פסקי דין על יצחק ראט | פסקי דין על רו"ח | פסקי דין על זאב רום | פסקי דין על אריאל רום | פסקי דין על זרום ואח' |

30744-03/11 א     03/09/2015




א 30744-03/11 יצחק ראט, רו"ח נ' זאב רום, אריאל רום, זרום בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 30744-03-11 ראט ואח'
נ' רום ואח'




בפני
:
כב' השופט יהודה פרגו
– שופט בכיר


התובע:

יצחק ראט
, רו"ח
ע"י ב"כ עוה"ד יניב ושות'
, עורכי-דין ונוטריון


נגד


הנתבעים:

1. זאב רום
2.

אריאל רום
3. זרום בע"מ
4. אלומיניום החזקות (א.ה.) בע"מ
5. קבוצת סיבירסקי אלומיניום בע"מ
6. ויזוס אלומיניום החזקות בע"מ
7. מרחזן בע"מ
8. רלקס ישראל חברה לשווק בע"מ

כולם ע"י ב"כ טיקוצקי
, צדרבוים
, עמיר ושות'
, עורכי דין באמצעות עוה"ד (רו"ח
) ירון טיקוצקי ואח'


פסק – דין

1.
מבוא


בפני
תביעה כספית.


התובע יצחק ראט
הינו רו"ח
במקצועו.


הנתבע 1 – זאב רום
הינו בעל מניות בחברות הנתבעות 5,4 ומנהלן של הנתבעות 7-3.


הנתבעת 8 מצויה בשליטתה של רעיית הנתבע 1 אשר אינה נתבעת בתיק זה.


לאף אחד מהנתבעים אין חלק בנתבעת 8.


הנתבע 2
– אריאל רום
– הוא בנו של זאב רום
.



בכתב ההגנה נטען:

"21. הנתבע 2 עוסק באמנות ובהפקות מוזיקליות וזה היה תחום עיסוקו היחיד בכל המועדים הרלוונטיים לכתב התביעה, הוא רשום כמנהל בנתבעת 3 בלבד (אולם בפועל הוא אינו מנהל אותה), ולכל היותר הוא מחזיק בחלק מהמניות בנתבעות 3, 4, ו-7 ובהן בלבד. העתק נסחי רשם החברות עם פירוט בעלי המניות והמנהלים מצ"ב כנספח 2."

לטענת התובע
, חבים לו הנתבעים תשלומים שונים עבור שירותים אותם הוא העניק לחברות הנתבעות.


הנתבעים דוחים את הנטען.


לטענת הנתבעים, התובע קיבל את מלוא השכר המגיע לו.


לטענת הנתבע 2, הוא שורבב לתביעה זו, למרות שעל פניו אין כל עילת תביעה נגדו.


הנתבעים הגישו נגד התובע כתב תביעה שכנגד, בו הם מפרטים את הנזקים אותם, לטענתם, גרם להם התובע.


ביום 29/12/2013 ניתן תוקף של

פסק דין
הדוחה את התביעה שכנגד ללא צו להוצאות, בהתבסס על "הודעה על דחיית התביעה שכנגד" אותה הגישו ב"כ הצדדים לבית המשפט,
על פיה הגיעו הצדדים לידי הסכמה שתביעה זו תידחה תוך ויתור הנתבע שכנגד על הוצאותיו.


מכאן שהדיון יתמקד בתביעה העיקרית.


הערה: ההפניות בציטוטים אשר בפסק הדין הם למספרי העמודים כפי שמופיעים בתיק האלקטרוני, ולא כפי שהם מופיעים בעותק הקשיח אשר נשלח לצדדים ולבית המשפט.



2.
פתח דבר


בדברי הסיכום כותב ב"כ התובע:


"9.
לנוכח העובדה שהצדדים התנהלו ביניהם בעל-פה (בשים לב ליחסי הקרבה והאמון ששררו בין התובע
לרום), הרי שעל בית המשפט יהא לפסוק, כדבר שבעובדה, איזו מבין הגרסאות הוא מקבל, בבחינת "מילה מול מילה". התובע סבור, כי לאחר שהתקיים הליך ההוכחות, מלאכתו של בית המשפט בהקשר זה קלה למדי:
בעוד שהתובע הציג עמדה סדורה ועקבית, שעמדה במבחן החקירה הנגדית, ואשר מתיישבת אף עם יתר חומר הראיות שבתיק;
הרי שעדותו של רום לא עמדה במבחן החקירה הנגדית, מה עוד שהיא רוויית סתירות, תמיהות, ובכל הכבוד אף כזבים,
מראשיתה ועד סופה.

10.
לאחר שמנתחים את כתבי בי הדין, המוצגים מטעם הצדדים, החקירות הנגדיות של בעלי הדין וכל המסמכים הרלוונטיים ובהתחשב בכך שמדובר למעשה בטענה של "מילה כנגד מילה",
אין מנוס מהמסקנה, כי יש לקבל את גרסת התובע בנוגע לתשלומים המגיעים לו מהנתבעים, ולדחות את גרסת הנתבעים...".


כותב ומשיב לכך ב"כ הנתבעים:

"8.
בסופו של יום, טענות התובע הנוכחיות במסגרת התובענה דנן עומדות בסתירה חזיתית אל מול התנהלותו ארוכת השנים ואל מול מכתבו שלו עצמו לאחר סיום ההתקשרות. העמדת טענות התובע במבחן של היגיון פשוט, שכל ישר וניסיון חיים, תביאה למסקנה בדבר חוסר סבירותן ואמינותן באופן שדי בו כדי להוביל לדחיית התביעה דנן.





9.
גם בפן הראייתי המדובר בתביעה חסרת כל תשתית ראייתית. למעט עדות התובע עצמו (המהווה עדות בעל דין על כל המשתמע מכך) מלבדה לא הציג התובע כל ראיה (אף לא ראיה של סיוע עצמי) בדבר התחייבויות ו/או הבטחות של הנתבעים לשלם לתובע
סך כלשהו מעבר לסכום הריטיינר החודשי. 7 שנים של התנהלות משותפת ואף לא ראיה אחת. המסקנה המתבקשת בברור היא כי לא הוצגה כל ראיה לטענות התובע בדבר ההתחייבויות כלפיו פשוט מהסיבה כי התחייבויות כאלו מעולם לא ניתנו. זאת מלבד למשמעות המשפטית לפיה המדובר בעדות בעל דין הנעדרת סיוע כלשהו!
...
11.
על מנת לחפות על חולשת ראיותיו (ולמעשה על העדרן המוחלט) צירף התובע במסגרת תיק מוצגיו מאות מוצגים בני אלפי דפים ואולם עינינו הרואות כי בסיכומיו אין הוא עושה במסמכים אלו כל שימוש וברי כי צירופם נעשה משיקולים טקטיים ולמראית עין בלבד.

12.
מעבר לנדרש בנסיבות העניין יובהר כי על התובע מוטל מלוא נטל ההוכחה והראיה וברי כי בנסיבות העניין אין הוא עומד בנטל זה.
...
14.
לסיכום, המדובר בתביעה שכולה סיפורים ומעשיות שמהותה "הבטיחו לי", "מגיע לי" וכו', אשר אינה נסמכת ולו על מסמך אחד המעיד או מרמז על ההבטחות שניתנו לתובע לכאורה. אך סמלי הוא כי התובע בוחר לפתוח את סיכומיו בסיפורי מעשיות בדבר
"מעשה במכונת תפירה".











אין מחלוקת שאין הסכם בכתב בין הצדדים היכול ללמד על ההסכמות בין הצדדים.

בעדותו אומר התובע יצחק ראט
:

"ת:
... זה הסכם שהיה בע"פ, תמיד היו לי הסכמים אתו בע"פ...".
(עמ' 22)
...

העד:
... תמיד בע"פ, אף פעם לא היה כלום בכתב..."
(עמ' 35)

אין לתובע אלא להלין על עצמו, על כי לא דאג שכל המוסכם ביניהם, כטענתו, ימצא את ביטויו בהסכמים בכתב, בוודאי כאשר מדובר בהתחייבויות נטענות בסכומים גבוהים.

בהתחשב ששני הצדדים – רו"ח
יצחק ראט
וזאב רום
– ונימוקיהם עמהם, העדיפו לנהל את מערכת הקשרים העסקיים ביניהם ללא הסכם בכתב, מקום שהיה ראוי שכך ייעשה,
ובהעדר מסמכים מספקים אחרים היכולים לתמוך אחת מן הגרסאות, הגעתי למסקנה שלא ניתן בעניינים ובנושאים הנדונים בפני
, להעדיף גרסה אחת על פני רעותה. ניכר היה,
שאף אחד מן השניים אינו מביא בפני
בית המשפט את מלוא העובדות וההסכמות לאשורן.
כל אחד מהם הציג בפני
בית המשפט גרסה וטענות על הסכמות בע"פ התואמות את
כתבי טענותיו ללא שניתן לאמץ באופן מלא גרסה אחת על פני רעותה.
שתי הגרסאות – זו של התובע רו"ח
יצחק ראט
וזו של הנתבע זאב רום
- מעוררות שאלות ותהיות רבות, עד כי קשה לקבוע ממצא עובדתי ודאי על פיהן, בוודאי ברמת ההוכחה הנדרשת על מנת לזכות את התובע בעילה או בסעד כלשהו מעתירותיו בכתב התביעה.
הוסף לכך, שבחלק מתביעותיו התובע טוען שהובטח לו כי "יתוגמל כראוי", כאשר גם על פי גרסתו, לא הוסכם שיעורו של ה"תגמול" או ה"בונוס" אשר לטענתו הובטח לו, כאשר התובע נוקב בסכומים שהוא סבור שיש לתגמלו, ללא שיש כל ראייה תומכת להם.

בעדותו נשאל והשיב התובע:

"כב' השופט:
3,000 $ לחודש, זה אחד. אח"כ אמרת שסיכמתם על 500,
העד:
תעריף לשעה בגין הדיונים.
כב' השופט:
אח"כ אמרת שהבטיחו לך כל מיני, הבטיחו לך תגמולים שאפילו נקבת, ז"א עבור כל מיני דברים שאפילו נקבת בסכום כמו, 10,000 שקל אמר לך,
העד:
זה הוא הבטיח לי, כן, את 10,000. על הדברים האחרים לא סגרתי אתו סכום מדויק.
כב' השופט:
דברים אחרים לא סגרת אתו.
העד:
לא.
כב' השופט:
אוקי ועל כן אתה תובע שם שכר ראוי,
העד:
שכר שאני חושב שראוי, התאם לפעילות ולתוצאות.

כב' השופט:
הוא אמר שהוא ייתן לך משהו ולא סגרת אתו?
העד:
הוא הבטיח בונוסים,
כב' השופט:
הוא הבטיח בונוסים, אבל לא אמר כמה.
העד:
לא, על הנושאים האלה,
כב' השופט:
על כן אתה תובע את השכר הראוי.
העד:
מה שאני חושב שראוי"
.

(עמ' 106)

אומנם חלק מהפעולות אותן ביצע רו"ח
יצחק ראט

אינן אופייניות לתפקידו של רו"ח
,

אולם לא שוכנעתי שעל פעולות נוספות אלו הובטח לו שכר, בונוס, או גמול נוסף, מעבר לשכרו כריטיינר.

התרשמתי, שפעולות אלו נעשו נוכח מערכת יחסי הידידות אשר התפתחה בין השניים במסגרתה הכיר זאב רום
לתובע אנשי עסקים נוספים ופתח לו שערים לעבודות ותפקידים נוספים, בין השאר כדירקטור בשכר בחברתם של גד זאבי ומיכאל צ'רנוי
וכרו"ח
של מיכאל צ'רנוי ידידו ושותפו של זאב רום
.


בעדותו אומר זאב רום
:

"ת:
הוא דרכי קיבל גם כל כך הרבה לקוחות, גם אינדיצקי וגם צ'רנוי וגם עוד לקוחות, כל המכירים, למה שאם הוא רו"ח
שלי, אם הוא טוב בשבילי אז הוא טוב גם בשביל אנשים אחרים, אני חושב שאני עשיתי לו הרבה לקוחות במשרד או לקוחות חשובים".


(עמ' 145)






בעדותו אומר רו"ח
יצחק ראט
:

"ת:
...האמת שזיהיתי בו פוטנציאל ויכול להיות שבגלל זה השקעתי בו יותר מאשר אני ועשה
(צ"ל עושה, י.פ.) בד"כ עם לקוחות אחרים, בזה שהייתי בא אליו ועוד שירותים אחרים של ייעוץ טלפוני וכאלה.
ש:
ובאותם ימים שהתחלת לתת את השירות, השירות ניתן רק למר רום או לנתבעים נוספים?
ת:
השירות ניתן באותם זמנים רק לחברה אחת שלו, שעסקה ביצוא למדינות חבר העמים, חברותא חברות שלו היו
אצל רו"ח
אחר, לימים הוקמו חברות נוספות שהיו גם אצלי אבל באותם זמנים בשנים הראשונות זו הייתה חברה אחת. בהמשך סביב השנים 1997-1008
(צ"ל 1997-1998, י.פ.) הוא התחיל לעסוק בתחום של יבוא אלומיניום, הייתה לו היכרות עם איש בשם מיכאל צ'רנוי, האיש הזה סידר לו, מן הסתם, קשרים והוא התחיל לייבא את,
הוא היה בעלים של אותם מפעילם (צ"ל מפעלים, י.פ) ברוסיה
לפני כן והוא התחיל לייבא לארץ כמויות קטנות ובהמשך די גדולות, זה הפך להיות לעסק די גדול של יבוא קונטיינרים של אלומיניום, הוא מכר לחברות הגדולות בארץ, זה היה בשנים, לאחר מכן הוקמה עוד חברה בתחום האלומיניום".
(עמ' 8,7)

...
"ש:
הסברת לביהמ"ש מקודם שזיהית במר רום פוטנציאל מיוחד.


ת:
כן.

ש:
תרחיב לגבי הנקודה הזאת, בשנת 93',

ת:
כבר בשנים הראשונות אני ראיתי שיש לו קשרים בעיקר עם, בוא נגדיר את זה, אוליגרכים או אנשים עשירים מאוד מהסקטור הרוסי והוא גם סיפר לי על הקשרים האלה, היות שהקשרים בינינו היו מאוד-מאוד קרובים, היו בינינו טלפונים כמעט יום יומיים, אפרופו הייעוץ וה-3,000 $ ולא היה דבר, אני יכול להגיד בפה מלא שלא היה דבר שהוא לא סיפר לי, לא היה דבר שלא הייתי מערוב


(צ"ל מעורב, י.פ.) ולא היה דבר שהוא לא התייעץ בי וכך גם לגבי אותם אוליגרכים שאני ראיתי שהוא קרוב אליהם והבנתי שיש פוטנציאל והוא סיפר לי שצפויים דברים ואכן קרו דברים".



(עמ' 25)

"ת:
התעריף הזה הוא רף התחתון, לאור כל השירותים שציינתי קודם, הוא די ברף התחתון, אני הסכמתי לו, כמו שאמרתי כבר קודם,
כי אני ראיתי במר רום פוטנציאל גדול, ראיתי מי האנשים שסביבו עוד בשנים הראשונות ובאמת הפוטנציאל הזה התממש בהמשך, ז"א הציפיות שלי לא היו מוגזמות..."


(עמ' 24)

על רקע האמור יש להסביר את הכדאיות ואת הנכונות של רו"ח
יצחק ראט
לבצע פעולות נוספות ללא שהובטחה לו תמורה עבורן; גם אם מדובר בפעולות, אשר לטענתו, אינן כלולות במסגרת תפקידו כרו"ח
, או אינן כלולות במסגרת השכר אותו הוא קיבל כריטיינר
(3,000 דולר לחודש).

לטענת זאב רום
, כל שעשה התובע היה כלול במסגרת שכר חודשי זה.

בהעדר הסכם בכתב ו/או מסמכים היכולים להעיד בצורה ברורה על הבטחה שניתנה לתובע לשכר נוסף ו/או גמול ו/או בונוס על פעולות נוספות אלו, אין אני יכול לשלול טיעון זה של
זאב רום
.

כפי שנראה עוד בהמשך, התעריף של 3,000 דולר לחודש אשר שולם לתובע כריטיינר,
אינו תעריף נמוך.

