Google

תהלה אלקה ברכה צוקר, אברהם צוקר - שמשון הלפרין, מאיר אברמוביץ, עו"ד שמעון שגיא

פסקי דין על תהלה אלקה ברכה צוקר | פסקי דין על אברהם צוקר | פסקי דין על שמשון הלפרין | פסקי דין על מאיר אברמוביץ | פסקי דין על עו"ד שמעון שגיא |

14850-09/14 א     07/09/2015




א 14850-09/14 תהלה אלקה ברכה צוקר, אברהם צוקר נ' שמשון הלפרין, מאיר אברמוביץ, עו"ד שמעון שגיא








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 14850-09-14 ברכה צוקר ואח' נ' הלפרין ואח'






מספר בקשה:
2

בפני

כבוד השופטת
שרון גלר


התובעים

1
.
תהלה אלקה ברכה צוקר

2
.
אברהם צוקר


נגד


הנתבעים

1. שמשון הלפרין
2. מאיר אברמוביץ
3. עו"ד שמעון שגיא



החלטה

1.
המבקש, הנתבע 2, מבקש להורות
על עיכוב ההליך המשפטי שבכותרת מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות").
2.
בגדר ההליך דנן עתרו המשיבים, התובעים, בתביעה כספית ע"ס
1.5 מיליון ₪, בגין הפרות נטענות של הסכמים בינם לבין צדדים שלישיים שאינם בעלי דין בהליך דנן לבין הנתבעים 1-2, ביחס לזכויות בבניין ברח' חפץ חיים 7 בירושלים (להלן: "הנכס"). ביחס לנתבע 3 שהינו עורך דין במקצועו, טענו התובעים כי פעולות הנתבעים 1-2 נעשו בסיועו.

טענות המבקש / הנתבע 2
3.
בגדר הבקשה נשוא החלטה זו, עתר המבקש כאמור לעיכוב ההליך מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות. לטענתו, כל שלושת ההסכמים נשוא ההליך דנן, כוללים תניית בוררות מפורשת, לפיה כב' הרב מאיר הייזלר מונה לשמש כבורר מוסכם בכל סכסוך או חילוקי דעות באשר להתקשרות בין הצדדים.
4.
המבקש אישר, כי התקיים הליך משפטי בבית המשפט המחוזי בירושלים בין הגב' גלית אליה לנתבע 1, שעניינו רישום המקרקעין בהתאם להסכם המכר וכי בהליך זה לא התבקש עיכוב הליכים, אולם לטענתו, אין לראות בשתיקת הנתבע 1 בהליך נקודתי מצומצם מול גב' אליה משום הסכמה שלא לקיים הליך בוררות בגין תביעה כספית הקשורה להסכם עם צדדים אחרים. כן טען המבקש בהקשר זה, כי אין בהתנהלות הנתבע 1 כדי לחייבו.
5.
המבקש ציין, כי הצדדים להליך דנן נמנים כולם על הציבור החרדי ולפיכך הסכימו על בורר הלכתי אשר אינו משפטן.

טענות המשיבים / התובעים
6.
מנגד טענו המשיבים, כי באמצעות בקשה זו מנסה המבקש להכביד על בירור ההליך והטענות כלפיו.

7.
המשיבים אישרו, כי בגדר ההסכמים אשר נחתמו בין הצדדים הוסכם, כי כלל המחלוקות בין הצדדים יוכרעו על ידי כב' הרב מאיר הייזלר אולם לטענתם, הרב הייזלר סירב לקבל על עצמו את התפקיד, ומשכך התיר בית הדין לצדק של קהילות האשכנזים בית"ר עילית לברר את המחלוקות עם הנתבעים 1-2 בכל מקום שימצאו לנכון. באשר להליך המשפטי מול גב' אליה טענו, כי נעשה ניסיון להכריע בסכסוך בגדר הליך בוררות (עותק מהתכתבות בין ב"כ אליה לבין הרב הייזלר צורף כנספח 1 לתגובה, החלטת בית הדין צורפה כנספח 2 לתגובה).
8.
כן טענו המשיבים, כי נוכח הסכמתו אז של המבקש לברר היבטים אחרים של הסכסוך בבית המשפט, הוא מושתק כעת מלדרוש את עיכוב ההליך נוכח תניית בוררות.

9.
כן טענו המשיבים ביחס לנתבע 3, כי נתבע זה, אשר הינו צד חיוני לבירור התובענה, אינו קשור בתניית בוררות כלשהי מול מי מבעלי הדין ואף מטעם זה יש לדחות הבקשה.

דיון והחלטה
9.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בכתב ובדיון שהתקיים לפני, אני סבורה, כי בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק הבוררות דין הבקשה להידחות. טעמי יפורטו להלן.
10.
סמכות בית המשפט להורות על עיכוב הליכים מחמת הסכם בוררות בין הצדדים לו, מצויה בסעיף 5 לחוק הבוררות, במסגרתו נקבע כדלקמן:

"5.
(א)
הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

(ב)
בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.

