פסקי דין על יוסף בנימין דמרי | פסקי דין על אורית דמרי | פסקי דין על נילי שץ | פסקי דין על רונן שץ | פסקי דין על רח' הגפן 143 מבועים |

7263-09/11 א     05/09/2015




א 7263-09/11 יוסף בנימין דמרי, אורית דמרי נ' נילי שץ, רונן שץ, רח' הגפן 143 מבועים








בית משפט השלום בבאר שבע



ת"א 7263-09-11 דמרי ואח' נ' שץ ואח'

בפני



כב' השופטת
מיכל וולפסון


בעניין:
1
.
יוסף בנימין דמרי

ת.ז 034078741
2
.
אורית דמרי

ת.ז 037249836


ע"י ב"כ עו"ד שלמה אביטן ואח'

התובעים

-
נגד
-


1. נילי שץ

ת.ז 031949548
2. רונן שץ
ת.ז 031949548

רח' הגפן 143 מבועים



ע"י ב"כ עו"ד נילי שץ
הנתבעים




פסק דין



1.
בפני
תביעה חוזית על סך של 90,000 ₪, פיצוי בגין הפרת זיכרון דברים
למכירת בית לא גמור של התובעים לנתבעים. זיכרון הדברים נערך ביום 10.08.11 ע"י הנתבעת מס' 1, עורכת דין במקצועה בהתייחס לנכס במבועים, רחוב חרצית מס' 521 הידוע כגוש 100246 חלקה 9 (להלן: "המבנה").

על פי כתב התביעה החוזה הופר ע"י הנתבעים כאשר לא שילמו את המקדמה שהוסכם על תשלומה בסך של
40,000 ₪צ
(סעיף 7 לזיכרון הדברים). הפיצוי הנתבע הוא על פי סעיף 7 (השני במניינו) לזיכרון הדברים.


למועד החתימה על זיכרון הדברים, הוא נחתם ע"י התובע מס' 1 והנתבעת מס' 1. לתביעה הוגש עותק זיכרון דברים ע"י התובעים הכולל את חתימת התובעת מס' 2. אין מחלוקת שהיא לא חתמה יחד עם בעלה במעמד החתימה בין התובע מס' 1 לבין הנתבעת מס' 1. העותק של זיכרון הדברים שבידי הנתבעים לא כלל את חתימת התובעת מס' 2. הנתבע מס' 2 לא חתם על זיכרון הדברים.


התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר.

2.
הנתבעים הגישו בקשה לרשות להגן וטענו את טענות ההגנה הבאות:

(א)
כי הוטעו ע"י התובע מס' 1 שעלות השמשת הנכס עומד על 200,000 ₪ בא בשעה שסכום זה לא סביר והוא גבוה יותר מכך משמעותית כפי שחיווה מומחה מטעם הנתבעים, שחוות דעתו צירפה לתצהיר הנתבעת מס' 1 התומך בבר"ל;
(ב)
העסקה לא השתכללה כי התובעת מס' 2 והנתבע מס' 2 לא חתמו על ההסכם;
(ג)
יש חשש שהחתימה הנחזית להיות של התובעת מס' 2 אינה שלה. אקדים כי היא לא העידה בעת שמיעת התיק העיקרי. התובע מס' 1 העיד שהוא החתים אותה אחרי שהוא והנתבעת מס' 1 חתמו על זיכרון הדברים;
(ד)
העדר יריבות בין התובעים לנתבע
מס' 2.
(ה)
התובעים ניהלו משא ומתן עם אחרים לאחר החתימה על זיכרון הדברים עם הנתבעים;
(ו)
העסקה בוטלה כאשר בנוכחות הנתבעת מס' 1 ועדים מטעמה התובע מס' 1 אמר שהוא מוכן לבטל את העסקה והנתבעת מס' 1 הסכימה עמו (סעיף 9 לתצהיר הנתבעת מס' 1). דבר שאושר אח"כ בשיחה טלפונית;
(ז)
מי שהפר את זיכרון הדברים היו התובעים ובכך הם " איינו את ההסכם" ומבלי לגרוע מכך - ההסכם לא השתכלל (סעיף 12 לתצהיר הנתבעת מס' 1).


