פסקי דין על דניאל גרינברג | פסקי דין על נטע גרינברג | פסקי דין על שלומית גרינברג | פסקי דין על אליהו ביטון

37657-02/15 תט     04/10/2015




תט 37657-02/15 דניאל גרינברג, נטע גרינברג, שלומית גרינברג נ' אליהו ביטון








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"ט 37657-02-15 ביטון נ' גרינברג ואח'


תיק חיצוני: 0170206145



מספר בקשה:1

בפני

כבוד הרשמת
קרן כ"ץ


מבקשים

1.דניאל גרינברג

2.נטע גרינברג

3.שלומית גרינברג


נגד


משיב

אליהו ביטון




פסק דין


לפני מונחת התנגדות המבקשים לבקשה לביצוע שטר חוב על סך של 102,500 ₪, וכן בקשה להארכת המועד להגשת התנגדות זו. התקיים לפניי דיון, המבקש 1 נחקר על תצהירו מטעם המבקשים ובאי כוח הצדדים סיכמו בעל פה במהלך הדיון.
להלן יובאו עיקרי טענות המבקשים בבקשותיהם ובסיכומים:
1.
המבקשים טוענים כי עד לרגע הגשת הבקשות מטעמם לא קיבלו את האזהרה בתיק ההוצל"פ ולכן בעצם ההתנגדות מוגשת במועד.
2.
לא התמלאו התנאים להגשת השטר. השטר נחתם במסגרת הסכם שנערך בין המבקש 1 למשיב. הצדדים סיכמו כי במידה ויהיו ביניהם מחלוקות בקשר להסכם, לא יוגש השטר לביצוע בהוצל"פ, כי אם תוגש תביעה לבית המשפט. השטר האמיתי שנחתם היה כתוב עליו "לא לשימוש" ולכן השטר שהוגש להוצל"פ אינו השטר האמיתי.
3.
המבקש 1 עוסק בעבודות בתחום העפר. המשיב היה מעוניין להשקיע בפרויקטים שניהל המבקש 1 בירושלים ובמעלות.
4.
סוכם כי המשיב ישקיע סך של 200,000 ₪ ראשונים ולאחר מכן סך של 600,000 ₪ נוספים.
5.
המשיב הפר את ההסכם שבין הצדדים והעביר אך ורק סך של 100,000 ₪, מבלי להעביר את הסכום הנוסף ומבלי להודיע למבקש 1 כי לא יעביר את הסכום הנוסף. אי העמדת הסכום הנוסף גרם למבקש 1 לנזקים שונים כגון, התחלת הפרויקט באיחור של חצי שנה, לקיחת מימונים יקרים ופגיעה בתזרים המזומנים של המבקש 1. אין באפשרות המבקש לאמוד את הנזקים כעת, אלא אלו ייוודעו רק לאחר שיסתיים, ולכן הוא איננו מתכוון להחזיר למשיב את הסך שאותו קיבל בסך של 100,000 ₪. לכן המשיב חב למבקש ולא המבקש חב למשיב.
6.
באן המשיב היה עומד בחלקו לפי ההסכם והיה מעביר את כל הסך של 200,000 ₪ אז היה על המבקש 1 להשיב לו את הסכום ב- 12 תשלומים. כעת המבקש לא מתכוון להחזיר למשיב את הסך של 100,000 ₪ עד שיתגבשו נזקיו שלהערכתו יעלו על 100,000 ₪.
7.
חל סעיף 21 לחוק הערבות המקנה לערבות הגנות.

להלן יובאו עיקרי טענות המשיב כפי שעלו בסיכומיו:
1.
טענותיו של המבקש נסתרו בחקירה והוכחו כהגנת בדים. צורפה התכתבות בה הוא מודה בחובו למשיב. ראו מש/5.
2.
גם לגבי השטר שהוגש לביצוע לא נטענו טענות כי הוא מזויף.
3.
כל הטענות בדבר נזקים, אינן מפורטות כפי שהיו צריכות להיות בהתאם להלכה ולפסיקה שצורפה בשלב הסיכומים בפרוטוקול הדיון.
4.
כמו כן טענת המשיב בדבר הנזקים שנגרמו לו, אינם קשורים לעסקת ההלוואה בסך 200,000 ₪ אלא לעסקה אחרת בגין ההלוואה של 600,000 ₪.לכן בהתאם לסעיף 53 לחוק החוזים, יש לפרט את הנזקים ולקצבם בסכום קצוב.