(ג)
בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.
"

11.
במקרה דנן אין חולק, כי בהסכמים בין הצדדים הוסכם, כי כל סכסוך ומחלוקת בין הצדדים יוכרעו בהליך בוררות לפני כב' הרב מאיר הייזלר.
12.
כאמור, המשיבים טענו, כי הרב הייזלר סירב לקיים לפניו הליך בוררות ביחס למחלוקות בין הצדדים. המשיבים צירפו כנספח 1 לתגובתם עותק מפניית בא כוחה של גב' אליה לרב הייזלר מיום 7.12.10 במסגרתו ציין ב"כ אליה, כי הרב הייזלר הבהיר, כי אינו נכון לקיום הבוררות לפניו.
13.
אכן, אין מדובר במכתב אשר נכתב על ידי הרב הייזלר בעצמו, ואולם אני סבורה, נוכח האמור לעיל ומשלא הוכח לפניו אחרת, כי מכתב זה משקף את הדברים ואת עמדתו של הרב הייזלר.

14.
יצוין, כי המבקש לא הגיש תשובה לתגובת המשיבים כך שטענותיהם בעניין זה, אשר אף גובו בתצהיר כדין, לא נסתרו על ידו.
15.
המבקש אף לא ציין בבקשתו, כי פנה אל הרב הייזלר או הביא ראיה כלשהי המעידה על הסכמתו של כב' הרב לשמש כבורר במחלוקת ב נשוא ההליך דנן.
16.
משכך, בעניין זה מקובלת עלי טענת המשיבים לפיה המבקש מודע לכך, כי בנסיבות המקרה דנן אין מי שיכהן כבורר בין הצדדים בהתאם להסכמתם המקורית, תוך שבבקשתו, נמנע המבקש מלהתמודד עם סוגיית זהות הבורר.
17.
הואיל ובגדר ההסכמים בין הצדדים סוכם על זהות הבורר, ובהיעדר הסכמה כאמור מצד כב' הרב הייזלר לשמש כבורר, הרי שאין לפני מנגנון בוררות בר ביצוע ויש לראות בהסכמת הצדדים לפנות לבוררות בפני
הרב הייזלר כבטלה.
18.
מסקנה זו אף נלמדת מעיון בהחלטת בית הדין לצדק של קהילות האשכנזים, בה נקבע ביחס לנכס, כי לאחר שבית הדין בירר את העניין והשתכנע , כי קיים חשש סביר לכספי המשיבים, התיר בית הדין הן למשיבים והן למר וילינגר וגב' אליה "לפנות לכל מקום שימצאו לנכון".
19.
מטרת סעיף 5 לחוק הבוררות הינה לעכב את ההליך המשפטי על מנת לאפשר לצדדים להפנות את המחלוקת ביניהם להכרעה בפני
בורר בהתאם להסכמתם אשר ניתנה מראש. במצב שתואר לעיל, תניית הבוררות איננה ניתנת ליישום כמוסכם, ויש לאפשר לתובעים לברר את טענותיהם בהליך משפטי כדין.
20.
אציין, כי אני אף סבורה, כי יש לדחות את טענת המבקש בעניין ההליך המשפטי מול גב' אליה. המשיבים טענו בעניין זה, כי המבקש משמש כמיופה כוח של הנתבע 1 מכוח ייפוי כוח בלתי חוזר אשר ניתן לו, וכי הוא מי שניהל את ההליך המשפטי עבור הנתבע 1, ואף חתם בשמו על כתבי הטענות אשר ניסח עבור הנתבע 1, ומי שהתייצב לדיונים בהליך משפטי זה בשם הנתבע 1, כאשר באותם הליכים, לא טען המבקש, כי יש לעכב ההליך עקב תניית בוררות. יוזכר שוב, כי המבקש בחר שלא להגיש כתב תשובה מטעמו ולהשיב לטענות המשיבים בתגובתם.
21.
בהלכה הפסוקה נקבע, כי על פי סעיף 5(ג) לחוק הבוררות שיקול דעתו של בית המשפט אינו מוגבל לרשימה סגורה של חריגים, והשיקולים שרשאי בית המשפט להביא בחשבון הם מגוונים, לרבות שיקולים דיוניים ושיקולי יעילות (כגון ריבוי בעלי דין ופיצול הדיון), שיקולים שבהיגיון ושל תום לב ושיקולים של אינטרס הציבור (רעא 3331/14
siemens ag
(חברה זרה) נ' חברת החשמל לישראל בע"מ
(פורסם במאגרים המשפטיים)).
22.
בדיון אשר התקיים 23.2.15 המליץ בית המשפט על העברת הסכסוך להכרעת בוררות לפני בורר אחר מהמגזר החרדי, אולם בהודעה אשר הוגשה מטעם ב"כ התובעים לתיק בית המשפט ביום 2.3.15, סירבו התובעים לקיים הליך בוררות לפני בורר אחר. משכך, ובהיעדר הסכמה להפנות את הסכסוך להכרעה לפני בורר אחר, ונוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

23.
לעניין המשך ניהול ההליך נקבע כדלקמן:

כתב הגנה מטעם כלל הנתבעים יוגש עד ליום 6.10.15.

הליכים מקדמיים מטעם הצדדים יושלמו עד ליום 25.11.15.

ככל שתיוותרנה מחלוקות הנוגעות לשלב ההליכים המקדמיים, ניתן להגיש בקשות בעניין זה עד ליום 6.12.15.

24.
קדם משפט נקבע ליום 6.1.16 בשעה 9:30
.

25.
הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בעת הכרעה בתיק העיקרי.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ה, 07 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 14850-09/14 תהלה אלקה ברכה צוקר, אברהם צוקר נ' שמשון הלפרין, מאיר אברמוביץ, עו"ד שמעון שגיא (פורסם ב-ֽ 07/09/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים