פסקי דין על בועז עובד שלום | פסקי דין על יהורם גאון

28439-02/14 תאמ     25/09/2015




תאמ 28439-02/14 בועז עובד שלום נ' יהורם גאון








בית משפט השלום בכפר סבא


25 ספטמבר 2015
תא"מ 28439-02-14 גאון ואח' נ' עובד ואח'






לפני
כב' סגנית הנשיאה השופטת, רחל קרלינסקי

המבקש
בועז עובד שלום

נגד

המשיב
יהורם גאון



החלטה

1.
בפני
י בקשה לביטול

פסק דין
מיום 21.7.15 שניתן במעמד צד אחד בהעדר התייצבות לישיבת הוכחות. בפסק הדין התקבלה תביעת המשיב ונדחתה תביעתו שכנגד של המבקש.
2.
עניינה של התביעה העיקרית שהוגשה בסדר דין מהיר בתאונת דרכים אשר אירעה ביום 7.1.14 ברחוב אחד העם בתל אביב, שכתוצאה ממנה ביקש המשיב להתפצות בגין נזקי רכוש לרכבו.
לגרסת המשיב רכב המבקש על אופנועו, עקף את רכבו באופן מסוכן, איבד את השליטה על אופנועו, התנגש ברכב אשר חנה משמאל לרכב המשיב והתנגש לאחר מכן בצידו השמאלי של רכב המשיב.
המבקש הגיש תביעה שכנגד בטענה להתרשלות של המשיב אשר האט את נסיעתו באופן פתאומי , ככל הנראה משמצא מקום חניה. לאחר שהמבקש החל לעקף את רכב המשיב תוך איתות וצפירת אזהרה, האיץ המשיב את נסיעתו באופן פתאומי, ובעשותו כך פגע באופנועו של המבקש והטיחו ברכב שחנה בצד שמאל לפני רכבו של המשיב.
טענות הצדדים
3.
בתצהירו הנלווה לבקשה לביטול הדין טען המבקש כי עקב טעות בא כוחו סבר שהדיון מתקיים ביום 22.7.15, בעוד שהדיון התקיים בפועל ביום 21.7.15. טעות זו טעות אנוש היא ואין מדובר בזדון או בזלזול בבית המשפט.

זאת ועוד , תצהיר עדות ראשית של המשיב, אשר לגישתו הוגש מבלי לבקש את עמדת בא כוחו- לא הומצא כלל לבא כוחו בשום שלב של ההליך.
לטענת המבקש, הותרת פסק הדין על כנו תביא לכך שהגנתו ותביעתו שכנגד לא תשמענה, ויימנע ממנו יומו בבית המשפט כאשר באמתחתו הגנה טובה וראויה כנגד תביעת המשיב, וכן עילה נכונה ומוצקה בתביעתו שכנגד.
4.
המשיב טוען מצדו כי לא מתקיים כל טעם המצדיק את ביטול פסק הדין, וכי המבקש כשל מלהציג ולו עילה אחת אשר מצדיקה את הביטול המבוקש על ידו, וכל שבפיו הם טיעונים אשר לא הוכחו ולו בדוחק.

התנהגות המבקש עולה לכדי התעלמות מההליך המשפטי וגילוי יחס של זלזול ביחס לחובתו כבעל דין. המבקש לא קיים החלטות בית המשפט, לא הגיש תצהירים, לא התייצב לדיון ועל כן לא הציג סיבה מוצדקת למחדלו להתייצב .כמו כן גם לא הצביע על סיכויי הצלחה של הגנתו ועל כן דין בקשתו להדחות.

דיון
5.
אין חולק שהמבקש אינו טוען לביטול פסק הדין מחובת הצדק אלא פונה לסמכות בית המשפט לבטל את

פסק דין
מתוקף שיקול דעתו. במסגרת זו בוחן ביהמ"ש שני רכיבים; האחד, סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן וכן סיכויי הצלחתו בהוכחת טענותיו. ככל שהתשובה לאחד מהמבחנים האלה משכנעת יותר ובעלת משקל- יקטן משקלו של המבחן השני.
[ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה, התשע"ג- 2013) 675]

כאשר התנהגותו של המבקש אינה מהווה רשלנות גרידא, אלא עולה לכדי התעלמות מדעת מההליך השיפוטי ואף לגילוי יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין, רשאי בית המשפט לדחות בקשתו לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדו בהיעדרו, וזאת על אף שלטובתו סיכוי לא מבוטל להצליח בהגנתו .