על רקע האמור יש גם להסביר, מדוע לאורך כל אותן שנים של עבודתם המשותפת
- משנת 2000 ועד 2009 - אין מכתב דרישה של התובע רו"ח
ראט בו הוא פונה לזאב רום
ומבקש את המגיע לו, כטענתו, עם פירוט סכומים.

בעדותו אומר זאב רום
:

"ש:
אני שואל, אני מבקש שתתמקד בשאלה, האם היו פעולות, טוען מר ראט היו פעולות נוספות שהייתי זכאי לקבל עליהן תשלום נוסף.


ת:
שום, לא רק שלא היה זכאי, הוא לא דרש ממני אף פעם, הוא היה כל כך מבסוט מ-3,000 $ לחודש והוא עוד עשה לו שמה לא 3,000, זה יצא 4,000 $ לפי דולר שהוא לא ירד, הוא היה כל כך מבסוט שהוא ישב, הוא התפלל, הוא אמר שאין לו,
לקוח כמוני אין לו, בגודל שלי שיש לו הכנסה, הייתה לו הכנסה 4,000 $ בעצם בפועל, למרות שהיה מוסכם 3,000,
..."


(עמ' 142)

...
"עו"ד גרשגורן:
האם לפני פרוץ הסכסוך ביניכם, במחצית 2009 נגדיר את זה, האם בא אליך פעם רו"ח
ראט אמר לך, אדוני אתה חייב לי כספים, אתה חייב לי בונוסים, אתה חייב לי
שעות נוספות, אתה חייב לי את כל הדברים שהוא תובע כעת במסגרת התביעה שלו?
העד:
בחיים הוא לא בא אלי ולא אמר לי שאני חייב לו גרוש ואני לא חייב לאף אחד גרוש. למי שהיה מגיע כסף תמיד קיבל מעל ומעבר".




(עמ' 144)


בעדותו נשאל על כך התובע רו"ח
ראט:

"כב' השופט:
... היה מעורבות, הבטיחו לך את כל הזה,
ולא קיבלת שום דבר, לכן השאלה היא באמת במקומה, לא כתבת שום דבר, לא שום דבר,
העד:
היה לנו תמיד שיחות בע"פ, לא היה שום דבר
בכתב.
עו"ד טיקוצקי
:

הבנתי.
העד:

היה אמון מוחלט.
ש:

הבנתי.
ת:

והייתי צריך קודם להיפרע מזאבי, לפני כן.
ש:
אתה אומר שלראשונה הבנת שמר רום מתנער ממה שאתה טוען שהוא הבטיח לך, רק ב-2009,

למעט אותו,
ת:

כן, בצורה מוחלטת, כן.
ש:
הבנתי. אגב אתה אומר היו לי שיחות, אז בוא ננסה, אני מנסה לדמיין בראש שלי איזשהו סוג של שיחות,
ת:

לאיזה שיחות אתה מתכוון?
ש:
לשיחה מהסוג הזה. היו לי שיחות, והובטח לי והובטחת
(צ"ל והבטחת, י.פ.) לי.


אתה מקיים אתו שיחה ואתה אומר לו תשמע הבטחת לי, מה קורה, מן הסתם,
ת:

לא הייתי צריך לשאול מה קורה".
...
ש:
אבל אני מנסה בכל אופן לחזור לעניין הזה שאתה דיברת עליו קודם של השיחות, אני מתאר לעצמי שמתנהלת איזושהי שיחה בסיטואציה הזאת,
בכל זאת חולפות השנים ואתה אומר לו תשמע, אתה מבטיח לי דברים, אני לא רואה מזה שום דבר, סיכמנו על 500 שקל לעבודות לשעה, כביכול, לטענתך, לעבודת נוספות ואני עושה עבודות נוספות, אתה גם נותן לנו במוצגים עבודות שנמשכות לאורך שנים, אגב חלק מהן ב-2001
וב-2002 וב-2003 וב-2004 וכו' וכו' ואתה לא אומר לו תשמע מה קורה עם ההבטחות האלה?
ת:
הוא,
ש:
והוא עונה לך משהו, הוא אומר לך תשמע יהיה בסדר ואתה לא אומר לו אבל מה ז"א יהיה בסדר, אתה כל הזמן אומר לי, מתי יהיה בסדר, מה הוא אמר לך בשיחות?
ת:
הוא הבטיח לי לפני שאני הייתי צריך לבקש,
לא פעם ולא פעמיים, שאני אקבל בונוסים והכל היה צפוי והיה בברור שכשהוא יקבל אני אקבל.
כב' השופט:
אבל לא אמרת לו, אתה,
העד:
לא, אני ידעתי שהוא צריך לקבל סכומים גדולים, הכל היה על השולחן, הוא היה צריך לקבל וזה התעכב כי היו הליכים משפטיים ארוכים, אבל היה צריך לקבל, זה לא שהיו דברים תיאורטיים,
היו דברים מוחשיים.
עו"ד טיקוצקי
:
הבנתי.
העד:
אני לא הייתי צריך להגיע לזה שאני אבקש,

הוא דאג להזכיר לי כל הזמן, הוא מאוד היה מרוצה מהעבודה שלי ודאג להזכיר לי בהרבה הזדמנויות.
ש:
טוב, כלומר, ובמענה לשאלה שבית המשפט שאל אותך, לא אמרת לו, אבל מה קורה עם הבטחות?
ת:
אני אמרתי שלא נזקקתי להגיע לזה.



ש:
הבנתי, לא נזקקת. אגב, בסעיף 5 לכתב התביעה אתה אומר משהו שונה, אתה אומר "התרעתי רבות בפני
הנתבעים על אי קיום התחייבויותיהם",
אני מבין שזה בכתב לא נעשה, נכון?
ת:
כן, זה בע"פ, זה מ-2009.
ש:
רק בע"פ ורק מ-2009, כלומר כשאתה אומר התרעתי רבות הכוונה התרעתי רבות אבל אחרי 2009.
ת:
לפני כן היו שיחות אבל לא כאלה שהתרעתי כי היה לי ברור שאני אקבל, אף פעם לא חשבתי שלא אקבל.
ש:
וב-2009 ההתרעות הרבות האלה נעשו בכתב, לא, גם כן בע"פ?
ת:
לא, היו שיחות, דיבורים.
ש:
רק דיבורים.
ת:
רק דיבורים".


(עמ' 69-66)


הסבר זה רחוק מלשכנע. קשה לי לקבל שאם זאב רום
היה חייב לתובע, כטענתו, סכומי כסף כה גדולים, שהתובע לא יפנה אליו במכתב, ו/או באמצעות דואר אלקטרוני ויבקש ממנו,

או יזכיר לו את התחייבויותיו וחובותיו.

העדרם של מסמכים אלו תומך דווקא את גרסת הנתבע זאב רום
, שהוא אינו חייב לתובע דבר.

יתרה מכך, במכתב מיום 28/2/2010 (נ/3) אותו כתב רו"ח
יצחק ראט
"לזרום בע"מ",

הוא תובע את שכרו כריטיינר- 3,000 דולר- ואינו מאזכר כל חובות ו/או תביעות אחרות,
הגם שסביר היה, שאם יש חובות נוספים כלשהם, התובע היה דורש אף אותם במסגרת מכתב דרישה זה.







בעדותו, התבקש התובע להסביר זאת:

"העד:
כתבתי כמה מכתבים באותו מועד, כבודו, עם גמר היחסים, ביקשתי חומר כדי להשלים מאזן של 2008 של אחת החברות ועוד כל מיני דברים.
בין היתר גם כתבתי את המכתב הזה. אני גם אגיד לך למה הוא נכתב המכתב הזה, כי אני, היו איזה מיילים ושמועות, הייתי בקרש
(צ"ל בקשר, י.פ.) עם הרואה חשבון החדש והיו איזה אי הבנות בין מה שהוא העביר להם לבין מה שביצענו, הוא אמר להם שאנחנו לגבי 2009 עשינו הנה"ח רק על חודשיים או שלושה ואנחנו עישנו (צ"ל עשינו, י.פ.) את כל השנה, הבנתי לאיזה כיוון הוא הולך ורציתי להבהיר שאנחנו נתנו שירותים עד סוף השנה ומגיע לנו עד סוף השנה.
עו"ד טיקוצקי
:
הבנתי, כי פה למשל באמת במכתב הזה,
מלבד הנושא של ה-3,000 $,
העד:
כי זה היה ספציפית לדבר הזה.
ש:
אתה לא דורש שום דבר.
ת:
כן, כי המכתב מופנה גם לחב' זרום, לא למר רום.
ש:
הבנתי, כלומר לחב' זרום לא נתת שום שירותים נוספים שאתה,
ת:
לא, בתחום המיסוי, רק בתחום, כל החברות קיבלו בתחום
הדיונים במס הכנסה, השירותים, רוב התביעות,
ש:
לא הבנתי את התשובה, נתת לזרום שירותים נוספים?
ת:
בענייני דיונים במס הכנסה, כן.
ש:
בענייני דיונים במס הכנסה.
ת:
כן. אתה מדבר על דברים קשורים לתביעה.
ש:
ולא מצאת לנכון לדרוש לפחות את זה,
ת:
לא, זה לא הייתה מחלוקת עליו.
ש:
לא הייתה מחלוקת.
ת:
על זה הייתה, התחילה איזושהי מחלוקת קטנה.

ש:
זה היה ברור שזה לא, דרשת כי זה לא הייתה מחלוקת, היה ברור שתקבל או היה ברור,
ת:
על זה?
ש:
לא, אמרתי לא מצאתי לנכון לדרוש את השירותים הנוספים שנתתי לזרום, כי בכלל זה לא היה במחלוקת.
ת:
המטרה של המכתב הזה הייתה להבהיר את
הסיטואציה לשנית
(צ"ל – לשנת, י.פ) 2009".



(עמ' 71-69)

אני דוחה
את ההסבר אשר ניתן על ידי התובע.

טענתו של התובע, כי לא דרש את הסכומים המגיעים לו משום שהמכתב היה מיועד
לחברת
"זרום בע"מ" ולפעילות במסגרת חברה זו, אינו עומד במבחן הראיות.

מכתב זה נכתב לאחר שהתגלעו המחלוקות בין הצדדים ונפרדו דרכיהם.

"זרום בע"מ"
היא למעשה זאב רום
.

התובע עצמו כותב בכתב התביעה:

"הנתבע 1, מר זאב רום
(להלן: "זאב"), הינו, על-פי הודאתו, אחד מבעליהם של הנתבעים 8-3 ומשמש כמנהלם".

את שכרו כריטיינר- 3,000 דולר- קיבל התובע לא רק עבור הטיפול בחברת "זרום",

אלא גם על הטיפול בשאר החברות ובנושאים נוספים.

התובע בעצמו בעדותו מפרט את אשר היה כלול בסכום זה במסגרת תפקידו כריטיינר:


"ת:
בסביבות השנים 1997, 1998 הוקמה חברה נוספת בשם סיבירסקי אלומיניום, קבוצת סיבירסקי אלומיניום אם אני לא טועה השם המדויק שלה, שהיא החלה לעסוק ביבוא אלומיניום ממדינות חבר העמים ולמכור אותו בארץ, הפעילות הזאת הלכה וגדלה ולאחר מכן הוקמה עוד חברה באותו תחום בשם אלומיניום החזקות ואני שימשתי כרו"ח
גם בחברות הללו. רק להמשיך את הקו הזה, בהמשך היה סיפור ידוע של משפט בזק, בטח עוד נדבר עליו,
אבל לאחר משפט בזק בשנת, סוף 2001, 2001, אני מוניתי
לרואה החשבון של עוד שתי חברות של מר רום,
ש:
כשאתה אומר מונית, מונית ע"י מי?
ת:
ע"י מר רום, לרו"ח
שלו, גם של שתי חברות נוספות שהיו אצל רו"ח
אחר והחל מתחילת 2002 בעצם אני משמש כרו"ח
של כל החברות שלו, כולל אלה שהיו בהתחלה + אלה שהועברו מרו"ח
הקודם.
ש:
אז אם כך, מתי נערך ההסכם של מתן שירותים,

בריטיינר של 3,000 $?
ת:
בתחילת 2002 הוסכם על שכר טרחה של 3,000 $ לחודש, שזה כולל הנה"ח, מאזנים, ייעוץ שוטף, במסגרת זה הייתה גם פגישה חודשים
(צ"ל – חודשית, י.פ) שאחת לחודש שהייתי בא ויושב שם כמה שעות טובות, היו לי עוד כמה תפקידים במסגרת השופטת (צ"ל השוטפת, י.פ.) כמו בדיקה יומית של כל חשבונות הבנק של כל החברות ושל כל
בני המשפחה, גם הייתה לי זכות להעביר כספים בין החשבונות האלה, איפה הייתה יתרת חובה, הייתי דואג לחשבונות לסדר אותם, מידי יום. פעילויות נוספות שהייתי, גם חוזה שכירות, כמו שאדוני שאל מקודם, אני הכנתי, היו לו, יש לו כמה נכסים להשכרה, גם דירות, גם נכסים מסחריים, בד"כ אני הייתי מטפל בחוזי השכירות, אז גם עם דיירים חדשים הרבה פעמים הוא היה סוגר אתם את המו"מ הראשוני ולאחר מכן מעביר אותם אלי ואני הייתי צריך בעצם לסגור אתם ולסכם אתם כל מיני דברים שהיו ולא היו ונאמרו ולא נאמרו ואני הייתי סוגר את ההסכמים, זה במסגרת השירותים. בנוסף סוכם בתחילת 2002 שבמידה ויהיו שירותים חריגים, וכשאני אומר חריגים אצלנו כרואי חשבון זה בד"כ רק דיונים במס הכנסה, זה הכוונה, אז יהיה תשלום נוסף, ועל זה הייתה הסכמה וזה היה ברור."

(עמ' 22-21)


אין להניח שאם לתובע רו"ח
יצחק ראט
דרישות ותביעות כספיות נוספות, הן לא היו מוצאות את ביטוין במכתב זה, ועוד קודם לכן במסמכים ו/או במסמכי דואר אלקטרוני.
בוודאי, כאשר התובע טוען שהנתבע זאב רום
חב לו סכומים גבוהים כבר משנת 2000,

בין היתר נוכח מעורבותו בעסקת "בזק".
אוסיף ואומר, אין אני מקבל את טענתו של רו"ח
יצחק ראט
שעל הדיונים שהתנהלו
במס הכנסה הוא זכאי לתשלום נוסף. עבודתו כריטיינר אמורה לכלול גם דיונים אלו,
בוודאי כאשר הם עוסקים בדו"חות שהוא עצמו ערך והגיש למס הכנסה, כאשר את הטיפול המשפטי העביר זאב רום
לידי עו"ד פנחס רובין, אשר מתמחה, בין השאר, בתחום המיסים.


זה המקום גם לומר, שהתביעה אשר הוגשה נגד אריאל רום
לא הוכחה.

לנתבע זה אמנם יש קשר אל החברות כמתואר בסעיף 21 לכתב ההגנה; ואולם, התובע
רו"ח
יצחק ראט
לא הציג ולא הוכיח ולוּ ראשית ראייה להתחייבות אישית כלשהי של

אריאל רום
כלפיו; ו/או, שהיה לו קשר כלשהו להתחייבויות להן הוא טוען שהוא קיבל
מזאב רום
.

בהתייחסו לחלקו של אריאל רום
אומר התובע יצחק ראט
:

"ת:
... באמצע 2009 הוא הציג לפני את הבן שלו ואמר לי עכשיו הוא נכנס לנעליי, אני כבר מפסיק לתפקד."

(עמ' 55)


באמצע שנת 2009, הסכסוך בין יצחק ראט
וזאב רום
היה כבר בעיצומו.

בעדותו ניסה להסביר התובע יצחק ראט
:

"ת:
אני הבנתי מהדברים האלה, חוץ מזה שהוא מפסיק לתפקד, שכל עניין החובות כמעט הולך לטמיון כי הבן שלו לא ידע מכלום, הוא אף פעם לא היה מעורב בעסקים ולא היה לו שום קשר לכלום, למרות שהמשרד שלו בשנים האחרונות היה קרוב דלת מול דלת אבל הוא לא היה מעורב והתחלתי לדבר עם הבן שלו וגם משך אותי עד שבתחילת 2010 אני הודעתי לו שאנחנו צריכים לדבר על זה אם לא אני לא רוצה להמשיך, ואז נפגשנו, הוא לא ידע מכלום, זה פעם ראשונה שהוא שומע את הסיפורים, הוא אמר לי אני אבדוק, חזר אלי אחרי כמה ימים בטלפון אמר לי החלטנו לשלם לך אבל אנחנו לא נמשיך לעבוד אתך, אמרתי לו בסדר, קבענו פגישה, בפגישה הנוספת השתנתה מנגינה, עוד פעם רצו לדבר אתי על השוטף, לא רצו לדבר על החובות, לא רצה ובזה זה נגמר ובעצם במרס או אפריל לא זוכר בידוק
(צ"ל בדיוק י.פ), הם כבר מינו, 2010, הם כבר מינו רו"ח
אחר".

