Google

מכבסת שלג חדרה (1985) בע"מ - משרד הבריאות/המשרד הראשי ואח', מכבסת שלג חדרה (1985) בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבריאות, מ.ל. שירותי כביסה וניקוי יבש בע"מ

פסקי דין על מכבסת שלג חדרה (1985) בע"מ | פסקי דין על משרד הבריאות/המשרד הראשי ואח' | פסקי דין על מכבסת שלג חדרה (1985) נ' מדינת ישראל משרד הבריאות | פסקי דין על מ.ל. שירותי כביסה וניקוי יבש |

41418-04/15 עתמ     02/10/2015




עתמ 41418-04/15 מכבסת שלג חדרה (1985) בע"מ נ' משרד הבריאות/המשרד הראשי ואח', מכבסת שלג חדרה (1985) בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבריאות, מ.ל. שירותי כביסה וניקוי יבש בע"מ








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
לפני כב' השופט ד"ר יגאל מֶרזל



עת"מ 41418-04-15
מכבסת שלג חדרה (1985) בע"מ
נ' משרד הבריאות
/המשרד הראשי ואח'




העותרת
:
מכבסת שלג חדרה (1985) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אדי לזר


- נ ג ד -

המשיבים
:
1.

מדינת ישראל – משרד הבריאות
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
ע"י ב"כ עו"ד עמיצור איתם

2.
מ.ל. שירותי כביסה וניקוי יבש בע"מ



פסק דין



1.
העותרת הגישה לבית משפט זה עתירה מנהלית ביום 26.4.2015. בעתירה התבקש להשעות התקשרויות בין המשיב 1, משרד הבריאות
, לבין המשיבה 2, מ.ל. שירותי כביסה וניקוי יבש בע"מ
. עוד התבקש למסור לעותרת את כל החומר הקשור למכרז 83/2013 וכן מידע הנוגע למרכז הגריאטרי ראשון לציון. כפועל יוצא מן הסעדים המפורטים לעיל התבקש בעתירה להורות למשיבה 1 לחתום על הסכם התקשרות עם העותרת למתן כיבוס וגיהוץ בבית החולים אסף הרופא. זאת בהיות העותרת "כשירה שנייה" לפי תוצאת המכרז הנזכר לעיל.

2.


לפי הנטען בעתירה, על משרד הבריאות
להשעות את ההתקשרות עם המשיבה 2 בשל "מעשה תרמית" שמבוצע בבית החולים אסף הרופא בכל הקשור במשקלי הכביסה. תרמית זאת נחקרת בידי משטרת ישראל. בעתירה תוארו מכרזים קודמים בין הצדדים לרבות פסילת הצעות (גם של העותרת עצמה) בשל כשלים שונים שהיו. אשר למכרז הנוכחי מושא העתירה ציינה העותרת כי התקיים תיחור דינמי בין המציעות במכרז (העותרת והמשיבה 2) עוד ביום 15.12.2014. אך עוד קודם לכן,
בחודש אוקטובר 2014, נשלח מכתב מטעם העותרת לבית החולים ובו הפנתה העותרת את בית החולים לכשלים בהתנהלות המשיבה 2. לטענת העותרת בעתירתה, למרות מכתבה זה וכן מכתבים נוספים מחודש ינואר 2015, מחודש פברואר 2015, ומחודש מרץ 2015, לא עשתה ועדת המכרזים דבר בעניין. וביום 19.4.2015 הודע לעותרת על הפסקת העבודה עמה החל מיום 1.5.2015. בעתירה נטען בין היתר שמשיבה 2 לא צירפה המלצות כנדרש להצעתה ולכן שהיא לא הייתה צריכה לזכות ולא הייתה צריכה לקבל ציון גבוה משל העותרת. עוד נטען בעתירה, שהמשיבה 2 היא למעשה חברת "לבנון", ועניין זה עולה כדי פגם המצדיק את פסילתה במכרז. כך הדבר, בשל חקירות המתנהלות נגד חברת לבנון וממצאים שונים שנקבעו נגדה בעבר.

