פסקי דין על אלכס סקלר | פסקי דין על יורשי המנוח קובי אברהם ז"ל | פסקי דין על שריתה קובי | פסקי דין על איתן קובי ואח' |

40350-04/13 תט     04/10/2015




תט 40350-04/13 אלכס סקלר נ' יורשי המנוח קובי אברהם ז"ל, שריתה קובי, איתן קובי ואח'








בית משפט השלום בחיפה

ת"ט 40350-04-13 אברהם(המנוח) נ' סקלר
כ"א תשרי תשע"ו, 04 אוקטובר 2015

תיק חיצוני
:
02-09030-91-0


בקשה מס'
1, 2, 24

בפני

כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע


מבקש

אלכס סקלר
ע"י ב"כ עוה"ד עמי האוסירר


נגד

משיבים
יורשי המנוח קובי אברהם ז"ל
1. שריתה קובי

2. איתן קובי
3. אילן קובי
4. יגאל קובי
5. רוני קובי
6. עופר קובי
7. תמיר קובי
8. זוהר קובי
9. רחל בן דהן
ע"י ב"כ עוה"ד אבנר אבנרי


החלטה


לפניי בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שטר, שהוגשו ביום 11/4/13 בתיק שנפתח ביום 9/7/91. מועד מסירה מלאה עודכן כ-18/11/92. נסיונות בירור העניין העלו כי אף שיש בתיק ראיות לכאורה לכך שהוגשה התנגדות לביצוע שטר בעבר, לאור החלטת רשם מיום 8/12/92 להמשיך בהליכים לאחר שב"כ הזוכה צירף החלטה, הדוחה את התנגדות החייב (נומרטור 0700005160). בירורים בלשכת ההוצל"פ והפניית השאלה לצדדים לא הועילה ולא נמצא כי התנהל בבית המשפט הליך התנגדות לביצוע שטר. בינתיים נפטר המשיב בשנת 1994. ביום 29/5/13 קבעתי כי הדיון בבקשות יתקיים לפניי וכי על המשיב לתקן את בקשת הביצוע בשם הזוכים. עוד קבעתי כי לדיון יובא השטר המקורי.

בקשת הביצוע תוקנה, הדיון נדחה לבקשת הצדדים מספר פעמים ולדיון שהתקיים לפניי ביום 3/9/14 לא הובא השטר המקורי. הדבר התברר רק באמצע הדיון, לאחר חקירתו הנגדית של בא כח המבקש, עו"ד לביא ובאמצע חקירת המבקש אודות חתימתו על השטר, כאשר הוצג רק צילום. לפיכך חוייבו המשיבים להגיש בקשה לקיום הדיון ללא הצגת השטר המקורי, והרשות ניתנה בהחלטתי מיום 1/1/15 (בשל אי הגשת תגובה מטעם המבקש, בקשה מס' 19).

ב"כ המשיבים עמד על קיום דיון נוסף להמשך חקירת המבקש, והדיון התקיים לפניי ביום 10/5/15.

לאחר ארכות נוספות הוגשו סיכומי הצדדים, וב"כ המבקש הגיש תגובה לסיכומים ללא רשות (אף שמיצה בסיכומיו את מכסת שמונת העמודים, תוך שימוש באותיות מזעריות וללא רווח).

לאחר ששמעתי את החקירות הנגדיות, ועיינתי במלוא כתבי הטענות אני מוצאת כי הצטברות העובדות בתיק מחייבת קבלת ההתנגדות לביצוע שטר במועד הגשתה ובירור העובדות.

השטר, שכאמור מקורו אינו נמצא והזוכה על פיו נפטר, הינו שטר חוב ישן ע"ס 20,000 ₪ לזמן פרעון 16/1/1989, עליו חתום יהלומי ברוך, כעושה השטר, והמבקש לכאורה כערב. מאחר ומדובר בצילום בלבד, ובשטרות חוב מעין אלה, שערכם הנקוב 1 ₪ וניתן לרכוש אותם בדואר, החלק המרכזי הינו בצבע ורוד ובצילום נראה כהה ומטושטש ומקשה על זיהוי החתימה או קריאת הכיתוב.

