נעשה במקרים חריגים ביותר שאין המקרה דנן נמנה עליהם. לדידם, השהיית העיון כאמור נוגדת את השיטה האדברסרית הנוהגת בשיטת המשפט הישראלית. לגופו של עניין, טוענים התובעים, כי לאורך כל הדרך, לרבות בשלב חקירתם על-ידי הנתבעת, מסרו גרסאות מלאות, פעלו בתום לב ושיתפו פעולה עם נציגי הנתבעת, ובכל מקרה, לא מתקיים כל חשש שמא יתאימו את גרסאותיהם לחומר המצוי בדו"ח החקירה.

5)
עיינתי בטענות הנתבעת ובטענות התובעים, וכן עיינתי בעותק של דו"ח החקירה (מורכב משני חלקים) שהוגש לעיון בית המשפט בלבד. נציין כי תצהיר החוקר לא הוגש לעיון בית המשפט, אולם ניתן להניח כי תצהיר החוקר יתבסס בעיקר ויפנה לדו"ח החקירה שנערך.

דיון והכרעה

6)
לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים, וכפי שיובהר להלן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את מועד העיון של התובעים בתצהיר ובדו"ח החקירה מטעם הנתבעת, וזאת עד תום פרשת התביעה, אולם התצהיר והדו"ח האמורים יוגשו לתיק בית המשפט, תוך 30 יום, במעטפה סגורה לעיון בית המשפט בלבד, ויופקדו בכספת בית המשפט.

7)
כלל הוא כי ההליך המשפטי מתנהל "בקלפים פתוחים" כאשר המטרה היא חתירה לחקר האמת תוך קיום דיון הוגן ומאזן בין האינטרסים של הצדדים. כנגזר מהכלל האמור, נובעת החובה שעל בעלי-הדין להניח בשלבי ההליכים המקדמיים, האחד לעיני יריבו, את המסמכים הרלבנטיים עליהם סומך אותו בעל-דין את טיעוניו. עם זאת, בפסיקה הוכר חריג לכלל האמור, עת קם החשש שמא העיון במסמכי בעל-הדין שכנגד, עלול להביא את בעל-הדין הראשון לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת.

8)
בית המשפט העליון, בפסק הדין
בעניין סוויסה
לעיל, שניתן מפי כבוד המשנה לנשיא
ש' לוין
, עמד על מספר שיקולים שעל בית המשפט לשקול בין השאר בבואו לדון בשאלה אם נסיבות העניין מצדיקות חריגה מהכלל דלעיל, ובין שיקולים אלה נקבע:

"בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית-
המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי-
הטענות ולשאר נסיבות העניין. יש להניח שהוא ייטה לעשות שימוש בשיקול-
דעת זה
כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע
נושא התביעה יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות"

9)
כאמור,
בעניין סוויסה
לעיל הוכרה האפשרות של דחיית העיון במסמכי הנתבע. נזכיר לעניין זה, כי פסק הדין האמור אינו חל ישירות לענייננו שכן, במובחן מהמקרה שלפנינו שבו שאלת דחיית העיון נוגעת לשלב הבאת הראיות וההוכחות, פסק הדין האמור עסק בשאלת דחיית העיון הנוגעת לשלב הגילוי המוקדם של מסמכי הצדדים. עם זאת, הרציונלים עליהם מושתת פסק הדין האמור, יפים גם במקרה דנן.

10)
אשר לאפשרות של דחיית המועד להגשת תצהירי הנתבע עד השלמת החקירה הנגדית של התובע, בית המשפט העליון התייחס לאפשרות זו בפסק הדין שניתן מפי כבוד השופט (כתוארו אז)
א' גרוניס
בעניין רע"א 3312/04
אשורנס ג'נרל דה פרנס ואח' נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ
, פ"ד ס(3) 245 (2005), בציינו בין השאר כי קיימת אפשרות חריגה לפיה יוגשו תצהירי עדות ראשית מסוימים מטעם הנתבע
לאחר
תום שמיעת עדי התובע.