3.
עם הגשת העתירה התבקש גם צו ביניים שלפיו תושעה ההתקשרות עם המשיבה 2 וכמו כן שמשרד הבריאות
, המשיב 1, יימנע מלהפסיק את העבודה עם העותרת. בקשה זו של צו ביניים נדחתה בהחלטתי מיום 27.4.2015. צוין בהחלטה שעל פניו מדובר בבקשה שהוגשה בשיהוי שכן ההכרזה על המשיבה 2 כזוכה היא עוד מיום 16.12.2014. העתירה עצמה הוגשה בשלהי חודש אפריל 2015, זמן קצר לפני כניסת המשיבה 2 להתקשרות לפי המכרז. ועוד צוין, בין היתר, שקיים קושי של סמכות עניינית במבוקש היות שהבקשה תוקפת גם את הפסקת ההתקשרות של המשיבה 1 עם העותרת כביכול בלא מתן התראה מספקת לפי ההסכם הקיים בין הצדדים.

4.
העותרת התבקשה בשלהי הבקשה לדחיית הבקשה לסעד הזמני להודיע אם היא עומדת על עתירתה. היא הודיעה שאכן היא מבקשת להמשיך בבירור העתירה. בהמשך לכך התבקשה העותרת לנמק את עמדתה בעניין הקשיים שפורטו בהחלטתי בעניין הבקשה לצו ביניים (לרבות סוגיית הסמכות העניינית וכן השיהוי). העותרת הגישה הנמקה מטעמה בנדון. לאחר מכן התבקשו המשיבים 1 ו-2 להגיש תגובות מקדמיות לעתירה. התגובות הוגשו והוגשה גם תגובה של העותרת לתגובות המקדמיות.

דיון והכרעה

5.
לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי ובטיעון הנרחב שהוגש לעיוני, מסקנתי היא שדין העתירה להידחות על הסף. כפי שהובהר בתגובת העותרת לתגובות המקדמיות, לעתירה יש "שני ראשים בלבד" (סעיף 3 לתגובה). האחד עניינו בקשה לקבלת חומר (מסמכים); והשני להורות למשרד הבריאות
לפעול באופן שוויוני ולהפעיל את שיקול דעתו כלפי המשיבה 2 כפי שהדבר נעשה כלפי העותרת. נתמקד תחילה בעניין הפעלת שיקול הדעת.

6.
כפי שהובהר בתגובה לתגובות מטעם העותרת, למעשה מתרכזת העתירה לא בזכיית המשיבה 2 במכרז, אלא בהיעדר החלטה (מחדל) שעניינו דרישת העותרת להשעיית ההתקשרויות עם המשיבה 2. הדברים הובהרו בתגובה לתגובה, לאחר שהן בהחלטתי בעניין צו הביניים והן בתגובות המקדמיות, עלתה נגד העותרת אותה טענה של שיהוי שעניינה פרק הזמן שחלף מאז שהודעו תוצאות המכרז (16.12.2015, או שמא זמן קצר לאחר 4.1.2015 מועד בו נשלחה הודעה מפורטת על הזכייה לשיטת המשיב) ועד להגשת העתירה (בשלהי חודש אפריל 2015). העותרת מבהירה אפוא בהודעתה האחרונה, שכל הטענות לעניין שיהוי, מעשה עשוי וכיוצ"ב (סעיף 17 לתגובה) אינן רלבנטיות. העותרת מוסיפה ומבהירה (בסעיף 33 לתגובה) כי כל שהתבקש בעתירה לעניין זה הוא להשעות את ההתקשרות. וממילא בית המשפט נדרש לבחון את סבירות התנהלותה של הרשות המינהלית בעניין זה ובמיוחד נוכח ההחלטות שהתקבלו בעניינה של העותרת עצמה (היעדר שוויון כביכול, בהתעלמות כביכול מהפסול במעשי המשיבה 2 כאשר במכרז קודם לא נהגו כך כלפי העותרת ובאותן נסיבות). העותרת הדגישה אפוא ש"בניגוד להצגת הדברים על ידי המשיבים, אין כאן תקיפה של זכיית המשיבה 2 במכרז ואין רלבנטיות לטענה בעניין 'מעשה עשוי'". (סעיף 44). אולם במיקוד זה של העתירה שבא רק בשלב זה של שלבי הטיעון שלפניי (כלומר בתגובה לתגובה) אין כדי להדוף את מכשול השיהוי המשמעותי שהעותרת ניצבת לפניו בהליך זה וכדי סילוק עתירתה על הסף. אסביר:

7.


