פסקי דין על הום טאון בע"מ | פסקי דין על יוסי מנשרוב ואח'

43499-02/15 א     20/09/2015




א 43499-02/15 הום טאון בע"מ נ' יוסי מנשרוב ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 43499-02-15 הום טאון בע"מ
נ' יואב ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





מספר בקשה:
11

בפני

כבוד השופטת
תמר נאות פרי


המבקשת

הום טאון בע"מ


נגד


ה
משיבים

יוסי מנשרוב ואח'



החלטה

בקשה לתיקון כתב תביעה.
1.
ביום 4.1.2015 הגישה המבקשת, הום טאון בע"מ
(להלן: "המבקשת") כתב תביעה לבית משפט השלום בקריות. כתב התביעה נוגע לבניין (להלן: "הבניין") בו מתגוררים המשיבים (להלן: "המשיבים"). אין חולק כי בשלב מסוים נכרת חוזה בין הצדדים (להלן: "החוזה") לגבי עבודות בניה שתבצע המבקשת בבניין, לרבות מכח תמ"א 38 (להלן: "הפרויקט"), אלא שהצדדים חלוקים באשר לטענות הדדיות לגבי הפרות של אותו החוזה.
התביעה הראשונה הוגשה כאמור לבית משפט השלום בקריות (ת.א. 5645-01-15) ומתבררת בפני
סגן הנשיא, כבוד השופט נווה (להלן: "התיק בקריות"). הסעדים שהתבקשו שם מטעם המבקשת היו צווי מניעה וצווי עשה (אשר יאפשרו למבקשת להמשיך את הפרויקט) וסעד כספי (לפיצוי עקב נזקים ולפיצוי המוסכם). המשיבים הגישו מטעמם תביעה שכנגד בתיק בקריות, והם אף עתרו למתן צו מניעה אשר ימנע מהמבקשת להמשיך את הפרויקט ויורה על הרחקתה מהבניין.
2.
ביום 18.2.2015 הוגשה התביעה הנוכחית לבית משפט זה, על ידי המבקשת, במצורף לבקשה למתן סעדים זמניים. בכתב התביעה ובבקשה, עתרה המבקשת למתן סעדים מסוג צווי עשה וצווי מניעה זמניים, וכן למתן צו שיורה על מינוי בא כוחה של המבקשת ככונס נכסים באופן שיאפשר לו לרשום על שם המבקשת את הדירות שיבנו במסגרת השלמת הפרויקט (ואזכיר כי המדובר בתמ"א 38, אשר אמורה להיות מיושמת כך שתוקמנה יחידות דיור חדשות נוספות שהמבקשת תוכל למכור).
3.
בהחלטה מיום 31.3.2015 מצאתי לדחות את הבקשה של המבקשת למתן סעדים זמניים, בין היתר תוך ציון העובדה כי יש קושי לנהל את התיק הנוכחי במקביל לניהול התיק בקריות.
4.
ביום 5.7.2015 נתן כבוד סגן הנשיא, השופט נווה, החלטה בתיק שבקריות – אשר משמעותה האופרטיבית היא שהמבקשת תחדל מכל עבודות הבניה בבניין בשלב הזה, המשיבים יכולים להתקשר עם קבלן מטעמם להשלמת העבודות ותיקון ליקויים נטענים וכי אין מקום ליתן למבקשת את הסעדים הזמניים אותם ביקשה, לרבות האפשרות לחתום על ייפויי כח או לעשות שימוש בייפויי כח קיימים לצורך השלמת הליכי תכנון או כל פעולה אחרת לגבי הבניין או הפרויקט (ולא למותר לציין כי ההחלטה ניתנה לאחר שהוגשה חוות דעת של מומחה לגבי ליקויים נטענים בעבודות שביצעה המבקשת, לאחר חקירות ושמיעת טיעונים). ביום 17.8.2015 נדחתה בר"ע שהוגשה על החלטתו של כבוד השופט נווה (בר"ע 59216-07-15, על ידי כבוד השופטת קראי-גירון).
5.