(ההדגשה שלי, י.פ. עמ'56)





...

ת:
לגבי ארי רום, האמת שעד תחילת 2009 באמת לא היה מעורב, לא היה,
ש:
הבנתי.
ת:
חוץ מזה, אבל אני לא סיימתי.
ש:
טוב. אה, לא סיימת, כן.
ת:
במהלך 2009, בסביבות אמצע 2009 כשהתחילו המחלוקות מר רום הודיע לי שהוא, הוא הציג לי את הבן שלו והודיע לי שהוא עכשיו נכנס בנעליו והוא מפסיק לתפקד ואני הבנתי מזה, בין היתר, שאני כמו שאמרתי, לגבי החובות שלי שזה דברים שהיו ידועים רק לי ולו, הם מתחילים, העניין מתחיל להיות בספק.
ש:
הבנתי. ז"א,
ת:
ואז הוא אמר לי והבן שלו אישר לי שהוא נכנס בנעליו, אז מבחינתי הוא בנעליו.
ש:
ז"א הסיבה היחידה שתבעת את נתבע מס' 2,

את אריאל רום
, זה שהבנת מתוך מה שאתה טוען שנאמר לך, שבעצם אריאל רום
ערב או אחראי בצורה כזאת או אחרת,
ת:
לא ערב, אלא נכנס לנעליו.
ש:
סליחה, לחובות שאתה טוען שהובטחו לך, לכספים שאתה טוען שהובטחו לך.
כב' השופט:
כן, כן.
עו"ד טיקוצקי
:
זו הסיבה.
כב' השופט:
הוא טוען שהוא נכנס לנעליו של מר זאב רום
.
עו"ד טיקוצקי
:
מה זה נכנס בנעליו?
העד:
נכנס בנעליו זה מחליף אותו וגם בחובות וגם בהתחייבויות".

(ההדגשה שלי, י.פ. עמ'
76,77)






בעדותו התייחס אריאל רום
לדבריו של רו"ח
יצחק ראט
:

"עו"ד גרשגורן:
מר אריאל רום
, מה היה עיסוקך בתקופה הרלוונטית לסכסוך נשוא המשפט הזה,
בין השנים נגיד 2000 עד 2010.
העד:
יש לי, עדיין יש לי והייתה לי חברה שעוסקת בניהול אמנים ובהפקת מוסיקה, דיסקים,
דברים כאלה.
ש:
האם אתה מעורב בצורה כלשהי בניהול של החברות הנתבעות כאן?
ת:
לא.
ש:
אלו פעולות ביצע עבורך מר ראט בתקופה הרלוונטית?
ת:
פעם בשנה אני נתבקשתי להעביר מרואה החשבון של החברה שלי טופס,"


(עמ' 202,201)
...
"ש:
... ראט בעדות שלו כאן בבימ"ש אמר שהוא שוחח אתך ואתה חזרת לו טלפון אחרי כמה ימים ואמרת לו, אנחנו מוכנים לשלם לך את כל הדרישות שלך ואחרי זה חזרת בך מזה.
ת:
לא. ראט ביקש ממני לבוא לפגישה, אמרתי לו על מה, הוא אמר יש לי כל מיני טענות לאבא,
דברים שהובטחו לי, אמרתי לו אז תדבר עם אבא מה אתה רוצה ממני אני לא מעורב בזה, הוא אמר אני לא רוצה להרגיז אותו, אני יודע שהוא ישר יתעצבן והוא יכעס ואני לא רוצה להרגיז אותו,
אני רוצה לדבר אתך. ישבתי אתו במסעדה בבניין של המשרדים שלנו ואז הוא הגיש לי רשימת חובות כביכול שהובטחו לו, אני לא הגבתי, אמרתי לו תשמע אני ארח
(צ"ל אברר, י.פ.) את זה, אני אדבר עם אבא,
אין לי מושג על מה מדובר פה, אני אדבר אות (צ"ל איתו, י.פ) ואני אחזור אליך.



ואכן עליתי, אני חושב באותו יום עליתי למשרד של אבא, אמרתי לו תשמע ישבתי עם איציק עכשיו, הוא הגיש לי רשימה של חובות, התחלתי להקריא לו איזה כמה דברים, הוא התפרץ עלי בצעקות וזה, אמר לי לא מוכן לשמוע, הוא רמאי, הוא סחטן, הוא זה, אני לא הבטחתי לו אף פעם שום דבר, אני לא מוכן לשמוע, אמרתי לו בסדר ואז דיברתי עם ראט ואמרתי לו, הוא לא מוכן לשמוע על זה, אתה רוצה דבר אתו אבל לי אין מה להיות מערוב

(צ"ל מעורב, י.פ.) בזה יותר.





(הדגשה שלי, י.פ. עמ' 205,204)

עינינו הרואות, לא היה כל מקום להגיש את התביעה נגד אריאל רום
.

התובע בעצמו אומר: "הבן שלו לא ידע מכלום, הוא אף פעם לא היה מעורב בעסקים ולא היה לו שום קשר לכלום". "זה פעם ראשונה שהוא שומע את הסיפורים".

לא שוכנעתי שהייתה הבטחה כלשהי של אריאל רום
לתובע, לשלם לו סכום כלשהו.

אסכם ואומר:

נטל ההוכחה והראייה מוטל על התובע.

נוכח הנאמר והמפורט לעיל, ברי שהוא לא עמד בנטל זה.

לא עלה בידי התובע לשכנעני כי הוא זכאי לתשלומים נוספים מעבר לשכר אשר שולם לו כריטיינר.

כפועל יוצא; ומהנימוקים המפורטים לעיל בפתח פסק הדין, יש לדחות את התביעה,
הגם שלא אפטור את עצמי מהתייחסות לכל אחת מן התביעות והסעדים המפורטים
בכתב התביעה ובדברי הסיכום.




3.
שכרו של התובע כריטיינר

בכתב התביעה נטען:

"26.
מבחינת שכר - ממהלך שנת 2002 סוכם ביו הצדדים כי התובע יקבל מהנתבעים שכר חודשי בסך 3,000 דולר ארה"ב ובתוספת מע"מ, זאת בעבור עבודת הנהלת חשבונות והכנת מאזנים
(להלן: "השכר החודשי"); ויודגש, כי במהלך הקשר ביו הצדדים, סיכמו הם ביניהם כי בגין עבודות נוספות אותן יבצע התובע,
כגון דיונים במס הכנסה, ייעוץ מקצועי, ייעוץ בעסקאות ועוד, ישולם לתובע באופן נפרד בהתאם לכל עניין ועניין.
כפי שיפורט להלן.

27.
במסגרת תקופת הקשר בין הצדדים, ובעיקר לאחר שיתוף התובע בעסקת "בזק", סוכם כי התובע יהיה זכאי, בנוסף לשכר החודשי, לתמורות הבאות:

27.1.
תשלום בגין שעות עבודה למכביר אותן ביצע התובע בקשר לביקורות מס הכנסה ובדיונים בקשר לכך ביחס לנתבעים, ובכלל זה בחוליית מדגם וטיפול לסגירת שומות
(בכל השלבים ובמידת הצורך תוך הגשת הליכי השגה וערעור) בקשר לנתבעים; כמו כן היה התובע זכאי לתשלום בגין טיפולו בקשר לתצהירים מול רשויות המס ובקשר לטיפולו בהליכים משפטיים-כלכליים ביחס לתאונה אותה עבר זאב; התובע השקיע בעניין ביקורות מס הכנסה ודיונים כאמור מעל ל-640 שעות והיה זכאי לסך של

כ-60,000 ש"ח בגין התצהירים וטיפולו בקשר לתאונה אותה עבר זאב, הכנת חומר ופגישה עם הנהלת

חברת קמן החזקות בע"מ לצורך מכירת הזיכיון

למכירת אלומיניום והשתתפות במו"מ לרכישת קומה ב"בית הטקסטיל", דבר המגיע לכדי סך למעלה
מ-380,000 ש"ח ובתוספת מע"מ כדין ובתוספת ריבית והצמדה כחוק ממועד מתן השירות;"


לא שוכנעתי
שהיה סיכום כלשהו שהתובע יקבל שכר נוסף מעבר לשכרו כריטיינר עבור הטיפול בכלל ענייני החברות של זאב רום
, והטיפול בדו"חות של התובע ובני משפחתו.
התובע בעצמו אישר שעבודתו כריטיינר כללה, בין השאר, ייעוץ שוטף, הנה"ח, מאזנים, בדיקה וניהול של חשבונות הבנק של כל החברות ובני המשפחה, מו"מ ועריכת הסכמי שכירות על דירות ונכסים ועוד (עמ' 22-20 לפרוטוקול הדיון אשר צוטט בעמ' 14 לפסק הדין).

טוען התובע, שסוכם על תשלום נוסף עבור הדיונים מול מס הכנסה:

"ת:
... בנוסף סוכם בתחילת 2002 שבמידה ויהיו שירותים חריגים, וכשאני אומר חריגים אצלנו כרואי חשבון זה בד"כ רק דיונים במס הכנסה, זה הכוונה, אז יהיה תשלום נוסף, ועל זה הייתה הסכמה וזה היה ברור..."


(עמ' 22)
...
העד:
אז התחלתי להסביר קצת בהרחבה אולי, לגבי הנושא של ענייני
מס הכנסה, של הדיונים שהתחילו בתחילת 2003, במפורש אמרתי לו, אתה
זוכר שסיכמנו שזה לא כולל שירותים חריגים וסוכם
על 500 שקלים לשעה וזה היה הסיכום, זה נכון שלא הגשתי מיד חשבון, א. כי זה נמשך הרבה זמן אבל הובטחו כל הזמן בונוסים שהיו אמורים להיות, תמיד כשכבר סיכמנו וסגרנו על התעריף, הובטח בונוס שיהיה מעל ומעבר ואני לא צריך לדאוג, זה לאור היחסים הקרובים ומילים שתמיד נאמרו שאנחנו כמו משפחה וזה, אני לא חשבתי לרגע שיש לי בעיה. שירותים אחרים שהיו זה,
ש:
... בוא נדון בעילת התביעה של הטיפול שהענקת במסגרת הדיונים מול מס הכנסה. אתה תובע במסגרת תביעתך סך של 380,000 שקל בסעיף 27.1 לכתב התביעה. בהקשר הזה תסביר בבקשה לביהמ"ש מה זה מוצג 24, מה הוא נועד לשקף.
...
העד:
מוצג 24 הוא פירוט של כל השעות שהשקעתי בדיונים הללו,
עם פירוט החברות, כולל שלבים שהיו בכל ביקורת וכולל מי היה, היו כמה שלבים וחלק היו חברות כאלה וחלק היו חברותא חרות, חלק עם הדו"חות האישיים, חלק בלי התיקים האישיים,
הוא פשוט העתק של ניירות שאני ניהלתי בזמן אמיתי לגבי ריכוז השעות האלה, פשוט הדפיסו את זה במחשב וזה מפרט, עם תאריך וימים, כמות שעות, עד שמגיעים, אם אני לא טועה ואני מקווה שאני לא טועה, ל-640 שעות ולכן זה מסתכם לסך של 320,000 שקלים לפי 500 שקלים לשעה כמו שדיברנו. יש שמה תוספת שאתה אמרת שכתוב שם, בתביעה רשום 380 עד כמה שאני זוכר"

(עמ' 30-28)
אני דוחה
את דרישת התובע לקבל שכר נוסף בגין הדיונים אותם הוא ניהל במס הכנסה.

לא מצאתי כל תימוכין לתוספת מוסכמת כזו ולדרישה זו של התובע.

בעדותו דחה זאב רום
טיעון ודרישה זו של התובע. כדבריו:

"ת:
... לא רק שלא היה זכאי, הוא לא דרש ממני אף פעם, הוא היה כל כך מבסוט מ-3,000 $ ... הוא אמר שאין לו, לקוח כמוני..."


(עמ' 142 המצוטט בעמ' 8 לפסק הדין)
...
"עו"ד גרשגורן:
האם הייתה פעילות מסוימת של ניהול או טיפול מול רשויות המס או איזשהו נושא נוסף,
שהוחרג משכר הטרחה ומר ראט
טוען שהוא סיכם אתך עליו תשלום נוסף, בסך 500 שקל לשעה.
העד:
בחיים לא דיברנו, לא היה מדובר על שום 500 שקל ובחיים, מה שהוא טוען זה ממש צחוק, אני צריך לחכות עד שאני אקבל כסף מאפל,"

(עמ' 142)


לא בכדי, אין בנמצא דרישה כלשהי של התובע ו/או מסמך כלשהו היכול להעיד על סיכום של תשלום נוסף בסך 500 ₪ לשעה. גם בכתב התביעה אין כל אזכור לכך. טיעון ודרישה זו,

הופיעו לראשונה


בעדותו בבית המשפט.

בעדותו נשאל והשיב התובע:

"ש:
ואז סוכם על 500, אתה יכול להסביר לי למה בשום מקום חוץ
מאשר .. שבדיון הזה, לא ציינת שום דבר על 500 ₪ לשעה שסוכם, לא ב-2003 ולא בשום זמן?
ת:
איפה היית צריך לציין את זה?
ש:
אתה לא מבין איפה היית צריך לציין את זה.
ת:
אני לא.
ש:
אוקי, בסדר, הבנתי.
ת:
אולי בתצהירים,

ש:
בתביעה למשל יכולת לציין את זה, אבל לא מציינת משום שאתה חושב שלא היית צריך לציין, הבנתי. גם על זה כמובן לא היה שום דבר בכתב, נכון?
ת:
מעולם לא היה עם מר רום בכתב, הכל היה בע"פ, אי אפשר היה לקבל, אנחנו ראינו שגם כשאר
(צ"ל כאשר, י.פ) ניסיתי לקבל אפילו לקבל, זה היה
too late
".

(עמ' 63,62)

אני קובע
שכל הדיונים והפגישות במס הכנסה היו במסגרת עבודתו ותפקידו של התובע כרוה"ח של החברות ושל זאב רום
ומשפחתו. בוודאי, כאשר בדיקות ודיונים אלו במס הכנסה התייחסו לדו"חות אותם ערך והגיש התובע.

שכרו כריטיינר, כלל גם את זאת.

עת נדרש טיפול נוסף, מעבר לטיפול השוטף של התובע כרו"ח
, שכר זאב רום
את שירותיו
של עו"ד פנחס רובין.

בעדותו מספר התובע:

"עו"ד גרשגורן:
רו"ח
ראט טוען שהוא ניהל עבורך קרבות משפטיים במס הכנסה ומקומות אחרים
ושהוא זכאי לתשלומים נוספים מעבר ל-3,000 $.
מה טענתך?
העד:
אדון ראט מילא את התפקיד שלו, מה שאני אמרתי לו, מה שאנחנו הסכמנו וכשהייתי צריך עו"ד למס הכנסה ומה לעשות ואיך זה, אז הלכתי לפיני רובין ושילמתי לפיני רובין כסף והוא הלך למס הכנסה והוא דיבר אתם והוא הגיש, אבל לא הוא, הוא כרו"ח
שהגיש את זה שמה יכול להיות כן, יכול להיות שהוא ניהל אתם מו"מ, אני לא אומר שלא, אבל בסופו של דבר כשהגיע לזה אז הלכתי לפיני רובין ופיני רובין היה מייצג אותי בתיק הזה של מס הכנסה, של 5.5 מיליון $,
מה שקיבלתי".



