פסקי דין על רומן שקליאר | פסקי דין על קפיטלינה שקליאר | פסקי דין על בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

61758-10/13 תאק     20/09/2015




תאק 61758-10/13 רומן שקליאר, קפיטלינה שקליאר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ








בית משפט השלום בדימונה



תא"ק 61758-10-13 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
נ' שקליאר ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט
משה הולצמן


המבקשים:
הנתבעים

1. רומן שקליאר

2. קפיטלינה שקליאר

ע"י ב"כ עוה"ד רם גלבוע

נגד


המשיב:

התובע

בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יניב אידל ו/או מיקי חי ואח'



החלטה



1.
עסקינן בבקשות להאריך למבקשים את המועד להגשת בקשה לביטול

פסק דין
, שניתן ביום 5.2.2015, בהעדר הגשת בקשה למתן רשות להגן מטעמם, וכן להורות על ביטולו.

2.
הוגשו תגובה מטעם המשיב, ותשובה, ובהמשך להחלטתי הודיעו באי כוח הצדדים על הסכמתם למתן החלטה בבקשה על יסוד הכתובים וללא צורך לערוך דיון במעמד הצדדים.

3.
אקדים ואציין שמצאתי לנכון להאריך למבקשים את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, וכן להורות על ביטולו, בכפוף להפקדת עירבון כספי בקופת בית המשפט, ותשלום שכר טרחתו של בא כוח המשיב.

4.
באשר לבקשה להארכת המועד, המבקשים טענו שפסק הדין הומצא להם ביום 1.3.2015, בעוד שהבקשות הוגשו בום 12.4.2015.
מכיוון שהבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור נדרש טעם מיוחד לצורך הארכת המועד להגשתה (
תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984

).

5.
המבקשים טענו שהינם בגיל מבוגר, לא שולטים בשפה העברית,
ולא הבינו על מה חתמו בעת המצאת פסק הדין, ולא הבינו שיש מקום להגיש את הבקשה בתוך פרק זמן מסוים. עוד טענו שביום 24.3.2015 נפגשו עם בא כוחם לראשונה.
כוח המבקשים ציין בבקשה שמחמת עומס עבודה במשרדו ופגרת בתי המשפט הקרבה התעכבה בדיקת עניינם של המבקשים.

6.
באשר לטעם המיוחד הנדרש לצורך הארכת מועד שנקבע בחיקוק נקבע- "הלכה היא כי "טעם מיוחד" אשר מצדיק את הארכת המועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, ואילו כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ (בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נ' מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209 (1996))" (ראו- רע"א 10436/07 הראל ציון נ' בנק הפועלים בע"מ; 28.4.2008).
עם זאת, במשך הזמן חל ריכוך מסוים בעמדת ההלכה הפסוקה באשר למבחנים שעל בית המשפט לבחון לצורך הכרה בטעם מיוחד כדי להאריך מועד שנקבע בחיקוק, ונקבע שיש מקום לבחון את כלל נסיבות העניין, ובכלל זה- "... האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו". יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין" (ראו- בש"א (עליון) 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן. 23.8.2006; ע"א (עליון) 9073/01 יהודית פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. 29.1.2002; בש"א (עליון) 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל- רשות המיסים. 14.3.2011).
בפסיקת בתי המשפט ניתן למצוא ביטוי לגישה שלפיה ניתן להאריך מועד שנקבע בחיקוק, לאור עוצמת טענות ההגנה (ראו- רע"א 3588/00 אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה; ע"א (מחוזי ב"ש) 1068/99 רחל היבש נ' בני גבעתי; ע"א (מחוזי חיפה) 4516/07 מחאמיד מוחמד נ' אמטל שירותי מטען בינלאומיים בע"מ; בר"ע (ת"א) 2444/04 כיי ברוס בע"מ; (חי') 24366-09-09 אנדריי וסקין נ' בנק ירושלים בע"מ).

7.
בעניין הנדון, המבקשים פנו לבא כוחם ביום 16.3.2015 (לפי העתק ייפוי הכוח), ונפגשו עמו ביום 24.3.2015, בטרם חלף המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, אלא שהבקשה הוגשה רק ביום 12.4.2015 מטעמים הנוגעים לבא כוחם, כך לפי הטענה. במקרה הנדון האיחור בהגשת הבקשה לא נבע מהזנחה או זלזול של המבקשים, שפנו במועד לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי, אלא שהבקשה הוגשה מטעמם והאיחור רובץ לפתחם. היה מקום להגיש את הבקשה להארכת מועד טרם חלוף המועד להגשת הבקשה, ולא במועד שהוגשה. לא ניתן טעם של ממש לגבי עיתוי הגשת הבקשה, כשבועיים לאחר חלוף המועד להגשתה, ולא ברור מדוע לא נעשה מאמץ להגישה בתוך המועד הקבוע בדין, או לפחות ממש בסמוך אליו.

