פסקי דין על יהודית סוברה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

61142-10/13 בל     22/09/2015




בל 61142-10/13 יהודית סוברה נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 61142-10-13


22 ספטמבר 2015

לפני
:

כב' השופטת
אופירה דגן-טוכמכר

ה
מערערת
יהודית סוברה
ע"י ב"כ: עו"ד א. ברק
-

ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מ. חיר




פסק דין

פתח דבר
בפני
ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 16/7/13 אשר קבעה למערערת נכות רפואית משוקללת בשיעור 45% החל מיום 7/1/12 (להלן – הוועדה).

המערערת, ילידת 1951, קוסמטיקאית במקצועה, הגישה תביעה לקצבת נכות כללית אשר נדחתה בשל העדר סף רפואי נוכח קביעת הוועדה כאמור.

העובדות ותיאור ההליכים

ביום 19/3/14 התקיים בתיק
דיון הערכה מוקדמת בפני
כב' השופטת חופית גרשון – יזרעאלי, ונקבע כי המערערת תודיע עמדתה בדבר המשך ההליך.

לאחר הדיון הודיעה המערערת, כי היא עומדת על המשך ההליך והגישה סיכומיה. לאחר
שהמשיב הגיש סיכומיו, הודיעה המערערת, כי היא מבקשת למחוק את הערעור שכן הגישה בקשה חוזרת עקב החמרת מצב. לפיכך, ניתן ביום
19/5/14

פסק דין
המוחק את הערעור לבקשתה של המערערת.

ביום 1/12/14 עתרה המערערת לביטול פסק הדין לאחר שהתברר לה, כי
תביעתה החוזרת לקצבת נכות כללית נדחתה הואיל והגיעה לגיל פרישה. בית הדין הורה על הגשת תגובת המשיב עד יום 15/12/14. משלא הוגשה תגובת המשיב בהתאם להחלטה, בוטל פסק הדין בהחלטה מיום 30/12/14. בהמשך, המזכירות קבעה את התיק לדיון הערכה מוקדמת נוסף.

בדיון הערכה מוקדמת מיום 14/4/15 טען המשיב, כי ההחלטה המורה על הגשת תגובתו לבקשת הביטול לא התקבלה אצלו, וכי הוא שוקל להגיש בקשה לביטול ההחלטה מיום 30/12/14. לבסוף, בהודעה שהוגשה לאחר הדיון הודיע המשיב, כי הוא מותיר את עניין ביטול פסק הדין לשיקול דעת בית הדין.

נוכח העובדה, כי המשיב לא עתר לביטול ההחלטה מיום 30/12/14 בה הורתה
כב' השופטת גרשון – יזרעאלי על ביטולו של פסק הדין, והמדובר בהחלטה חלוטה, נותר כעת
לברר את התיק לגופו של עניין.

הצדדים הסכימו, כי פסק הדין יינתן על יסוד הסיכומים שהוגשו
טרם מתן פסק הדין שבוטל ותשובת המערערת שהוגשה לאחר דיון הערכה מוקדמת שהתקיים ביום 14/4/15.

טענות הצדדים

לטענת המערערת, טעתה הוועדה כאשר לא התייחסה לבקע סרעפתי ממנו סובלת וכן לעודף כולסטרול.
בטופס התביעה לקצבת נכות כללית ציינה המערערת, כי היא סובלת ממחלת גסטרו, וידוע לאחר בדיקת גסטרוקופיה מחודש 11/2005, כי היא סובלת מבקע סרעפתי, אך הוועדה התעלמה מכך. כך גם לא התייחסה הוועדה לעודף כולסטרול ממנו סובלת המערערת. הואיל והמשיב מאפשר עקרונית קביעת נכות על יסוד המסמכים ללא נוכחות, הרי שעל הוועדה לעיין במלוא המסמכים הרפואיים בתיק.
ניתן להעניק נכות בגין בקע אף אם מדובר בבקע קטן,
וכך גם ניתן לקבוע נכות בגין עודף שומנים בדם.
יש לקחת בחשבון את העובדה, כי המערערת הגיעה לגיל פרישה ודחיית הערעור משמעותה סתימת הגולל על האפשרות לקבל קצבת נכות כללית.

לטענת המשיב, על הוועדה לדון בטענות העולות מהערר המוגש לה. במקרה דנן, הערר התייחס לתחום הראומטולוגי, לאסטמה ולדלקת הפרקים.
לא הובאה לידיעת הוועדה הטענה, כי המערערת סובלת מבקע סרעפתי ומכולסטרול, ומשכך העדר התייחסות לנושאים אלו אינה טעות משפטית. המסמך המתייחס לבקע נושא תאריך 30/10/13 היינו מאוחר לוועדה וגם המסמך הרפואי בתחום הראומטולוגי מאת
פרופ' סגל מיום 21/6/13 לא עמד בפני
הוועדה. כמו כן, הוועדה נדרשת לדון בטענות המוצגות בפני
ה, ולא ניתן לדרוש התייחסות לכל מסמך המצוי בתיק הרפואי.



דיון והכרעה
המסגרת המשפטית
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן-
החוק) במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד.


בהליך הביקורת השיפוטית בוחן בית-הדין, האם הוועדה הרפואית לעררים טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים, התעלמה מהוראה המחייבת אותה, סטתה מהוראות החוק והתקנות, או שנפל פגם
בסדרי עבודתה (עב"ל 10014/98 הוד נ' המוסד לבטוח לאומי, פד"ע לד 213 ).