המבקש טען כי נודע לו אודות קיום התיק רק ביום 18/3/13 עת קיבל הודעה מהבנק על עיקול. צילום תיק ההוצל"פ לימד כי נגד המבקש ננקט ביום 22/2/93 צו מאסר שבוטל, כנראה עקב העתקת כתובתו, והפעולה הבאה שננקטה נגדו היתה הגבלה בבנקים ובחברות האשראי מיום 29/1/13. ביחס לחייב מס' 2 מר יהלומי, ננקט עיקול ביום 18/9/96, עיכוב הליכים ביום 2/1/01 והחייאת הליכים ביום 11/10/01, עיקול ביום 16/6/04 שלא בוצע, ביטול עיכוב כספים ביום 19/12/05 וביטול הליכים ביום 17/9/08. עיקולי צד ג' שננקטו נגד המבקש, החייב מס' 2 בשלושה מועדים: 19/9/12, 18/10/12 ו-21/1/13 לא העלו דבר. עוד עלה מעיון בתיק ההוצל"פ כי בשנת 2011 נקבע כי בתיק ישן לא בוצעו פעולות במשך זמן רב, וב"כ המשיב נדרש לבצע פעולה אחרת ייגנז התיק, ואז ביקש מספר בקשות ביחס למבקש: עדכון מען ביום 27/9/12, צו הבאה ביום 21/1/13 (בקשה שנדחתה) והטלת הגבלות ביום 29/1/13.

המבקש טען כי הזוכה בתיק הינו עזבון המנוח קובי אברהם ז"ל, אף שהנפרע בשטר הינו קובי בכור בלבד, וכי השטר נעשה ע"י ברוך יהלומי והמבקש חתום עליו לכאורה כערב. המבקש טען כי אינו זוכר כי חתם על השטר ואינו מזהה את חתימתו על הצילום המשובש של שטר החוב. בבקשת הביצוע המקורית מופיע הזוכה כ"בכור קובי" ללא מס' תעודת זהות. גם בבקשת ההסבה מופיע שם הזוכה כ"בכור קובי" מס' ת.ז. 999999999.

המבקש מציין כי מענו, שנרשם בעת פתיחת התיק, רח' הגדוד העברי, לא היה מעולם מענו, וכי הוא מנהל עסקים בחו"ל, אך מגיע לארץ לפחות פעמיים כל שנה.

המבקש טוען כי פתיחת התיק בשנת 1991, ביצוע פעולה אחת בשנת 1993 וזניחתו לפחות עד שנת 2011 עקב התראת גניזה של לשכת ההוצל"פ מעידה על שיהוי קיצוני והתיישנות.

המבקש שמר לעצמו בתצהירו מיום 8/4/13 את הזכות להוסיף טענות לאחר עיון בשטר המקורי ובסיבת אי התאמת שם הזוכה, אך לא עשה כן.

ביום 28/5/13 הגיש בקשה למתן החלטה בבקשה לביטול הליכים, לה צירף תצהיר שלו ושל בא כחו כל השנים, עו"ד לביא, לפיהם מעולם לא נודע למי מהם על ההליך ובמשרד ב"כ המבקש לא נמצא כל תיק בעניין.

בנו של המנוח, מר איתן קובי, נתן ביום 21/3/13 תצהיר לפיו אביו המנוח, אברהם קובי ז"ל, כונה בשם "בכור קובי" ושמו שובש בהליכי ההוצל"פ ל"ברוך קובי". מר איתן קובי גם הצהיר כי עבד עם אביו משנת 1975 ועד 1994, שנת פטירתו, הכיר אישית את החייבים, מר יהלומי והמבקש, וידע על מסירת השטר על ידם לאביו ואף טיפל עם אביו במסירת השטר למשרד עו"ד אבנרי לפתיחת תיק ההוצל"פ. מר איתן קובי טוען כי החייבים מעולם לא הכחישו מסירת השטר, כי מר יהלומי נקט בהליכי פש"ר וכי המבקש לא טען בהליכי ההוצל"פ כי לא היה לו קשר לשטר, עזב את הארץ, ולכן פעלו הוא ואביו רק נגד מר יהלומי, והלה קיבל הפטר מהחוב.