11)
בהחלטה בעניין רע"א 5422/12
אולגה פינקשלטיין נ' הפול - המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ
, מיום 12.8.12 (להלן: "
עניין פינקלשטיין
"), שניתנה מפי כבוד השופט
צ' זילברטל
, נקבע בין השאר כלהלן:

"משילוב האמור בפסקי הדין שבפרשות
סוויסה
,
דני
ו
אשורנס
עולה, כי
לבית המשפט שיקול דעת לדחות את מועד הגשת תצהירי הנתבע
, או אף לפטור אותו כליל מהגשת תצהירי עדות ראשית, כשההחלטה בנדון עשויה להיות שלובה בהחלטה על דחיית מועד העיון במסמכים שבידי הנתבע. בעניין זה מן הראוי להדגיש את הערות השופטים בעניין
דני
ובעניין
אשורנס
: כאשר עניין לנו במחלוקות שאמורות להיות מוכרעות על יסוד ממצאי מהימנות, מן הראוי לשקול היטב אם בכלל להורות על הגשת תצהירי עדות ראשית, ויתכן שראוי להימנע מכך (דברי השופט (כתוארו אז)
ש' לוין
בעניין
דני
בעמ' 642 ודברי השופט (כתוארו אז)
א' גרוניס
בעניין
אשורנס
בעמ' 252). במילים אחרות - משחלפנו על-פני שלב הגילוי המוקדם ובמסגרתו נדחה מועד העיון של התובע במסמכים שבידי הנתבע (שכן נמצא שראוי לדחותו כדי לאפשר בירור העובדות לאשורן), ועניין לנו בקביעת סדר שמיעת ההוכחות, הרי שאם לפנינו עניינים מובהקים של מהימנות, יתכן מאד ששיטת תצהירי העדות הראשית אינה מתאימה ועדיפה הדרך "
הקלסית
" של שמיעת הראיות: תחילה מעידים עדי התובע ונחקרים ראשית ונגדית ורק לאחר מכן מעידים עדי הנתבע. בדרך התנהלות זו ממילא התובע לא נחשף לעדויות וראיות הנתבע אלא רק במסגרת פרשת ההגנה, ולא בטרם חקירתו הנגדית (כמו בשיטת התצהירים).
אגב, ניתן גם לנקוט בגישה משולבת: לקבוע שרק בעניינים מסוימים יוגשו תצהירי עדות ראשית, או לקבוע שרק חלק מבעלי הדין יגישו תצהירים והאחרים ימסרו בעל-פה גם את העדות הראשית וכד'
"

12)
אפוא, לבית המשפט שיקול דעת לחרוג מהכלל שעמדנו עליו לעיל ומסדרי הבאת הראיות הרגילים, תוך עריכת האיזון הראוי בין האינטרסים המתנגשים של הצדדים.

13)
בעניין פינקלשטיין
לעיל, נקבע בין השאר כי במקרים המתאימים, לא רק שניתן לדחות את המועד לעיון במסמכי וראיות הנתבע עד אשר יגיש התובע את תצהיריו, אלא שגם ניתן לדחות את מועד העיון עד סיום חקירתו של התובע וחקירת עדיו בחקירה נגדית.

"ראינו ששאלה זו קשורה לסוגית אופן שמיעת ההוכחות - האם יורה בית המשפט על הגשת תצהירי עדות ראשית, אם לאו, ואם כן - האם יתיר לנתבע לעכב את הגשת תצהיריו עד לסיום חקירת עדי התובע (או התובע עצמו) או שיחייבו להגישם מיד לאחר הגשת תצהירי התובע. לא ניתן לקבוע כללים אחידים ונוקשים בסוגיה האמורה, ויש להחליט בכל מקרה על-פי נסיבותיו. מצד אחד יש לקחת בחשבון שעצם דחיית העיון בראיות הנתבע היא חריג לכלל המחייב גילוי מלא כבר בשלב קדם המשפט, במסגרת הליכי הגילוי המוקדם (גילוי מסמכים ושאלונים). מצד שני עומד הצורך להבטיח בירור ראוי ואפקטיבי של עובדות אמת.
ככל שנראה כי שאלות המהימנות הן עמוקות וההכרעה בהן עשויה לחרוץ את גורל ההליך, כן יהיה מקום לדחות למועד מאוחר יותר את חשיפת החומר שבידי הנתבע (עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם התובע, או עד לסיום חקירתו וחקירת עדיו בחקירה נגדית, לפי נסיבותיו של המקרה)
. כמובן שאם בית המשפט מחליט שלא יוגשו תצהירי עדות ראשית (בכלל, או בעניין מסוים) תהיה הצדקה לדחות את מועד העיון עד לסיום כל פרשת התביעה, לרבות החקירות הנגדיות. מכל מקום, כשבית המשפט מחליט בסוגיות אלה עליו להיות ער לאופייה ולטיבה של המחלוקת וראוי שאף יעיין במסמכים, אותם מבקש הנתבע שלא לחשוף אלא בשלבים מתקדמים של ההליך, על מנת לעמוד על טיבם ולוודא שאכן יש הצדקה לדחיית העיון בהם ו/או לדחיית הגשתם במסגרת תצהירי עדות ראשית"