ניתנה לנתבעים רשות להגן.

3.
בהתייחס לטענה להעדר יריבות בין התובעים ו/או התובע מס' 1 לבין הנתבע מס' 2 העיד התובע מס' 1 כי המשא ומתן התנהל בינו לבין שני הנתבעים. בשלב שהנתבעת מס' 1 ניסחה והדפיסה את זיכרון הדברים, יצא הנתבע מס' 2 עם הילדים לגן, אך לפני כן הוא בירך על העסקה (עמ' 24
לפרוטוקול מול שורות 25-26). בהתייחס לכך שאשתו לא נכחה ולא חתמה על זיכרון הדברים במעמד הנתבעת מס' 1 העיד התובע מס' 1 שהוא החתים את אשתו אחר כך (עמ' 25 לפרוטוקול מול שורה 15). גרסה שלא קיבלה תימוכין חיצוניים.


תיק זה קם ונופל על הטענה העובדתית של הנתבעים שהעסקה בוטלה, כמפורט להלן. לפיכך טענת העדר היריבות כמאיינת את העסקה לא רלבנטית, וכך גם הטענה שהעסקה אוינה מחמת ניהול משא ומתן לאחר שהחתימה על זיכרון הדברים (סעיף 12 לתצהיר הנתבעת מס'
1 בבר"ל). בטרם אתייחס לכך אתייחס לטיעונים המשפטיים החלופיים של הנתבעים.


הכלל הוא שבעל דין אינו יכול לטעון טענות עובדתיות חלופיות בכתב טענות בנסיבות שהוא יודע מה הן העובדות (תקנה 72 (ב) לתקסד"א), אך מותר להעלות טענות משפטיות חלופיות (תקנה 72 (ב) סיפא לתקסד"א).


אולם נדמה שבין טענות משפטיות חלופיות לבין האמור בסעיף 12 לתצהיר הנתבעת מס' 1 המהווה גם כתב הגנה יש פער שמתקין התקנות לא התכוון לו. בענייננו השתכנעתי כי גם לשיטת הנתבעים נכרתה, לפחות בין התובע מס' 1 לנתבעת מס' 1 עסקה. הנתבעת מס' 1 טענה שהושעתה בהתייחס לנתונים עובדתיים בעסקה. המענה לכך נקבע בסעיפים 14 ו- 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 , המתיר ביטול העסקה ע"י מי שהוטעה בכפוף להוראות סעיף 15. המחוקק לא הכיר בעסקה שמתאיינת מחמת הטעיה. המחוקק נתן מענה של ביטול וזכות לפיצוי [סעיף 14 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי)]. לנוכח טענת ההגנה של הטעיה גם נדחית הטענה של העדר ההשתכללות (סעיפים 12 ו- 18 לתצהיר הנתבעת מס' 1 בבר"ל). תיק זה אינו מתנהל על תביעת הנתבעים לפיצוי או על הצהרה שהחוזה בוטל מחמת הטעיה, ואף לא הועלתה טענת קיזוז, מחמת ההפרה וההטעיה. לפיכך, לא אנתח את המחלוקות בהיבטים אלה.

4.
על פי התשתית הראייתית שהונחה בפני
עלה שהעסקה הייתה רכישת בית בשלבים של בניה, בטרם קבלת טופס 4, כאשר הקונים נטלו על עצמם את השיפוץ וגימור הבית והמצאת טופס 4 לתובעים כדי שניתן לבצע העברת זכויות. ב"הואיל הראשון" צוין כי המוכר הינו בעל הזכויות ו/או רשאי להירשם כבעל הזכויות במבנה. הוסכם כי המבנה נמסר
as is
למעט שהמכורים יסיימו את אדני החלונות כולל טיח של החלונות והשיש במעטפת החיצונית של הנכס (
copying
) בגג המבנה. כן צוין כי בבית הוכנו עבודות חשמל (חשמל שחור).