עוד טרם הגשת הבר"ע המתוארת מעלה, מיד לאחר שהועבר לעיוני העתק של החלטתו של כב' השופט נווה מיום 5.7.2015 – פניתי לב"כ המבקשת ביום 9.7.2015, בבקשה שישקול את הצורך בהמשך ההליכים בתיק זה. התבקשו כמה ארכות להגשת העמדה ונעתרתי להן, תוך ציפיה שההערות שלי ושל כבוד השופט נווה לגבי ניהול שני הליכים במקביל תישקלנה בכובד ראש.
6.
ביום 30.8.2015, לאחר שנדחתה הבר"ע, הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה. היות והמשמעות של דחיית הבר"ע והותרת צו המניעה בתיק שבקריות על כנו הינה שהמבקשת לא תוכל להשלים את הפרויקט – מבקשת עתה המבקשת לתקן את כתב התביעה, לחזור בה מדרישתה לקבל סעד של אכיפה לגבי החוזה ולעתור למתן סעד של פיצוי כספי הנובע מאי השלמת הפרויקט (פיצויי קיום או הסתמכות או השבה או תמהיל של השלושה, ולרבות הפיצוי המוסכם). לשיטתה, בכתב התביעה המתוקן שאותו צירפה לבקשה, הפיצוי המבוקש עומד על סך של כ-5,500,000 ₪ ולכן הדרישה ראויה להתברר בבית משפט זה.
7.
המשיבים מתנגדים לתיקון כתב התביעה. לשיטתם, מן הראוי לברר את מכלול הטענות בתיק אחד – בקריות. עמדתם היא כי העמדת גובה התביעה על הסכום האמור נועדה להלך עליהם אימים ולנסות להביאם לכך שיאפשרו למבקשת להמשיך את הפרויקט. טיעון נוסף הינו שהבקשה אינה נתמכת בתצהיר, לא ניתן לחקור את הנציג הרלבנטי לגבי התיקון המבוקש - ולכן לא ניתן לקבלה.
8.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מסקנתי היא כי אין לאפשר את תיקון כתב התביעה הנוכחי.
9.
ראשית, הגשתה של התביעה הנוכחית לא היתה כדין מלכתחילה במובן שלשיטתי הסעדים שהתבקשו היו בבחינת "סעדים טפלים נלווים" למהות הסכסוך האמיתי והרגשתי היתה שהתביעה נוסחה כפי שנוסחה רק על מנת למצוא את הדרך להגיש תביעה לבית המשפט המחוזי במקביל לניהול התיק בקריות. הבעתי את עמדתי באשר לתמיהות שכרוכות בהגשת התביעה הנוכחית במקביל לתיק בקריות והיתה זו אחת מהסיבות אשר בעטיין נמנעתי מלתת את הסעדים הזמניים שהתבקשו. התביעה הנוכחית הוגשה לבית משפט זה בדרישה למינוי כונס נכסים לגבי זכויות קנייניות על מנת שתקום סמכותו של בית המשפט המחוזי למרות שהיה ברור, גם למבקשת, כי המדובר בסעד שהתבקש טרם זמנו והיה ברור שאם אכן יתברר שיש מקום לאכוף את החוזה ניתן יהיה ליתן צווים אופרטיביים ליישום האכיפה של החוזה. בכל אופן, מעבר לסעדים שעניינם מינוי כונס נכסים הסעדים שהתבקשו בתיק הנוכחי היו זהים לסעדים שהתבקשו בתיק בקריות ומן הראוי היה למחוק אותם כבר אז (וראו כי בשני התיקים התבקש סעד של אכיפה ובשניהם התבקש הפיצוי המוסכם). אם כך, עמדתי היא שלא היה מקום להגשת התביעה הנוכחית, והיות ולא ניתן הסעד היחיד שהצדיק את הגשת התיק לבית המשפט המחוזי (מינוי הכונס), מן הראוי היה למחוק את התביעה. עתה, במקום למחוק את התביעה, שאין כל הצדקה להמשך קיומה, מתבקש תיקונה. אני סבורה כי אין מקום לאפשר לתקן תביעה שמלכתחילה לא היתה צריכה להיות מוגשת. אני ערה להלכות לפיהן, באופן עקרוני, יש מקום לשקול בחיוב תיקון של כתב התביעה בשלב המקדמי של ההליך, ולכל היותר לחייב בהוצאות אשר כרוכות בהגשת כתב הגנה מתוקן אך יש לאבחן את הנסיבות המיוחדות של תיק זה.