14)
בענייננו, אין מחלוקת כי פלוגתה מרכזית בתובענה דנן היא שאלת החבות. הנתבעת חולקת כאמור על עצם קרות האירוע, בכלל זה, חולקת היא על נסיבות היעלמות הרכב כפי שתוארו על-ידי התובעים. לטענת הנתבעת - ומבלי לפרט את תוכן הדו"ח שהונח לעיון בית המשפט בלבד - התגלו סתירות בגרסאות התובעים שהוצגו. עוד טוענת כי הכלי היחיד שעומד לרשותה כדי להתמודד עם מהימנות גרסת התובעים הוא דו"ח החקירה שבחזקתה.

15)
מבלי לקבוע בכך כל ממצא או לנקוט בכך כל עמדה לגוף המחלוקת העובדתית שבין הצדדים, אך אין להתעלם ממצב שיכול להיות רלבנטי לנדון דידן, ולפיו נסיבות האירוע מושא התובענה יכולות להיות בידיעתו הבלעדית של התובע וכל אשר נותר בידי הנתבע כדי להתמודד עם טענות התובע ולהתגונן מפני התובענה נגדו, הוא להצביע על העדר מהימנותו של התובע או של עדיו וראיותיו. לכך נוסיף כי מעיון בגרסאות התובעים שבדו"ח החקירה מחד גיסא, ומאידך גיסא בתצהירי עדות ראשית של התובעים, נראה לכאורה, כי רמת הפירוט שבגרסאות התובעים בתצהיריהם היא נמוכה מזו שבדו"ח החקירה, זאת לצד פעולות נוספות שנעשו על-ידי הנתבעת ופורטו בדו"ח החקירה ואשר עניינן בדיקת מהימנות הגרסאות שנמסרו.

16)
לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, משהגעתי לכלל מסקנה כי במקרה לפנינו יש מקום לא מבוטל לדיון בפלוגתאות שבעובדה וגם לדיון בשאלות מהימנות, משלא השתכנעתי כי חשיפת התצהיר והדו"ח לפני תום שמיעת עדויות עדי התובעים תפגע בהליך ההוגן ובחקר האמת באופן לא מידתי, וכן בשים לב לכך שחלק מראיות הנתבעת כבר הוגש, סבורני כי מן הדין להתיר השהיית העיון בתצהיר ובדו"ח עד תום פרשת התביעה, אולם אלה כבר יוגשו לתיק בית המשפט ולעיונו בלבד.

סיכום

17)
אפוא, לאור האמור נקבע בזאת כלהלן:

א)
הנתבעת תגיש את תצהיר החוקר ודו"ח החקירה, באופן סדור, תוך 30 יום מהיום, במעטפה סגורה ולעיון בית המשפט בלבד. החומר האמור יופקד בכספת בית המשפט עד תום פרשת התביעה או עד מתן החלטה אחרת, לפי המוקדם.

ב)
נדחה בזאת מועד העיון של התובעים בתצהיר ובדו"ח, עד תום פרשת התביעה.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם
.


ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ה, 30 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 9868-12/12 תומר קנפו, לימור מסקאלצי נ' מנורה מבטחים בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/08/2015)