הוכח כי לאחר החתימה על זיכרון הדברים
הנתבעת מספר 1 ראתה בעסקה כמחייבת (עמ' 16-17 לפרוטוקול, עדות עו"ד גדעונין ) וכן עדות התובע (עמ' 31 לפרוטוקול מול שורה 14). אני מאמינה לעדים אלה לאור טענת ההגנה שהעסקה בוטלה. כי פשיטה שלא ניתן לבטל עסקה שלא השתכללה.

5.
לטענת הנתבעים העסקה בוטלה ע"י התובע מס' 1 והנתבעת מס' 1 הסכימה לכך בנוכחות עדים. הנסיבות שהתובע מס' 1 אינו חולק עליהם היו שהנתבעת מס' 1 הגיעה לנכס עם שני חברים כדי להראות להם אותו ושם גם נכח התובע מס'
1. בביקור זה עלתה סוגיה שלטענת הנתבעת מס' 1 היוותה חלק מהעסקה והיא עלות השמשת הנכס. לפי גרסתה התובע מס' 1 נתן לה להאמין שעלות זו תעמוד על 200,000 ₪. לגרסת הנתבעים הם האמינו לתובע מס' 1 ששידר אמינות. אבל החברים שבאו עם הנתבעת מס' 1 פקפקו בסכום זה כנמוך מדי והנושא עלה באותו מעמד. התובע מס' 1 לא חלק שהנתבעת מס' 1 הגיעה עם חברים ושהחברים העלו ספק שהסכום להשמשה עומד על 200,000 ₪ (עמ' 28 לפרוטוקול מול שורה 18 ; עמ' 33 - ח.ח.). התובע מס' 1 לא חלק על כך שלאדם פרטי העלות תעלה כ- 350,000 ₪ (עמ' 28 לפרוטוקול מול שורה 32; עמ' 29 לפרוטוקול). ע"פ עדות העד דוד חן התובע מס' 1 אמר כי הסכום של 200,000 ₪, הוא עלות לקבלן (עמ' 35 לפרוטוקול מול שורות 20-21). עדות זו גם נתמכה בעדות הנתבעת מס' 1 (עמ' 41 לפרוטוקול). התובע מס'
1 לא חלק על כך. לפי עדותו של דוד חן,
שהעיד מטעם הנתבעת מס' 1, הנתבעת מס' 1 הציעה לתובע מס' 1 שהוא יסיים את הבניה, בהיותו מועסק בחברת בניה משפחתית. אך לפי עדותו של דוד חן הנושא לא התפתח (עמ' 36 לפרוטוקול).


על פי עדותה של הנתבעת מס' 1, השיח בסוגיה זו כשהיוזם את הבירור הוא העד דוד חן הגיע לנקודה שהתובע מספר 1 "התפתל" ובהמשך לגרסתה, התובע מס' 1, יזם את ההצעה שאפשר לבטל את החוזה והיא קיבלה זאת ( עמ' 41 לפרוטוקול מול שורות 1-6; עמ' 43 לפרוטוקול). העד דוד חן תמך בגרסתה זו לנסיבות ביטול העסקה (עמ' 36 לפרוטוקול מול שורות 16-17). לפי עדות הנתבעת מס' 1, בהמשך לאחר שהיא עזבה את התובע מס'1 היא התקשרה לתובע מס' 1 והוא אישר כי כל אחד משוחרר ויכול ללכת לדרכו.