דיון והכרעה:
1.
במהלך החקירה, הגיש ב"כ המשיב לתיק ביהמ"ש 3 העתקים של אישורי מסירת האזהרה בהוצל"פ, בצירוף תצהירי המוסר, כי שלושת האזהרות נמסרו לידיה של המבקשת 3 אשתו של המבקש 1 ואימה של המבקשת 2, ביום 12.12.14, אשר סירבה לחתום על טפסי האזהרות. כאשר נשאל על כך המבקש הוא טען שלא קיימת חתימה על האזהרות וכי לא היה ידוע לו כי בוצעה מסירה בתאריך הזה. לשאלה כיצד ומתי נודע לו על תיק ההוצל"פ, טען שקיבל כתב תביעה, ולא זכור לו מתי כתב התביעה הגיע לידיו ומתי העביר את החומר לעורך דין, אך נראה לו שהבקשות הוגשו במועד. בעניין זה ראו עדותו בעמוד 2 שורות 4-5 לפרוטוקול.
זו תשובה מעורפלת, ולא ברורה בלשון המעטה בייחוד משלא הוגשה כל תביעה בין הצדדים אלא הוגשה בקשה לביצוע שטר. היות והתאריכים לא ידועים למבקש 1 הוא לא יכול להעיד כי הבקשה שלו הוגשה במועד והוא גם לא יכול להפריך את ביצוע המסירה של האזהרות למבקשת 3, אשר לא הגישה כל תצהיר מטעמה בעניין. לכן בהתאם להעתקי האזהרות והתצהירים שצורפו וסומנו מש/1- מש/3 ולאור תשובותיו של המבקש אני קובעת כי מסירות האזהרה נעשו כדין למבקשת 3 ביום 12.12.14 וכי ההתנגדויות הוגשו באיחור ניכר של חודש לפחות גם אם התייצב השליח מטעם המבקשים בלשכת ההוצל"פ יום לפני הגשת ההתנגדות בפועל ביום 11.2.15.
2.
לא הוצגו בפני
טעמים מיוחדים להארכת המועד וגם אם אבחן את סיכויי ההתנגדות לגופה, אין בהם כדי להוות טעם מיוחד שכזה.
3.
המבקש הודה בחקירה כי קיבל הלוואה מהמשיב על סך של 100,000 ₪ אך טוען כי כיוון שנגרמו לו נזקים שאינו יכול להעריכם בשלב זה, כתוצאה מכך שהמשיב לא
עמד
בהסכם ולא העביר את ה- 100,000 ₪ הנוספים, נזקים העולים על הסכום שקיבל לידיו אין עליו חובה להשיב הסכום. הטענות שטוען המבקש בקשר לנזקיו הן טענות כלליות שאינן מפורטות והיה עליו לפרטן כדבעי. כבר נפסק כי "עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו". ראו
ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, נט (3) 41. המבקש לא פירט ראשית פירוט ולא הביא כל ראשית ראיה לטענות אלו. כמו כן ניתן לקזז רק חוב כספי שהמשיב חייב למבקש ולא טענות כי נגרם למבקש נזק. בעניין זה לו היה בידי המבקש

פסק דין
כספי כנגד המשיב בגין הנזקים הנטענים יכול היה לקזזם. אך ברור שבמצב זה בו הנזקים הכלליים שלא פורטו, והיה צריך לפרטם כדרך שמוגש כתב תביעה, וגם לא התגבשו כטענת המבקש, ובוודאי שטרם נתבעו, אינם יכולים להעמיד טענת הגנה בפני
התובענה. בשלב זה, טענות אלו אינן עולות כדי חוב כספי.

בהתאם לפסיקה לא ניתן לקבל טענה סתמית בגין הפסדים שנגרמו למבקש, אלא הוא חייב להציג ראיות מדויקות בדבר שיעורו של סכום הקיזוז כדרך שמפרטים תביעה שכנגד. בנושא זה ראו דברי כב' הש' דוד בר אופיר, בספרו, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שישית (2000) מעודכנת ומתוקנת, 137.



אני מקבלת את כל טענות המשיב בעניין חוסר הפירוט בסיכומיו. מטעם זה בלבד יש לדחות את ההתנגדות לגופה.
4.
כמו כן מקובלות עלי טענות המשיב כי ממש/5 עולה כי המבקש הודה בחובו כלפי המשיב ולכן כל הגנתו נסתרה והוכחה כהגנת בדים. גם הטענות כי נחתם שטר חוב "לא לשימוש" אינן רלבנטיות, כיון שהמשיב לא תבע לפי שטר חוב זה אלא לפי שטר חוב אחר, שלא נטען לגביו כי לא נחתם. לכן יש לדחות גם את ההתנגדות לגופה.
5.
באשר לטענות כי לרשות המבקשות עומדות הגנות חוק הערבות, הדברים אינם נכונים למקרה דנן בו חתמו הערבות על שטר חוב "בערבות אוואל" אשר חוק הערבות אינו חל לגביה.

לאור האמור לעיל אני דוחה הן את הבקשה להארכת המועד והן את ההתנגדות שהגישו המבקשים. המבקשים ישלמו למשיב את הוצאות הדיון בבקשות בסך של 4,000 ₪.
המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ שני הצדדים.

ניתן היום,
כ"א תשרי תשע"ו, 04 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.










תט בית משפט שלום 37657-02/15 דניאל גרינברג, נטע גרינברג, שלומית גרינברג נ' אליהו ביטון (פורסם ב-ֽ 04/10/2015)