מר איתן קובי טוען כי לא היתה כוונה לוותר על גביית השטר מהמבקש וכי לאחר שעו"ד אבנרי הודיע לו על כוונת לשכת ההוצל"פ לגנוז את התיק, ונודע לעורך הדין על פטירת האב, החלו בפעולות הנדרשות לתיקון הטעויות והתקלות, שנפלו בתום לב, ושאין בהן כדי לפגוע בחיוב נשוא השטר.

ביום 25/7/13 נתן מר איתן קובי תצהיר נוסף, בו טען כי השטר נמסר לאביו בקשר עם עסקיו של אביו עם מר יהלומי, כי מר איתן קובי ניהל את עסקי אביו, קיבל את השטר לידיו והוא נחתם לפניו. מר איתן קובי אף טוען כי הוגשה התנגדות לביצוע שטר, שנדחתה בשנת 1992, כי היה מודע לכך שהמבקש עזב את הארץ וחוזר לבקש בה כפעמיים בשנה, וכי כאשר נודע לו על ביקור המבקש בארץ, פנה אל בא כחו על מנת לפעול בהתאם. מר איתן קובי טוען כי מעולם לא ויתרו על מימוש השטר ולא זנחו את הטיפול בתיק.

בדיון הראשון, ביום 3/9/14, הגיש המבקש תצהיר, שנערך באותו יום בעניין כתובתו, ללא מצורפיו (מב/1). תדפיס כתובות וכניסות ויציאות מן הארץ הוגש ע"י ב"כ המשיב ביום 13/11/13 (בקשה מס' 10), ובתגובה נטען כי אמנם המבקש לא היה בארץ במועד המסירה, אך כתובתו הרשומה היתה, כמופיע בבקשת הביצוע, רח' הגנים 3, קרית ביאליק.

בדיון נחקר עו"ד לביא, והעיד כי הוא מכיר את כל ענייניו המשפטיים של המבקש משנות השמונים ועד היום, אף אם היו עניינים, שטופלו ע"י עורכי דין אחרים, וציין כי הוא בקשר רצוף עם המבקש, כולל שיחות טלפון יומיומיות ולפעמים פעמים רבות ביום. עו"ד לביא אישר כי חילץ את המבקש מסיבוכים, אליהם נקלע בקשר עם מר ברוך יהלומי, העיד כי למבקש היו קשרי מסחר וחברות עם יהלומי ומה שנותר מהם הם ערבויות של המבקש ליהלומי, שניתנו במספר הזדמנויות. עו"ד לביא אישר כי בעבר היה קשר בינו לבין עו"ד מח'ול, שייצג את אחד הבנקים בו המבקש ערב למר יהלומי, ומאחר והמבקש עובד בחו"ל וחשש מצווי עיכוב יציאה, המבקש ועו"ד לביא פתרו את הבעיה, והמבקש לא נותר חייב לאיש. עו"ד לביא עמד על כך שהמבקש לא חתם על השטר כערב להתחייבות מר יהלומי כלפי מר בכור קובי, וטען כי לו היה דבר כזה, היה הוא יודע על כך. עו"ד לביא השיב כי לא בירר את העניין עם מר יהלומי שכן משרדו הגיש תביעה נגד מר יהלומי בשם המבקש, עד שמר יהלומי פשט רגל ושילם חלק קטן מחובו. עו"ד לביא השיב עוד כי כאשר נוהל התיק נגד מר יהלומי כשנתיים שלוש לפני הדיון לא ידע על החוב נשוא התיק, אחרת היה מצרף אותו לתביעה נגד יהלומי. עו"ד לביא סירב להשיב במה התבטא טיפולו בחוב המבקש לבנק גם בחקירה נגדית וגם בחקירה החוזרת הסתפק במילה "טופל".