ומן הכלל אל הפרט
לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להידחות, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.


הוועדה התכנסה בהתאם לערר שהגישה המערערת הנושא תאריך 17/6/13. בערר הלינה
המערערת על שיעור הנכות שנקבע בגין במחלת האסטמה וכאבים באצבעות וכפות הידיים. כן טענה, כי הדרג הראשון התעלם מכך שהיא סובלת מדלקת פרקים, הגורמת לכאבים בעצמות.

הוועדה שמעה את תלונות המערערת ורשמה אותן –
"הערעור בכללי. לא התייחסו לרומוטיזם עצמות ובעיקר הכי קשה בידיים האגודלים הגליליים כל עמוד השדרה. מטופלת באמבטיות , תרופות (אטופן) מטופלת בזריקות לכף היד.
מערערת גם על האסטמה – לא מתפקדת בלי משאפים: סרוטייד, ונטולין , וארובן. לא אושפזתי מעולם בשל הריאות. המשאפים משתמשת כל יום
".

הוועדה בדקה את המערערת ותיעדה ממצאיה כך –
"פנימי : בבדיקה : נינוחה נשימתית. כניסת אויר טובה ושווה ב- 2 ריאות. אקסיפריום באורך תקין ללא חרחורים או צפצופים נשימה בועית תקינה .
הוועדה עיינה גם במכתב ד"ר פולנסקי 7.5.13 (ריאות) ות. ריאה מ 22.4.13 הפרעה חסימתית קלה... קיבלה נכות מתאימה בגין אסטמה ודוחה הערר.
אין נכות ראומטולוגית נפרדת.
אורטופד:
הליכה תקינה ללא ליסט ללא טורטיקוליס ללא צליעה.
תנועות צואר וגב תח' חופשיות ללא הגבלה. נוירולוגיה ב 4 גפיים תקינה. ללא ספזם שרירים. כפות ידיים: ללא נפיחות ללא אודם. מעל אצבעות ומפרקים קיימת רגישות מול מפרק 1
cmc

דו"צ יותר מימין. תנועות אגודלים חופשיות מלוות בכאב. הועדה עיינה במכתבים בתיק כולל
ct
ע"ש מותני 11.11.10 וצילומי ע"ש צוארי וגבי מ-1.11.10 צלומי אגודלים ברכיים וע"ש 20.5.13 : שינויים ארטריטיים במפרקים
cmc

דו"צ יותר מימין. לעניין גב תח' – דוחה הערר. צואר – אין נכות. לגבי שינויים ניווניים אגודל ימין 35 1 ב 10% אגודל שמ' 5% 1 א - ב
מעל 15 ח'."

לאור ממצאיה, הוועדה קבעה את שיעור הנכות של המערערת
על פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), תשט"ז – 1956 ( להלן – התקנות) כדלקמן
– סעיף ליקוי 4 (3) בגין סוכרת 10%, סעיף ליקוי 9 (3)(ב)(
i
) בגין לחץ דם 10%, סעיף ליקוי 6(ב) בגין אסטמה 20%, סעיף ליקוי 35(1)(ב) בגין אגודל ימין 10% וסעיף ליקוי 35 (1) (א) – (ב) בגין אגודל שמאל 5%, סעיף ליקוי 37 (7)(א) בגין ע"ש מתני 10% וסה"כ נכות משוקללת 45% מיום 7/1/12.

כאמור, טענות המערערת בכתב הערעור כוונו כנגד שני נושאים – בקע סרעפתי ועודף כולסטרול. שני נושאים אלה לא צוינו כלל בערר שהוגש מטעם המערערת, ואף
המערערת לא התייחסה אליהם במסגרת תלונותיה בעל פה שנרשמו בפרוטוקול.

אין זה מחובתה של הוועדה מדרג שני לדון במצבה הרפואי הכללי של המערערת מחדש
.
העובדה, כי הוועדה התייחסה לתלונות המערערת, כפי שצוינו בפני
ה ובמסגרת הערר בכתב,
ולא דנה בתלונות, אשר כלל לא הועלו בפני
ה -
אינה
טעות משפטית.


הטענה, כי בטופס התביעה לקצבת נכות כללית סימנה המערערת שהיא סובלת מבעית גסטרו, וכי המשיב מאפשר קביעת נכות רפואית על פי מסמכים, אין לה קשר למהותו של הליך הערר ולדיון הוועדה מדרג שני. הוועדה אמורה לקיים
דיון בטענות המערערת כנגד החלטת האבחון הרפואי, וכך אמנם עשתה.

האמור נכון מכוח קל וחומר, כאשר המערערת לא הפנתה למסמך שהוצג במסגרת הערר
ובו התייחסות לבקע סרעפתי או לעודף כולסטרול, לא כל שכן מסמך בו אינדיקציה
או קביעה שליקויים נטענים אלה מצדיקים קביעת נכות.

משלא השכילה המערערת להפנות לטעות משפטית בהחלטת הוועדה, אין אלא לדחות הערעור.

כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, ט' תשרי תשע"ו, (22 ספטמבר 2015
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 61142-10/13 יהודית סוברה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 22/09/2015)