(עמ' 141)
(ראה גם נ/8, נ/13)

4.
עסקת בזק


בעדותו מספר התובע רו"ח
יצחק ראט
:

"ש:
אני רוצה לעבור אתך, מר ראט ולדון בעסקת בזק. איך התחילה המעורבות שלך בעסקת בזק?
ת:
בתחילת, איפה שהוא תחילת מרס שנת 2000 מר רום סיפר לי שהוא יזם, תיווך וקישר בין גד זאבי למר צ'רנוי, הם עשו מן עסקה משותפת שגד זאבי כנראה רכש את מניות בזק ע"י הלוואה מהבנק, את ההון העצמי שהבנק ביקש ממנו להביא הוא בעצם לווה מצ'רנוי, זו העסקה ומר רום היה נציג, שותף, קרוב לצ'רנוי, הם עשו הרבה עסקים ביחד, צ'רנוי היה יושב גם במשרדים שלו כבר באותה תקופה וסיפר לי שעשו את העסקה הזאת והציע לי להיות דירקטור, הציע לי להיות דירקטור בחברה של גד זאבי, מטעמם, ז"א שאני צריך להיות שם ולעדכן אותם בכל מה שקורה, הובטח לי שכר טרחה של 20,000 $ לחודש, זה לא קשור לראיית חשבון.
ש:
הובטח ע"י מי?
ת:
ע"י מר רום. כל הדיבור שלי וכל העניינים שלי היו רק עם מר רום, מעולם לא עם צ'רנוי כי הוא לא דובר עברית ולא אנגלית ואני לא דובר רוסית והכל הוא. לימים הוא הכיר ביני לבין גד זאבי במשרדו של עו"ד גד נשיץ, לאחר הפגישה הודיע לי זאב רום
שהם החליטו שאני לא אהיה דירקטור אלא אני אשמש כרו"ח
,
ש:
מי זה הם החליטו?
ת:
אני לא יודע מי החליט בדיוק, כנראה שגד זאבי, מי שהעביר לי את האינפורמציה זאב רום
כי הוא היה האיש שהיה אתי בקשר והוחלט שאני אהיה רו"ח
וכרו"ח
אני יהיה לי גם כובע שני של נציג שלהם, מצד אחד אני אתפקד כרו"ח
של החברות וכשאני אהיה שם אני כבר אדע את האינפורמציה, אני אוכל גם לשמש כנציג שלהם.
ש:
מה זה שלהם?
ת:
כנציג של רום, של מר רום וצ'רנוי, אבל בעיקר של רום כי הוא היה איש הקשר שלי, הוא מינה אותו, הוא הביא אותי לעסקה,

לא אף אחד אחר.
...


ש:
אמור נא לי, כשמר רום רצה שאתה תהיה דירקטור בחברות, כשאנחנו מדברים על החברות, זה החברות של זאבי, מדובר,
ת:
חברות של גד זאבי, שתי חברות, זאבי תקשורת, מימון וניהול וזאבי תקשורת החזקות, אלה החברות שרכשו את מניות בזק,

19.6% ממניות בזק.
...
ש:
מר ראט, אני רוצה להפנות אותך למוצג 1, אנחנו נעשה את זה ממש בקצרה, רק תתאר לביהמ"ש מה זה המסמך הזה, מוצג 1,
אנחנו רואים פה,
ת:
זה המינוי שלי כדירקטור לחברות של גד זאבי, כאשר מי שממנה אותי זו בעצם אנידה, היא קרן ששייכת למר צ'רנוי".

(עמ' 31-34)
...
"ש:
את ה-250,000 $ שהוא התחייב להם?


ת:
לא, לא שילם לי כלום, אני הגשתי חשבונות לזאבי, הוא בהתחלה שילם אותם בפיגור, שניים או שלושה חשבונות הוא שעילם

(צ"ל שילם, י.פ) בפיגור, אח"כ הוא הפסיק לשלם, אני הודעתי למר רום שהוא לא משלם לי ולא רק את מה שאני צריך לקבל ממנו, שאנחנו לא יודעים בדיוק לסגור את זה כי זה צריך, זה צריך להיות ההפרש והוא אמר לי אל תדאג אני אחראי , אתה תקבל, הוא אמר את זה על דעת עצמו ולא שאל אף אחד, אני ראיתי בו כשותף לכל דבר בעניין שם ואני המשכתי לעבוד, אני סמכתי עליו כמו שאמרתי.
ש:
אני מבין שבאיזשהו שלב אתה תבעת את מר זאבי בבימ"ש.
ת:
נכון. לימים היה לי קשר גם עם עוה"ד של גד זאבי, אדרת והוא אמר לי גד זאבי ישלם לך אל תדאג, תחכה עד אחרי העדויות שלך כי אני העדתי בהליך הפלילי הזה חמישה או שישה ימים שלמים וחיכיתי ולאחר מכן התברר שזה לא ההי
(צ"ל היה, י.פ.) נכון וגד זאבי לא היה מוכן לשלם לי ביחד עם זאב
רום ובעצתו ובאמצעות עוה"ד שלו, אנחנו הגשנו, אני הגשתי את התביעה נגד גד זאבי, היה פס"ד, הייתה פשרה מסוימת, קיבלתי את הכסף.
ש:
זה מוצג, אני רק מפנה את אדוני, זה מוצג 22, הסדר הפשרה.
...
העד:
מה שנשאר זה ההפרש שמר רום אמור להשלים לי אחרי כל הזה, אחרי כל השלבים שאמרנו, הוא חזר על זה גם לאחר מכן, נגמור עם זה ועם מה שנשאר, אני פה וגמרתי עם גד זאבי ב-2010 שהוא כבר לא היה".




(עמ' 45- 46)
...
"ש:
הבנתי. את השירותים, ז"א עוד פעם רק כדי שאני אבין,
את השירותים
שנתת, אתה תיארת את הכובע הדואלי הזה,
נתת אותם בעצם גם לחברה של גד זאבי וגם לצ'רנוי, או גם לגד זאבי וגם לצ'רנוי, או מה?
ת:
אני הסברתי בתחילה, נתתי שירות של רו"ח
לחברות של גד זאבי ולגד זאבי עצמו כבעל המניות, הנאמנות של רו"ח
היא בראש וראשונה לבעל במניות והשירות השני ניתן לזאב רום
באופן אישי.
ש:
לזאב רום
?
ת:
לזאב רום
, כי הוא זה שהפעיל אותי והוא זה שמינה אותי, הוא זה שסגר לי את שכר הטרחה, הוא זה שהתחייב לי כשלא שילמו לי שהוא עומד בהבטחה שלט
(צ"ל שלו, י.פ) הכל היה מולו".


(עמ' 80,79)



בסעיף 27.3
לכתב התביעה, מפרט התובע את שהוא סבור שמגיע לו בקשר לעסקת בזק:

"27.3.
תשלום הדמים החודשיים המגיעים בקשר לעסקת "בזק", בסך של 20,000 דולר ארה"ב, ובסך כולל נומינלי של 276,000 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ כדין, ובניכוי הסך של 72,190 דולר ארה"ב אותו קיבל התובע; וכך, יתרת אותם דמים חודשיים עומדת על סך של 203,810 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ כדין ובתוספת ריבית והצמדה כחוק".



מגיב על כך זאב רום
:

"ש:
... רו"ח
ראט טוען כי הוא זכאי ממך למעשה להשלמה
ל-20,000 $ עבור השירותים שהוא סיפק בעסקת בזק.
מה עמדתך בעניין?
ת:
אני לא מבין איך בן אדם, בכלל מוזכר דבר כזה, מה שאני כן אמרתי לו, תשמע אני אסדר לך אצל גד זאבי בחברה הזאת,
כב' השופט:
אצל מי?
העד:
אצל גד זאבי.
כב' השופט:
כן,



העד:
... לצ'רנוי הייתה אופציה לקנות 50% ממניות שקנה
גד זאבי וצ'רנוי נתן שמה 143 מיליון $, אז אנחנו, אני רציתי ואני הצעתי לצ'רנוי, אמרתי בוא יש לנו רו"ח
שלנו, שגד זאבי ייקח אותו וישלם לו זה והוא יהיה עיניים שלנו שמה וצריך להיות, זה היה בהסכמה של גד זאבי. כשסידרתי לו
ואמרתי לו תשמע אני מסדר לך שכר שהוא לא חלם, 220 $ לשעה והוא נסע, כשהיה צריך לנסוע לחיפה אז הוא שעות שמה, הכניס לו אני לא יודע, לא משנה, הוא קיבל, הוא היה כל כך מבסוט, הוא פחד, פחד שגד זאבי לא יחזיק אותו,

אז אמרתי הוא חייב להחזיק אותך, שאני דואג שאתה תהיה, אבל מעולם לא אמרתי לו שאני אשלם לו משהו נוסף לזה, אמרתי לו אני חושב שיכול לצאת לך עד 20,000 $ לחודש, אני חושב שיכול לצאת לך, סתם זרקתי, לא ידעתי כמה בדיוק, לא יודע אם יצא לו 20,000 $ או לא, או יצא לו רק 15 או יצא לו 25, אז זאת הייתה הערכה שלי שאם 220 $ לשעה הוא מקבל, כולל נסיעות לחיפה כולל זמן כמה שהוא יודע לרשום, אז חשבתי שאולי יצא לו, אולי 10 אולי 20, אולי זרקתי 20 אבל שאני אחראי על זה, מה פתאום, מה אני צריך להיות אחראי, למה לי יש משהו מזה? זה לא עסק שלי, זה עסק של צ'רנוי ואני לא קיבלתי שמה שום משכורת, שום דבר, דאגתי לו שהוא יקבל שכר כזה,
תפס את עצמו גד זאבי על הראש מה פתאום שיקבל,

מי הוא, מה הוא, 220 $ לשעה, אבל אני עמדתי על זה,
אני עשיתי לו טובה.





(עמ' 144-142)
...
"ש:
תגיד לי, אתת זה שביקשת מראט להיות דירקטור בחברה של זאבי, נכון? זה היה רעיון שלך.
ת:
זה היה רעיון, כן, אמרתי שיהיה, כן, הרעיון שלי, אתה רוצה להיות דירקטור בחברה, כן.
ש:
וזאבי היה זה שביקש, אמר שהוא מעדיף שראט יהיה רו"ח
ולא דירקטור, נכון?
ת:
לא.
ש:
לא?
ת:
לא היה ככה.

ש:
אז מי ביקש שהוא יהיה רו"ח
?
ת:
אני ביקשתי.
ש:
אתה ביקשת.
ת:
בוודאי. הוא יכול להיות רו"ח
וגם דירקטור, אין לזה שום זה.
ש:
כן, אבל זאבי, אתה בטוח במה שאתה אומר, כי זאבי התנגד,
ביקש שהוא במקום להיות, במקום להיות דירקטור,
ת:
מה פתאום, ראט היה קודם, הוא היה מיועד לזה בשביל שהוא יהיה עיניים שלי שמה.
ש:
נכון.
ת:
אצלו.
ש:
נכון.
ת:
דירקטור, לא רצו, צ'רנוי וזה שאני אהיה כביכול דירקטור בחברה של גד זאבי, לא רצו שאני אהיה, אז אמרתי בסדר, שאין לי את, לבזק נניח אני לא יכול להיות, לא מתאים לזה, לא ידוע,
...
ת:
יכול להיות שכן, אבל הוא לא, במקומי, ז"א הוא לא רצה
שיהיה לי זכות חתימה,
ש:
מי זה הוא לא רצה?
ת:
גד זאבי.
ש:
גד זאבי לא רצה שלך תהיה זכות חתימה.
ת:
נכון.
ש:
אבל לראט הוא כן הסכים שתהיה זכות חתימה?
ת:
אני לא זוכר אם הוא הסכים, אבל אני הצעתי את ראט, שראט,
אני לא מוכרח להיות, שיהיה ראט, שהוא ישגיח על הכסף שמה,
ש:
ישמור על האינטרסים שלך.
ת:
לא שלי, מה זה שלי, זה של צ'רנוי, מה יש לי אינטרסים בבזק.
...







ש:
... תגיד לי, למעשה מה שהיה חשוב לך זה שראט יהיה בתוך
החברה כדי לבדוק מה זאבי עושה, אתם הכנסתם שם בן אדם,
ת:
רו"ח
שלי, כן. היה מדובר, היה הסכם בין צ'רנוי לזה, שיהיה לנו שמה רו"ח
, מנהל חשבונות או מישהו שיראה מה הוא עושה ואז,
ש:
שיראה מה הוא עושה כדי לבדוק את זאבי?
ת:
כדי לבדוק את זאבי, כדי לבדוק את זאבי וידווח לנו, זה היה מוסכם עם זאבי, היה מוסכם שראט יהיה שמה, הרי לזאבי יש מערכת שלו ויש לו רו"ח
ויש לו זה, והוא בא מטעמנו כאילו שהוא רו"ח
של החברה שלו.
ש:
אבל זה לא היה משנה לך אם התפקיד הרשמי שלו שם יהיה דירקטור או רו"ח
, העיקר שהוא יפקח על זאבי, זה מה שהיה חשוב מבחינתך.
ת:
מבחינתי, כן, מבחינתי רציתי לדעת מה יש בספרים של זאבי, שהוא לא יקבל, זאבי לא יוכל לקבל החלטות לבד.


(עמ' 154-151)

ברי, שלזאב רום
היה אינטרס אישי שהתובע המקורב אליו, יהיה דירקטור וגם רו"ח

בעסקת "בזק" ובחברות של גד זאבי ומיכאל צ'רנוי, נוכח עמלת התיווך אשר הובטחה לו, אותה הוא אף קיבל.

ברי לי גם, שמי שגרם למינויו של התובע לדירקטור ורו"ח
בחברות אלו היה זאב רום
,

בשל אותם אינטרסים אישיים ומשום רצונו שהתובע יהיה "עיניים" שלו בחברות אלו.

זאב רום

היה גם זה, אשר בתיווכו נסגר שכרו של התובע מול גד זאבי.

מוכן אני גם להניח שזאב רום
אמר לתובע שהוא ידאג לכך ששכר זה ישולם.

אין גם חולק, שמי ששילם את שכרו של התובע כדירקטור היה גד זאבי.

התובע בעצמו אומר שמי שהיה אמור לשלם את שכרו היה גד זאבי; וכי עת לא שולם שכרו, הוא הגיש תביעה נגד גד זאבי לתשלום יתרת השכר שלא שולמה לו. תביעה זו הסתיימה בפשרה בה קיבל התובע סכום כסף כלשהו מגד זאבי.

עם זאת, לא שוכנעתי, שזאב רום
נטל על עצמו התחייבות אישית כלשהי לשלם שכר זה,
אם הוא לא ישולם ע"י גד זאבי.

דמי התווך אותם קיבל זאב רום
ממיכאל צ'רנוי עבור הקשר אותו הוא יצר בינו לבין
גד זאבי בכל הקשור לעסקת בזק ולחברה המשותפת של השניים, כך גם אי הסדרים אותם גילה התובע בחברה זו, אשר בעקבותיה הוחזרו כספים ממיכאל צ'רנוי, אינם משנים
מסקנה זו.

אם לטענת התובע, מיכאל צ'רנוי וזאב רום
היו שותפים והכל נוהל ע"י זאב רום
, מדוע לא תבע התובע גם את מיכאל צ'רנוי??

מדוע תבע התובע רק את זאב רום
??

עיינתי בהאזנת הסתר - נספח 2 לנספחי התובע. לא מצאתי בנאמר התחייבות אישית של
זאב רום
לשאת בתשלום שכרו של התובע.

וכך כתוב:
איציק
גבר
הגבר עושה איתו חשבונות של שעות נסיעות. גבר שואל אם הוא צריך לדבר עם גד לגבי שכר הטירחה?

זאב

לא
זאב משיב כי הוא יסגור איתו.

גבר
גבר אומר שזאב יסגור את זה, 250 $ לשעה זה סביר.




קוסט, לב ארי


השותף, לא עבור עורך דין, בטוח מחייב יותר
גבר: הוא עובד עם בטוח מחייבים יותר
מ-250 לשעה

זאב
זאב אומר שאבל ההוצאה עכשיו תרד

גבר

זאב: יוני – 150
איציק: יותר, 200 ומשהו
גבר אומר: לא, זה, הוא בכלל כל הקבוצה שם, ז"א הוא רגיל לתעריפים כאלה, רואי חשבון מחייבים 300. ז"א סדרי גודל של 200, 250 $ זה סביר מאד לשעה


זאב
זאב אומר שייצא לגבר 20 אלף $ לחודש, 200, 250 אלף $ לשנה

(הערה: הכתוב המופיע בסוגריים מודפס בתוך מסגרת מלבן מעל הכתוב בכתב יד)
"הגבר" הדובר הוא התובע יצחק ראט
.
"זאב" הוא זאב רום
.



משיחה זו המתנהלת בין התובע לבין זאב רום
עולה, לכאורה, מסקנה שונה מזו הנטענת
ע"י התובע.

ניתן להסיק מהנאמר בשיחה זו, שמי שצריך לשלם את שכרו של התובע הוא גד זאבי;
וכי התובע מבקש מזאב רום
שהוא יסגור את זה עם גד זאבי תוך שהוא מסביר לו שמדובר בתעריפים מקובלים.

לא מצאתי בשיחה זו התחייבות אישית של זאב רום
לשלם את שכרו של התובע, אם זה לא ישולם על ידי גד זאבי.

לא מצאתי בשיחה זו שהתובע טוען כלפי זאב רום
שהוא התחייב בפני
ו לשאת בתשלום זה, אם הוא לא ישולם ע"י גד זאבי.

הוא הדיון מישיבת הנהלה מיום 18/5/2000 (ת/3)

לא מצאתי בו כל התחייבות אישית של זאב רום
לתשלום שכרו של התובע.

נהפוך הוא:

בפרוטוקול הישיבה, עליו חתום גד זאבי, נאמר:

"1.
מר זאב רום
ימונה כדירקטור שני בחברת זאבי תקשורת-מימון וניהול בע"מ, בחברת זאבי תקשורת החזקות בע"מ ובחברת זאבי תקשורת בינלאומית בע"מ (להלן ביחד – "החברות").
...
5.
שכרו של רו"ח
יצחק ראט
יחוייב לחברת זאבי תקשורת-מימון וניהול בע"מ, לפי שעות עבודה בפועל. על בסיס 220$ לשעת עבודה. שכר הטרחה ישולם מידי חודש, בתוספת מע"מ, כנגד
חשבונית מס"

(נספח 3).











על פרוטוקול ישיבת ההנהלה מיום 18 במאי 2000, חתום גד זאבי.

חתימתו של זאב רום
מופיעה אף היא בשולי פרוטוקול זה, כנראה משום שבאותה ישיבה
הוא מונה לדירקטור בחברה.

חתימה זו אין בה כל הוכחה שזאב רום
נטל על עצמו חיוב אישי לתשלום שכרו של התובע; בוודאי כאשר בפרוטוקול הישיבה נאמר במפורש:

5.
שכרו של רו"ח
יצחק ראט
יחוייב לחברת זאבי תקשורת-מימון וניהול בע"מ, לפי שעות עבודה בפועל. על בסיס 220$ לשעת עבודה. שכר הטרחה ישולם מידי חודש, בתוספת מע"מ, כנגד
חשבונית מס".





הוא הדין גם בנאמר בנספח 12 שהינו קטע מתמליל הקלטה שבוצע על ידי היחב"ל
המתעד שיחה בין התובע לבין זאב רום
.

א
כן. בינתיים לא לא משלמים לי כלום, אני רוצה להגיד לו שהיום שאם אין כסף שישלם לי מחברה שלו השניה כמו שהוא משלם ל..לוקס ולאחרים. יש דרכים נכון?
4
ז
לא מעניין אותך יש כסף אין כסף. אתה לא שותף פה, אתה עובד, אתה צריך לקבל חשבון. אתה מגיש חשבון אתה צריך לקבל אותו. אני השארתי לך... ואתה צריך לקבל אותו. רגע. (צפצופים של שיחה ממתינה) טוב אלו.
5
א
כן בסדר או. קיי. ב 2 שמה.

ז
או. קיי. באיי.

א
באיי (54013181)
16

"א"
הוא התובע יצחק (איציק) ראט.
"ז"
הוא זאב רום
.

מהאמור עולה, שהחברה היא זו הצריכה לשלם את שכר התובע ולא זאב רום
אישית.

כך הם פני הדברים גם בשאר ההודעות אליהם הופניתי ע"י התובע; הגם שברור לי שבהודעות אלו אין הנתבע זאב רום
מספר את הכל, כשם שהתובע אינו עושה כן.


על רקע האמור, ולא בכדי, למרות שעסקת "בזק" נעשתה בשנת 2000; לא דרש התובע
מזאב רום
סכום כלשהו בגין עסקה זו ותפקידו כדירקטור ורו"ח
, עד לשנת 2009;
הגם, בשנת 2003 נדון והוסכם ביניהם על שכרו של התובע כריטיינר המעניק שירותים
לכל החברות של זאב רום
, לרבות הטיפול בדו"חות האישיים שלו ושל בני משפחתו.

על כן, ולא בכדי, את תביעתו בנדון הגיש התובע כנגד גד זאבי ולא כנגד זאב רום

או מיכאל צ'רנוי.

יש להניח, שאלמלא הסתיימה מערכת היחסים בין השניים בטונים צורמים, לא הייתה דרישה כלשהי של התובע בנדון מזאב רום
, דרישה אשר לא מצאתי לה תימוכין.

































5.
תביעות לתשלום בונוסים, שכר ראוי, תשלום עבור הגשת תצהירים תשלום בטיפול בעניינים משפטיים ועוד.


בכתב התביעה ובעדותו בבית המשפט מופיעות דרישות כספיות נוספות של התובע לתשלומים שונים, מעבר לשכרו כריטיינר.

לאף אחת מדרישות אלו, אין בנמצא ראייה אובייקטיבית בכתב או בעל פה, היכולה לתמוך דרישתו זו.


כבר נאמר, שאין כל ראייה של הסכמה לתשלום בונוס, או שכר ראוי, עבור פעילות כלשהי מעבר לשכרו של התובע כריטיינר (ראה עמ' 14-7 לפסק הדין).

ובהתייחסות ספציפית יותר:

בסעיף 27.4
לכתב התביעה נאמר:

"27.4.
תשלום בגין מעורבות בקשר לרכישת הנתבעת 6, ויזוס אלומיניום החזקות בע"מ, והרווח הגלום בה, שעיקרו חיסכון במס נוכח הפסדים צבורים אשר קוזזו מעסקאות מכירת אלומיניום; הובטח לתובע כי יתוגמל כראוי בגין עבודתו הברוכה, אשר הניבה לנתבעים או מי מהם את מלוא התוצאות המצופות; בהתחשב בהיקף העבודה, בשעות שהושקעו ובהיקף העסקה וחיסכון המס מעריך התובע שכר זה בסך של 200,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין ובתוספת ריבית והצמדה כחוק;
וביתר פירוט, במהלך שנת 2003 הוגשה כנגד זאב, הנתבעת 4 והנתבעת 6 תביעה על סך של כמיליון ש"ח על-ידי ד"ר בן ציון בוריס אינדיצקי (מי שהיה מנהל ובעלים של שליש ממניות הנתבעת 6, כאשר הנתבעת 4 הייתה בעלת יתרת המניות (שני השליש הנוספים) בחברה), בגין תשלומים שלא שולמו לו בהתאם להסכם שהיה לו עם החברה;



התובע התבקש על-ידי זאב לטפל בעניין (כפי שתמיד התבקש ממנו לטפל בעניינים מיוחדים) והחל לנהל פגישות רבות עם מר אינדיצקי (התובע בתביעה) ועם עורכי דינו, שהניבו את ההסכמות הבאות בין הצדדים: התביעה תימחק, מר אינדיצקי יקבל הסך של 58,250 דולר וימשיך להפעיל ולנהל את הנתבעת 6 עד לגמר ההתחייבות שהייתה לה לקרן בירד (למעלה משנה), כל זאת תחת השגחתו ופיקוחו של התובע, ובתמורה יוותר על כל תביעותיו הכספיות וכן יוותר על כל מניותיו בנתבעת 6 (שליש כאמור) לטובת זאב ו/או מי מטעמו;
לאחר קבלת ההסכמות הכין התובע את ההסכם בין הצדדים ודאג לחתימתם;
וכך, מלבד ההפחתה הגדולה בסכום התביעה, קיבל בעצם זאב שליטה מלאה בנתבעת 6, דבר אשר איפשר לו לנצל הפסדים צבורים למס של כ-5 מליון ₪ שהיו בנתבעת 6, הפסדים צבורים אלה אכן נוצלו לאחר מכן והניבו חסכון במס של כ- 1.5 מליון ₪!"


בעדותו בבית המשפט אמר התובע:
"ת:
אני ערכתי את ההסכם מהתחלה עד הסוף,
אני ישבתי עם מר אינדיצקי מספר ליליות

(צ"ל לילות, י.פ) במספר מקומות וריככתי אותו, יותר קשה היה לרכך את הצד שלי זה ייאמר מיד,
זה לא היה קל כמו תמיד והבאתי להסכם וההסכם הזה היה הסכם מצוין מבחינת, הוא היה טוב לשני הצדדים, כי הוא קיבל את הידע שלו שלמר רום אין מה לעשות עם זה ומר רום קיבל חברה, 100% של החברה עם הפסדים של 5 מיליון שקל, שנוצלו מיד לאחר מכן והמשמעות של זה היא בסביבות 1.5, 1.7 מיליון שקל מס, נוצלו מיד לאחר מכן בשנים הבאות כי הוא העביר לשם פעילות רווחית של אלומיניום ודבר נוסף, שירדה ממנו אבן של תביעה של 1.3 מיליון שקל, שהייתה תביעה אישית.


זה היה המצב, הוא מאוד העריך את זה וכרגיל הבטיח לי גם בונוסים כשיקבל וידוע שהוא צריך לקבל מאפל מיליונים, מגד זאבי, זה תמיד היה באוויר כשהוא יקבל, הוא דואג לי ואני אקבל ולא הייתי צריך אף פעם לדבר אתו על חשבונות של שעות או על זה.
ש:
אני רואה פה ואני רק רוצה להפנות את ביהמ"ש, במוצגים 69 עד 73 שאתה צירפת כאן,
כב' השופט:
כן.
עו"ד שפק:
69 עד 73, צירפת כאן דו"חות מס של חב' ויזוס,
העד:
זה דו"חות מס של חב' ויזוס שמי שמעיין בהם רואה איך משנה לשנה ההפסדים האלה צומצמו עד כמעט שהם נגמרו, המשמעות שכל שנה שהפסדים יורדים שהוא מקבל הטבת מס,
הוא מקבל החזר מס על זה".


(עמ' 48,47)

כדי לתמוך את האמור, העיד התובע את ד"ר בוריס אינדצקי מי שהיה הבעלים של "ויזוס".

ברי שהתובע, היה מעורב בעסקת "ויזוס".

אולם, אין כל ראייה תומכת שעבור מעורבות זו, הובטח לתובע בונוס כלשהו ומה שיעורו של הבונוס שהובטח.

בעדותו אומר זאב רום
:

"ש:
אז בוא נקצר ככה, ז"א מבחינתך מה שאתה רוצה להגיד לבימ"ש כרגע, שמבחינתך זה נראה לך הגיוני, לך מר רום, הגיוני, הוא צריך ללכת להביא לך מיליון וחצי רווח,
ת:
הוא הביא,
ש:
תקשיב עד הסוף, להביא לך מיליון וחצי רווח מס עבור וזוס, לנהל מו"מ, זה במסגרת,
ת:
כן, מה,


ש:
אני שואל אותך, זה לפי הבנתך במסגרת השירות שלו.
ת:
הוא רו"ח
שלי, הוא צריך לדעת שבמסגרת החוק כמה כסף אלומיניום אני צריך לשלם,
ש:
ברור והוא בתור רו"ח
גם אמור לנהל את המו"מ עם,
ת:
עם מי?
ש:
עם ד"ר אינדיצקי שהעיד כאן,
ת:
הוא התנדב, זה היה, הוא היה גם, אינדיצקי גם היה, היה קליינט שלו.
ש:
הבנתי, אז זה היה בהתנדבות.
ת:
מה זה בהתנדבות, הוא אמר תשמע אני יכול לגמור את זה, אז אמרתי לו אתה יכול, תגמור.
ש:
מה אכפת לך, אתה לא משלם על זה כסף אקסטרה, אז תגמור.
ת:
נכון.
ש:
נכון.
ת:
נכון, בדיוק ככה.
ש:
בדיוק כך, בסדר גמור.
ת:
הוא לא דרש ממני כסף".

(עמ' 174,173)

איני יכול לשלול את טענת זאב רום
על פיה פעילותו של רו"ח
יצחק ראט
הייתה במסגרת תפקידו כרו"ח
והתפקידים הנוספים שנטל על עצמו במסגרת מערכת היחסים ביניהם והעסקתו כריטיינר בשכר של 3,000 דולר לחודש.

מהראיות אשר הובאו בפני
ומדברי התובע עצמו עולה שתחום הפעילות והאחריות של התובע היה נרחב ואין מסמך ממנו ניתן ללמוד אלו מן הפעולות נכללות בשכרו כריטיינר, ואילו פעולות הן מעבר לתפקידו זה.

אין גם מסמך היכול להעיד שזאב רום
סיכם או הבטיח לתובע שכר נוסף עבור פעילות זו.


לא מצאתי גם כל דרישה בכתב של התובע לשכר נוסף בסמוך לפעילות זו או לאחריה.

אני דוחה
את התביעה/הדרישה הכספית שבסעיף 27.4. לכתב התביעה.

בכתב התביעה דרישה נוספת:

"27.5.
תשלום בגין טיפול התובע בחברות הנתבעות, בתקופה הארוכה לאחר קרות התאונה לזאב, אשר מנעה מעורבותו השוטפת ואשר הביאה להיעדרותו; ויודגש כי מעבר לטיפול השוטף בחברות, הביאה מעורבות התובע לקבלת זיכיון למשך 5 שנים נוספות מחברת אלקואה (חברה לאספקת אלומיניום); המדובר היה בחוב בגין רכישת אלומיניום שנוצר בנתבעת 4 - ובעצם קיומו של החוב שנוצר בנתבעת 4 ורצון חברת אלקואה לגבותו, הניע, ביוזמת התובע,
את חברת אלקואה להאריך את משך הזיכיון כאמור; הובטח לתובע כי יתוגמל כראוי בגין עבודתו הברוכה, אשר הניבה לנתבעים או מי מהם את מלוא התוצאות המצופות; בהתחשב בהיקף העבודה, בשעות שהושקעו ובהיקף עסקת הזיכיון והרווחים הנאים אותם הניב התובע לנתבעים או מי מהם מעריך התובע שכר זה בסך של 270,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין ובתוספת ריבית והצמדה כחוק ;

וביתר פירוט, כאמור בסוף שנת 2004 זאב נפצע קשה בתאונה והיה מאושפז בבית-חולים תקופה ארוכה ולאחר מכן שכב בבית,

כך שהוא נעדר מהעבודה כחצי שנה;

לאחר פציעתו העסק של יבוא אלומיניום עמד לפני קריסה;
זאב כאמור היה מושבת ולא תיפקד מספר חודשים ואף אחד לא חשב שהוא עוד יחזור לתפקד; האחראית על היבוא והמכירות (גב' אירנה ויסמן), אשר העסק היה די תלוי בה, רצתה לפרוש כי לא היה מי שישלם לה משכורות ולא היה ברור אם תקבל משכורת;

וכך, לקח התובע את מושכות ניהול העסק, בדגש על ניהול החברות הנתבעות, ודאג כי אותה אחראית תמשיך בעבודתה, וכך העסקים ימשיכו להיות מקודמים;





כאן המקום לספר, כי מספר חודשים לפני הפציעה חברת אלקואה (אחת החברות הגדולות בעולם בתחום המתכות) רכשה את המפעלים ברוסיה שזאב קנה מהם אלומיניום ושהיו לו הסכמים איתם; לאלקואה היה סוכן בארץ ואנשי המכירות ברוסיה הודיעו לזאב כי אלקואה אינה מתכוונת להמשיך לעבוד איתו וכפי הנראה בעתיד הקרוב יפסיקו לקבל ממנו הזמנות והפעילות תועבר לסוכן של אלקואה בארץ; מאידך, במהלך תקופת פציעתו של זאב המשיכו להגיע לארץ מכולות שהיו פועל יוצא של הזמנות קודמות,
אולם היות שזאב לא היה חברת אלקואה לא קיבלה תשלום בגינם והיא רצתה לעצור את המשך המשלוחים;

אלא שהתובע פעל מול חברת אלקואה, בין היתר ניהל עימה דין ודברים אינטנסיבי, הן באופן ישיר והן באופן עקיף, ושכנע אותה שלא לעצור המשלוחים ולהמשיך בפעילות; כך קרה שתוך מספר חודשים חברת אלקואה שלחה את כל ההזמנות הישנות ונוצרה יתרת חוב לחברת אלקואה של כ-1.5 מליון דולר, חברת אלקואה בהבנתה כי אם ברצונה לגבות את החוב עליה להגיע להסכמות עם זאב ואותן חברות נתבעות, ניאותה להאריך להן את הזיכיון לעוד 5 שנים בכפוף לפירעון מקביל של החוב. וכך בדיוק היה; ובעצם, בזכות מעורבות התובע זכה זאב ואותן חברות נתבעות להארכת הזיכיון מול חברת אלקואה לעוד 5 שנים;

בעדותו בבית המשפט הוסיף:

"ש:
מי ז"א חב' אלקואה?