המבקש נחקר ארוכות, פירט כי הקשר שלו עם יהלומי התבטא בכך שהמבקש שכר אצל יהלומי שטח של אולם תעשיה בבניין של יהלומי, וכך נוצרו קשרי חברות. המבקש עמד על הכחשת חתימתו על השטר. המבקש הכיר את הגרסה, שמסר לו ב"כ המשיבים לפיה יהלומי שכר מלון בטבריה מהמשיב, וענה כי אפשר שיהלומי ניהל עסקים עם המשיב המנוח יחד עם אדם בשם זגורי, המבקש הכיר את המלון ואת מר איתן קובי בנו של מר בכור קובי, אך טען כי את בכור קובי, בעל המלון, לא הכיר וסיפק למר איתן קובי מזגנים למלון, שעד היום נותר חייב לו כספים, לא שילם, והמבקש בשל מגוריו מחוץ לארץ ויתר על התביעה. המבקש טען כי לא הגיש התנגדות לביצוע שטר ולא ידע על קיום טענת החוב או השטר במשך יותר מ-20 שנה.

בהמשך החקירה הנגדית בדיון ביום 10/5/15 אישר המבקש כי ערב למר יהלומי במספר הזדמנויות, וכי תבע את מר יהלומי באמצעות עו"ד לביא בגין החזר הסכומים ששילם עבורו כערב והכל לפני כ-25 שנה. כשנשאל שוב המבקש אודות מסירת השטר כערב למר יהלומי ענה כי אינו זוכר וכי אינו רוצה להכחיש זאת "רק מהסיבה שלעולם אל תאמר לעולם". בהקשר למלון ענה כי לא התארח במלון אלא רק ביקר בו, כי לא ראה את יהלומי מנהל את המלון ואינו יודע אם יהלומי שכר את המלון מקובי, וכי הוא ביקר במלון בקשר עם מזגנים, ש"אדון קובי" ביקש הצעת מחיר עבורם. המבקש לא הצליח להשיב מדוע הזכיר את מר זגורי, אישר כי ידע שליהלומי היה קשר עם זגורי, אך הוא אינו יודע מי מהם ניהל שם את העסקים, שכר את המלון או השכיר את אולם האירועים. המבקש אישר כי הכיר את יהלומי ואת איתן קובי, חזר על מקורות ההיכרות, ועמד על כך שאין קשר בין יחסיו עם כל אחד מהם ובין הכסף שכל אחד מהן חייב לו, למבקש.

המבקש חזר על כך שלא קיבל אזהרה בתיק ההוצל"פ אלא נודע לו על התיק לראשונה כאשר "עצרו לי את כרטיסי האשראי לפני שנה וחצי שנתיים לא זוכר בדיוק". המבקש המשיך ותיאר כי בא כחו צילם את התיק, קיבל צילום של השטר, והמבקש ראה את שמו של הנפרע מר בכור קובי, אותו לא הכיר, ואת שמו של מר יהלומי, אותו הכיר וסבר כי מדובר בטעות בגינה נקטו נגדו הליכים בגלל חוב של יהלומי. המבקש המשיך והעיד כי החל לברר ואז נזכר מי זה קובי איתן, ושנאמר לו כי הוא אדם הנוהג לרמות אנשים בהזמנת עבודות ללא תשלום. המבקש טען כי התביעה והשטר מזוייפים וכך גם הטענה כאילו הגיש בעבר התנגדות שנדחתה, דבר לא נעשה. המבקש אישר כי החתימה על השטר דומה לחתימתו וכי מי שזייף אותה ניסה לחתום באופן דומה. המבקש טען כי לא יכול היה לבצע בדיקה אודות החתימה מאחר ולא הומצא השטר המקורי. בדיון הוצג למבקש גם צילום של חתימתו, ללא ציון מקור החתימה, אך באופן שנראה בבירור כי מדובר בחלק ממסמך (מש/1, מש/2) והוא השיב כי מדובר בזיוף לא מוצלח של חתימתו ולגבי שתי חתימות על מסמכים אחרים (מש/3, מש/4) השיב כי החתימה דומה לשלו אך אינו יכול לדעת האם מדובר בזיוף אם לאו. לאחר שעומת המבקש עם העובדה שהחתימה במש/1 נלקחה מתצהיר שהגיש לתיק, טען כי אפשר שבשל העדרו מהארץ ביקש מהפקידה שלו, שמכירה את חתימתו, לחתום במקומו וכי הוא אינו מתכחש לתצהיר. לגבי מש/2 טען ב"כ המשיב כי הוא זייף את חתימת המבקש על מנת להראות לו שזו לא חתימתו. לאחר שהוסר הכיסוי ממש/3 והתברר כי זהו התצהיר מיום 8/4/13, שנחתם בנוכחות עו"ד לביא אישר המבקש את חתימתו, ולגבי מש/4, תצהיר לא מאומת, שב וענה כי אינו יכול לענות אם החתימה היא שלו או לא. יוער כי כל המסמכים, מש/1 עד מש/4, עם הכיסוי ובלעדיו הובאו לדיון בצילום ולא במקור.

