פסקי דין על יעקוב זקור | פסקי דין על בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

15448-07/15 תט     26/09/2015




תט 15448-07/15 יעקוב זקור נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



ת"ט 15448-07-15 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' זקור


תיק חיצוני: 0229471142



מספר בקשה:1

בפני

כבוד הרשם בכיר
ניר זיתוני


מבקש
/נתבע

יעקוב זקור

ת.ז. 025985318
באמצעות ב"כ עו"ד איאד חג'וג'



נגד


משיב
/תובע

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

ח.פ. 520029281
באמצעות ב"כ עו"ד רון אברמוב





פסק דין


1.
ביום 2.7.14 הגיש התובע לביצוע שטר ע"ס 15,000 ₪ , זמן פרעון 30.11.13 , אשר נמשך

מחשבונו של הנתבע לפקודת מוחמד סעדי ( להלן "הנפרע" ) וחולל בציון "נתקבלה הוראת

ביטול " . בגב השטר ישנה חותמת המלמדת כי השטר הופקד בחשבונו של הנפרע אצל

התובע ביום 5.8.13 .

2.
על פי נתוני תיק ההוצל"פ בוצעה מסירה מלאה של האזהרה לנתבע ביום 8.8.14 בכתובת

עיר עתיקה 160/11 , עכו 24100 .

3.
ביום 6.7.15 הגיש הנתבע התנגדות ובקשה להארכת מועד במסגרתה ביקש לקבוע

כי ההתנגדות מוגשת במועד .

הנתבע טען כי במהלך שנת 2014 היה שרוי בהליך של גירושין ולא זכור לו מתי קיבל

את האזהרה , אם בכלל . הנתבע טען כי עזב את מקום מגוריו לטובת אשתו וילדיו ועבר

להתגורר בדירה אחרת . נטען כי ככל הנראה הגיעה האזהרה לכתובתו הישנה והוא לא

עודכן אודותיה .

עוד ציין הנתבע כי לא הובא לידיעתו ענין פתיחת תיק ההוצל"פ עד שהתחילו הדברים

להסתבך טיפין טיפין והוטלו הגבלות וכו' ( ס' 6 לתצהיר ) .

4.
לגופו של ענין טוען הנתבע כי בשנת 2013 התקשר עם חברת ארטק מערכות אלקטרוניקה

ותקשורת ( להלן "החברה") לשם התקנת מצלמות ומעגל סגור במסעדה שבבעלותו בעכו

העתיקה . נטען כי העסקה היתה ע"ס 25,000 ₪ מתוכם שילם 10,000 ₪ בשני שיקים והיתרה

בשיק נוסף ע"ס 15,000 ₪ שהיה אמור להיפרע עם סיום ההתקנה . הנתבע טוען כי בפועל

לא בוצעה שום עבודה והוא נפל קורבן לעוקץ שביצעה החברה (הנפרע) .

הנתבע מוסיף וטוען כי בירור שערך עם הנפרע מלמד שהשטר נשוא תיק זה הופקד על ידו

כשיק דחוי חל חשבון יתרת חוב גדולה בחשבון דביטורי אותו ניהל הנפרע אצל התובע .

עוד נטען כי הבירור העלה שהנפרע לא ניכה את השטר ולא קיבל תמורתו הלוואת גישור

ולכן התובע לא יכול להיכנס בנעליו של הנפרע ולתבוע מהנתבע לשלם את סכום השטר .

להתנגדות צורף הסכם להתקנת מצלמות במסעדת פיזאני בעכו מיום 22.6.13 , הנחזה

להיות חתום ע"י הנתבע והנפרע , בשם החברה .

5.
ביום 11.8.15 הוגשה תגובת התובע .

נטען כי האזהרה נמסרה לנתבע עצמו ע"י המוסר יורם סלילת אך הנתבע סירב לחתום

על אישור המסירה . נטען כי במידת הצורך יפעל ב"כ התובע כדי לזמן לדיון , ככל שיקבע

, את המוסר .

עוד נטען כי לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ננקטו נגד הנתבע הליכי גבייה שכללו עיקולי

צד ג' , עיקולי רכבים , הבאה והגבלות . לתגובה צורף תדפיס הליכים מתיק ההוצל"פ .

לפיכך נטען כי אין די בטענה הכללית בדבר עזיבת בית המגורים לכתובת אחרת כדי להצדיק

אי הגשת התנגדות במועד .

6.
ב"כ התובע טוען כי גם לגופו של ענין אין לנתבע כל הגנה מפני התביעה השטרית .

נטען כי הטענה לפיה ההסכם הופר ע"י החברה אינה מעלה ואינה מורידה , שכן התובע

לא ידע ולא היה אמור לדעת על כשלון התמורה המוכחש של עסקת היסוד .

עוד נטען כי אין כל פירוט לגבי מועד עסקת היסוד ומועד מסירת ההמחאות לנפרע .

צורפו מסמכי בנק מהם עולה כי השטר הופקד בחשבון הנפרע ביום 5.8.13 במסגרת

עסקת ניכיון יחד עם שטר אחר בסך של 10,000 ₪ והחשבון זוכה בסכום ההפקדה .

לפיכך נטען כי מדובר בהגנת בדים .

7.
ביום 17.8.15 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובע
.

נטען כי הנתבע התגרש מאשתו הראשונה ביום 5.12.12 ועזב מיד את הבית בעכו העתיקה

11/169 לטובת בית אימו נעמאת זקור בעכו העתיקה 11/152א , שם הוא מתגורר עד היום .

נטען כי ההסכם נושא תאריך 22.6.13 ולכן ההפקדה של השטר בוצעה חודש וחצי לאחר

עסקת היסוד . נטען כי דפי החשבון מראים שהחשבון של החברה אצל התובע היה

בעת ההפקדה ביתרת חובה של 41,650 ₪ ואף הוחזר שיק ביום 19.8.15 בגין לקוח מוגבל .

לפיכך , התובע ידע כי מדובר בלקוח בעייתי ונהג בחוסר תום לב כאשר הסכים לנכות לו

שיקים מבלי לבדוק את עסקת היסוד מול הנתבע שאף הוא לקוח של התובע .


נטען כי מטרת הניכיון היתה להקטין את יתרת החובה בחשבון ולא להעניק לבעל החשבון

אשראי חדש .

8.
לאור האמור בהחלטתי מיום 11.8.15 התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי
בתיק .

9.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה להארכת מועד

ואת ההתנגדות מהטעמים שיפורטו להלן .

10.
סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה מס' 90 לחוק בתי המשפט ולא מתקנה 528 לתקנות

סד"א ולכן הפעלתה אינה מותנית בהוכחת קיומו של טעם מיוחד . כדי שתתקבל בקשה

להארכת מועד הנדונה בפני
רשם יש להראות כי ישנו הסבר מניח את הדעת לאיחור בהגשת

ההתנגדות . לענין זה חשוב מאד לפרט כבר בבקשה מתי וכיצד נודע לנתבע על קיומו של

תיק ההוצל"פ . כדי לעשות זאת יש לעיין בתיק ההוצל"פ טרם הגשת הבקשה ולהתייחס

לקיומן של אינדיקציות לידיעה על קיום התיק בעקבות הליכי גבייה שננקטו .

כמו כן , ישנה זיקת גומלין בין סיבת המחדל לבין סיכויי ההגנה . ככל שסיכויי ההגנה טובים

ישנה הצדקה לגלות יחס סלחני כלפי האיחור בהגשת ההתנגדות ולהיפך
.

11.
במקרה שלפני ניכר כי הנתבע לא עיין כלל בתיק ההוצל"פ בטרם הגיש בקשה להארכת מועד

במסגרתה טען כי ההתנגדות מוגשת במועד . ברי כי טענה לפיה ההתנגדות מוגשת במועד

אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם בקשה להארכת מועד
. לא מצאתי בבקשה כל ניסיון

ליישב סתירה פנימית זו . חמור מכך , לא ניתנה כל התייחסות במסגרת הבקשה להארכת

מועד לאישור המסירה שאמור היה להיות סרוק בתיק ההוצל"פ . לא זו אף זו , גם לאחר

שאישור המסירה צורף לתגובה , לא נתבקשה חקירת המוסר טרם הכרעה בבקשה להארכת

מועד ובהתנגדות .