ת:
אלקואה היא אחת מספקיות האלומיניום הגדולות בעולם, זו החברה שבעצם הוא היה מייבא ממנה את האלומיניום, מלכתחילה הוא היה מייבא מחברות רוסיות אבל קרוב לשנת 2004 היא רכשה את המפעלים הרוסיים והיא הפכה
לספק שלו...
...






ש:
מה קרה ב-2004?
ת:
ב-2004, בסמוך לאמצע 2004 שהם קנו את, שאלקואה קנתה את המכרות האלה, הם בעצם הודיעו לו שהוא יפסיק להיות הנציג בארץ כי לאלקואה היה נציג משלה, מה שקרה שבדצמבר 2004, לאחר מכן, מר רום נפצע קשה בתאונה, הוא נפצע קשה בחוליה ראשונה שזו פציעה מאוד קשה, היה מאושפז תקופה ארוכה,
הוא לא תפקד כשנה ומה שקרה שבעצם, בעצם העסק כמעט והיה מתמוטט, הגב' אירנה ויצמן היא שניהלה לו את כל העסק,
יבוא וקניות ומכירות והכל, אמרה לי שהיא רוצה לעזוב כי היא תלויה במשכורת ולא היה ברור מי ישלם לה ואם היא הייתה עובתה
(צ"ל עוזבת, י.פ.) כל היה מתמוטט והיו לה גם הצעות כי לקוחות גדולים הציעו לה לעבור אליהם, אני שכנעתי אותה, לקחתי על עצמי לא היה עם מי לדבר אף אחד לא היה שם רק אני, שכנעתי אותה שתמשיך, אני אדאג למשכורת, היא אכן המשיכה, המשיכו למכור סחורה אבל מה שקרה שהספקים מחו"ל רצו להפסיק לשלוח משלוחים כי הכל יכול לעבוד חוץ מתשלומים לספקים כי לא היה מי שיחתום ואז אני נכנסתי לתמונה עוד פעם ודיברתי אתם, אני באנגלית עם האחראי שמה, היא ברוסית ושכנענו אותם שיהיה בסדר, הוא יחזור לתפקד, הגיעו אליהם גם רמזים על מצבו וכולם חשבו שהוא לא יחזור ושכנענו אותם להמשיך ואז הם המשיכו לספק סחורה ונוצר מצב של חוב של 1.5 מיליון $, כשהם ראו את זה הם שלחו נציגה בכירה לארץ ואז הגענו להסדר אתם, שאני משתתף פעיל בהסדר הזה, שהוא קיבל זיכיון לחמש שנים נוספות שזה לא היה צפוי בכל ובמסגרת, כל זה היה במסגרת תשלום החוב.
...
ש:
ואתה תובע בגין הרכיב הזה סך של,
ת:
270,000 ₪.
ש:
270,000 ₪, בוא תסביר לביהמ"ש איך אתה מבסס את הסכום הזה.
ת:
גם פה זה לא לפי שעות, זה שכר טרחה ראוי כפי שאני חשבתי,
על סמך גם הפעילות שהושקעה בתקופה של כחצי שנה, זה היה הפעילות האינטנסיבית וגם על סמך התוצאות".



(עמ' 51-49)




גם לדרישה זו אין כל ראייה תומכת בכתב ו/או בעל פה של עד אובייקטיבי, על פיה הבטיח
זאב רום
לתובע סכום כלשהו אם כ"שכר ראוי", אם כ"בונוס" על פעילותו זו.

בעדותו נשאל והשיב על כך זאב רום
:

"ש:
... עכשיו תגיד לי, כשאתה נפצעת ואני שמח שהבראת ואני יודע שהייתה תקופה קשה בעקבות תאונת הדרכים שלך והוא טיפל בכל ההתנהלות מול חב' אלקואה,
ת:
הוא טיפל,
ש:
אני שואל אותך, הוא טיפל, הוא דאג לזה שיבואו משלוחים,

הוא בסוף היה מעורב בזה שנגמר ההסדר עם חב' אלקואה, זה גם חלק מהעבודה של כרו"ח
?
ת:
תגיד לי מה הוא היה מעורב, היה לי שמה, באו מחב' אלקואה
ואני ישבתי עם שני אנשים ועם עו"ד, עם עו"ד וגם רו"ח
היה נוכח בישיבה אחת וגמרנו את זה, כל זה בישיבה אחת.
ש:
אבל כל התקופה,
ת:
בישיבה אחת.
ש:
נכון שתקופה מאוד ממשוכת,
ת:
והוא,
ש:
אני שואל,
ת:
והוא היה צריך להיות, כיוון שהייתי צריך אותו שמה,

במסגרת תפקידו, שיגיד כמה כסף יש, כמה אני צריך לשלם,
כמה אני חייב.
ש:
מי תפקד בחברה שלך, האמת מר רום, אמת, עם יד על הלב,


מי תפקד בחברה שלך כשאתה במשך חודשים שכבת מרותק על סף,
ת:
ב-2004.
ש:
כן, כשאתה היית מרותק בגלל תאונה קשה מאוד שפגעה לך בחוליה מס' 1, היית חלילה וחס באמת על סף,
ת:
נו אז מה, כן.
ש:
והוא תפקד שם והוא זה שדאג שהם בכל זאת יבצעו את המשך ההתקשרות, זה גם בגלל שהוא עשה את זה בהתנדבות.
ת:
שמה,
ש:
לא, אני מנסה להבין.
ת:
אלא מה, אני ביקשתי ממנו?

ש:
הבנתי, בהתנדבות.
ת:
הייתי בלי הכרה.
ש:
בסדר גמור.
ת:
עובדה שהוא עשה את זה, אנחנו היינו חברים,
ש:
הבנתי.
ת:
וחוץ מזה הוא קיבל 3,000 $ לחודש,
ש:
הכל ב-3,000 $.
ת:
הכל ב-3,000 $."


(עמ' 176-174)

גם כאן, אין אני יכול לשלול את טענתו של זאב רום
שפעילות זו נעשתה ע"י התובע במסגרת תפקידיו כרו"ח
וכריטיינר. לתובע היה גם אינטרס אישי כלכלי להמשך הפעילות של
הנתבע זאב רום
, בוודאי עם חברה גדולה כאלקואה.

אין גם להתעלם ממערכת היחסים האישית אשר התפתחה בין התובע לזאב רום
.
על כן, עת נחלץ התובע לעזרתו של זאב רום
, נראה, כי לא כל אשר נעשה על ידיו היה על מנת לקבל שכר;
בוודאי כאשר העזרה שניתנה לתובע
- שאפשרה את המשך פעילות החברות -
שימרה את מעמדו של התובע כריטיינר בחברות של זאב רום
ואת הקשר עימו
ועם מיכאל צ'רנוי, חברו ושותפו לעסקים של זאב רום
.

אני דוחה
את הדרישה הכספית אשר בסעיף 27.5 לכתב התביעה.























בכתב התביעה דרישה נוספת:

"27.6
תשלום בגין פגישות רבות ושעות עבודה למכביר אותן קיים התובע עבור הנתבעים אצל עו"ד שונים בקשר לזאב, לחברות הנתבעות ולעסקאות השונות בשנים 2002- 2009 ; התובע מעריך שכר זה
בסך של 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין ובתוספת ריבית
והצמדה כחוק".

בעדותו בבית המשפט הסביר התובע דרישה זו:

"ת.
תבעתי על תצהירים שאנחנו נתנו לו, אני נתתי לו במהלך העבודה, תצהיר אחד למס הכנסה,
תצהיר אחד בקשר לתביעה
שהוא הגיש נגד
גד זאבי ותצהיר שלישי בקשר לתביעה שהוא הגיש בעניין התביעה שלו, תביעת הנזיקין שלו נגד חב' הביטוח, על כל תצהיר שזה כולל התצהיר עצמו, הופעה בבימ"ש וכל הכרוך בזה, אני חייבתי אותו ב-20,000 שקלים.

(עמ' 31)
...
ת:
זה מה שכבר אמרתי, זה רף תחתון, זה היה הרבה יותר, אני השתתפתי אותו בהרבה מאוד ישיבות אצל הרבה מאוד עורכי דין.
ש:
באיזה נושאים?
ת:
בנושאים של דודי אפל למשל שעוד מעט ידובר פה, שהוא תבע אותו, בהרבה מאוד נושאים וחלקם הגדול לא חשבונאי ולא מיסויי אפילו.
...
העד:
זה גם שכר ראוי שחשבתי שהוא מינימום,

רק להזכיר את זה, זה בטוח הרבה יותר.
ש:
רק על כמה נושאים מדובר ופחות או יותר סדר גודל של כמה ישיבות.
ת:
הרבה מאוד, אני פשוט לא רשמתי את זה ביומן,
ש:
פחות או יותר, אבל,
ת:
עשרות, עשרות, אצל גורניצקי עשרות, אצל זהר לנדה כמה, אצל כספי הרבה מאוד, הרבה מאוד.

ש:
אנחנו מדברים בעניין אפל, בעניין,
ת:
בעניין אפל,
ש:
התביעה של אפל.
ת:
בעניין התביעה מול אפל, בענייני המיסוי,
בענייני אלקואה, בענייני הספק, אני גם טיפלתי לו בתביעה שהוא הגיש לאחר מכן מול ענבר
ב-2009 בשלהי כהונתי, מול עורכי הדין נבות תל צור, הרבה מאוד. גם התלוויתי אליו לבתי משפט
לבקשתו.


(עמ' 54-53)

לא שוכנעתי
שלתובע הובטח סכום כלשהו ו/או מגיע שכר ראוי כלשהו על עזרתו בטיפול באותם נושאים מאוזכרים והתצהירים שהוא הכין למס הכנסה ובתביעה שהוגשה נגד
גד זאבי שכן מדובר היה בנושאים הנוגעים לעבודתו כרו"ח
אשר היו בתחום טיפולו.

לא מצאתי גם כל ביסוס לטענה שזאב רום
הבטיח לתובע שעם קבלת סכום כלשהו
מדודי אפל, יקבל התובע תמורה על טרחתו.

בעדותו נשאל והשיב זאב רום
:

"עו"ד גרשגורן:
האם הייתה פעילות מסוימת של ניהול או טיפול מול רשויות המס או איזשהו נושא נוסף,

שהוחרג משכר הטרחה ומר ראט
טוען שהוא סיכם אתך עליו תשלום נוסף, בסך 500 שקל לשעה.
העד:
בחיים לא דיברנו, לא היה מדובר על שום 500 שקל ובחיים, מה שהוא טוען זה ממש צחוק, אני צריך לחכות עד שאני אקבל כסף מאפל,
ש:
אני שואל, אני מבקש שתתמקד בשאלה, האם היו פעולות, טוען מר ראט היו פעולות נוספות שהייתי זכאי לקבל עליהן תשלום נוסף.
ת:
שום, לא רק שלא היה זכאי, הוא לא דרש ממני אף פעם, הוא היה כל כך מבסוט מ-3,000 $ לחודש והוא עוד עשה לו שמה לא 3,000, זה יצא 4,000 $ לפי דולר שהוא לא ירד, הוא היה כל כך מבסוט שהוא ישב, הוא התפלל, הוא אמר שאין לו, לקוח כמוני אין לו, בגודל שלי שיש לו הכנסה, הייתה לו הכנסה 4,000 $ בעצם בפועל, למרות שהיה מוסכם 3,000, בדולרים..."





(עמ' 142)
...
"עו"ד שפק:
... אמרת בעדות הראשית שלך, נשאלת האם רו"ח
ראט ביצע או לא ביצע פעולות מיוחדות מול מס הכנסה ואתה אמרת שלא, כי הכל נעשה באמצעות עורכי הדין שלך, נכון, בעניינים של ייצוג?
העד:
גם הוא בטח ישב עם מס הכנסה כשהגיש את הדו"חות במסגרת תפקידו כרו"ח
.
ש:
מעבר להגשת,
ת:
כרו"ח
, לא מעבר לזה.

ש:
אז אני,
ת:
כרו"ח
.
ש:
אני רק רוצה להציע לך,
ת:
הוא לא בא לייצג אותי שמה כעו"ד אלא כרו"ח
.
ש:
ברור, אבל אומר,
ת:
שכל רו"ח
אחר היה עושה את זה".

(עמ' 186)


אני דוחה
את הדרישה הכספית אשר בסעיף 27.6
דלעיל.
















דרישה כספית נוספת מופיעה בסעיף 27.7 לכתב התביעה:

"27.7.
תשלום בגין השתתפות במו"מ עם מר גרגורי לוצ'אנסקי לצורך התקשרות שהניבה לזאב סך של כ- 1.5 מיליון דולר ארה"ב;
מדובר בעסקה לכריית יהלומים בסיביר בה היה לזאב חלק,
וגם כאן, כמו בעסקה שלעיל בעניין מר גרטלר וככל הידוע לתובע, הצדדים לעסקה ובהם מר לוצ'אנסקי ראו בזאב גורם מיותר
וניסו לנטרלו;
לבסוף וככל הידוע לתובע לאחר דין ודברים עם מר לוציאנסקי, במסגרתם היה מעורב התובע, קיבל זאב סך של כ-1.5 מיליון דולר ארה"ב והתחייב לשלם לתובע סך של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין בגין מעורבותו בעניין ;

בעדותו הוסיף התובע:

"ש:
רכיב נוסף בתביעה שלך נוגע למר
גרגורי לוצ'נסקי, תסביר רק לביהמ"ש מי זה גרגורי לוצ'נסקי.
ת:
גרגורי לוצ'נסקי זה גם אוליגרך, איש עסקים רוסי עשיר, אני יודע, אם אוליגרך/לא אוליגרך,
ש:
ומה הייתה המעורבות שלך בהסכם שנערך עם
מר לוצ'נסקי?
ת:
אוקי, אני עושה את זה בקיצור,
ש:
אני רק אפנה את ביהמ"ש לסעיף בכתב התביעה.
כב' השופט:
27.7.
העד:
מר רום עשה עם מר לוצ'נסקי הזה איזשהו הסכם לכריית יהלומים בסיבירסקי הפעם, אני לא הייתי בקיא בעסקה לא כלום, כתוצאה מהפציעה שלו הוא כנראה לא תפקד וכנראה הם רצו
איך שהוא להוציא אותו מהעסקה





והייתה, לאחר שהוא חזר לעצמו, הייתה פגישה אצל
עו"ד פרידמן בת"א ואני השתתפתי בפגישה הזאת כי הוא ביקש ממני, זו פגישה שהייתה אמורה להיות כמה שעות, בסופו של דבר היא החייתה
(צ"ל הייתה, י.פ.) מהבוקר עד אולי 11 או 12 בלילה, מאורח (צ"ל מאוחר, י.פ.) מאוד עד כמה שאני זוכר, ובפגישה הזאת בעצם הושג איזה הסכם פשרה, הוא קיבל אם אני לא טועה כמיליון
וחצי $, אני הייתי שם רק כיועץ שלו,

לא כמשתתף פעיל ורובה הייתה ברוסית אבל אני הייתי שם וכשיצאנו הוא הרגיש לא נעים זה שבזבזתי את כל היום והייתי שם כל היום אז הוא הבטיח לי שאני אקבל על זה 10,000, שהוא ייתן לי על זה 10,000 שקל".




(עמ' 52)


גם לטיעון/דרישה זו אין כל הוכחה, היכולה לסתור את טענת זאב רום
שלא הובטח לתובע סכום/שכר נוסף כלשהו.

נהפוך הוא; מדברי התובע ניתן ללמוד שפעילות זו קשורה לעבודתו כריטיינר בחברות של
זאב רום
:

"ת:
בסביבות השנים 1997, 1998 הוקמה חברה נוספת בשם סיבירסקי אלומיניום, קבוצת סיבירסקי אלומיניום אם אני לא טועה השם המדויק שלה, שהיא החלה לעסוק ביבוא אלומיניום ממדינות חבר העמים ולמכור אותו בארץ, הפעילות הזאת הלכה וגדלה ולאחר מכן הוקמה עוד חברה באותו תחום בשם אלומיניום החזקות ואני שימשתי כרו"ח
גם בחברות הללו".

