פסקי דין על אברהם לוז | פסקי דין על תור-פז לנצח-לעד בע"מ

61957-06/15 רתק     10/09/2015




רתק 61957-06/15 אברהם לוז נ' תור-פז לנצח-לעד בע"מ








בית המשפט המחוזי בבאר שבע




בפני
כב' ס. הנשיא רויטל יפה-כ"ץ

רת"ק 61957-06-15





המבקש:
אברהם לוז


נגד

המשיבה:
תור-פז לנצח-לעד בע"מ


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע
בת.ק. 49444-02-15
מיום 17.6.15
שניתן ע"י כב' השופטת (בדימוס) דרורה בית אור

פסק - דין

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע, אשר קיבל באופן חלקי את תביעת המבקש להחזר תשלום בגין ביטול כדין של הזמנת חופשה.

במסגרת כתב התביעה שהגיש טען המבקש, כי ביום
03.01.2013 הזמין באמצעות המשיבה נופש זוגי לבית מלון באילת לימים 26-23.01.2013. התשלום, ע"ס 1,799 ₪, הועבר
אל המשיבה בהעברה בנקאית.
ביום 10.03.2013 פנה המבקש לבטל את ההזמנה, ובקשתו נענתה בחיוב ע"י מנהל המשיבה, אשר אישר את ביטול ההזמנה והבטיח, כי יעביר בחזרה למבקש את הסכום ששולם בגין החופשה הנזכרת.
לאחר שהמשיבה לא החזירה את הסכום האמור, הגיש המבקש תובענה בה העמיד את תביעתו על סך 6,799 ₪ שמהווים את עלות החופשה, פיצוי בגין "בזבוז זמן" וכן הצמדה וריבית.
המשיבה לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון
(יוער כי המבקש הגיש בעבר תביעה באותו עניין, אולם זו נמחקה בשל אי התייצבות הצדדים)
.
בדיון שהתקיים בפני
בית המשפט קמא
(ביום 17.06.2015)
נקבע, כי בוצעה למשיבה הזמנה כדין ועל כן זכאי המבקש ל

פסק דין
בהעדרה. משכך, שמע ביהמ"ש את עדותו של המבקש, התרשם מחומר הראיות אשר הוצג בפני
ו
(המבקש הציג אישורים וקבלות על ביצוע ההזמנה, תשלום בעבורה וביטולה)
, ובסופו של הליך קיבל את התביעה ופסק לטובת המבקש סך של 1,799 ₪ בתוספת 1,000 ₪ בגין הוצאות.
נגד

פסק דין
זה הוגשה הבקשה שבפני
.

בבקשת רשות הערעור טען המבקש טענות מטענות שונות הנוגעות הן לתביעה הראשונה אותה הגיש ונדחתה נוכח היעדרותם של בעלי הדין ביום הדיון, והן לתביעתו שנתקבלה בבית משפט קמא.
בין היתר טען המבקש, כי בית המשפט שגה בכך שלא הוסיף לסכום שנפסק תשלומי ריבית והצמדה החל מיום ביטול ההזמנה
(10.01.2013)
, וכי אלה עומדים על 1,249 ₪; וכי ראוי היה לפסוק לטובתו הוצאות משפט בסכום גבוה יותר על מנת להרתיע את המשיבה, ודרש תשלום של 10,000 ₪ בגין הוצאותיו. בסך הכל העמיד המבקש
את תביעתו על סך של 13,048 ₪.

עם הגשת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש גם בקשה לפטור מתשלום אגרה, ובקשתו זו נענתה בהחלטה מיום 30/08/15.

יצויין, כי שתי הבקשות הועברו לתגובת המשיבה
(בהתאם להחלטתי מיום 01.07.2015
(
, אך זו לא התקבלה.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ומשלא ניתנה תגובת המשיבה, לרבות בתיק בית משפט קמא, מצאתי כי יש לדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות הינה לאפשר לאזרח לנהל הליך משפטי במהירות יחסית ובעלות מינימלית ובכך למנוע את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה בצינורות השיפוט המקובלים.
בבר"ע 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ
(1994)
סיכם בית המשפט העליון את מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות בזו הלשון:
"בעניין זה יודגש כי אופיים של ההליכים היו אמצעי ולא מטרה בפני
עצמה. מוסד התביעות הקטנות לא נוצר מתוך מטרה לפתח שיטת דיון יעילה ומהירה כשהיא לעצמה, כי אם מתוך הרצון לסייע לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית.."