8.
באשר לסיכויי ההגנה. התביעה הכספית הוגשה לאחר מכירת נכס ששימש בטוחה לפירעון הלוואת משכנתא שהועמדה למבקשים. המבקשים טענו לשיהוי בהגשת התביעה, ושלא ברור מדוע ההלוואה לא נפרעה במלואה ממכירת הנכס. כן נטען שיש מקום לקבלת נתונים בעניין זה מאת המשיב, לרבות מה הייתה הערכת השמאי, בכמה נמכרה הדירה, ועוד, ושכתב התביעה רצוף אי דיוקים טכניים ומהותיים, ואין בו מידע עובדתי המאפשר להם להתגונן.
יוצא אפוא שטענות ההגנה של המבקשים נטענו באופן כללי למדי, ובשים לב לכך שההלוואה הועמדה למבקשים, והדירה שנמכרה הייתה דירתם, הדעת נותנת, כך על פי ניסיון החיים והשכל הישר, שהיו מודעים להליכים שהיו כרוכים במימוש הדירה. מכל מקום המבקשים תולים את יהבם בבדיקת נתונים שיתקבלו מאת המשיב לגבי הליכי מימוש הדירה, ואין באמתחתם טענות הגנה קונקרטיות.
עם זאת, המשיב לא העלה טענה מפורשת בתגובה מטעמו שלפה המבקשים היו מעורים בהליכי מימוש הדירה, ולא ניתן לשלול את האפשרות שלא נחשפו בפני
הם מלוא הנתונים הרלבנטיים למימוש הדירה, ויכול שיש ליתן להם את יומם בעניין זה.

9.
לאור האמור לעיל, ועל אף קלישותן של טענות ההגנה, סבורני שניתן להאריך להם את המועד להגשת הבקשה הנדונה, הגם שבדוחק, כנגד הפקדת עירבון כספי בקופת בית המשפט, שלעניין שיעורו אתייחס בהמשך.

10.
באשר לביטול פסק הדין. לא מצאתי לנכון להורות על ביטול פסק הדין מטעמים שבחובת הצדק, מכיוון שכתב התביעה הומצאה כדין למבקשים ביום
21.12.2014, כך כעולה מאישורי המסירה, ומתצהירי השליח שהוגשו לתיק. המבקשים לא העלו טענה מפורשת בבקשה לביטול פסק הדין, ובתצהירים שצורפו אליה, שלפיה כתב התביעה לא הומצא להם. מן הראוי לציין שטענה זו הועלתה במפורש ובמודגש בתשובה שהוגשה מטעמם של המבקשים לתגובת המשיב, אלא שהתשובה לא נתמכה בתצהירים מטעם המבקשים, ולכן לא ראיתי לנכון ליחס משקל של ממש לטענות שבעובדה שעלו במסגרתה. מעבר לכך, היה מקום להעלות את הטענה הנ"ל עוד קודם לכן, במסגרת הבקשה, שהרי אישורי המסירה ותצהירי השליח שצורפו לבקשה למתן פסק הדין היו גלויים בפני
המבקשים עובר להגשת הבקשה הנדונה, מה גם שהתשובה אינה מהווה אכסניה דיונית נאותה להעלאת טענות חדשות שבעובדה, בשים לב לכך שלמשיב לא הוקנתה הזכות להשיב עליהן.

11.
באשר לביטול פסק הדין משיקולי בית המשפט, מצאתי לנכון להורות על ביטולו, למרות שטענות ההגנה נטענו באופן כללי, מכיוון שיכול שלא כל הנתונים בעניין מכירת הדירה נחשפו בפני
המבקשים, ויש ליתן להם את יומם בעניין זה.
בנסיבות העניין, יש מקום ליתן את המשקל הראוי לכך שזכות הפנייה לערכאות משפטיות הינה בבחינת זכות יסוד בשיטת משפטנו.

12.
עם זאת, לאור קלישותן של טענות ההגנה יש להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדת עירבון כספי, ומכיוון שכתב התביעה הומצא למבקשים יש לחייבם בתשלום שכר טרחתו של בא כוח המשיב בשל הטורח שבנקיטת ההליך למתן פסק הדין.

13.
המבקשים העלו בבקשתם טענה להתנהלות לא תקינה של המשיב שהודיע על קושי באיתורם של המבקשים, כאשר בד בבד ניהל כנגד המבקש 1, ונתבעים נוספים, הליכים בהליך משפטי אחר (תא"ק 23070-11-12), אלא שגם אם אצא מההנחה שהמשיב התנהל בחוסר יעילות בתיק זה, אינני סבור שיש בכך כדי להשליך על תוצאת החלטה זו, בשים לב לכלל נסיבות העניין.

14.
מהמקובץ לעיל, ובשים לב לסכום התביעה שהועמד לצורכי אגרה על סך של 100,000 ₪, המבקשים יפקידו בקופת בית המשפט סכום של 35,000 ₪, וכן את שכר טרחתו של ב"כ המשיב, בגין ההליך למתן פסק הדין, בסכום כולל של 750 ₪, וזאת עד ליום 22.11.2015 (כולל).
עד למועד הנ"ל, ובכפוף להפקדת הכספים בקופת בית המשפט, המבקשים יגישו בקשה למתן רשות להגן מטעמם.
המזכירות לא תקבל את הבקשה למתן רשות להגן מטעם המבקשים, ככל שלא יופקדו מלוא הכספים, כמצוין לעיל
.
ככל שמלוא הסכומים הנ"ל יופקדו במלואם ובמועד שנקבע יראו את פסק הדין כמבוטל, המזכירות תעביר את הסך של 750 ₪ ישירות לבא כוח המשיב, וייקבע מועד לשמיעת הבקשה למתן רשות להגן.
קובע לתז"פ ביום 23.11.2015.

15.
המזכירות תודיע לצדדים.
ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ו, 20 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.











תאק בית משפט שלום 61758-10/13 רומן שקליאר, קפיטלינה שקליאר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/09/2015)