כאמור במבוא, ב"כ הצדדים סיכמו בכתב בהרחבה, למרות שבתום הדיון השני ניתן היה להגיע למסקנה כי אף טענה מטענות מהבקש לא נסתרה ובצירוף חוסר המעש בתיק ההוצל"פ במשך כמעט 20 שנה, היה מקום להסכים לקבלת הבקשות ולצמצם בהוצאות.

המבקש זכאי לקבלת רשות להתגונן מהטעמים המצטברים הבאים:

1.
אי מסירת האזהרה. לא הוצגה אזהרה והיא אינה קיימת בידי ב"כ המשיבים, אף שהתיק טופל לכל אורך הדרך על ידו. לאחר גילוי מסמכים ממשרד הפנים הוכח כי המבקש ורעייתו לא היו בארץ במועד בו נטען כי הומצאה האזהרה במסירה מלאה, הוא לא נחקר על טענותיו המפורטות בתצהירו מיום 3/9/14 לפיו בתקופה של שנת 1992 היה נשוי, אך לא גר עם אשתו וגם לפני כן עברו דירה לרח' דפנה, דבר שלא בא לידי ביטוי במשרד הפנים. אני מקבלת את טענת המבקש לפיה לא נמסרה לו אזהרה כדין, ולאחר שקבעתי כי לא הוגשה התנגדות בעבר, אין ראיה אחרת לידיעת המבקש על ההליך, ואני קובעת כי ההתנגדות מוגשת במועד, ואין המבקש זקוק להארכתו.
2.
זניחת תיק ההוצל"פ. אין חולק כי התיק נפתח בשנת 1991 נגד שני החייבים, מר יהלומי והמבקש. כמפורט לעיל, הפעולה היחידה שננקטה נגד המבקש היתה בשנת 1993, פקודת מאסר, שבוטלה. מא לא נעשה דבר עד שרשם ההוצל"פ התרה בב"כ המשיבים כי התיק יועבר לגניזה. חוסר מעש של 18 שנה מצטרף לנימוקים האחרים, בגינם יש לברר את טענות המבקש ולחייב את המשיבים להוכיח את עילת התביעה השטרית. גירסת בן המשיב בעניין חוסר המעש לקתה בחוסר עקביות. כך טען בתצהיר מיום 21/3/13 כי לא נקטו בהליכי הוצל"פ נגד המבקש מאחר ועזב את הארץ וההליכים חודשו לאחר שעו"ד אבנרי מסר לו כי לשכת ההוצל"פ מתכוונת לגנוז את התיק. בתצהיר המשלים מיום 25/7/13 טען כי ידע שהמבקש עזב את הארץ וחוזר לארץ פעם או פעמיים בשנה וכי פנה לעו"ד אבנרי לחדש את ההליכים נגד המבקש כאשר נודע לו כי הלה מבקר בארץ. פירוט הכניסות והיציאות מן הארץ מלמד כי במשך 18 השנים שחלפו מהפעולה האחרונה בתיק נגד המבקש היה בארץ מספר רב של פעמים, ומר איתן קובי לא עשה דבר בעניין. במיוחד הוברר כי למבקש, כאיש עסקים הפועל בחו"ל היה חשוב מאד שלא יהיה תלוי נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. תמוה כי למרות סכום החוב לא התבקש ולו פעם אחת עיכוב יציאה מן הארץ בתיק ההוצל"פ. טענת ההתיישנות והשיהוי בנקיטת הליכים בתיק הוצל"פ שנפתח ונזנח לשנים מתקבלת כהגנה לכאורה גם בטענת גרימת נזק ראייתי.