כמו כן , בתשובה אין ניסיון להשלים את שהחסיר הנתבע בבקשה להארכת מועד בכל הנוגע

להתייחסות עניינית להליכי ההוצל"פ שננקטו טרם הגשת ההתנגדות .

על פי המסמכים שצורפו לתגובה מדובר במסירה שניה של האזהרה מיום 19.4.15 , עיקול

בבנק מרכנתיל שנרשם ביום 26.4.15 או בסמוך לכך , עיקולי צד ג' רבים בחברות ביטוח

, בנקים וקופות גמל מיום 8.2.15 ומיום 25.12.14 ועיקול רכב מיום
2.12.14 .

אין כל הסבר כיצד יתכן כי הנתבע לא ידע על אף אחד מההליכים הנ"ל .

כך בפרט כאשר בתשובה נטען כי לנתבע יש חשבון אצל התובע .

ההסבר שניתן הינו הסבר סתמי וכללי . הפירוט הנוסף שניתן בתשובה ניתן מאוחר מדי

שכן לא ניתנה לתובע הזדמנות להתייחס לאמור בו . הפירוט לא נתמך בתצהיר של הנתבע .



על כן , אני דוחה את הבקשה להארכת מועד וקובע כי לא ניתן הסבר מניח את הדעת

לאיחור בן 10 חודשים בהגשת ההתנגדות .

12.
גם טענות ההגנה שהעלה הנתבע אינן עומדות ברף הנמוך הנדרש בשלב זה .

אין בתצהיר כל התייחסות לשאלה המרכזית במקרים כגון דא בדבר מועד כשלון התמורה

בעסקת היסוד לעומת מועד הסיחור של השטר לתובע כצד ג'
.

במקרה דנן ברור כבר מעיון בגב השטר כי מועד הסיחור הינו 5.8.13 .

העובדה כי עסקת היסוד נערכה ביום 22.6.13 אינה אומרת דבר לגבי מועד כשלון התמורה .

על פי ההסכם שצורף להתנגדות היה על החברה לסיים את העבודה תוך 8 ימי עבודה .

לפיכך , לא ברור מדוע הנתבע לא ידע לציין בתצהירו מתי גילה כי נעקץ ע"י הנפרע והעבודה

לא בוצעה כמובטח .

כמו כן , לא ברור כיצד יתכן כי הנפרע עקץ את הנתבע ויחד עם זאת הסכים לשתף עימו

פעולה באופן כה מוצלח בהעלאת גרסה המסייעת לנתבע בהגנתו במסגרת ההתנגדות .

כך בפרט כאשר גרסה זו לא נתמכה בתצהיר של הנפרע ולא ניתן לכך כל הסבר .

כך בפרט כאשר לנפרע יש אינטרס כי ההתנגדות תדחה כיוון שהנפרע הינו החייב הנוסף

בתיק ההוצל"פ .

על כן , אני קובע כי טענות ההגנה של הנתבע הן הגנת בדים בלתי מפורטת אשר דינה

להדחות כבר בשלב זה , גם לו היתה מועלית המועד . כך בפרט כאשר הטענות מועלות

באיחור בן כ 10 חודשים שלא ניתן לו הסבר מניח את הדעת .

13.
על כן , אני מורה על דחיית הבקשה להארכת מועד וההתנגדות ומחייב את הנתבע לשלם

לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ .

הפקדון שהפקיד הנתבע בתיק בית המשפט בסך של
1,000 ₪ על פירותיו , ככל שישנם ,

יועבר לב"כ התובע וכך ישולמו ההוצאות שנפסקו לחובת הנתבע בתיק זה .

הפקדון בסך של 21,720 ₪ , על פירותיו ככל שישנם , יועבר לתובע על חשבון החוב בתיק

ההוצל"פ מס'
02-29471-14-2 .
כב' רשמת ההוצל"פ תבדוק האם סכום זה מכסה את מלוא החוב

בתיק ההוצל"פ נכון
למועד מתן פסק הדין ותחליט בהתאם האם להורות על סגירת תיק ההוצל"פ או על מחיקת
הנתבע מרשימת החייבים בתיק
ההוצל"פ .





זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין .








ניתן היום,
י"ג תשרי תשע"ו, 26 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תט בית משפט שלום 15448-07/15 יעקוב זקור נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם ב-ֽ 26/09/2015)