(עמ' 21)

כיום, נותן שירותים לחברה זו (כריטיינר) לצד ובנוסף לחברות האחרות, משרד רוה"ח
שהחליף את התובע.

אני דוחה
את הדרישה הכספית שבסעיף 27.7 לכתב התביעה.




בסעיף 27.8
לכתב התביעה נאמר:

"27.8.
בתקופת הקשר בין הצדדים, ומעבר לכל האמור לעיל, התחייב זאב (וכפועל יוצא הנתבעים) בפני
התובע, כי יעניק לו בונוסים שונים, כנגזרת מתוך כספים שיתקבלו אצלו ו/או אצל מי מהנתבעים בגין הדרישות השונות ממר דודי אפל, ממר גד זאבי וממר צ'רנוי; המדובר הוא בבונוסים מובטחים על בסיס סכומי עתק של מיליוני
ש"ח, אף מיליוני דולרים, האמורים להתקבל מאותם גורמים;
ככל הידוע לתובע, סכומים אלה טרם התקבלו ובשל כך אין הם מפורטים במסגרת כתב-תביעה זה; התובע בוודאי שומר על זכותו המלאה לתבוע הבונוסים המובטחים, עם תשלום אותם סכומים, אם בדרך של הגשת תביעה נפרדת בעתיד בגינם ואם בדרך של תיקון והרחבת כתב-תביעה זה".

הגם שסכומים אלו אינם כלולים בכתב התביעה, לא הוכחה כל זכאות של התובע אליהם, באשר לא שוכנעתי שהובטחו לתובע בונוסים כלשהם מעבר לשכרו כריטיינר.

לציין, כי לא ניתן לתובע היתר לפיצול סעדים.

בסעיף 50.9
לכתב התביעה יש דרישה לפיצוי התובע בגין עוגמת נפש והפגיעה במוניטין בו, שתי עילות תביעה שלא הוכחו.

אני דוחה
את התביעה/הדרישה הכספית שבסעיף זה.












6.
סיום ההתקשרות

סיום ההתקשרות בין הצדדים נובע מהסכסוך והוויכוח אשר התגלע ביניהם בנושא שכר הריטיינר אותו קיבל התובע.

תחילתו במחלוקת ביניהם בנושא "קיבוע" שער הדולר על פיו שולם שכרו של התובע.

מחלוקת זו אף עוררה והביאה את זאב רום
לבדוק מהו השכר הראוי לעבודה אותה מבצע התובע?

בדיקתו העלתה, שהשכר אותו מקבל התובע הוא גבוה מאוד ואין הוא מעוניין עוד להמשיך ולשלמו.

בעדותו מספר התובע:

"ש:
במשך הרבה שנים מר ראט שימש רואה החשבון שלך ושל החברות. מה קורה שבעצם ב-2009 אתה פתאום שוקל להחליף אותו?
ת:
זה אז התחיל העניין של קיבוע של הדולר, פתאום אני רואה שהדולר היה 3.20 והוא לוקח 4.40 ואני שואל, אז היא אומרת לי כבר לפני שנה עצרנו את זה, אני לא שמתי לב, אני כל כך האמנתי לו,

מה זה רו"ח
שלי, איש סוד שלי, שהוא ינסה לסחוט אותי עכשיו, זה ממש, אני בשוק, ...
...
עו"ד גרשגורן:
ראט במסגרת העדות שלו כאן טוען שבשלב מסוים הסכמתם לקבע את שער הדולר, הייתה הסכמה כזאת מצדך?
...
העד:
לא רק זה שלא הסכמתי, אני נדהמתי",

(עמ' 145,144)




"העד:
אז ברור שהוא קיבל יותר אבל אח"כ שראיתי שהוא רימה אותי שמה, בזמן שהוא קיבל 3,000 $ ברוב חוצפתו נתן הוראה לפקידה לעשות לו לפי 4.20, כשדולר עלה למעלה אז הוא היה מקבל לפי דולר, כשדולר ירד, היה 3.25 אז הוא שנים,
אני לא שמתי לב בכלל, שהיא כל הזמן הייתה
באה, הייתה נותנת לכולם משכורות, פעם אחת אני מסתכל, אני אומר כל הזמן 16,000 שקל, 16,000 שקל, מה זה, דולר לא עולה, לא,
היא אומרת, הוא נתן לי מזמן הוראה כבר לקבוע את הדולר על 4.20, מיד אמרתי לה תלכי תעשי לפי דולר יציג של היום וזה תגידי לזה ואז כבר פה נורא כעסתי ואמרתי פה אני לא מאמין לו יותר, אם הוא עשה לי דבר כזה, אז אחרי כמה זמן אמרתי לו קודם כל לא רוצה שתעשה לי שום דבר יותר מעבר לדו"חות, כיוון שאין עבודה נוספת אני מוריד לך את זה לחצי, אני נותן לך 1,500 ועכשיו אני אעשה לי חקר שוק כמה באמת מגיע לך בשביל, לא בשביל עבודות נוספות שאני לא רוצה שיותר תעשה לי את זה, אלא רק בשביל הגשת דו"חות והנה"ח וככה עשיתי ואז ראיתי שאני צריך לשלם לו 2,000, אמרתי לו אתה יודע מה תישאר אצלי אתן לך 2,500, מעולם הוא לא אמר לי שאני חייב לו איזשהם כספים, מעולם הוא לא אמר לי דבר כזה ולא רק זה, הוא בא, בן שלי פעם בא אלי הוא אמר לי הוא מצלצל לי שהוא רוצה לדבר אתי, הוא לא אמר לי, הוא לא היה מעז להסתכל לי בעיניים ולדרוש סכומים של מיליונים".



(עמ' 141,140)






"עו"ד גרשגורן:
... אבל מה הסיבה לזה שסברת שצריך להפחית את שכר הטרחה מ-3,000 $ ל-2,000 או 2,500 שקל?
העד:
קודם כל אמרתי, אתה לא עושה לי שום דבר יותר, רק דו"חות ורק דו"חות יש לזה מחיר, יש לזה מחיר, אז בוא אני לא יודע בדיוק מה המחיר, קודם אני מוריד לך 1,500 $ והורדתי לו 1,500 $, מ-3,000 ל-1,500 $ לפי שער יציג ולא לפי שער קיבוע והוא לא מחה על זה בכלל, קודם כל זה מה שעשיתי. אח"כ ראיתי, לקחתי רו"ח
של הבן שלי שמה, הוא התעסק עם אמנים, עם מוסיקה,
עם זה, בא, הראיתי לו מה יש לי לעשות והראיתי לו מאזנים,
כב' השופט:
והוא אמר 2,000 שקל.
העד:
2,000 שקל.
כב' השופט:
אבל על כל זה הוא כבר העיד.
עו"ד גרשגורן:
האם מר ראט, כשבאת ואמרת לו אני מוריד לך

ל-1,500, האם הוא הסכים להפחתה הזאת,

הוא לא הסכים להפחתה הזאת?
העד:
הוא הסכים ועוד איך שהסכים.
ש:
הסכים.
ת:
ל-1,500 $.
ש:
ל-1,500 $.
ת:
בוודאי שהסכים, אבל אני אמרתי לו, 1,500 $
אני נותן לך בתנאי שאני עושה חקר שוק,
אני בטוח שלא מגיע לך יותר מ-1,500
והוא הסכים, אם הוא לא עושה שום דבר יותר והוא לא צריך לקבל יותר מ-1,500 הוא היה מסכים, אח"כ הוא גם הסכים, על 2,500 שקל הוא הסכים.





ש:
אוקי, אז מה עצבן אותו בסוף, למה הוא התפרץ, הוא הסכים ל-1,500 $, הסכים אחרי זה ל-2,500 שקל.
ת:
אני בשנה הזאת נתתי לו כבר שלושה תשלומים של 1,500 $, אז אמרתי אוקי, אח"כ אמרתי לו אוקי עכשיו אתה מוכן 2,500 שקל אני נותן לך, רצו ממני 2,000, לך אני אתן 2,500, אתה רוצה? כן, רוצה, הוא הסכים ל-2,500 שקל, הוא לא רצה להפסיק, עובדה שלקחתי משרד הרבה יותר גדול,
כב' השופט:
כן, נו,
העד:
בסדר, אז הוא הסכים 2,500 שקל. אז אמרתי לו תשמע, זה שנת 2009 נדמה לי הייתה, אז אמרתי לו קיבלת כבר שלושה תשלומים של 1,500 $, לקוחים
(צ"ל לוקחים, י.פ.) את זה בחשבון,
אז הוא קפץ, הוא אמר לא, אם ככה אני מתפטר, אני אומר שזה מעכשיו.
עו"ד גרשגורן:
ז"א הוויכוח היה האם 2,500 היה מתחילת השנה או שהוויכוח 2,500 מהמועד שבו שוחחתם.
העד:
בדיוק, זה היה כל הוויכוח בינינו.
ש:
הבנתי.
ת:
זה היה כל הוויכוח, לא היה שום ויכוח אחר.
הוא רצה להישאר ב-2,500 שקל, אבל הוא לא רצה רטרואקטיבי,
ש:
ברור, ברור.
ת:
ובאמת בגלל זה הכל התפוצץ".


(עמ' 148-146)










בעדותו הסביר זאב רום
מדוע לא הבחין לאורך תקופה בקיבוע שער הדולר שנעשה ע"י התובע ושילם באופן שוטף את שכרו על פי שער מקובע:

"ש:
וכשהיו שנים, תקופות שאתה אומר שהיו שם סכומים עם שער דולר גבוה, על השיקים שלמעשה הם היו בסכומים קבועים במשך תקופה ארוכה, זה אתה חתמת כל הזמן, נכון?
ת:
כל הזמן אני חתמתי. אני בליינד, מה שהוא נתן לי, מה שפקידה הביאה לי, לא היה צל של ספק שהוא שמה יכול לזייף משהו.
ש:
אבל הוא לא הביא חשבונות, הוא רק קיבל שיקים, הוא היה בא כל חודש, הוא מספר הוא היה בא היה מקבל את התשלום ומוציא אחרי זה חשבונית.
ת:
כן. הוא עשה מה שהוא רצה.
ש:
מה זה הוא עשה מה שהוא רצה, את השיק אתה חתמת, הוא
(צ"ל או, י.פ.) לא,
ת:
אני חתמתי, אני חתמתי על סמך זה שהוא,

פקידה הביאה לי, לזאב לשלם ככה, לזה, היה שמה עשר משכורות או משהו כזה,
ש:
בסדר.
ת:
כל אחד כמה נטו צריך לקבל, אחרי הורדה.
ש:
אוקי, אבל כשאתה רואה שיש לך סכום קבוע ואתה הרי איש עסקים ולא צריך להיות איש עסקים, אתה יודע ששער דולר עולה ויורד, ז"א,
ת:
זהו, תפסתי את זה אבל לא,
ש:
מה, שנה וחצי אתה משלם לו לפי שער דולר קבוע ואתה תופס את זה רק אחרי שנה וחצי, אוקי, בסדר, זה תשובה.
ת:
כן. אני נשבע לך שזה ככה".


(עמ' 172-171)





עדות זו נתמכת בעדותו של אריאל רום
:

"ש.
מה אתה יודע על נושא שינוי שכר הטרחה של רו"ח
ראט מ-3,000 $?
ת.
אני יודע שזה ירד ל-1,500,
עו"ד שפק:
זו עדות שמיעה.
כב' השופט:
סליחה,
העד:
לא, אני הייתי שם, אני הייתי בפגישה. עדות שמיעה כמו שאתה אומר היא זה
שאני יודע שזה ירד ל-1,500 $, זה באמת לא הייתי בפגישה שהורידו ל-1,500 $, אבא פנה אלי ביקש ממני שאני אביא את רואה החשבון שלי לפגישה שייתן שכר, כי הוא הוריד את השכר ל-1,500 $ והוא רוצה לראות מה השכר רק להנה"ח ולהגשת דו"ח, הבאתי את רואה החשבון שלי לפגישה במשרד של אבא, הוא נתן את ה-2,000 שקל, אחרי זה נפגשנו ביחד עם, אני גם הייתי, כי אני באותה תקופה, בשנה הזאת עברתי משרד ליד אבא, לפני זה גרתי בצפון בכלל, אז הייתי שם שדובר, אבא רצה שאני אבוא לפגישה שהייתה לו עם מר ראט לגבי הורדת הסכום ל-2,000 שקל, אני הייתי בפגישה הזאת, מר ראט רצה
כ-3,000 $ ובסוף סיכמו על 2,500, הם הסכימו, אני הייתי גם בפגישה שנערכה כשלושה חודשים אחרי זה, זו הייתה פגישה ביוני פחות או יותר, שלושה חודשים אחרי זה אני הייתי גם בפגישה הזאת שאיציק בא ואמר אוקי אז 2,500 שקל, עבדתי עכשיו שלושה חודשים, שלם לי את הכסף ואז אבא אמר לו, ה-1,500 זה על חשבון ושם היה הפיצוץ.





עו"ד גרשגורן:
כלומר אתה מתאר למעשה שתי פגישות שנכחת בהן, פגישה ראשונה באזור יוני שבה סוכם ששכר הטרחה יהיה 2,500 ופגישה יותר מאוחרת, כשלושה חודשים, שבה אבא ביקש להחיל את ההסדר רטרואקטיבית ומר ראט התנגד לזה.
העד:
כן ועל זה הופסקה העבודה.
ש:
הבנתי. ראט בעדות שלו כאן בבימ"ש אמר שהוא שוחח אתך ואתה חזרת לו טלפון אחרי כמה ימים ואמרת לו, אנחנו מוכנים לשלם לך את כל הדרישות שלך ואחרי זה חזרת בך מזה.
ת:
לא. ראט ביקש ממני לבוא לפגישה, אמרתי לו על מה, הוא אמר יש לי כל מיני טענות לאבא, דברים שהובטחו לי, אמרתי לו אז תדבר עם אבא מה אתה רוצה ממני אני לא מעורב בזה, הוא אמר אני לא רוצה להרגיז אותו, אני יודע שהוא ישר יתעצבן והוא יכעס ואני לא רוצה להרגיז אותו, אני רוצה לדבר אתך. ישבתי אתו במסעדה בבניין של המשרדים שלנו ואז הוא הגיש לי רשימת חובות כביכול שהובטחו לו, אני לא הגבתי, אמרתי לו תשמע אני ארח את זה, אני אדבר עם אבא, אין לי מושג על מה מדובר פה, אני אדבר אות ואני אחזור אליך. ואכן עליתי, אני חושב באותו יום עליתי למשרד של אבא, אמרתי לו תשמע ישבתי עם איציק עכשיו, הוא הגיש לי רשימה של חובות, התחלתי להקריא לו איזה כמה דברים, הוא התפרץ עלי בצעקות וזה, אמר לי לא מוכן לשמוע, הוא רמאי, הוא סחטן, הוא זה, אני לא הבטחתי לו אף פעם שום דבר, אני לא מוכן לשמוע, אמרתי לו בסדר ואז דיברתי עם ראט ואמרתי לו, הוא לא מוכן לשמוע על זה, אתה רוצה דבר אתו אבל לי אין מה להיות מערוב
(צ"ל מעורב, י.פ) בזה יותר.
ש:
הבנתי. אתה התחייבת התחייבות כלשהי כלפי מר ראט?
ת:
אף פעם לא".


(עמ' 205-203)

בעדותו בבית המשפט אישר התובע את המחלוקת בנושא קיבוע שער הדולר, ושהוא זה אשר החליט להתפטר ולהפסיק לתת שירותים לנתבע ולחברות:

"עו"ד טיקוצקי
:
על איזה שער דולר קיבלת
(צ"ל קיבעת, י.פ) את שכר הטרחה שלך?
העד:
אני סיכמתי עם מר רום לקבע את שער הדולר,

אם אני לא טועה, ב-2007 על 4.40, זה היה נהוג, עשה את החוזה עו"ד,
כולם עשו את זה ואנחנו גם
בדקנו, וסיכמתי את זה אתו,


ולימים,
...
ת:
אני רוצה להדגיש, אני לא חייבתי מעולם את החברה בכלום.

אני מאז ומתמיד כשהייתי מגיע בתחילת החודש המעטפה עם השיק הייתה מוכנה, לא הוצאתי מעולם חשבון, לא התעסקתי עם זה, זה היה מוכן.

