פסקי דין על דוד דב רווח | פסקי דין על אילן עומר

22372-11/14 תק     07/09/2015




תק 22372-11/14 דוד דב רווח נ' אילן עומר








בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה



ת"ק 22372-11-14 רווח נ' עומר





בפני

כבוד השופט
אילן סלע


דוד דב רווח


התובע


נ ג ד


אילן עומר



הנתבע




פסק דין



1.
הצדדים היו שותפים במונית שנרכשה לצורך עבודתם המשותפת. הם חלקו בשעות העבודה עליה. לא הייתה מחלוקת כי הבעלים הרשום של המונית הינו הנתבע.

2.
ביום 20.04.14, הושבתה המונית בשל תאונה שארעה במשמרתו של הנתבע. לטענת התובע, כספי הביטוח היו אמורים להתקבל בחלוף כחודש ואולם בעטיו של הנתבע התעכבה העברת הכספים, דבר שגרם לו לחוסר תעסוקה במשך ארבעים וחמישה יום. בנוסף, הוא נאלץ להמתין שישה חודשים עד לקבלת סך של 44,000 ₪ שגם הוא נמוך ממחצית שוויה של המונית.

3.
את תביעתו העמיד על סך של 26,500 ₪ הכוללים סך של 10,340 ₪ בגין היתרה שלא שולמה לו ממחצית שוויה של המונית; 9,000 ₪ בגין העדר הכנסה במשך 45 יום (200 ₪ ליום); וסך נוסף של 6,000 ₪ פיצוי בשל העיכוב בהעברת התשלום מחברת הביטוח כתוצאה ממחדלי הנתבע במשך שישה חודשים.

4.
הנתבע טען בהגנתו כי חברת הביטוח שילמה סך של 102,504 ₪ ממנו היה צריך לקזז סך של 12,521 ₪ בגין השתתפות עצמית וסך נוסף של 2,400 ₪ תשלום עבור הפעלת המונית. היתרה בסך של 87,583 ₪ חולקה לשניים ועל כן התובע קיבל את חלקו בסך של 44,000 ₪.

5.
בדיון הוסיף התובע כי כשנתקבל הכסף הוא רכש מונית חדשה בעצמו, וביקש להיפרד מהנתבע ולהפסיק לקיים עמו את השותפות בשל חוסר האימון ביניהם. לדבריו, הוא לא רכש את המונית בשלב מוקדם יותר בשל הבטחות הנתבע לפעול ביחד להשכרת מונית, דבר שלא נעשה.

6.
הנתבע ציין בדיון כי פעל באופן רציף מול חברת הביטוח, שלח לה את כל המסמכים כפי שנתבקש, והעיכוב ככל שארע, הוא בעטיה של חברת הביטוח.
הוא אכן אישר כי התאונה ארעה במשמרת שלו באשמתו של צד ג', אך הוא הצביע על כך כי בדיון שהתקיים בתביעה נוספת שהגיש התובע כנגדו (ת"ק 38516-03-15, בבית משפט זה, להלן: "ההליך הנוסף"), טען התובע בדיון ביום 27.08.15, כי במקרה של תאונה, ההוצאות הנגרמות כתוצאה ממנה, כמו גם תשלום ההשתתפות העצמית, מוטל על הצדדים בשווה. בעניין זה ציין התובע כי לא כך היו פני הדברים והצביע על כך שבתאונה שארעה במשמרת שלו בעבר, הוא נשא במלוא ההוצאות. לאחר הדיון הוא צרף לבית המשפט את כתב התביעה שהגיש בהליך הנוסף.

7.
עיון בכתב התביעה שהגיש התובע בהליך הנוסף מלמד כי באותו מקרה התובע הוא זה שהתאונה ארעה במשמרת שלו וכפי שעולה מדבריו בדיון הנזכר הוא סבר כי עליו ועל הנתבע להשתתף בנזקים שנגרמו כפועל יוצא מהתאונה שווה בשווה (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון, שורה 15). בסופו של יום גם ניתן

פסק דין
בהסכמה לפיה הצדדים ישאו בנזקי התאונה שווה בשווה. בנסיבות אלו אין כל הצדקה כי במקרה זה בו התאונה ארעה במשמרתו של הנתבע, התוצאה לא תהיה זהה. כפי שעולה מהמסמכים שהוצגו, חברת הביטוח העריכה את הנזקים מהתאונה בסך של 102,504 ₪ (ולא 106,000 ₪ כטענת התובע), וטענת הנתבע כי ההשתתפות העצמית עמדה על סך של 12,521 ₪, ממנה קיזז מחצית על חשבון חלקו של התובע, לא נסתרה. כך גם לא נסתרה טענתו כי קיזז סך נוסף של 2,400 ₪ תשלום עבור הפעלת המונית.

8.
באשר לאובדן הכנסה, הרי שלא הורם הנטל להוכיח כי העיכוב בתשלום של חברת הביטוח היה בעטיו של הנתבע. למעשה, גם לא הוברר באיזה מועד הודיע התובע לנתבע על ביטול השותפות ביניהם, כשברי שממועד זה אין כל הצדקה כי התובע ישופה על העדר הכנסה מפני שהוא עצמו הודיע על ביטול השותפות. לכל היותר זכאי התובע לפיצוי בגין העדר הכנסה במשך
30 יום. אכן, התובע לא הציג מסמכים על היקף הכנסתו, אך טענתו בדבר הכנסה בסך של 200 ₪ ליום לא נסתרה על ידי הנתבע שאמור להיות מודע להיקף הכנסות התובע, פחות או יותר. מה גם, שמדובר בהכנסה סבירה. התובע זכאי אפוא, לקבלת סך של 6,000 ₪.

9.
ברי, כי אין מקום לפסוק לתובע פיצוי בסך של 6,000 ₪ בגין העיכוב בתגמולי הביטוח, וודאי לא בהעדר ראייה כלשהי כי העיכוב היה בעטיו של הנתבע.

סופו של יום אפוא, הנתבע ישלם לתובע סך של 6,000 ₪ והוצאות בסך של 350 ₪ נוספים. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום,
כ"ג אלול תשע"ה, 07 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 22372-11/14 דוד דב רווח נ' אילן עומר (פורסם ב-ֽ 07/09/2015)