8.
כנגד גרסה זו ביקש ב"כ התובעים להוכיח כי העסקה לא בוטלה כי עו"ד גדעונין
העיד שהנתבעת מס' 1 אישרה שהעסקה בתוקף, והתובע העיד שהוא שמע זאת מעו"ד גדעונין . מעדותו של עו"ד גדעונין
עלה שהוא שמע את הנתבעת מס' 1 מאשרת את קיום העסקה כשהוא פנה אליה, כמי שעורך את העסקה, לשלם את המקדמה. התובע מס' 1 שמע את הדברים מעו"ד גדעונין
כשהוא פנה אליו לנוכח אי עמידה בלוח הזמנים של תשלום המקדמה. אלא שהתברר כי דברי הנתבעת מס' 1 שצוטטו ע"י עו"ד גדעונין
קדמו את פיצוץ העסקה (עמ' 17 לפרוטוקול) ולכן אין בנכונותם כדי
לסתור את האירוע המאוחר להם של ביטול העסקה. גם הנתבעת מס' 1 העידה שכאשר היא הגיעה עם חבריה היא התכוונה לקיים את העסקה (עמ' 41 לפרוטוקול מול שורה 4) אך כאשר היא הבינה שהתובע מס' 1 לא מוכן לסייע, והוא זה שהציע את הביטול היא הסכימה לכך.


העדויות של התובע מס' 1 מצד אחד ושל הנתבעת מס' 1 מצד שני הם עדויות של בעלי דין. עו"ד גדעונין
שמסר לתובע מס' 1 את עמדת הנתבעת מס' 1 ביחס לעסקה הוא עד אובייקטיבי, למרות שעלה מהראיות שהוא מייצג את התובע מס' 1 בתיק אחר ונתן שירות משפטי לנתבעת מס' 1 ו/או לנתבע מס' 2. גם מבחינה זו הוא עד אובייקטיבי. העד דוד חן הוא חבר של הנתבעים ולכן יש להתייחס לעדותו בזהירות. אולם העד היה אמין ועשה רושם טוב. הוא נכח במקום ובזמן שעליו הוא העיד. סוגיית הביטול עלתה בגלל שהוא ואדם נוסף שלא העיד הציפו את ההערכה הכלכלית שהנתבעים קיבלו מהתובע מס' 1 לסיום הבניה והתובע מס' 1 עצמו לא חלק שהסכום שהנתבעים נקבו שהם קיבלו
ממנו לא
תאם להם כאנשים פרטיים. הביטול לפיכך היה פועל יוצא מההבנה של התובע מס' 1 שהוא הציג לנתבעים מידע לא מדויק בזמן כריתת העסקה.
מטעמים אלה אני מצאתי לנכון להאמין לעדות דוד חן גם לגבי הביטול של העסקה. עדות זו מחזקת את גרסת הנתבעת מס' 1. חיזוק עקיף הוא גם ההסכמה של התובע מס' 1 שהוא מסר לנתבעים מידע על עלויות צפויות לסיום הבניה של 200,000 ₪. שהוא הסכום שעליו העידה הנתבעת מס' 1.

9.
העולה מהמקובץ הוא שהוכח שהעסקה בוטלה ע"י התובע מס' 1 והנתבעת מס' 1 הסכימה לכך. מאחר ועל פי התשתית הראייתי רק הם חתמו על זיכרון הדברים, הביטול מחייב גם את בני זוגם שכן על פני הדברים הם פעלו כשליחי בני הזוג. הדין קובע כי כריתת עסקה נעשית בדרך של הצעה וקבלה [סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי)]. לאור האמור לעיל השתכנעתי כי העסקה בוטלה בהסכמה.
משבוטלה העסקה, בוטל זיכרון הדברים, ולכן לא קמה עילה לתבוע על פיו.

לאור התוצאה לא מצאתי לבחון את יתר טענות ההגנה של הנתבעים מעבר לאמור לעיל בסעיף 3 לעיל.

סוף דבר

10.
לאור האמור לעיל, התביעה נדחית. התובעים ישלמו לנתבעים, ביחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כן ישלמו התובעים לנתבעים הוצאות משפט, שכר בטלת העד דוד חן, בסך של 700 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.05.14 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בשכר בטלת העד
עו"ד גדעונין , יישאו התובעים.


זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים
.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ה, 05 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 7263-09/11 יוסף בנימין דמרי, אורית דמרי נ' נילי שץ, רונן שץ, רח' הגפן 143 מבועים (פורסם ב-ֽ 05/09/2015)