10.
שנית, ככל שעסקינן בתביעה כספית בסכומים האמורים, אזי שמן הסתם יש לתמוך אותה בחוות דעת מקצועיות באשר לגובה הפיצוי הנדרש, בין אם פיצויי קיום, בין אם פיצויי הסתמכות ובין אם אחרים. לכתב התביעה המתוקן לא צורפו חוות דעת כנדרש וקיימת הפנייה לתדפיס של הנהלת החשבונות של המבקשת בכל הנוגע להוצאות שהיא הוציאה עד כה, סכום אשר אינו עולה על 2.5 מיליון ₪. מצד אחד, אין חובה לצרף תצהירי עדות ראשית לכתב התביעה שמוגש לגבי סכום זה או אחר אך שעה שמתבקש תיקון של כתב תביעה, אכן מן הראוי היה לצרף תצהיר לבקשת התיקון או לחילופין להפנות לחוות דעת מתאימות. שעה שלבקשה הנוכחית לא צורף תצהיר – די בכך כדי לדחות את הבקשה וזאת בהתאם לתקנות.
11.
שלישית, העובדה שהמבקשת חוזרת בה מדרישתה למתן סעד של אכיפה בתיק הנוכחי אינה פותרת את הבעיה העיקרית והיא שלא ניתן לנהל שני הליכים במקביל הן בבית משפט זה והן בתיק בקריות. השאלה מי מבין הצדדים היה זה אשר הפר את החוזה הינה שאלה אשר מחייבת תשובה ואין כל סיבה שכבוד השופט נווה יברר את השאלה במקביל לבירור מטעמי שהרי אף אם המבקשת דורשת "רק" פיצוי ולא אכיפה, עדיין חייבת להתברר השאלה מי משני הצדדים הפר את החוזה וזכאי לפיצוי מהצד שכנגד. לכן, מן הראוי לה למבקשת לבקש ולתקן את כתב התביעה בתיק שבקריות (שהרי לא יעלה על הדעת ששם היא תמשיך לדרוש אכיפה, ובתיק הנוכחי היא תחזור בה מהדרישה לסעד של אכיפה). ככל ששם תתקבל הבקשה וככל שיתוקן כתב התביעה באופן שסכום התביעה המתוקן יעלה על הסכום המקסימלי שבסמכותו העניינית של כבוד בית המשפט שבקריות, יהא מקום להורות על העברת התיק – כפי שהדבר מתבצע במקרים דומים מתאימים.
12.
אשר על כן, אין מקום להתיר את התיקון של כתב התביעה בתיק הנוכחי (אשר לא היה מקום להגשתו). לשיטתי, הדרך הראויה מבחינה דיונית הינה לבקש ולתקן את התביעה שבתיק שבקריות, שהינה התביעה הראשונה שהוגשה, אשר בה הוגשה גם תביעה שכנגד.
13.
למרות התוצאה והגם שהבקשה הצריכה תשובה מהצד שכנגד – מצאתי שלא לעשות צו להוצאות בשלב הזה ואני בטוחה שמכלול ההוצאות שייפסקו בתום המחלוקות המשפטיות בין הצדדים ישקפו אף את המהלכים האחרונים.
14.


על בא כוח המבקשת להודיע אם הוא מתכוון להמשיך בהליכים בתיק על בסיס כתב התביעה המקורי או שמא יש מקום למחוק את התביעה. לעיוני ביום 9/10/2015.

למזכירות - החלטה זו מתייחסת הן לבקשה לתיקון כתב התביעה (בקשה 11) והן לבקשות 12+13.



ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ו, 20 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 43499-02/15 הום טאון בע"מ נ' יוסי מנשרוב ואח' (פורסם ב-ֽ 20/09/2015)