אמנם אין המבקש חייב להראות כי הגנתו איתנה ובטוחה ודי לו שיראה הגנה אפשרית, הווה אומר- כי הגנתו עשויה להוביל את בית המשפט ליתן החלטה שונה מזו שנתן.
מן הכלל אל הפרט
6.
בחינת התנהלותו של המבקש מאז הגשת הגנתו מעידה כי לא ביקש להאיץ את בירור התביעה. במסגרת הדיון הראשון בתיק, ביום 26.4.15 לא היה ערוך המבקש לדון לגופן של התביעות ולבקשתו ,כזכותו ,נקבע התיק להוכחות ע"מ להעיד עדים מטעמו.
דא עקא, שבעוד שהמשיב הגיש תצהירו כאמור, בחר ב"כ המבקש שלא לעשות כן, לא טרח לזמן עדים נוספים ולמעשה כל שעשה בתיק לאחר הדיון האמור הוא אישור הסכמתו לדחיית הדיון ליום 21.7.15.
7.
במצב דברים זה, טענתו בדבר טעות בא כוחו לרשום את מועד הדיון כראוי ביומנו הדיגיטלי לא יכולה להקנות לו זכות קנויה לפתיחת שערי ביהמ"ש מחדש בעבורו . מועד הדיון היה ידוע היטב למבקש ולבא כוחו, שכן בא כוחו של המבקש אישר בעצמו את הסכמתו לדחיית הדיון ביום 26.5.15, ובו ביום נשלחה אליו הזמנה לדיון. כמו כן, מועד הדיון צוין במפורש במערכת "נט המשפט". אשר על כן, גם אם אכן טעה בא כוחו של המבקש לחשוב כי הדיון אמור להתקיים למחרת המועד בפועל, היא טעות שבשליטתו של בעל הדין וככזו אינה מהווה עילה ברורה להתחשבות במחדל אי ההתייצבות.

יתר על כן הבקשה נסמכת על עדות שמיעה, שהרי אם הטעות היא טעות משרדית של ב"כ המבקש מצופה כי האחרון יגיש את התצהיר מטעמו ולא המבקש שאינו יכול להעיד על כך מידיעה אישית.

אכן, אין אדם החסין מטעות ומשגיאה, אך במחירה של טעות זו לא צריך דווקא לשאת המשיב. משכך יש חשיבות לבחינת סיכויי הצלחת ההגנה ומידתם.
8.
ככלל ,בקשה לביטול

פסק דין
מעמידה למבחן שני אינטרסים נגדיים. האחד, זכות הגישה לערכאות והשני ,זכות הצד שכנגד לסופיות הדיון ואי הימשכותו מעל לפרק זמן סביר.


ברע"א 83/01 וייס נ' מרדכי, פ"ד נה (3) 730, 732(
2001) הובהר מהותו של עקרון סופיות הדיון:
"...שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו, וזכות הגישה לבית המשפט- אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה בראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל- הדין שכנגד."
מנגד, ניצבת זכות הגישה לערכאות אך למרות חשיבותה לא נקבעה כזכות מוחלטת וגם היא כפופה למערכת האיזונים והבלמים של השיטה המשפטית.
ברע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (22/05/12) למדנו :

"לצד שיקולים מנחים אלה, שהאיזון הפנימי ביניהם הוסבר לעיל, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, שיש להביאו בחשבון בעת שנבחנת בקשה לביטול

פסק דין
והוא זכות הגישה לערכאות, אשר נמנעת מאותו בעל דין שפסק הדין ניתן בהעדרו ........מכאן שבבואנו לבחון בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר התייצבות (או בהעדר הגנה) עלינו לאזן בין השיקולים והאינטרסים האמורים על רקע מכלול נסיבות המקרה ולהבטיח, כי הסנקציה של מתן

פסק דין
במעמד צד היא מידתית בנסיבות העניין ושלא ראוי היה להפעיל סנקציה אחרת - פחותה בחומרתה - כגון השתת הוצאות.
מערכת המשפט העמוסה לעייפה אינה יכולה לגלות סובלנות ואורך רוח כלפי התנהלות מזלזלת ומניפולטיבית מצד בעלי דין. ........קל וחומר שכך הוא כשמדובר בדיון לשמיעת הוכחות. בית המשפט הוא נאמן של הציבור. הוא מצווה להבטיח שהדיונים יתקיימו במועדם וכסדרם, ושזמנו של הציבור, הוא המשאב המצומצם המופקד בידי בית המשפט, לא יהא הפקר. אם ינהגו בתי המשפט בסלחנות כלפי בעלי דין המבזים את החלטותיהם וגורמים לבזבוז הזמן השיפוטי, תהא בכך פגיעה לא רק ביריביהם של אותם בעלי דין, אלא, בעיקר, במערכת המשפט כולה."
9.
בהיות מחדל אי ההתייצבות במועד נעוץ בהתנהלות כושלת של המבקש -שעה שהמועד היה מוסכם על הצדדים, וזימון נשלח להם כדין, ובהיות סיכויי ההגנה מבוססים אך על גרסה נגדית ללא תמיכה אף לא בתצהיר עדות ראשית שהיה צריך להיות מוגש כנקבע ,הרי חסד יעשה ביהמ"ש עם המבקש אם ייעתר לבקשתו . ברם, חסד זה לא נועד לפגע באופן בלתי מידתי במשיב, שהתייצב כבר פעמיים לדיון ועל כן יש להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדה כספית של לפחות מחצית מסכום התביעה העיקרית ובתוך 30 יום.

לא יפעל המבקש כאמור במועד - יעמוד כנגדו פסה"ד על מכונו.
אני משיתה על המבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 1400 ₪.
ניתנה היום,
י"ב תשרי תשע"ו, 25 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.






תאמ בית משפט שלום 28439-02/14 בועז עובד שלום נ' יהורם גאון (פורסם ב-ֽ 25/09/2015)