אכן, העותרת אינה חולקת בתגובתה האחרונה והיא גם לא מביאה ראיה נוגדת לנטען כלפיה בתגובות המקדמיות שהיא ידעה על תוצאות המכרז עוד מכוח ההחלטה שמיום 16.12.2014 (וכפי שהובהר, הודעה זו נשלחה גם לעותרת וכללה גם זכייה שלה לאספקת שירותים בבתי חולים אחרים). אותן טענות שהעותרת טוענת כיום נגד המשיבה 2, היו ידועות לה לפי טענתה היא, עוד מחודש אוקטובר 2014. כלומר, עוד קודם להחלטת הזכייה (למעט החקירה הפלילית). העותרת המשיכה אמנם להתכתב עם הרשות המנהלית בעניין זה לאחר קבלת תוצאות המכרז. אולם בעניין זה אין כדי לרפא את פגם השיהוי בהגשת העתירה לבית משפט זה למעלה מחמישה חודשים לאחר מכן. העותרת טוענת להשעיית ההתקשרות היום כביכול (ובאין שיהוי); אולם מדובר בבסיס הטענות בטענות לביטול הזכייה ומטעמים ובשל מידע שהיא הביאה לוועדת המכרזים לשיטת העותרת עצמה. הדבר עולה כדי שיהוי סובייקטיבי ברור. הדבר עולה גם כדי שיהוי אובייקטיבי בכל הקשור בהסתמכות של המשיבים על תוצאות הזכייה (לרבות הוצאות של המשיבה 2 במימוש זכייתה – כעולה מהתגובה המקדמית שהוגשה ובלא שנסתר עניין זה). ואפילו אם המידע בשלמותו לא עמד לנגד עיני ועדת המכרזים קודם למתן ההחלטה (סעיף 56 לתגובת המשיב), הרי שהעותרת ידעה על תוצאת המכרז וגם לאחר מכן לא פנתה לבית המשפט אלא בשיהוי משמעותי. לא מצאתי בטענות העותרת המתייחסות בסופו של יום לכשלים שהיא מבקשת לייחס למשיבה 2 בגין התנהלותה של אישיות משפטית אחרת (או טענת ההפליה ביחס לאותה מציעה אחרת) כדי אותה פגיעה בשלטון החוק שיש בה בנסיבות מסוימות כדי לאפשר התגברות על מכשלת השיהוי. שיהוי שמלכתחילה נוהגת בו אמת מידה קפדנית שעה שמדובר בענייני מכרזים.

8.


ויוסף, שהמשיב משרד הבריאות
הבהיר בתגובתו המקדמית את הקושי האינהרנטי בפסילת הצעת המשיבה 2 בשל עצם פתיחת חקירה פלילית נגד גוף אחר כלומר נגד מכבסת "לבנון" ואין בכוונת המשיב לפעול באופן שעלול לשבש הליכי חקירה. המשיב משרד הבריאות
גם הבהיר שאם יהיה שינוי נסיבות עתידי כגון הרשעה בפלילים – המשרד שומר על הזכות לשוב ולדון בהמשך ההתקשרות עם מכבסת לבנון (אך כאמור לא זו השאלה המשפטית בהינתן זכיית המשיבה 2 דווקא). עמדה זו – די בה כדי להדוף את ניסיונות העותרת להסיר מעל דרכה את קושי השיהוי בהגשת העתירה; ומכל מקום יש בה בפני
עצמה כדי להקים היעדר עילה להתערבות בהחלטת המשיב בנסיבות העניין גם לגופה – כלומר סוגיית הפסקת ההתקשרות עם משיבה 2 – וכדי דחיית העתירה על הסף. בכך גם המענה (לגופו) לטענה שעלתה ביתר בהירות מהתגובה לתגובות, שלפיה אין שיהוי בהגשת העתירה שכן המחולל לטענה כביכול נגד המשיבים הוא פתיחת החקירה הפלילית בחודש מרץ 2015. בנסיבות הכוללות שפורטו לעיל ובעת הזו, אין עילת התערבות בעמדת הרשות המינהלית לעת הזו וכדי הסעד של הפקעת ההתקשרות עם המשיבה 2 בגין החקירה שנפתחה נגד לבנון (והעתירה הפנתה בנדון לגזיר עיתון – נספח י"ד לעתירה); וככל שלעותרת יש מלכתחילה מעמד בדין לטענה מעין זו בעת הזו – כשיטתה היא – בנפרד מסוגיית הזכייה במכרז. כך הדבר לא כל שכן כאשר הטענה שבה התמקדה העותרת בתגובתה היא במישור הפעלת שיקול הדעת ביחס לאופן שבו נהגו כלפיה במכרז קודם. אלא ששם דובר בעותרת שהייתה מציעה במכרז. וכאן – אף לשיטת העותרת – נגמר השלב המכרזי. ומעבר לכל האמור לעיל, העותרת לא ביססה את הסמכות העניינית של בית משפט זה להורות על הפסקת ההתקשרות בנפרד מן המכרז – כפי טענתה שלה. ולבסוף אציין, שלפי העתירה בעבר המשיכה העותרת עצמה לתת שירות למרות פסילת הצעתה (סעיף 15 לעתירה).