עו"ד טיקוצקי
:
מתי סיכמת על הקיבוע שער הדולר?
העד:
איפה שהוא בתחילת 2007, אני לא אחראי לתאריך, אפשר לבדוק את זה ואז סיכמנו שהשער יהיה קבוע על 4.40, היא טעתה כמה חודשים עשתה 4.30, אני כמה פעמים עדכנתי אחרי שלושה, ארבעה חודשים,
...
ש:
בזמן ששער הדולר היה יותר גבוה מזה, לא סיכמת על שער הדולר, רק ב-2007.
ת:
זה עושים רק כשהדולר יורד",


(עמ' 61-60)
...
"ת:
הם לא אמרו לי בשלב הזה שהם לא רוצים שאני אמשיך. אני אמרתי, אני זה שאמרתי שאני לא רוצה להמשיך".



(עמ' 58)





אין לי כל ראייה תומכת בכתב לטענת התובע שסוכם על "קיבוע" שער הדולר; כך גם
אין כל ראייה מהו סכום הקיבוע ?
הסדר/הסכם זה, לו טוען התובע, ראוי היה שייעשה בצורה ברורה ומפורשת ובכתב.

בוודאי עת הסכימו הצדדים על שכר בשקלים שווה ערך ל-3,000 דולר ונוכח התנודות
בשער הדולר.
בהיעדר מסמך בכתב היכול להעיד על הסכמה לקיבוע שער הדולר, אין לשלול את טענת
זאב רום
, כי לא היה כל קיבוע של שער הדולר; וכי שכרו של התובע אמור היה להיות מחושב מידי חודש, כפי השער היציג באותו החודש.
מכאן גם באה דרישתו
של זאב רום
, לקזז
את הסכומים ששולמו ביתר לתובע, על חשבון תשלום שכרו
של התובע, מהמועד בו לטענתו הוא גילה את הטעות בתשלום שכר זה.

איני גם יכול להכריע
במחלוקת בין הצדדים, אם נכון היה התובע להמשיך לעבוד בשכר של 2,500 ₪ לחודש, אם לאו. שכן, בפועל זה לא קרה. חילוקי הדעות בין הצדדים
בנושא שכרו של התובע והקיזוז אותו דרש זאב רום
, הביאו להחלטתו של התובע להפסיק לתת שירותים לתובע ולחברות. מה שכן ניתן לומר, שמשרד רוה"ח אותו מעסיק עתה
זאב רום
כריטיינר, עושה את עבודתו בשכר של 2,500 ₪ לחודש בתוספת מע"מ.

בעדותו אומר עו"ד סטינוס:

"ש:
מה שכר הטרחה שנגבה מהם בגין השירותים של הנה"ח ועריכת דו"חות.
ת:
כ-2,500 ש'קל בתוספת מע"מ חודשי. כשהחיובים יוצאים פעם ברבעון, פעם בחצי שנה, יוצא חיוב מסודר ונשלח ללקוח.
...
כב' השופט:
לכמה חברות אתם נותנים את, לאיזה חברותם
(צ"ל חברות, י.פ)
אתם נותנים,
העד:
אנחנו נותנים לחב' זרום, לחב' ויזוס,
לחב' אלומיניום וחב' רילקס.
עו"ד גרשגורן:
כל רשימת הנתבעים,
כב' השופט:
האם אתם לוקחים סכום נוסף,
עו"ד גרשגורן:
... אני אציג לו את כל רשימת הנתבעים והוא יגיד עבור איזה מהם מספקים שירותים.
כב' השופט:
אוקי.

העד:
זאב רום
זה תיק אישי שמטופל על ידינו, ארי רום מטופל על ידינו תיק אישי, זרום בע"מ חברה מטופלת על ידינו, אלומיניום החזקות החברה מטופלת על ידינו, קבוצת סיבירסקי מטופלת על ידינו, לפי דעתי זה דו"ח שהוא דו"ח אפס, ויזוס אלומיניום גם מטופל על ידינו, מר חזן, חברה שנמצאת במשרדנו, לפי מיטב זיכרוני זו חברה שאין לה פעילות ורילקס ישראל חברה שהזכרתי.
כב' השופט:
עבור הטיפול בכל החברות האלה אתם לוקחים 2,500 שקל לחודש.
העד:
בתוספת מע"מ.
...
כב' השופט:
מה זה כולל הטיפול שלכם?
העד:
הטיפול הוא הגשת הדו"חות, דו"חות מבוקרים לחברות, את הנה"ח ודו"חות אישיים".




(עמ' 125-123)

לא שוכנעתי
שנותר חוב כלשהו כלפי התובע.

בעדותו אישר התובע שעד חודש מרץ 2009, הוא קיבל את שכרו.

כדבריו:

"ת:
... במרס 2009 מה שכבר אמרתי, היה את העניין שהוא הפסיק לשלם".




(עמ' 96)



לא שוכנעתי
- שמעבר לתקופה זו-
מרץ 2009 - זכאי התובע לשכר נוסף כלשהו.

התובע בעצמו אומר:

"ת:
נכון שלא עשינו את כל הנהלת החשבון כי חלק גדול מהשירותים מן הסתם עושים אותם אח"כ, אבל הם קטעו אותנו במרס או באפריל 2009,

אמרו לנו תעבירו את הכל לרו"ח
החדש ולא רצו לשמוע, לא רצו שנמשיך".




(עמ' 56 – 57)
הגם שמוסיף:

"ת:
רק לדייק, אני תפקדתי עד סוף 2009, עבדתי, עשיתי את העבודה, דיווחים לרשויות והכל,
לא תחילת 2009 ולא מה שאתה אומר, עד סוף 2009 את הכל, כולל דיווחים למע"מ עד הסוף".






(עמ' 97)

התובע מודה שאת דו"ח 2008 הוא לא הגיש, אלא רק את טיוטת הדו"ח.

את דו"ח 2008, הגיש כבר רוה"ח החדש.

בעדותו סיפר זאב רום
על הקשיים אשר הערים עליו התובע בסירובו להעביר לרואי החשבון שהחליפו את התובע, את החומר אותו הוא החזיק במשרדו; את סירובו של התובע לקיים הליך בוררות בלשכת רוה"ח; את ההליכים המשפטיים שנדרש להם על מנת לקבל לידיו
חומר זה; ואת הנזקים שנגרמו לו עקב כך:

"ש:
... מה היו הפעולות של רו"ח
ראט, כשהודעתם לו שאתם מעוניינים להעביר את הפעילות ממנו למשרד פריידקס?
ת:
אז הוא אמר אני לא נותן לו, לא מעביר לו עד שאתה לא נותן לי כסף, לא נותן לי דרישה של כסף, לא יודע, מיליונים, אני נדהמתי אבל אמר לי רו"ח
פריידקס, שהוא היה יו"ר של רואי חשבון בארץ, יו"ר של הלשכה בזמנו, הוא אמר תשמע יש חוק כזה, הסכמה, שאם אתה מסכים ללכת לבוררות ללשכת רואי חשבון, הוא חייב להעביר את זה, אז אמרתי לו אני מוכן, אם יגידו לי שלם אני אשלם כל סכום, העיקר שיחזיר, שהיה לי,
כל הזמן מס הכנסה היו לי בעיות עם קנסות.
כב' השופט:
טוב.
העד:
ועם דו"חות.
עו"ד גרשגורן:
והלכתם לבוררות?
העד:
לא, הוא לא רצה ללכת לבוררות, הוא אמר אני אלך, הוא רצה ללכת לבוררות, הוא יכול ללכת בתנאי שיהיה חד צדדי, שאני לא אדרוש ממנו כסף. הוא פחד שאני אדרוש ממנו כסף, אז אמרתי לו לא, אם הולכים אני עושה דרישות שלי מה שאני חושב שאתה צריך לתת לי ואתה תגיד.
כב' השופט:
טוב.
עו"ד גרשגורן:
והוא מחזיק לך את החומר והוא לא מסכים לחותם
(צ"ל לחתום, י.פ) על שטר בוררות.
העד:
לא מסכים שום דבר.
ש:
מה אתה עושה בשלב הזה?
ת:
אני הולך לעו"ד, לטיקוצקי
, הלכתי לירון ואמרתי לו תייצג אותי ותוציא ממנו את הזה, באנו הייתי צריך לתת, נדרש ביטחון שאם יפסקו, שאני אשלם את הכסף, אז נתתי ביטחון מגרש בשביל שהוא יחזיר לי את החומר והוא שלח את החומר בצורה כזאת שאי אפשר היה, במיוחד, אי אפשר לצאת מזה.
...
"ת:
היו הרבה, אני לא יודע כמה קנסות היו, היו צריכים לשלם קנסות בגלל זה שלא יכולנו להגיש דו"חות, בגלל זה שהוא לא הגיש דו"חות בזמן".




(עמ' 150-148)





בעדותו מספר רו"ח
ליאור סטוניס על מצבם של תיקי החברות, בעת שהם קיבלו אותם לטיפוליהם.

"העד:
ואנחנו התחלנו לטפל משנת 2009,
כב' השופט:
האם היו לכם איזשהן תוספות עבור טיפולים מעבר לכך?
העד:
היו לנו תוספות שחייבנו את החברות בגין טיפולים שקשורים לשנים קודמות.
...
העד:
עבור ביקורת שנת 2009, זה היה במהלך 2010.
כב' השופט:
אוקי.
העד:
בחברה אחת הוצאנו דו"ח של 2008.
...
העד:
כל פעולות העבר, נאלצנו לעבוד מול רשויות המס כשעברו התיקים אלינו, אז היו טפסים, דו"חות שלט
(צ"ל שלא, י.פ) הוגשו כראוי ועוד טפסי 126, טפסי 856 שזה מתעסק בעיקר בניכויים, שבגינם הוטלו עיצומים כספיים על החברה, החברה לא היה לא (צ"ל לה, י.פ) אישור ניכוי מס במקור, גם לחב' זרום, גם לחב' ויזוס, באחד המקרים נקלט דיווח אבל לא הוגש תצהיר
שצריך ואנחנו נאלצנו לעמוד מול מחלקת הניכויים לשחזר את הכל, לבקש ביטולי קנסות וזה בעצם לקח לנו הרבה זמן כי לא, לא קיבלנו את הכל.
...
עו"ד גרשגורן:
תאר בבקשה לביהמ"ש את האופן שבו קיבלתם את התיקים בשנת 2009 מרו"ח
ראט.
העד:
כשקיבלנו את המינוי, הוצאנו בקשה לאישור של רואה החשבון, של ראט, לשחרור התיקים ואז קיבלנו תשובה שלמעשה הייתה שם, יש סכסוך כספי בינו לבין החברות, הצענו לגשת לגישור, נחתמו מסמכי גישור וקיבלנו שחרור לטפל בדברים השוטפים כדי למנוע כביכול קנסות נוספים שנוכל לבטל את כל הקנסות שהוטלו בעבר ולקבל אישורי ניכוי מס במקור,
הייתה התדיינות מלאה, אני לא הייתי צד להם, בעיקר אריה ביגר, שותפי, מול המשרד של ראט ובאיזשהן שלב גם עורבו עורכי הדין כי רצו להגיע להליך של גישור ע"מ שנוכל להתקדם. דו"חות ניכויים, כמו שאמרתי, לא הוגשו כמו שהיה צריך להגיש לרשויות המס...
ת:
המטרה של החברה, קודם כל הנדון זה חב' זרום כמו שהזכרתי, כי היו ליקויים בהגשת טפסי הניכויים לשנת 2009 והסברנו שלחברה,

היא חברה חדשה, קיבלנו חברה, מינוי חדש במשרדנו, הקובץ של 126 לשנת 2009 שהוגש ע"י רו"ח
קודם, זה מה שהזכרתי ותיארתי מקודם, לא הוגש כראוי, לנו אין את הנתונים לעשות שחזור כי יש הליך טכני שמשדרים, צריך שיהיה לך את הקוד לדיווח ע"מ לתקן, לבטל וכו' וציינו פה שאין לנו שיתוף, יש סכסוך משפטי בעניין שכר טרחה בין הצדדים, בין רואה החשבון הקודם לבין הלקוח, רשמנו פה את...
...
ת:
חוסר בדיווחים של טפסי 126 וקנסות שהוטלו בתיק, עיצומים, ואין פטור מניכוי מס המקור, עמוד לאחר מכן חב' רלקס, שוב קנסות בניכויים, אי הגשת טפסי 126 או שידור לא כראוי, קנסות על שנת 2009
על דו"ח שהוגש באיחור",





(עמ' 129-125)
...
"ת:
אני אומר שקיבלנו את התיק, כמו שציינתי, הוצאנו את הפלט מרשויות המס לראות מה הליקויים כי אישור מס במקור לא היה ואז נוכחנו לדעת שיש את הקנסות ויש ליקוי בשידור ובהגשה של 126 ו-856, פנינו גם למר ראט וביקשנו את הקוד של השידור ע"מ שנוכל לתקן את הליקוי
".


(עמ' 132)


נוכח המתואר, אין התובע זכאי לתשלום נוסף כלשהו, מעבר לתשלומים אותם הוא קיבל.

על מנת לתקן את הליקויים שהתגלו בתיקי החברות שהועברו אליהם; וכדי שניתן יהיה להגיש כהלכה את הדו"חות, לרבות את הדוח לשנת 2008, נדרשה מרואי החשבון שהחליפו את התובע עבודה רבה, עליה קיבלו שכר נוסף, על השכר שקיבל כבר התובע
על מנת להגיש דוחות אלו. זאת בנוסף, לקנסות שנדרשו הנתבע והחברות לשלם.


7.
סוף דבר



אני דוחה
את התביעה על כל רכיביה.

אני מחליט שלא לעשות צו להוצאות
מהנימוקים הבאים:


בפסק הדין נאמר:

"בהתחשב ששני הצדדים – רו"ח
יצחק ראט
וזאב רום
– ונימוקיהם עמהם, העדיפו לנהל את מערכת הקשרים העסקיים ביניהם ללא הסכם בכתב, מקום שהיה ראוי שכך ייעשה, ובהעדר מסמכים מספקים אחרים היכולים לתמוך אחת מן הגרסאות, הגעתי למסקנה שלא ניתן בעניינים ובנושאים הנדונים בפני
, להעדיף גרסה אחת על פני רעותה. ניכר היה, שאף אחד מן השניים אינו מביא בפני
בית המשפט את מלוא העובדות וההסכמות לאשורן.
כל אחד מהם הציג בפני
בית המשפט גרסה וטענות על הסכמות בע"פ התואמות את
כתבי טענותיו ללא שניתן לאמץ באופן מלא גרסה אחת על פני רעותה.
שתי הגרסאות – זו של התובע רו"ח
יצחק ראט
וזו של הנתבע
זאב
רום - מעוררות שאלות ותהיות רבות, עד כי קשה לקבוע ממצא עובדתי ודאי על פיהן, בוודאי ברמת ההוכחה הנדרשת על מנת לזכות את התובע בעילה או בסעד כלשהו מעתירותיו בכתב התביעה."



(עמ' 5).

נוכח האמור, סבור אני כי אין לעשות צו להוצאות במערכת היחסים בין התובע
רו"ח
יצחק ראט
לבין הנתבע זאב רום
ושאר החברות הנתבעות.
הוא הדין בהתייחס לנתבע אריאל רום
.

אמנם התביעה שהוגשה נגד אריאל רום
לא הוכחה, אולם אין להתעלם מהקשר שלו
אל החברות האחרות, כמפורט בסעיף 21 לכתב ההגנה, הגם שכל הפעילות בחברות אלו בוצעה על ידי אביו הנתבע 1- זאב רום
.

על כן, ולא בכדי, הייצוג של כל הנתבעים היה על ידי משרד עו"ד אחד , אשר גם הגיש כתב הגנה בשם כל הנתבעים.


יש לאזכר לעניין זה, שגם התביעה שכנגד אשר הוגשה, בין השאר, על ידי
זאב רום
ואריאל רום
, נדחתה, בהסכמת הצדדים, ללא צו להוצאות.

נוכח האמור, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות גם במערכת היחסים בין התובע
רו"ח
יצחק ראט
לבין הנתבע אריאל רום
.


ניתן היום,
י"ט אלול תשע"ה, 03 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.








א בית משפט מחוזי 30744-03/11 יצחק ראט, רו"ח נ' זאב רום, אריאל רום, זרום בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 03/09/2015)