על מנת להשיג יעדים אלו היה מוכן המחוקק לסטות מכללי הדיון הרגילים, וקבע בין היתר, גישה גמישה לראיות וסדרי דין ואף הגביל את השדה הערעורי כך שערעור יוגש ברשות לבית המשפט המחוזי (
ס' 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
).

היות וההליך אמור להיות נגיש, יעיל ופשוט, זכות הערעור לא מוקנית לצד שאינו שבע רצון מהחלטת בית המשפט ועליו לבקש רשות כדי לעשות כן, ובית המשפט שלערעור יעניק משקל רב להכרעת בית המשפט שבפני
ו התברר העניין.
הכלל הוא, כי גם במקרים בהם עומדת למתדיין הזכות להגשת ערעור, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת, קל וחומר כאשר זכות הערעור אינה מוקנית , כמו במקרה של בית המשפט לתביעות קטנות.

ובעניינו, שמע בית המשפט קמא את גרסת המבקש, קיבל אותה ופסק כי על המשיבה להשיב למבקש את התשלום בגין החופשה
(1,799 ₪)
בתוספת הוצאות
(1,000 ₪)
, ואיני מוצאת טעם להתערב בקביעות אלו. לא רק שקביעות אלו סבירות בנסיבות העניין, אלא שההלכה היא, כי ערכאת הערעור לא תתערב בעניין ההוצאות שנפסקו בערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים בלבד. וכך פסק בעניין זה כב' השופט הנדל:

"ככלל, נדירים המקרים בהם תתערב ערכאת הערעור בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד שנקבעו בערכאה הדיונית. הסיבה לכך היא העדיפות המובנית של הערכאה המבררת, אשר ראתה את דרך הילוכם של הצדדים בעת דיון ההליך. לערכאה זו מוענק שיקול דעת רחב בכל הנוגע לפסיקת הוצאות, ולא בנקל יתערב בכך בית המשפט שלערעור. יפים הם לעניין זה דברי בית משפט זה, מפי הנשיא א' גרוניס:
"בתי משפט שלערעור מתייחסים במורת רוח לערעורים העוסקים אך ורק בסוגית ההוצאות שהשיתה הערכאה הדיונית. לא אחת נקבע, כי רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות ... עמדה זו של ערכאות הערעור נובעת מכך שלערכאה הדיונית ניתן שיקול דעת רחב, ואף רחב מאוד, בשאלה מה סכום ההוצאות ושכר הטרחה שיושת על בעל הדין שהפסיד בדינו ... העניין פשוט וברור: הערכאה הדיונית היא זו שבפני
ה נשמע ההליך והיא זו המודעת לדרך התנהלותם של בעלי הדין וליתר הגורמים המשפיעים על קביעת שכר הטרחה וההוצאות"

(
רע"א 4772/13 אבו גזאללה חשמלאות רכב בע"מ נ' וולקן מצברים בע"מ, 26.12.2013ו כן ר' עי"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", 16.6.2005, פסקה 3 לפסק-הדין)
.


שיקול הדעת לפסיקת ההוצאות מוקנה לערכאה הדיונית, אשר יכולה להתרשם באופן הטוב ביותר מהתנהלות הצדדים. מכאן, שאין מקום להתערב במסקנת בית המשפט קמא, לפיה די בפסיקת הסכום שלא הושב למבקש בתוספת הוצאות אשר יש בינן לבין הסכום שנפסק, הלימה ויחס סבירים.




באשר לתשלומי ריבית והצמדה דומה כי אלו נשמטו מקביעת בית המשפט קמא, ועל כן ערעורו של המבקש מתקבל במובן זה, שעל המשיבה לשלם למבקש בנוסף לקביעת בית משפט קמא גם את תשלומי הריבית וההצמדה עבור הסך של 1,799 ₪ שנפסק, וזאת מיום ביטול העסקה
(10.1.2013)
ועד למועד מתן פסק הדין
(17.6.2015)
.


המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לצדדים.



ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ה, 10 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.




השופטת רויטל יפה-כ"ץ
ס. נשיא










רתק בית משפט מחוזי 61957-06/15 אברהם לוז נ' תור-פז לנצח-לעד בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/09/2015)