3.
העדר השטר המקורי וזיוף החתימה. בעניין זה נכתב כבר רבות. המשיבים ניסו להסתיר את עובדת העדרו של השטר, אף כי ברור שכל עוד לא נסגר תיק ההוצל"פ, שעילתו שטרית, אין הצדקה להשמיד את השטר. חסרונו אומר דרשני. גם גרסאות מר איתן קובי בשני תצהיריו, בראשון רק ידע על מסירת השטר ובשני השטר נמסר לידיו ונחתם בפני
ו, אינן מקנות לטענה אמינות. החשוב מכל הינו כי לאור טענת המבקש כי אינו חתום על השטר, לאור הקלות הבלתי נסבלת של זיוף חתימת המבקש לחתימה דומה למדי (מש/2) ולאור יסודיות אמיתות החתימה לעילה השטרית, לא ניתן יהיה להעביר את השטר לבדיקת מומחה לכתב יד ולא ימצא מומחה לכתב יד שיסכים לתת חוות דעת כלשהי על סמך הצילום המשובש שנותר. מהחקירה הנגדית הממושכת ומהתנהלות המשיבים בעניין השטר המקורי והמסמך מש/2, ובהעדר רלוונטיות לשיקולי מהימנות בשלב זה, אני מוצאת כי טענת המבקש כי לא חתם על השטר נותרה איתנה, וניתנת למבקש רשות להתגונן בטענה יסודית זו, לפיה לא חתם על השטר כערב להתחייבות מר יהלומי כלפי עזבון המנוח.

4.
פגמים נוספים בהליך. מעבר לצורך יצויין כי פגמים נוספים בהליך מטילים ספק באמיתות עילת התביעה: העובדה ששם המנוח "אברהם קובי" אינו זהה לשם הנפרע בשטר "בכור קובי". אין הגיון בכתיבת שטר חוב לא סחיר לפקודת שם כינוי דווקא; העדר מספר תעודת זהות של הזוכה או מענו בפתיחת התיק ובהסבתו למערכת הממוחשבת; העובדה שב"כ המשיבים המשיך ופעל בתיק ההוצל"פ בשנת 2011 למרות המנוח נפטר בשנת 1994 ויפוי הכח פקע, ולא עתר להגשת הבקשות הנדרשות להכשרת ההליך עד שחוייב בכך ע"י לשכת ההוצל"פ ועל ידי; הבקשה שהוגשה ע"י ב"כ המשיבים ביום 7/12/92 לפיה "אני מצרף בזה העתק החלטה הדוחה את התנגדות החייב ואבקש להורות על המשך הליכי ההוצל"פ", ואשר אין זכר להתנגדות, שהוגשה או להחלטה שניתנה ע"י בית המשפט בהתנגדות לביצוע שטר לפני הבקשות שבכותרת. גם מועד ההחלטה, 8/12/92, אינו סביר, בהתחשב בטענה למסירת אזהרה ביום 18/11/92; העובדה שלא דווח על תשלומים כשלהם ע"י החייב האחר, מר יהלומי, אשר הופטר מחובו בהליכי פשיטת רגל.

הסיכום הינו כי המבקש עמד בנטל הלכאורי, שנדרש ממנו, טענתו לפיה לא קיבל אזהרה ולא נודע לו על התיק עד חודש מרץ 2013 לא נסתרה וטענתו לפיה לא מסר את השטר ולא חתם עליו כערב גם היא לא נסתרה בחקירה נגדית ממושכת במשך שני דיונים. יהיה מקום לשמוע את עדות מר איתן קובי במיוחד ועדים אחרים, ולהכריע בתיק על סמך מסכת ראייתית מלאה. הנטל להוכחת אמיתות החתימה רובץ על כתפי המשיבים.

אני מקבלת את בקשות המבקש.

תצהירו מיום 8/4/13 יהווה כתב הגנה.

המשיבים ישלמו למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה כולל הדיון האחרון בסך 3,000 ₪, ללא תלות בתוצאות פסק הדין הסופי.

ניתנה היום, כ"א תשרי תשע"ו, 04 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.










תט בית משפט שלום 40350-04/13 אלכס סקלר נ' יורשי המנוח קובי אברהם ז"ל, שריתה קובי, איתן קובי ואח' (פורסם ב-ֽ 04/10/2015)