9.
וקושי זה של שיהוי, מביא לדחיית העתירה על הסף לא רק בהתייחס לטענות נגד המשיבה 2 אלא גם ביחס לטענות שעניינן קבלת מלוא מסמכי המכרז. בעניין זה פנתה אמנם העותרת למשיבה, אולם הדבר נעשה חודשים לאחר סיום המכרז; ולאחר התכתובת האחרונה ותשובת הרשות חלף פרק זמן משמעותי נוסף עד להגשת העתירה (מיום 11.3.2015 ועד 26.4.2015). העותרת קיבלה מענה לפיו היא יכולה לקבל לפחות חלק ממסמכי המכרז, ונימוק מדוע היא לא יכולה לקבל חלקים אחרים (מייל מיום 11.3.2015) אולם לא ברור מכתבי הטענות של העותרת אם היא מימשה עניין זה ומהו הטיעון שלה באופן ספציפי לגבי מסמכים שלא נמסרו לה. היעדר פירוט הכרחי זה פועל לחובת העותרת וכדי דחיית העתירה על הסף גם בשל כך. אציין שהעותרת ביקשה בעתירתה גם חומר המתייחס למעשי ה"תרמית" של המשיבה 2 כביכול, במרכז הגריאטרי ראשון לציון ומכוח "חוק חופש המידע". אך בנספחי העתירה לא מתועדת פניה לפי חוק חופש המידע בנדון לרשות המנהלית וגם ראש זה של העתירה דינו להידחות על הסף ומטעם זה.

10.
בכל הקשור בסעד שעניינו התקשרות עם העותרת ככשירה שניה במכרז, הרי שעניין זה תלוי כל כולו בהפסקת ההתקשרות עם המשיבה 2. ובנפול הסעד המבוקש נגד המשיבה 2, אין גם תוחלת בבירור עניין זה.


11.
יצוין עוד, שכעולה מן התגובה לתגובה שהגישה העותרת, סוגיית הסיום המוקדם של עבודת העותרת בבית החולים אסף הרופא כלל אינו נכלל בעתירה (להבדיל מצו הביניים) ואין הוא דורש הכרעה. ממילא אין מקום להידרש לו. ומעבר לנדרש, כאמור בהחלטתי הנזכרת בבקשה לצו הביניים – וגם לאחר עיון בעמדות העותרת – אכן מדובר בסעד שאינו בסמכותו של בית המשפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים ומשעה שהוא מתייחס למימוש או הפרה נטענת של הסכם שנכרת מכוח מכרז קודם בין העותרת לבין המשיבה 1.

התוצאה

12.
בשל מכלול טעמים אלה, מסקנתי היא שדין העתירה להידחות על הסף מפאת השיהוי שבהגשתה או בהיעדר עילה, כמוסבר לעיל. ממילא אין צורך להכריע בטענות שונות נוספות של סילוק על הסף שהעלו המשיבים ועיקרן בין היתר חוסר ניקיון הכפיים של העותרת שלפי הטענה לא ציינה בעתירתה את העובדה שנערך לה עצמה שימוע נוכח הגשת כתב אישום נגדה בחשד לתיאום מחירים במכרז.

13.
העותרת תישא בשכר טרחת עו"ד ובהוצאות המשיבים 1 ו-2 בסך של 10,000 ש"ח כל אחד (20,000 ₪ בסך הכל). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועל התשלום בפועל.

המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.
ניתן היום, י"ט תשרי תשע"ו, 02 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.









עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 41418-04/15 מכבסת שלג חדרה (1985) בע"מ נ' משרד הבריאות/המשרד הראשי ואח', מכבסת שלג חדרה (1985) בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבריאות, מ.ל. שירותי כביסה וניקוי יבש בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/10/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים